אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 411 – טורינג – המכונה החושבת

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 411 – טורינג – המכונה החושבת
הענין בטורינג התעוררה הודות לסרט על חייו, סרט מבוסס על ביאוגראפיה שנכתבה עליו בידי Andrew Hodges לפני שנים. בעצמי התעניינתי בו, בהיותו הוגה על התהוות המחשב, יותר מכך, התעניינתי בו על כך שחלם על מחשב חושב.
הודג'ס מקדיש בספרו יותר מקום, לפיענוח טורינג את ה'אניגמה', הגרמנית, המודיעין, לצבא, בזמן מלחמת העולם השניה, בכך שפיענוח שלו הציל חיי רבים מצבא אנגליה.
אותי ענין, ומעניין חלומו של טורינג, על מחשב חושב, חלום לא סביר לפי פילוסופית השפה. הרי מחשבה, המבוטאת בשפה, היא תולדה של שיח בין בני אדם, תולדה של משא ומתן ביניהם. השפה אינה ישות גנטית מוחשית דטרמיניסטית, כמו הגוף הביאולוגי שלנו, היא אפי-גנטית, לא מוחשית, קיימת רק בזכרון שלנו, תלויה באמונה קהילתית בה. השפה, יצירותיה, בהבדל מהגוף הביאולוגי, גם לא משכפלות את עצמן, והיא שרירותית לגמרי.
נוסף על כך, השפה היא בעצם מונעת על-ידי תחושות הגוף הביאולוגי, קשה לתכנת תחושות בתוכנה. תוכנות לא יכולות לבטא דחפים ביאולוגיים, תחושות אקראיות.

מי שמתעניין בתולדות האדם, יראה בחלומו זה של טורינג, דמיון לאמונתם של בני אדם, מאז התקופה פרה היסטורית, כבר עז, עד היום הזה, שלפסלים יכולות. האדם הלשוני אכלס את היקום בדמויות נעלמות, דמויות השולטות כביכול בחייו, ובגולמם בפסלים, חשב שהפסלים מיצגות את הישויות העליונות, יחד עם היכולות שלהן.
ובכן, האדם מהתקופה הפרה-היסטורית, ניסה לתת גוף מוחשי, ליצירות השפה, יצירות נעלמות. הפסלים הם ההמחשה הראשונה של האדם ליצירות הלשוניות, הכתב, המצאה מאוחרת יותר, אף הוא הנו המחשה ליצירות לשוניות.
אם יוצרי הפסלים דמינו שלפסלים יכולות למלא את משאלותיהם, אזי עלינו להוסיף, דוגמת המצרים העתיקים, שחשבו שלמלים שהומחשו בכתב, כח מאגי. כך הם גם האמינו, שאם הם ירשמו שמות אויביהם בכתב על חרס, וישברו אותו ינצחו אותם. הם גם חשבו שהשבעות מצורפות למתים, יעבירו אותם מעל מהמורות, בדרך לעולם הנצח.
ובכן, המחשת יצירות לשוניות, בפסלים או בכתב, במקרה של טורינג, המחשה של יצירות לשוניות בסימול של ספרות, ההמחשה לא מעניקה להם יכולות. ההמחשה היא רק קיבוע של הישויות הלשוניות הנעלמות. ההמחשות הן הקפאה של השפה הנעלמת. שפה מוקפאת בכתב, חסרה את הדינמיות של התחושות של גוף ביאולוגי המפעילות את היצירות הלשוניות.

מחשב יכול רק להעתיק את התוכנה שהוכנסה בו, אם מוסיפים לו אנרגיה, הוא לא יכול ליצור דברים חדשים לשוניים, הנוצרים רק במשא ומתן בין יחידים חיים, שהשפה העניקה להם 'רצון חופשי'.
השפה עצמה ויצירותיה, לא קיימות, הרי הן ישויות נעלמות, נוצרות על-ידי הסכמים. כבר יצירת המלה הראשונה אפשרית רק אם שניים מסכימים לכנות דבר מסוים בסימול מסוים. מלה זו שנוצרה, לא קיימת מחוץ בזכרון של אלו שהסכימו לסימול. היצירות הלשוניות יכולות להתקיים בצורה מוקפאת בכתב.
אם השפה היתה גנטית, לא אפי-גנטית, נוצרת על-ידי הסכמים, בין יחידי קהילה, אזי היתה רק שפה אחת לאנושות. עובדה שקיימות שפות רבות, של קהלות אנושיות רבות, שפות פרי הסכמים, המכנות עצמים, פעולות, בסימול מוסכם.
השפות הן פרי הסכמים שרירותיים, מילים שהן אלגוריתמים, שונים מהאלגוריתם של ה- DNA, שהנו דטרמיניסטי.
אם האלגוריתם הלשוני יכול ליצור ישויות שלא בנמצא בטבע, כיוון שהוא שרירותי, מונע על-ידי רצון חופשי, הוא גם יכול ליצור ישויות רבות, ישויות נעלמות, בהבדל האלגוריתם של DNA יכול ליצור רק דגם אחד, כיוון שהוא דטרמיניסטי.

טורינג לא היה מודע לפילוסופית השפה, המסבירה איך השפה יוצרת את המילים בצורה שרירותית, על-ידי הסכמים. טורינג יצא מהלוגיקה המתמטית, לוגיקה המחשבת את פעילות הטבע הדטרמיניסטי. המתמטיקה החדשה, מתמטיקה שהיא פרי גלויים הדרגתיים, גלוי סדור היררכי של ספרות, גלוי ה-0, שלא היו ידועים ליוונים. חסר זה של המצאות מאוחרות אפשר ליוונים יכולת רק למדוד מרחב רציף, לכן המציאו רק גיאומטריה. המתמטיקה החדשה עם הגילויים הנוספים מסוגלת לפענח את הדינמיות של חוקי הטבע הדטרמיניסטיים.
טורינג חשב שאף השפה פועלת בדומה לחוקי הטבע הדטרמיניסטיים, לכן חשב שאפשר לעשות מכניזציה, המחשה למילים, לשפה באמצעות מחשב, ומחשב מכני זה יחקה גם את המחשבה האנושית.
עובדה היא שכששים שנה אחרי מותו, אין בידינו מחשב חושב. ואפילו חלומם של עתידניים, על אפשרות כזו, של מחשב חושב, לא יתכן.
האדם אולי יצלח ליצור ישות מוחשית מדגם אלגוריתמי ביאולוגי דטרמיניסטי של DNA, אבל ליצור ישות מוחשית שתחקה מחשבה אנושית, מחשבה שהנה ווירטואלית, קיימת רק בזכרון האנושי, שהנה תולדה של הסכמים בין יחידי קהילה, לא יתכן.

הפילוסופיה הלשונית התנ"כית במהותה היתה 'נומינליסטית', שפירושו, שלשפה אין קיום עצמאי, שהיא הנה אלגוריתם המפעיל את האדם ליצור ישויות ווירטואליות, שהשפה נותנת צורה לתחושות גופניות, שלא משכפלות את עצמן, ישויות שרירותיות מבוססות על הסכמים, להטבת חיי האדם. מבחינה זו היא נבדלת מהשקפה 'ראליסטית', החושבת שלשפה קיום עצמאי.
כבר האדם הפרה-היסטורי שיצר פסלים שהיו צריכים להמחיש את הישויות הנעלמות שלפיו שולטים על קיומו, היה ראליסט, שיחס לפסלים המוחשיים יכולות, מבלי שלפסלים היו תחושות של גוף ביאולוגי, חשב שהם יכולים למלא את מבוקשו.
רעיון המכונה החושבת של טורינג במהותה חוזרת על דגם הפסלים, הרוצה ללכוד מהות ווירטואלית, להפוך אותה למוחשית, עם יכולות לחשוב, ליצור.
במציאות מחשב מבוסס על סימול חדש של ספרות, במהותו הוא כמו כתב, הממחיש מילים, מחשבות, בצורה סבילה בלבד. היצירה הכתובה הקפואה יכולה להיהפך לאלגוריתם, אם האדם החי כ'מפעיל', מפעיל אותו. היצירה בספר היא ישות אילמת, קפואה, זקוקה ל'מפעיל', האדם. כך תוכנה במחשב היא ישות קפואה, לא יכולה ליצור הסכמים שהנם בסיס המחשבה האנושית, היא לא יכולה לקלוט שיח נעלם שמתנהל בין שני אנשים, שיח שרירותי, לא דטרמיניסטי. במקרה הטוב ביותר

יתאפשר דבר כזה אם שתי מכונות שונות ישיחו ביניהן, אולי? גם במקרה כזה יצטרכו להכניס למכונה תוכנה שתנהל עם מכונה שניה שיח שרירותי, שממנו נוצרת מחשבה.
אם ככה, מדוע העלה טורינג רעיון כזה על מכונה חושבת?
טורינג המתמטיקאי חשב באותה צורה כמו הוגים הרואים מחשבה אימננטית, זאת אומרת מחשבה דטרמיניסטית. לפי סוקראס, את המחשבה הפנימית יש רק לילד. מחשבה פנימית, דטרמיניסטית שאינה פרי שיח חיצוני, במחשבה דטרמיניסטית אפשר להזין את המחשב.
אבל לפי פילוסופית השפה המחשבה היא ישות חיצונית, פרי שיח בין שניים, שרירותית, שפה הנותנת צורה לתחושות ביאולוגיות גופניות, לכן אי אפשר, ללכוד אותה, ולהזין בה מחשב, על כך בהמשך.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: