אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 386 – היסודות הבלתי נראים המעצבים את היקום, את האדם

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 386 – היסודות הבלתי נראים המעצבים את היקום, את האדם
לפני שנתיים, חגגו בצרן, בג'נבה, את האישור לקיום חלקיק, המכונה חלקיק 'היגס', או חלקיק 'אלוהי', האחראי להענקת 'מסה' לחלקיקים יסודיים. בלעדי כח בלתי נראה זה, המעניק את המסה, לא היו קיימים ביקום אטומים ולא חיים.
כבר בתחילת שנות השישים פיזיקאים נוכחו לדעת שקיימים שדות אנרגיה בלתי נראים, נעלמים, המעניקים מסה לחלקיקים הבסיסיים, המאפשרים את היווצרות האטומים.
במציאות, כפי שנאמר על כח נעלם זה המספק את ה'מסה' לחלקיקים, לא נאמר עליו שהוא גם מארגן את האטומים לישויות, לגרמי שמיים, הממלאים את היקום, גם לא נאמר על חלקיק זה שהוא אחראי להופעת האדם.
ובכן, באמצע שנות המאה הקודמת, גילו את קיום האינפורמציה, שממנו נאצל ה-DNA המארגן את החיים על כדור הארץ. יסוד האינפורמציה אף הוא יסוד נעלם, שלו מיחסים את הארגון ביקום של גרמי שמיים, נוסף לארגון החיים על כדור הארץ שלנו, את קיום האדם. אבל עד היום הזה, לא מייחסים לשפה, שאף היא נאצלת מהאינפורמציה היקומית, שהמח עושה לה טרנספורמציה לשפה אנושית, שאף היא יסוד נעלם, את אותו תפקיד כמו ליסוד האלוהי, תפקיד של הענקת יכולת יצירה לאדם, של הענקת המודעות לאדם. מודעות מסמלת את האדם, מודעות מבדילה אותו מברויים אחרים על כדור הארץ, מודעות, פרי יסוד נעלם זה, שהסתפח למח האנושי.
נירולוגים היום מייחסים את היווצרות השפה הודות לפעילות הניירונים במח האנושי, מתעלמים בכלל מהתהוות 'מודעות' על-ידי השפה. הם מתעלמים מהעובדה, שהמוחות של כל הברויים על כדור הארץ, מוחות שהם מעבדה, מייצרות יכולות לברויים על כדור הארץ שלנו על-ידי קליטת יסודות מהחוץ, שאותם הם מעבדים, כך הם מעבדים פוטונים לראיה, מעבדים גלי קול לשמיעה. על כן המסקנה המסתברת צריכה להיות, שהמח מקושר לאינפורמציה הנעלמת ביקום, שממנה נאצל אליו חלק, וממנה על-ידי טרנספורמציה מח זה יוצר את השפה, שפה המאפשרת לאדם יצירה, שהיא היא היוצרת את 'המודעות', מודעות מהות האדם.
הנירולוגים בהבדל מהפיזיקאים, ששערו שקיימים שדות אנרגיה בלתי נראים המספקים מסה לחלקיקים הבסיסיים, גם טרם אנרגיה בלתי נראית זו הוכחה, לא טוענים בדומה להם שהשפה מהות האדם, היא תוצר של יסוד נעלם. הם לא מעלים השערות כאלה, שהמח מקושר ליסוד נעלם, האינפורמציה, שממנה הוא יוצר את השפה.
בהבדל מהנירולוגים המייחסים את היווצרות השפה האנושית כתוצר הניירונים, ולא תוצר של אינפורמציה נעלמת שהמח מקושר אליה, אבות העברים בדומה לפיזיקאים ששיערו קיום שדות אנרגיה נעלמת, טרם הוכחתה, אף הם באינטואיציה עילאית טענו שהאדם רוכש את 'דעת', את השפה, ממקור חיצוני, מ'עץ הדעת'. אנו יכולים לכנות את המקור החיצוני הזה, את 'עץ הדעת', בשם 'אנרגיה נעלמת ביקום'.
אנחנו רואים שלאדם אין עכבות, כאשר הוא דן בעולם הפיזיקלי, אבל כאשר הוא דן בדברים הנוגעים בקיומו, מופיעות העכבות, השוללות דברים לא נוחים לאדם. כך היות העולם האנושי פרי אינפורמציה נעלמת, לא תואמת את האדם, הרוצה בקיום מוחשי. למשל, האדם מעדיף להיות כטוני, פרי האדמה המוחשית, כפי שטוען המיתוס, שאותו אנו מוצאים גם במשל 'עץ הדעת', ששם הוא מוזם. האדם גם מעדיף את החיים ב'גן עדן', שלפי מחבר משל 'עץ הדעת', הוא היה שם חיה בין החיות, לא התבושש בעירומו.
המשאלות האנושיות נשארו עד היום הזה שאיפה לחזור ל'גן עדן', לקיום טרם הפך האדם ל'מודע'. ראינו שאפילו הרמב"ם, התגעגע ל'גן עדן', טרם חוה ואדם הפרו את האיסור מלאכל מפרי 'עץ הדעת', לרכוש 'דעת'. הרמ"ם כנראה לא היה מודע לעובדה, שגם השליח פאול רצה לחזור למצב של 'גן עדן', רצה לוותר על 'דעת', השפה הנעלמת. הרי הרמב"ם רואה את ה'הבדלה' לטוב ולרע, שפרי עץ הדעת איפשר לאדם, כנחות, מהשכל המושלם, שהוענק לאדם כאשר אלהים ברא אותו בדמותו.
בצורה פרדוכסלית, השליח פאול שהיה רב תרבותי, לא ייחס לאדם ב'גן עדן', טרם הפר את האיסור מלאכל מפרי 'עץ הדעת', היות בעל שכל מושלם, כפי שהרמב"ם ייחס לו. אבל גם הרמב"ם, וגם השליח פאול רצו קיום ב'גן
עדן'. משאלה כזו קיימת עד היום הזה, אצל הנוצרים וגם אצל היהודים. כנראה גם הנירולוגים הסבורים שהשפה הנה תוצר הניירונים, אף הם בצורה אינטואיטיבית רוצים להיות בחזרה תושבי 'גן עדן'.
צאצאי העברים, בעבר, בהבדל מהשליח פאול, בהבינו שמשל 'עץ הדעת', מעדיף חיים מודעים לכן שלל אותו, לא שללו את המשל. צאצאי העברים לא שללו את המשל, הם, או אלו שפרשו אותו לא נכון, כמו הרמב"ם, פשוט התעלמו ממנו, או צמצמו את פילוסופית השפה שהיא תשתית מחשבת התנ"ך, ל'הלכה' בלבד. כך ניטרלו את הפן הנעלם של 'דעת', כמו השליח פאול.
אם אנו תוהים מדוע העברים לא פיתחו יותר את פילוסופית השפה, שבתשתית מחשבת התנ"ך, עלינו להגיע למסכנה שהם פחדו כמו האחרים מהפן הנעלם של 'דעת', לכן התעלמו ממנה. בהבדל מצאצאי העברים, השליח פאול הרב תרבותי בצורה גלויה שלל את משל 'עץ הדעת' באגרתו אל הרומיים', בצורה מפורשת רצה לחזור למצב 'גן עדן'. גם הלותרנים שללו את השפה הנעלמת, לותר שלל את ה'רצון החופשי', המאפשר את תפקוד השפה, גיתה שלל בכלל את השפה ביצירתו פאוסט, כן עשה גם מרכס המומר היהודי, שיצא נגד 'ניכור', ניכור המאפשר את תפקיד השפה, רצה להיות אורגני.
אפילו נעם חומסקי, שהושפע מהמחשבה הגרמנית, מהרדר ומקאנט, טוען שהשפה היא תוצר גן ביאולוגי, שקיים דקדוק מולד. תורתו מושלת היום בעולם המערבי, הרי בני אדם תמיד מעדיפים להיות מתוכנתים, דטרמיניסטיים, מוחשיים, ולא פרי יכולת נעלמת, פרי השפה.
אם אנו בודקים את מה שנאמר על-ידי הרמב"ם, על 'שכל מושלם', כעדיף על יכולת ההבדלה, אנו רואים שיש זהות בין ה'שכל המושלם' שלו, לבין ה'שכל הטהור' של קאנט. פילוסוף לותרני זה, קאנט, בדומה לרמב"ם, אף הוא ראה ביכולת ה'הבדלה', המאפשרת יצירת חוקים חיצוניים, חברתיים, דבר נחות. קאנט ראה בחוקים התנ"כיים, החיצוניים, הקיומיים, נחותים על חוקים פנימיים שהוא העדיף.
משום מה, הרמב"ם התעלם מהעובדה שחוקי התנ"ך הם פרי אותה 'הבדלה,' שהוא ראה אותה נחותה. לא בכדי, הוגים יהודיים אימצו את תורתו של קאנט, הרי אין הבדל בינה לבין מה שהרמב"ם טוען.
כאן אנו נכנסים לתסבוכת האנושית, שעושה שימוש בשפה, אבל מתיחסת אליה בזלזול, מעדיפה ידיעה מופשטת, לא פרי 'הבדלה', משא ומתן חיצוני, פרי שיח, מתכחשת לרצון חופשי המאפשר את תפקוד השפה. אמנם הרמב"ם לא שלל את ה'רצון החופשי', אלא בקביעתו ש'הבדלה' היא נחותה מ'שכל מושלם', הוא שלל אותו.
עלינו לדעת, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו שהאבולוציה העניקה להם 'דחף קיומי', בזכותו הם מבדילים מה טוב לקיומם, מה מזיק לקיומם. עובדה שחיות בורחות מסכנות לחייהן. עובדה זו מצביעה על כך שהם בזכות 'דחף הקיום' מבדילות. אבל החיות מחוסרות השפה, מחוסרות 'מודעות', שהנה מתת ה'הבדלה' לא מסוגלות להתבונן על הקיום, לא מסוגלות ליצור מוסדות, ערכים, לא מסוגלות להפליג למרחבים וליצור לעצמם עולמות חלופיים, לא מסוגלות להרגיש שלהן חזקה על היקום, כפי שמרגיש האדם בעל השפה.
הרמב"ם, קאנט, שזלזלו ב'הבדלה', תרומת אותה 'דעת', מ'עץ הדעת', לא הבינו שאותה 'הבדלה' עושה להם טרנספורמציה, הופכת אותם מהיותם חיות לבני אנוש, הופכת אותם ל'מודעים'. כך הם מסוגלים בכלל להתבונן ולזלזל באותה יכולת להבדיל, שבזכותה הם נבדלים מהחיות.
ואם לחזור לחלקיק 'האלוהי', הבלתי נראה, המעניק ליסודות הראשוניים את המסה, באותה צורה האינפורמציה היקומית הבלתי נראית, היא היא אשר מעניקה לאדם את יכולת ה'הבדלה', היוצרת את המודעות, 'הבדלה', שדרכה היא עצמה מארגנת את החומר ביקום, יוצרת את גרמי השמיים.
האבולוציה שהעניקה למח האנושי את האונות הקדמיות, או קלפת המח, המפותח אצל האדם יותר מאשר אצל החיות, ציידה את האונות עם יכולת לקלוט אינפורמציה יקומית, בהמשך המח מעבד אינפורמציה זו לשפה, לשפה המבדילה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: