אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 392 – ה'רצון החופשי הינוסי'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 392 – ה'רצון החופשי הינוסי'
המח הקוסם, האבר המשוכלל ביותר ביקום שהאבולוציה יצרה, הוא הוא יוצר ה'רצון החופשי', שאף הוא אנומליה ביקום. ומדוע? הרי האינפורמציה ביקום מארגנת את גרמי השמים בצורה דטרמיניסטית, והיאך הפכה השפה, ילידת האינפורמציה לבעלת 'רצון חופשי' המכניס אנדרלמוסיה בעולם הלשוני האנושי?
ה'מח' שכבר הוא אנומליה ביקום, הוא שהפך את יסוד האינפורמציה על-ידי טרנספורמציה לשפה אנושית, רצה בטוב. הרי אם היתה השפה האנושית מחוסרת 'רצון חופשי', היא לא היתה יכולה ליצור את העולם הלשוני האנושי בצורה שרירותית. ה'מח הקוסם', יעד את ה'רצון החופשי' בשרות השפה, וזו בשרות קדושת החיים, שיפור חיי אדם.
אבל ה'רצון החופשי', ילוד ה'מח הקוסם', השוליה, לא מסתפק בתפקיד שנועד לו, שיפור חיי אדם. ה'רצון החופשי' שהוענקה לו 'חופש' פעולה, מיד יוצא בריצת אמוק. הרי כבר קין שיכול היה לבחר בין טוב לרע, בחר ב'רע', הרג את אחיו הבל.
אבות העברים, שיצרו את פילוסופית השפה, הכירו שכלי זה השפה, יכולה לפעל רק אם היא בעלת 'רצון חופשי'. אפשר היה לחשוב שעמים שהאמינו בדטרמיניזם, לא עשו שימוש ב'רצון חופשי'? הרי הם יצרו באמצעות השפה את מוסדותיהם, את שפתם, את חוקיהם, אבל נמנעו מלהכיר בעובדה שהם יוצרים באמצעות רצון חופשי. הסיבה היתה שהם לא רצו להיות אחראיים למעשיהם.
יותר מכך, אלו שבמשך ההיסטוריה האנושית האמינו בדטרמיניזם, עשו שימוש ב'רצון חופשי' למען ריצת אמוק. כבר סרגון הכשדי, יצא בריצת אמוק לכיבוש כל מזופוטמיה. האם סרגון יכול היה לכבוש בלי להפעיל 'רצון חופשי', למטרה זו? והנה, אם היה נשאל הוא היה מצדיק את כיבושיו באמונה בדטרמיניזם.
ובכן, גם סרגון וגם אבות העברים פעלו על בסיס הירושה השומרית, בעוד סרגון אימץ את האמונה בדטרמיניזם, הצדיק את מעשיו בשם עיקרון זה, אבות העברים מרדו באמונה בדטרמיניזם בחיי האדם, ראו ב'רצון חופשי' חלק מהשפה הפועלת. בהבדל מקודמיהם, בהבדל מסרגון, אבות העברים לא רצו בכיבוש העולם, הם הסתפקו בהבטחה לרשת את ארץ כנען בלבד.
אבות העברים שחוללו את המהפכה המחשבתית, שהגיעו להכרה שהעולם הוא שפה, שהאדם יוצר את עולמו הלשוני באמצעות 'רצון חופשי', השתכנעו, שעולם זה קיים רק אם מציבים גבולות לכל, גבולות לטריטוריה, גבולות למאוויים אנושיים.
ובכן, הבנת אבות העברים שחוללו מהפכה מחשבתית, עקרונותיהם לא נעשו נחלת האדם כאדם. לסרגון היו יורשים רבים במזופוטמיה, האמורים, הבבלים, האשורים כולם רצו אמוק לכיבוש העולם, אף אחד מהם לא אימץ את עיקרון ה'רצון החופשי' שעשו בו שימוש, שימוש בצדו האפל, צד שאינו מכיר בגבולות.
ה'מח הקוסם', אותו אבר פלאי, אנומלי ביקום, אבר שהתפתח באקראי על-ידי האבולוציה, כוונתו היתה לשפר חיי אדם, כפי שפרומתאוס בהעניקו לאדם את האש רצה בשיפור חיי אדם. ה'מח הקוסם', כפי שהוא הפך את הפוטונים לראיה של כל הברויים עלי כדור הארץ, כך גם בטרנספורמציה שהוא עשה לאינפורמציה שאותה הפך לשפה ולה העניק 'רצון חופשי', רצה בשיפור חיי אדם. אבל יצירו צחק לכוונות יוצרו, יצירו רצה חופש ללא גבולות, קין מעדיף תמיד את הרג אחיו הבל.
הרצון החופשי בהכרח הוא ינוסי, הרי הוא מעצם טבעו שרירותי. המענק של 'דעת' להבדיל בין 'טוב ולבין רע', מאפשר את בחירת הרע, כך עשה קין, כך עושים הקיינים של כל הדורות.
האפשרות היחידה לרסן את ה'רצון החופשי', מבחירת הרע, הוא אם תרבות מאמצת את עיקרון 'קדושת החיים'. וברור, אם אין עיקרון של קדושת חיים, אזי אין משמעות לחיים.
קין ההורג את הבל מעומת עם ה'אין'. אין מי שיכיר בבכורתו. האדם הלשוני זקוק למשוב מהזולת, הריגת הזולת מעמת אותו עם האין. הקיינים נבלעים על-ידי האין. ההבלים לאט לאט כמו העצמות היבשות של יחזקאל, מתארגנים וקמים לתחיה מהאותיות השורדות מאש ההריסות.
תרבויות חדשות קמות מתלי הריסות, הריסות המכילות אותיות. האותיות הניצולות מההרס, מתארגנות ויוצרות עקרונות חדשים המאפשרים את תקומות הקהילות החדשות.
מהאפר של משרפות אושוויץ, אותיות השמות של הנרצחים נמלטו הכריעו את הפאוסטים, התארגנו ליצירת קהלות חדשות, קהלות עם עיקרון קדושת החיים.
לותר, הפאוסט הראשון, ביטל את 'הרצון החופשי הינוסי', ביטל את הפן של 'הרצון החופשי' המאפשר בחירת הטוב, בחירת קדושת חיים. צאצאיו אמצו בצהלה את קביעתו וסברו ששום מעצור לא יעמוד נגדם.
הפאוסטים הצוהלים בבטלם את ההגבלות על ריצת האמוק שלהם, יצאו להשתלט על העולם, לא ידעו שהאותיות משמות הנשרפים יתארגנו נגדם ויכריעו אותם.
האותיות, הן, הן, היוצרות את עולמו של האדם. האותיות, כמו האותיות של ה ,DNA- היוצרות את העולם הביאולוגי, הן הנם יצירי ה'מח הקוסם'. פאוסט הצוהל רצה בביטול ההגבלות, לא ידע שביטולם יגרום להבלעותו על-ידי האין.
האותיות בהמלטות נצחית מהכאוס הנגרם על-ידי הקיינים, הפאוסטים, הנבלעים באין, קמות לתחיה.
דחף הקיום התקף עלי כדור הארץ, הוא, הוא ממלט תמיד את האותיות מתוך האפר, למען יארגנו חיים חדשים. האותיות שומרי 'קדושת החיים' מאפשרים את תקומת העצמות היבשות.
הפאוסטים שהציתו את האש למען יוכלו לצעוד על במתי ארץ, לא ידעו שמהאש ימלטו האותיות של שמות הנרצחים שיכריעו אותם, לא הבינו שהאין צפה לבואם למען לבלוע אותם.
'דעת' אותיות מ'עץ הדעת', אותיות הקיימות רק בגבולות, אותיות חוקי הבריאה, שבהם השתמשה האלוהות בבוראה את העולם. האדם יצור האותיות, אותיות הקיימות רק בגבולות.
לא בכדי הפאוסטים ניסו לשלול מקורבנותיהם את השמות, ידעו את תוקף השמות. אבל השמות התחכמו לפאוסטים, הם נאחזו באותיות מרכיבי השמות, נמלטו מהאש במשנה כח, רדפו את הפאוסטים עד אשר אלו נבלעו באין.
החיים על כדור הארץ קיימים בזכות השמות, האותיות, ה-DNA, הנמלטים תמיד מהקיינים, מהפאוסטים.
ה'מח הקוסם', בקסמיו מתחזק את החיים עלי כדור הארץ ביוצרו את האותיות הנמלטות תמיד מהאפר, מחיות את העצמות היבשות.
עולמו הלשוני של האדם הוא עולם האותיות, כפי שהעולם הביאולוגי הוא תוצר אותיות ה-DNA.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: