אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 385 – הכשל של הרמב"ם

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 385 – הכשל של הרמב"ם
את הכשל של הרמב"ם מוצאים בפרק השני של ספרו 'מורה נבוכים'. בפרק שני זה הרמב"ם טוען שאלהים ברא את האדם בדמותו, כפי שמסופר בפרק א' של ספר בראשית, ברא אותו עם 'שכל' מושלם, שכל המבדיל בין אמת ושקר. אבל בגין חטאת אדם, כפי שמסופר במשל 'עץ הדעת', האדם, שאת ההבדלה בין טוב לרע שהוא רכש בניגוד לצווי, יכולת להבדלה זו היא בדרגה פחותה מההבדלה של השכל המושלם. בעוד שהשכל המושלם מבדיל רק בין אמת ושקר, ההבדלה בין טוב לרע 'היא ב'מרגשות' ולא ב'משכלות'.
למען נבין את כל הלך מחשבתו של הרמב"ם, נביא את הקטע כולו:'…'כי זה השכל אשר האציל הבורא על האדם הראשון, והוא שלמותו האחרון, הוא אשר היה לאדם קדם חטאתו, ובשבילו נאמר בו 'בצלם אלהים ברא אתו'…..ובשכל יבדיל בין האמת והשוא. והשכל היה בו בתכלית השלמות . אבל הטוב והרע הוא נמצא ב'מרגשות' לא ב'משכלות'.
ובכן, מהו הכשל של הרמב"ם? לרמב"ם שלא היתה לו ראיה היסטורית, לא הבין שמשל 'עץ הדעת' קדם לפרק א' של ספר בראשית. שפרק הבריאה התאפשר רק על בסיסו.
חכמי היהדות שלא היתה להם השקפה היסטורית, לא התיחסו לעובדות ההיסטוריות המסופרות על אבות העברים, על אברהם ומלויו, שיצאו מאור, אור מרכז תרבותי שומרי. מסופר גם על האבות שהם נדדו במרחב של תרבויות העבר, תרבויות מפותחות. אברהם ומלויו, הכירו תרבויות רבות, היתה להם השקפה יחסית כתוצאה מהתבוננויותיהם על התרבויות השונות. משל 'עץ הדעת' מכיל שרידי מיתוסים שרווחו בזמנו של בעל משל זה, שהוא אסף במשליו, ולמעשה הוא מזים את כולם. הוא מבצע את ההזמה הראשונה, בהצביעו על כך, שהאדם השיל מעצמו את מהותו החיתית, באמצעות רכישת 'דעת' מעץ הדעת.
בעל משל עץ הדעת, משל על שלושת חלקיו, הוא עילאי בתחכומו. כך בעל המשל מזים את המיתוס של 'גן-עדן' בשני חלקי משפט. וכך הוא אומר על חוה ואדם בפרק ב' 25: 'ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו'. ובהמשך, כאשר חוה ואדם טעמו מפרי עץ הדעת, נאמר עליהם כך, בפרק ג' 7 : 'ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמים הם…'
בעל המשל בצמצום עילאי מביע שני דברים על-ידי חצי משפט אחרון זה, שחוה ואדם נעשו 'מודעים' אחרי שטעמו מהפרי, ורק מודעות זו שרכשו מאכילת פרי העץ, גורם לטרנספורמציה שלהם מהיותם חיות בין החיות בגן, כאשר לא התבוששו בעירומם, ועתה המודעות איפשרה להם להתבונן על גופם, והם נוכחו שהם עירומים.
האכילה מפרי העץ, המעניקה לחוה ואדם כביכול יכולת 'הבדלה בין טוב לרע', למעשה קודם נעניקה להם 'מודעות', שהיא אשר תאפשר להם בהמשך 'להבדיל בין טוב לרע'. הרכש הזה, יכולת ההבדלה, מאפס את כל המיתוסים בתוך המשל, את מיתוס 'גן-עדן', את המיתוס שבני אדם הם ילידי האדמה, מיתוס הנחש החכם. האדם לפי משל 'עץ הדעת', הוא פרי 'דעת'. היכולת להבדיל בין טוב לרע בא רק לידי ביטוי בחלק השלישי של המשל, כאשר קין בוחר ברע והורג את אחיו הבל.
ובכן, פרק א' של ספר בראשית, שהוא פרי השלב השני של התפתחות פילוסופית השפה, על-ידי יוצאי מצריים, משה, מבוסס כבר על משל זה. לכן נאמר בו שהאדם נברא בצלם אלהים. הרי לפי המשל 'עץ הדעת' האדם שנעשה בעל 'דעת', יכול להבדיל בין טוב לרע, יכול ליצור, הוא לא פרי האדמה, הוא הפך לישות לשונית, יכול ליצור באמצעות 'דעת', השפה, בדומה לאלהים.
הרמב"ם שלא הבין את משל 'עץ הדעת', משל שהנו בסיס הפילוסופיה הלשונית, היה מושפע מתורת אריסטו, רצה להאמין ב'גן-עדן', לא הבין שבעל המשל הזים את האמונה על גן אידיאלי, בהצביעו על כך שבגן האדם היה חיה בין החיות. הרמב"ם מבדיל בין 'מושכלות', שכל מושלם, לבין 'תחושות', שהאדם רכש כתוצאה מחטא.
כל נהייתו של הרמב"ם אחרי תורת אריסטו, מצביע על כך שלא רק שהוא לא הבין את פילוסופית השפה שבתשתית מחשבת התנ"ך, הוא גם לא הבין את ההבדל המהותי בין האלוהות התנ"כית שהיא חלק מהעולם הלשוני, אלוהות פעלתנית, לבין השקפתו המכנית של אריסטו, שלפיו 'המניע הראשון', רק מניע את העולם שהוא נצחי, אינו בורא אותו. כל השקפתו של אריסטו היא מכנית. הוא אפילו רצה להכניס את השפה לסד של חוקים לוגיים, והרי השפה היא לא לוגית, היא שרירותית. אמנם הרמב"ם לא קיבל את העיקרון של אריסטו שהעולם הוא נצחי לא נברא, בכך הוא כפר בעקרונו של פילוסוף זה. אבל לכל אורך הספר הזה 'מורה נבוכים', אנו רואים שהרמב"ם כופר בשיח בין האלוהות לבין האדם. רק לגבי משה הוא מוכן להודות מה שנאמר עליו, שהוא דיבר פה לפה עם האלוהות.
כל כשליו של הרמב"ם בקשר להסבריו את התנ"ך נובעים מהכשל הראשוני, אי הבנתו שמחשבת התנ"ך מבוססת על פילוסופיה לשונית, ופילוסופיה לשונית זו היא תוצר משל 'עץ הדעת', תוצר האכילה מפרי העץ.
מאחר שגם הוגים יהודיים אחרים לא הבינו את היות מחשבת התנ"ך תוצר פילוסופיה לשונית, לא היה מי שיעמיד את הרמב"ם על טעותו. הרמב"ם זכה לכשרות כיוון שהוא אימץ את ההלכה.
לא רק הרמב"ם הוכשר בגלל אימוצו את ההלכה, גם הוגה שונה ממנו, חיים וויטאל, תלמידו של האר"י שכתב את הספר 'עץ החיים', קיבל הכשר, כיוון שהוא אימץ את ההלכה, למרות שהקוסמולוגיה בספרו היא קוטבית לקוסמולוגיה התנ"כית.
הנצרות הפאולינית נדחתה מיהדות, כיוון ששליח זה, כפר בהלכה.
אבל הרמב"ם לא היה הוגה הדעות הראשון שלא הבין את מחשבת התנ"ך, היותה פילוסופיה לשונית, גם פילון האלכסנדרוני לא הבין. הרי פילון, בהבדל מהרמב"ם, רצה לראות דמיון בין הגותו של אפלטון לבין מחשבת התנ"ך. גם הגותו של אפלטון היא קוטבית למחשבת התנ"ך, הרי אפלטון שלל את השפה היוצרת, שלל את חשיבות הכתב, ראה את האדם רק כחקיין של האידיאות הנצחיות.
בדיאלוג טימאוס, אפלטון רואה את הזמן שהנו העולם הנע, חקוי של הנצח הסטטי. הזמן מחקה את הנצח. ובני האדם משתכללים דרך מטמפסיכוזיס. גם בדיאלוג זה כמו בדיאלוג פיידו, אפלטון מאמין במטמפסיכוזיס, שכלול הנשמה. לא כאן המקום להתעמק בכל היסודות המחשבתיים של אפלטון בדיאלוג זה, שמלא בסתירות, אבל ברור שאין שום דמיון בין דעותיו לאלו של פילוסוף זה למחשבת התנ"ך.
ברור, מדוגמאות אלו שהוגים יהודיים לא הבינו את הפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, ותמיד רצו להיות חלק מפילוסופיות דומיננטיות של תקופתם. דבר זה אמור גם לגבי הוגים של העת החדשה, שאף הם לא הבינו את פילוסופית השפה התנ"כית, ורצו להיות חלק מהפילוסופיה הדומיננטית של תקופתם.
מה שהוגים יהודיים בעת החדשה לא הבינו, שרצונם להדמות לפילוסופיה הדומיננטית הלותרנית, עוורה אותם מלאות שפילוסופיה זו עויינת אותם ומסוכנת לקיומם. הפילוסופיה היוונית לא הכירה את ההגות היהודית, לכן היא גם לא היתה עויינת לה, בעוד שהפילוסופיה הלותרנית, כבר הכירה את מחשבת התנ"ך, היתה כולה קוטבית לה ועוינת לה.
האסון של הוגים יהודיים בעת החדשה היתה מאחר שלא היו מודעים למחשבת התנ"ך, על היותה פילוסופיה לשונית, נשללה מהם ההבנה מהסכנה האורבת ליהודים ממחשבה הלותרנית הקוטבית.
ואם לחזור לרמב"ם, הוא בהתרפקות שלו על הפילוסופיה האריסטוטלית, סלל את הדרך להוגים יהודיים להתרפקותם על פילוסופיות קוטביות למחשבת התנ"ך, ועוינות אותה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל  On 15 במאי 2014 at 1:03

    שאני אבין, רק את מבינה את פילוסופית השפה התנכית?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: