אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 387 – מודעות על פי הגל

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 387 – מודעות על פי הגל
אנו יודעים שהילד רוכש מודעות, כאשר הוא מפריד בין עצמו לבין אמו, מחפה את עצמו במלה 'אני'. אבל למען פעולה טבעית זו, הילד זקוק למלה 'אני', הוא זקוק לשפה. אם תהליך זה נראה כה פשוט, פילוסופים מכובדים היו צריכים להיות מודעים לתהליך זה. וראו זו פלא, הפילוסוף המהולל דקרט טבע את המשפט המפורסם: Cogito ergo sum , 'אני חושב על כן אני קיים'. מאין היו ברשותו של הפילוסוף המהולל המילים, שדרכן הוא סיכם את תחושתו על קיומו? האם המילים ברשות הפילוסוף המהולל היו מולדות? הוא לא טען כך. ובכן, דקרט היה צריך קודם כל לרכוש מילים, וממי הוא רכש אותן? הוא רכש אותן מהוריו, מהקהילה.
אף אחד לא העניק למחבר משל 'עץ הדעת' את התאר 'הפילוסוף המהולל ביותר', ההפך, כולם ניסו ומנסים לנטרל את ראיתו העילאית, אפילו צאצאי העברים התעלמו ממנו, אם לא יצאו במפורש נגדו. ובכן, פילוסוף עילאי זה, מחבר משל 'עץ הדעת' על שלושת חלקיו, אמר דבר, שעד היום לא התקבל, שחוה ואדם הזדקקו ליסוד חיצוני, ל'דעת', שאותו רכשו מ'עץ הדעת', למען לבצע את התהליך שאותו מבצע הילד ה'מנכר' עצמו מאמו, ומעגן עצמו במלה 'אני'. בהבדל מהילד אשר כבר נולד לקהילה עם שפה, חוה ואדם שיצאו מ'גן-עדן', לא נולדו בקהילה דוברת, הרי לפי בעל המשל, הם היו ערומים ולא התבוששו בכך, כיוון שהם היו ב'גן-עדן' חיות בין החיות.
ובכן, לא נכנס לכל התהליך האבולוציוני, אבל ידוע שהומו ספיאנס, רכש את יכולת השפה רק לפני כמה עשרות אלפי שנים, כאשר התפתחו אצלו האונות הקדמיות.
מאחר שאין לנו תעוד על התהליך האבולוציוני, שהעניק לאדם את יכולת השפה, בעל משל 'עץ הדעת', העלה השערה עילאית, שיכולת זו נספחה לאדם ממקור חיצוני. הוא שיער בצדק, שכפי שהראיה מתאפשרת על-ידי קליטת הפוטונים, אור חיצוני, כך יכולת לשפה היא ממקור חיצוני. מאחר שבעל משל 'עץ הדעת' עדיין לא ידע על המח כמרכז חשיבה, ידיעה שהיא מאוחרת, הוא תאר את רכישת היכולת ממקור חיצוני, בצורה מטפורית.
וראה איזה פלא, למרות שההשערה העילאית של בעל משל 'עץ הדעת', היא מטפורית, היא מרגיזה את האדם עד היום הזה. ומדוע? כיוון שהאדם, למרות שהוא משתמש באותה מתת של 'עץ הדעת', ב'דעת', משאלתו נשארה חיים ב'גן עדן',טרם 'דעת'. האדם רואה ברכישת 'דעת', גרוש מ'גן עדן', ששם הוא לא התבושש בעירומו. ואולי גם הילד הרוכש מודעות בהפרדו מאמו, במשאלתו היה מעדיף להיות ספון על שד אמו, ולא להפרד ממנה.
אנחנו יכולים להגדיר את בעל משל 'עץ הדעת', בהגדרה שהסינים החכמים
מעניקים לאדם מסוגו, 'אדם המבחין בדגים בתחתית הים'. ובגין ראיה זו אדם כזה מסתבך בסכנות בין הבריות, שלא סובלות אדם עם יכולות מיוחדות. אמנם בעל כרחו, האדם שיכולת לשפה הסתפחה אליו מבחוץ, ע"י האבולוציה, הוא עושה שימוש מירבי ביכולת זו, אבל מתנכר לה על היותה נעלמת, הרי הוא רוצה להיות מוחשי, ויכולת זו, השפה, לא מספקת לו את כל משאלותיו, שליטה על התרחשויות שרירותיות, על משך חייו.
ובכן, 'דעת' שהאדם רוכש, מעניקה לו 'מודעות', בגין תכונתה 'לבתר' רצף. חוה ואדם ש'דעת' השתלטה עליהם, היא, דעת, מיד מפרידה בין עצמה לבין הגוף, שהופך לזר, עירום. 'דעת' על-ידי היכולת לבתר הופכת לטרנספורמטור, היא מנכסת לעצמה פיקוד על הגוף הביאולוגי. היא לא מסתפקת בכך, אלא ממשיכה בביתור הרצף, מצביעה לאדם על עולם מחוצה לו. היא משתלטת על החלקים שהיא מבתרת, ויחד עם בעלי 'דעת' מבותרים היא יוצרת קהילות המעניקות לכל חלק מבותר שם.
העברית שהיא כבר תוצר 'דעת' משתמשת בשורש 'נכר', במקום 'בתר', הרי למען נהיה מודעים, אנחנו צריכים ל'התנכר' מהאחרים, מהרצף, החיצון לנו, למען להתבונן עליו. אבל האדם שהאבולוציה, בעל כורחו, ציידה אותו ב'דעת', ב'שפה', לא אוהב להיות מנוכר, משאלתו היא להיות 'יחד', להיות חלק מה'כוליות'. לכן 'ניכור' הוא ביטוי שלילי בלשונות בני אדם.
כאשר בני אדם משתוקקים להיות ב'גן-עדן', הם תוקפים את משל 'עץ הדעת' על כי הכניס לעולם 'ניכור'.
ועתה עלינו לדון בהגל, שכתב ספר עב כרס בשם:Phanomenologie des Geistes . ספר זה דן ב'ניכור', בגרמנית entfremdung לכאורה הגל הבין שלמען שהאדם יהפך ל'מודע', עליו להתנכר מהזולת, מהכוליות. אבל האידיאל של הגל היא ה'כוליות', כוליות שהנה רוח, שהנה 'אין' וגם ה'יש'. ה'ניכור' בשביל הגל הוא תהליך זמני שצריך להתמזג ב'כוליות'.
הגל בהבדל מהוגים לותרניים אחרים הבין את הצורך ב'ניכור'. אבל באותה מידה שהוא ראה צורך בו, הוא לא וויתר על ה'כוליות הרוחנית', המיסטית, שבמציאות היא העדר קיום. הרי ברצף, בכוליות, אין קיום.
מבחינה זו הגל כמו מיסטיקונים אחרים, השתוקק להיות חלק ממשהו גדול מגוף קטן מנוכר. במציאות ה'כוליות הרוחנית' הזו בעיני הגל סמלה את 'גרמניה', שהיחידים היו צריכים להבלע בה, למען שהיא תגשים את עצמה, שהיא תבלע את כל העולם האנושי. משאלה גרמנית שבצורה אחרת הרייך השלישי אף הוא שאף לכך.
אבל נחזור ל'ניכור', על פי הגל. אם לפי משל 'עץ הדעת', חוה ואדם נעשים מודעים באוכלם מפרי 'עץ הדעת', כאשר 'דעת' מנכרת את עצמה מהגוף הערום, הגל לא הסתפק בתהליך פשוט כזה. בספר זה, בעמוד 126, הוא מתאר תהליך של התנכרות מהזולת. למען להיהפך ליחידה עצמית, לפיו כל אחד שואף למות הזולת, המאבק בין השניים, מסתיים במוות הזולת, רק כך היחיד משיג את עצמיותו.
ובכן, כל המפרשים הרבים של הגל לא מתעכבים על תהליך רווי דם כזה של הגל למען עצמיות, למען מודעות. כפי שזה קורה אצל מפרשים, הם מתעלמים מכתוב לא לפי רוחם, נותנים לא פרשנות הזויה.
אבל מי שמכיר טוב את משל 'עץ הדעת' על שלושת חלקיו, מבין, שהגל הגרמני, הלותרני, לא היה מסוגל לקבל את דעתו של בעל משל זה, על טרנספורמציה של האדם החיה, לישות אנושית בדרכי נועם. הוא חיבר את החלק הזה של המשל, החלק העוסק בניכוס 'דעת', והטרנספורמציה של האדם החיה לישות אנושית עם החלק השלישי, החלק על קין והבל, ורציחת קין את אחיו. לפי הגל הגרמני הלותרני, רק קין על-ידי הרג אחיו משיג את עצמיותו.
כאן לפנינו דגם מובהק איך אפשר לעוות כוונות של תרבות מבוססת על נעם, לתרבות מבוססת על כוחנות.
כאן צריך לתת איזו הנחה להגל. הוא וודאי לא התכוון שכל יחיד הרוצה עצמיות, או מודעות, צריך להרוג את הזולת, כוונתו היתה מדינית. כפי שהכוליות הרוחנית סימלה אצל הגל, את גרמניה שצריכה לבלוע את כל העולם לתוכה, כך הוא התכוון שלמען שגרמניה תשיג עצמיות, היא יכולה להשיג את זה רק ברציחת הזולת, רציחת המדינות האחרות.
ואם מישהו יכול לחשוב שהסבר זה הוא קיצוני. הגיבור של הגל היה פרידריך הגדול, שאותו הוא ראה כהפילוסוף, השליט האידיאלי. כידוע מההיסטוריה, שפרידריך הגדול ניהל מלחמות אגרסיביות, תקף את שכניו ללא התגרות מצידן.
מדוגמאות אלו אנו יכולים לראות שכל הדברת האין סופית הגרמנית על 'רוחניות מקפת הכל', במציאות היתה 'יופמיניזם' לכוחנות, שהתגשמה ברייך השלישי.
לפני כמה זמן, שלמה אבינרי פרסם ביקורת על הופעת ספר של הגל בעברית. בביקורת זו הוא כינה את הגל כההוגה הליברלי. כך היהודים עדיין לא השתחררו מהמלכודת הגרמנית. שלמה אבינרי גם כתב על מרכס ואהבתו את בני עמו, שאלתי אותו בטלפון, האם הוא קרא את הכתבים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: