אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 393 – מקור החיים האותיות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 393 – מקור החיים אותיות
האם מישהו תמה שאלוהות התנ"ך היא אותיות – יהוה -? מחשבת התנ"ך הבינה שהאלוהות, מקור החיים הנה אותיות, אם ככה האותיות הנן מקור החיים. מחשבת התנ"ך מבלי לדעת על ה- DNAשהנו מקור החיים על כדור הארץ שלנו, הבינו שהקיום על כדור הארץ אינו אורגני, הוא תוצר של אותיות מופשטות.
לקח לעולם למעלה מארבעת אלפים שנה אחרי היווצרות ראשית מחשבת התנ"ך, להגיע למסקנות שאבות העברים הבינו באינטואיציה שהעולם איננו אורגני, שהעולם הוא תוצר אותיות מופשטות.
אבות העברים הבינו שהאדם אינו פרי ה'אדמה', אמונה ארכיטיפים, אלא כפי שמסופר בפרק א' של ספר בראשית, יצירה בדמות האלוהות, אלוהות שהיא אותיות, כך האדם הנו פרי אותיות.
הרי אפילו הגוף הביאולוגי שלנו הוא פרי DNA אותיות, אמנם אותיות דטרמיניסטיות, בהבדל מעולמו הלשוני של האדם, שהנו פרי אותיות, אותיות בתוספת 'רצון חופשי'.
אמנם במשל 'עץ הדעת' האדם נוצר מהאדמה, לפי מיתוס ארכיטיפי, אבל הופך מחיה ליצור לשוני מופשט רק אחרי רוכשו את 'דעת', אותיות, ההופכות אותו ל'מודע'.
האותיות שהתפתחו על כדור הארץ שלנו בשלבים אבולוציוניים, הם הפרטה של האינפורמציה היקומית המעצבת את הישויות ביקום בצורה דטרמיניסטית. האותיות תולדה של הפרטת האינפורמציה היקומית, יוצרות על כדור הארץ שלנו את החיים, ישויות חיות, המשכפלות את עצמן.
החיים, תוצר האותיות הלכו והשתכללו על כדור הארץ, בזכות ה'אבולוציה', שהיא הנה חידה, כפי שהאלוהות היא חידה. אבל עובדה היא שהחיים השתכללו, בכל שלב נוספו מיומנויות נוספות. כך נוצר האבר הפלאי ביותר, ה'מח' של הברויים, שהלך והשתכלל, כך שהוא הצליח להיהפך למעבדה, מעבדה הקולטת יסודות מהיקום, הופכת אותם לאמצעים לשכלול הברויים.
המח הפלאי, שהוא יציר אותיות, הצליח עם צבא הנירונים, לקלוט את הפוטונים, להפוך אותם לראיה של הברויים. 'ראיה' פלא הקיום.
הקיום כולו פלאים, 'ראיה' גלתה לברויים את הקיום בצורה סבילה בלבד, 'ראיה' איפשרה השגת מזון ביתר יעילות.
המח הפלאי לא קפא על שמריו, המשיך להשתכלל, לקלוט עוד יסודות מהיקום למען הברויים. הוא הפריט את האינפורמציה שהוא קלט מהיקום, הפך אותה לאותיות, לשפה אנושית עם רצון חופשי, למען יכולת יצירה, יצירת העולם הלשוני האנושי.
האדם שהוענקה לו מתת 'דעת', מתת האותיות היוצרות, הפך ליוצר, יוצר עולמו הלשוני המופשט, עולם נעלם, לא מוחשי. אם האותיות שיוצרים את הישויות עלי כדור הארץ יוצרות ישויות מוחשיות המשכפלות את עצמן, האדם שהוענקה לו מתת 'דעת', מתת אותיות, יכול רק ליצור דברים נעלמים, לא מוחשיים, כמו חוקים, מוסדות, את השפה עצמה, שלא משכפלות את עצמם. אלא אם נקח את יצירת מכשור שהוא מוחשי, אבל אף מיכשור זה לא משכפל את עצמו.
מאחר שהאותיות, אבני הבניה של האדם אינם מוחשיות, נעלמות, היה צורך להמציא סימול שיקבע אותן. השומרים המציאו את כתב היתדות. העברים, אברהם ומלויו, שיצאו מאור, שהיתה כבר בזמנם תחת כבוש כשדי, הכתב השומרי לא התאים כסימול שפתם השמית.
יש להעלות השערה, השערה בלבד, כיוון שאין בנמצא תעודות מאמתות, שאברהם ומלויו שחוללו את המהפכה המחשבתית, המציאו גם את הכתב שנקרא כתב פיניקי, כיוון שהכתב השומרי לא התאים ללשונם. הם, על בסיס התרבות השומרית העילאית, יכלו להמציא מה שהם המציאו, הרי הם בנתקם את עולמו של האדם מדטרמיניזם, שהשומרים האמינו בו, בראיתם שהאדם הלשוני יוצר, יכול ליצור רק, כיוון שלרשותו 'רצון חופשי', יכול גם ליצור סימול חדש, סימול שיצר את ה'אלף בית' כפי שאנו מכירים אותו.
אם אנו מקבלים את ההשערה הזו, אברהם ומלויו פרטו את המילים השמיות לאותיות, ולאותיות האלו הם העניקו את הסימול שאנו מכירים היום.
ההשערה לעיל מקבלת חזוק מהעובדה שה'אלף בית' מבוסס על מילים שמיות.
אברהם ומלויו יכלו לחולל את השינוי הזה בכתב, כיוון שהם הבינו שהעולם האנושי הוא שפה, שפה המורכבת מאותיות. ואם ככה, אפשר לפרט את המלים לאותיות, אפשר לתת לאותיות סימול חדש שיקבע אותם, למען שעולם השפה האנושית, שלא משכפל את עצמו, לא יעלם בשכחה.
ברור שאברהם ומלויו שיצאו מאור, מרכז שומרי, יכלו לחולל מהפכה מחשבתית, יכלו להמציא את כתב ה'אלף בית', רק כיוון שהם הכירו את התרבות השומרית עם כל המצאותיה.
אברהם ומלויו שיצרו את השלב הראשון של פילוסופית השפה התנ"כית, יכלו לעשות את השכלולים שלהם על בסיס התרבות השומרית שמתוכה יצאו. הם יכלו לעשות את השכלולים האלה כיוון שהם היו נוודים, נוודים שהכירו תרבויות רבות של זמנם, נוודים שונים מנוודים במדבר. ההכרות האלו עם תרבויות שונות, והעובדה שהם היו חלק משפה שמית, שונה מהשפה השומרית, מסבירה את פתיחותם להסברים חדשים, להבנות חדשות.
כבר יצירת ה'אלף בית' מצביע על כך, שאברהם ומלויו הבינו שהמילים מורכבות מאותיות, אבני בניה, אבני בניה של החיים על כדור הארץ. הפרטת המילים לאותיות המרכיבות אותן, מצביע על הבנה עמוקה שהקיום הוא תוצר אותיות מופשטות, אותיות נעלמות.
ההבנה של אברהם ומלויו שהקיום הוא תולדה של שפה, של אותיות, אפשר את יצירת משל 'עץ הדעת', משל שהבין שהאדם שהוענק לו 'דעת', או שפה, נעשה ישות 'מודעת', ישות מודעת שונה מהחיות בגן העדן. היות האדם ישות מודעת, אפשר ליחיד את ההבנה שעולמו שאותו הוא יוצר באמצעות המתת, 'דעת' הוא עולם מופשט, עולם מבוסס על אותיות מופשטות.
ההבנה הזו שהעולם של האדם הוא מופשט, נעלם, הכריח את אברהם ומליו ליצור סימול, שיקבע את העולם הלשוני האנושי הזה.
יש לשער שההמצאה החדשה הזו, הסימול החדש הזה, סימול 'אלף בית', קיבוע היצירה הלשונית, אפשר לאברהם ומלויו לקבע את המחשבה החדשה שהם חוללו, במגילות מקובעות על-ידי הסימול החדש.
אם אנו מקבלים את ההשערה הזו שאברהם ומלויו המציאו את ה'אלף בית' כפי שאנו מכירים אותו, זה מאפשר לנו להבין שהעברים שירדו למצרים, נשאו כבר אתם מגילות כתובות בסימול החדש, דבר שאפשר לצאצאיהם להישאר ישות נפרדת מהמצרים שבקרבם התישבו, אפשר להם להבדל מהם, להמנע מלקבל את הכתב ההיארוגלפי שלהם.
על בסיס המגילות הכתובות שהעברים שמרו עליהם במצריים, בני דורו של משה יכלו לחולל את השלב השני של המהפכה המחשבתית התנ"כית, שלב המכיל את פרק א' של ספר בראשית, את עשרת הדברות.

לקוראי הופיע זה עתה ספר חדש

לקוראי, הופיע זה עתה ספר חדש שלי באנגלית, בשם:.The Magician
אפשר להשיג אותו ב-Amazon כאן

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 392 – ה'רצון החופשי הינוסי'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 392 – ה'רצון החופשי הינוסי'
המח הקוסם, האבר המשוכלל ביותר ביקום שהאבולוציה יצרה, הוא הוא יוצר ה'רצון החופשי', שאף הוא אנומליה ביקום. ומדוע? הרי האינפורמציה ביקום מארגנת את גרמי השמים בצורה דטרמיניסטית, והיאך הפכה השפה, ילידת האינפורמציה לבעלת 'רצון חופשי' המכניס אנדרלמוסיה בעולם הלשוני האנושי?
ה'מח' שכבר הוא אנומליה ביקום, הוא שהפך את יסוד האינפורמציה על-ידי טרנספורמציה לשפה אנושית, רצה בטוב. הרי אם היתה השפה האנושית מחוסרת 'רצון חופשי', היא לא היתה יכולה ליצור את העולם הלשוני האנושי בצורה שרירותית. ה'מח הקוסם', יעד את ה'רצון החופשי' בשרות השפה, וזו בשרות קדושת החיים, שיפור חיי אדם.
אבל ה'רצון החופשי', ילוד ה'מח הקוסם', השוליה, לא מסתפק בתפקיד שנועד לו, שיפור חיי אדם. ה'רצון החופשי' שהוענקה לו 'חופש' פעולה, מיד יוצא בריצת אמוק. הרי כבר קין שיכול היה לבחר בין טוב לרע, בחר ב'רע', הרג את אחיו הבל.
אבות העברים, שיצרו את פילוסופית השפה, הכירו שכלי זה השפה, יכולה לפעל רק אם היא בעלת 'רצון חופשי'. אפשר היה לחשוב שעמים שהאמינו בדטרמיניזם, לא עשו שימוש ב'רצון חופשי'? הרי הם יצרו באמצעות השפה את מוסדותיהם, את שפתם, את חוקיהם, אבל נמנעו מלהכיר בעובדה שהם יוצרים באמצעות רצון חופשי. הסיבה היתה שהם לא רצו להיות אחראיים למעשיהם.
יותר מכך, אלו שבמשך ההיסטוריה האנושית האמינו בדטרמיניזם, עשו שימוש ב'רצון חופשי' למען ריצת אמוק. כבר סרגון הכשדי, יצא בריצת אמוק לכיבוש כל מזופוטמיה. האם סרגון יכול היה לכבוש בלי להפעיל 'רצון חופשי', למטרה זו? והנה, אם היה נשאל הוא היה מצדיק את כיבושיו באמונה בדטרמיניזם.
ובכן, גם סרגון וגם אבות העברים פעלו על בסיס הירושה השומרית, בעוד סרגון אימץ את האמונה בדטרמיניזם, הצדיק את מעשיו בשם עיקרון זה, אבות העברים מרדו באמונה בדטרמיניזם בחיי האדם, ראו ב'רצון חופשי' חלק מהשפה הפועלת. בהבדל מקודמיהם, בהבדל מסרגון, אבות העברים לא רצו בכיבוש העולם, הם הסתפקו בהבטחה לרשת את ארץ כנען בלבד.
אבות העברים שחוללו את המהפכה המחשבתית, שהגיעו להכרה שהעולם הוא שפה, שהאדם יוצר את עולמו הלשוני באמצעות 'רצון חופשי', השתכנעו, שעולם זה קיים רק אם מציבים גבולות לכל, גבולות לטריטוריה, גבולות למאוויים אנושיים.
ובכן, הבנת אבות העברים שחוללו מהפכה מחשבתית, עקרונותיהם לא נעשו נחלת האדם כאדם. לסרגון היו יורשים רבים במזופוטמיה, האמורים, הבבלים, האשורים כולם רצו אמוק לכיבוש העולם, אף אחד מהם לא אימץ את עיקרון ה'רצון החופשי' שעשו בו שימוש, שימוש בצדו האפל, צד שאינו מכיר בגבולות.
ה'מח הקוסם', אותו אבר פלאי, אנומלי ביקום, אבר שהתפתח באקראי על-ידי האבולוציה, כוונתו היתה לשפר חיי אדם, כפי שפרומתאוס בהעניקו לאדם את האש רצה בשיפור חיי אדם. ה'מח הקוסם', כפי שהוא הפך את הפוטונים לראיה של כל הברויים עלי כדור הארץ, כך גם בטרנספורמציה שהוא עשה לאינפורמציה שאותה הפך לשפה ולה העניק 'רצון חופשי', רצה בשיפור חיי אדם. אבל יצירו צחק לכוונות יוצרו, יצירו רצה חופש ללא גבולות, קין מעדיף תמיד את הרג אחיו הבל.
הרצון החופשי בהכרח הוא ינוסי, הרי הוא מעצם טבעו שרירותי. המענק של 'דעת' להבדיל בין 'טוב ולבין רע', מאפשר את בחירת הרע, כך עשה קין, כך עושים הקיינים של כל הדורות.
האפשרות היחידה לרסן את ה'רצון החופשי', מבחירת הרע, הוא אם תרבות מאמצת את עיקרון 'קדושת החיים'. וברור, אם אין עיקרון של קדושת חיים, אזי אין משמעות לחיים.
קין ההורג את הבל מעומת עם ה'אין'. אין מי שיכיר בבכורתו. האדם הלשוני זקוק למשוב מהזולת, הריגת הזולת מעמת אותו עם האין. הקיינים נבלעים על-ידי האין. ההבלים לאט לאט כמו העצמות היבשות של יחזקאל, מתארגנים וקמים לתחיה מהאותיות השורדות מאש ההריסות.
תרבויות חדשות קמות מתלי הריסות, הריסות המכילות אותיות. האותיות הניצולות מההרס, מתארגנות ויוצרות עקרונות חדשים המאפשרים את תקומות הקהילות החדשות.
מהאפר של משרפות אושוויץ, אותיות השמות של הנרצחים נמלטו הכריעו את הפאוסטים, התארגנו ליצירת קהלות חדשות, קהלות עם עיקרון קדושת החיים.
לותר, הפאוסט הראשון, ביטל את 'הרצון החופשי הינוסי', ביטל את הפן של 'הרצון החופשי' המאפשר בחירת הטוב, בחירת קדושת חיים. צאצאיו אמצו בצהלה את קביעתו וסברו ששום מעצור לא יעמוד נגדם.
הפאוסטים הצוהלים בבטלם את ההגבלות על ריצת האמוק שלהם, יצאו להשתלט על העולם, לא ידעו שהאותיות משמות הנשרפים יתארגנו נגדם ויכריעו אותם.
האותיות, הן, הן, היוצרות את עולמו של האדם. האותיות, כמו האותיות של ה ,DNA- היוצרות את העולם הביאולוגי, הן הנם יצירי ה'מח הקוסם'. פאוסט הצוהל רצה בביטול ההגבלות, לא ידע שביטולם יגרום להבלעותו על-ידי האין.
האותיות בהמלטות נצחית מהכאוס הנגרם על-ידי הקיינים, הפאוסטים, הנבלעים באין, קמות לתחיה.
דחף הקיום התקף עלי כדור הארץ, הוא, הוא ממלט תמיד את האותיות מתוך האפר, למען יארגנו חיים חדשים. האותיות שומרי 'קדושת החיים' מאפשרים את תקומת העצמות היבשות.
הפאוסטים שהציתו את האש למען יוכלו לצעוד על במתי ארץ, לא ידעו שמהאש ימלטו האותיות של שמות הנרצחים שיכריעו אותם, לא הבינו שהאין צפה לבואם למען לבלוע אותם.
'דעת' אותיות מ'עץ הדעת', אותיות הקיימות רק בגבולות, אותיות חוקי הבריאה, שבהם השתמשה האלוהות בבוראה את העולם. האדם יצור האותיות, אותיות הקיימות רק בגבולות.
לא בכדי הפאוסטים ניסו לשלול מקורבנותיהם את השמות, ידעו את תוקף השמות. אבל השמות התחכמו לפאוסטים, הם נאחזו באותיות מרכיבי השמות, נמלטו מהאש במשנה כח, רדפו את הפאוסטים עד אשר אלו נבלעו באין.
החיים על כדור הארץ קיימים בזכות השמות, האותיות, ה-DNA, הנמלטים תמיד מהקיינים, מהפאוסטים.
ה'מח הקוסם', בקסמיו מתחזק את החיים עלי כדור הארץ ביוצרו את האותיות הנמלטות תמיד מהאפר, מחיות את העצמות היבשות.
עולמו הלשוני של האדם הוא עולם האותיות, כפי שהעולם הביאולוגי הוא תוצר אותיות ה-DNA.