אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 401 – הדינמיות של מחשבת התנ"ך

אוניברסיטה ווירטואלית שעור 401 – הדינמיות של מחשבת התנ"ך
עלי לחזור לספרו של תיאולוג נורווגי בשם:Boman Thorleif
שבספרו: Hebrew Thought Compared with Greek
ספר שכבר הזכרתי בעבר, טוען שמחשבת התנ"ך היא דינמית, בעוד מחשבת היוונית היא מרחבית. בומן, למרות שהאבחנה שלו היא מעניינת, לא הבין, שהמחשבה התנ"כית היא דינמית, כיוון שהיא לשונית, יצירתית, ויצירה היא דינמית. הוא בכלל לא הבין את פילוסופית השפה התנ"כית.
אבל עלינו לחזור לדינמיות המחשבה התנ"כית, כיוון שהיא היתה לשונית, ומדוע? כפי שהסברנו, השפה שולה נתחים של אנרגיה מהקיום הזורם, אנרגיה שהיא מעניקה לה שם. על-ידי הענקת שמות לנתחים השבויים, היא יוצרת ישויות בגבולות, כך נוצרים חייצים בין ישות לישות, חייצים מלאכותיים שלא בולטים בזרימת האנרגיה של הטבע.
כפי שראינו, האדם הלשוני השולה מהחלל, שולה כל הזמן נתחים של אנרגיה מהזרימה של הטבע, ומעניק להם שמות. כך האדם יוצר את עולמו, עולם לשוני. השלייה המתמדת, שהנה יצירה, היא היא מעניקה דינמיות לעולמו של האדם. הרי היצירה עצמה היא דינמית.
הרי ללא שפה, שמות, שהם הנם חכות, שבסיועם האדם שולה נתחים של אנרגיה מהחלל, עולמו הלשוני של האדם לא קיים. אבל קודם שהאדם שולה באמצעות שמות אנרגיה והופך אותה לישויות, האדם יוצר מילים, שמות. הטבע, האבולוציה, העניקה לאדם את מתת יכולת יצירה של מילים, שמות. השמות הם ישויות נעלמות שהאדם באמצעותם שולה אנרגיה ויוצר את הישויות, ישויות אלו אף הן נעלמות. היצירות הלשוניות הן נעלמות, וודאי שחוקים הם ישויות נעלמות, מוסדות הנם ישויות נעלמות, כל אלו הם פרי השפה היוצרת ישויות נעלמות, שלא היו קיימות קודם.
אם היוונים האמינו שהעולם הוא נצחי, האמינו שיצירות לשוניות אנושיות הן רק חקוי של דברים נצחיים, הם התעלמו מהיצירה הלשונית האנושית. לכן, צודק בומן באומרו שהמחשבה היוונית היתה מרחבית, רציפה, ללא חייצים המאפשרים יצירה דינמית. אבל, כפי שהזכרנו לעיל, היוונים בכלל לא האמינו בשפה יוצרת, וללא שפה יוצרת, לא קיימת דינמיות בעולמו של האדם.
המדע החדש הוא דינמי, מנסה לשבות נתחים מהזרימה של הטבע בנוסחאות מתמטיות. מתמטיקה אף היא פן לשוני, ללא שפה לא קיימת מתמטיקה. אם היוונים מדדו רק מרחב רצוף, הם לא יצרו דבר, אמנם הם יצרו את מדע הגיאומטריה, אבל הם נעצרו ולא יכלו לפתח מתמטיקה כפי שאנו מכירים היום, מתמטיקה המסוגלת למדוד את הדינמיות של הטבע. למען שהמתמטיקה תוכל למדוד את הדינמיות של חוקי הטבע, היא צריכה להכיר בכך שהעולם אינו רציף, שקיימים חייצים בין הדברים.
אם המדע החדש רוצה למדוד את דינמיות הטבע ולשם כך הוא צריך להכיר בעובדה שהטבע אינו רציף, הרי זה מנוגד למה שהיוונים חשבו. לכן, עלינו לחזור להשקפה התנ"כית הלשונית, שהאמינה בקיום לא רציף, האמינה שהשפה יוצרת ישויות בגבולות, הניחה שקיימים חייצים בין הישויות, לכן האמינה בדינמיות, ביצירה דינמית של השפה. אמנם, כפי שכבר אמרנו מחשבת התנ"ך לא פיתחה מדע, הסתפקה בפילוסופית השפה, הסתפקה בכך שהאמינה שהעולם הוא לשוני, לא היתה מעוניינת בטבע הדומם, הדטרמיניסטי. לכן המזוג של המדע היווני שנעצר, עם הרעיונות התנ"כיים על יצירה לשונית דינמית אפשר את התפתחות המדע הדש.
איינשטין בנוסחה המפורסמת שלו אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע, קבע, שלמעשה מסה היא אנרגיה שבויה, שבויה בנוסחה מתמטית. איינשטין עם כל גאונותו המדעית, לא הבין שלמעשה מסה שבויה בנוסחה מתמטית, ז.א. שהיא שבויה בשפה. הרי כפי שאמרנו, המתמטיקה היא פן של השפה. למעשה את השבייה הזו של האנרגיה בנוסחה מתמטית אפשר לפרק, הוכחה פצצת האטום.
מבלי שאיינשטין הגאון המדעי היה מודע לכך, הוא אישר את העובדה שהשפה, במקרה שלו השפה המתמטית, שובה נתחים מהחלל, מהטבע הזורם, יוצרת ישויות, במקרה זה ישויות יותר מוחשיות, ישויות שהאדם הופך אותם למיכשור.
לדאבונינו, איינשטין, הגאון המדעי, לא הבין את תרומת התנ"ך, למדע שלו, הוא לא הבין שהוא לא יכול היה ליצור את המדע שלו ללא שפה. הוא זלזל בתנ"ך, וטען שסיפורי התנ"ך, הם סיפורים של ילדים. כמובן, שאיינשטין הזדהה עם פילוסופית שפינוזה, שאף הוא שלל את מחשבת התנ"ך. שני אישים אלו לא נתנו לעצמם דין וחשבון כאשר הם שללו 'רצון חופשי', הרי ללא רצון חופשי גם אי אפשר ליצור בהקשר של פילוסופיה פנתאיסטית, נוסח שפינוזה, אי אפשר למרוד במסורת אבות. בלי רצון חופשי, בעולם דטרמיניסטי, שאיינשטין האמין בו, אי אפשר ליצור מדע.
אמנם, היקום הוא דינמי, בניגוד מה שחשבו היוונים שהוא רציף, נצחי, אבל האדם הלשוני שובה נתחים מהיקום הזורם, מנכס נתחים אלו ויוצר את עולמו הנפרד מעולם הטבע. האדם יכול לעשות יצירה זו, באמצעות מתת השפה.
מאחר, שמחשבת התנ"ך אימצה את מתת השפה, היא היא, בהמשך איפשרה את התפתחות המדע החדש, המדע הדינמי. ברור שהתפתחות זו התאפשרה, בגלל המדע היווני שהתפתח ונעצר. וכפי שראינו, מהמזוג של המדע היווני שקפא, עם הפילוסופיה הלשונית התנ"כית נוצר המדע החדש, הדינמי.
מדע האינפורמציה גם מאשרר את ההנחה של מחשבת התנ"ך, שהעולם כולו הוא אינפורמציה, שפה. רק שהאינפורמציה, השפה של הטבע, מזקיק שפה שונה, שפה מתמטית כדי להבין את הדינמיות שלו. השפה השונה הזו, המתמטיקה של היום, יכלה להתפתח רק על ידי אימוץ פילוסופית השפה התנ"כית.
הזכרנו את החייצים, הכרתם מאפשר להבין את הדינמיות של הטבע. כפי שידוע מפרק א' של ספר בראשית, אלהים בורא את הישויות ומציב להם גבולות, ז.א. משאיר חייצים בין ישות לישות. גם השפה יוצרת מלים שמעניקה להם גבולות. שם עץ, מציין ישות של עץ בגבולות.
למען להבין את ה-0, אנו צריכים להבין את החייצים, חייצים שהם חלל בין הדברים. רק כך ה-0 יכול היה להתפתח, שהוא הכרחי למדע החד, שהיוונים עם השקפתם של קיום רציף לא יכלו לפתח.
המדע העכשוי לא מודע ולא אסיר תודה למחשבת התנ"ך, לפילוסופיה הלשונית שלו, שבלעדיה ההתפתחות שלו לא היתה יכולה להתממש.
גם היהודים אינם מודעים לעובדה שמחשבת התנ"ך, היא היא אשר אפשרה את ההתפתחות החדשה של המדע.
למרות שהשליח פאול ב'אגרת אל הרומיים', ניסה לנטרל את משל עץ הדעת, רצה לחזור לרצף היווני, לנצחיות היוונית, העובדה שהתנ"ך, נשאר תקף בעולם הנוצרי, עקרונותיו לאט לאט חדרו לעולם המערבי ואיפשרו את המדע החדש.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: