אוניברסיטה ווירטואלית -שעור 412 -טורינג- המכונה החושבת-2

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 412 – טורינג – המכונה החושבת 2
בשעור הקודם הזכרנו, שרבים מהפילוסופים חושבים שהמחשבה האנושית היא פנימית, זאת אומרת, היא גנטית, בעוד שפילוסופית השפה שמקורה במשלים הפילוסופיים של התנ"ך, סבורה שהשפה והמחשבה האנושית היא חיצונית, פרי ממקור חיצוני, פרי משא ומתן, פרי שיח בין בני אדם.
בין הפילוסופים שחשבו את השפה לפנימית, כפי שהזכרנו כבר בשעור הקודם, היה סוקראטס, שחשב שיש רק לילד את המחשבה הפנימית, היוונים בכלל לא דיברו על שפה יוצרת. אבל גם הוגים מערביים, כמו לייבניץ, חשב, שהאדם הוא מונדה, מיקרוקוסמוס, המכיל כבר את המחשבה הפנימית, גם קאנט, כאשר הוא שולל את החוקים התנ"כיים החיצוניים, העדיף חוקים פנימיים. הוא גם חשב שמושגי הזמן ומרחב, הם א-פריוריים, פנימיים. ואפילו דקרט, חשב שמחשבתו היא פנימית, ובוויכוח עם הובס, שטען שהאדם חושב בשפה, הוא סבר שמחשבתו פנימית ולא תלויה בשפה חיצונית.
מדוע חשוב לציין עובדות אלו, כיוון שאם המחשבה היא פנימית, אזי היא גנטית, אזי למרק צדק, שאפשר להוריש את השפה ואת המחשבה, והוכח, שאי אפשר להוריש את המחשבה, כיוון שהיא חיצונית. אי אפשר להוריש את המחשבה כיוון שהיא פרי משא ומתן, פרי שיח, כיוון שהשפה היא אפי-גנטית. אפשר להוריש את השפה ואת המחשבה לדורות הבאים, אם הקהילה שומרת את הזכרון הקיבוצי, אם השפה והמחשבה קובעו בכתב.
ובכן, אם באמת היתה השפה פנימית, וכן המחשבה, אזי היא היתה דטרמיניסטית. במקרה כזה אפשר היה לקלוט אותה בתוכנה, אבל אפילו במקרה כזה, קשה להעלות על הדעת שאפשר היה להעלות את התחושות, שהנן המניעים של המחשבה, על תוכנות.
ובכן, לפחות כולם מסכימים שהשפה והמחשבה לא נירשים, לפי שלמרק חשב. אם מסכימים שהשפה והמחשבה לא נירשים, אין זאת אומרת שאלו העוסקים בשפה מאמצים את פילוסופית השפה שמקורה במשלים התנ"כיים, פילוסופיה הטוענת שהאדם ניכס את 'דעת', את השפה ממקור חיצוני, כפי שגם חשב היפוקראטס, שאף הוא חשב, שהשפה היא ממקור חיצוני. עד היום פילוסופים העוסקים בשפה, עדיין לא טוענים שהיא ממקור חיצוני, הם גם לא מדברים על שפה יוצרת, מדברים על שפה ככלי קומוניקציה. גם בהקשר זה יש להזכיר את היידיגר המאוחר, המזכיר כבר את המלה היוצרת את העולם, אבל אף הוא לא הרחיב על כך.
עלינו לחזור לדיונינו, מדוע מכונה חושבת לא תיתכן. אנו טוענים את זה, על בסיס פילוסופיה לשונית, המניחה שהשפה הנה ממקור חיצוני, שהשפה הנה כלי יצירה. על בסיס הנחות אלו, אפשר לפרט, שהשפה אינה קיימת, היא נוצרת רק כאשר שני יחידים, אנשים שלהם יכולת מולדת לשפה יוצרים אותה, יוצרים כבר את המלה הראשונה בהסכם, ונותנים להסכם זה סימול. אבל עלינו לציין, שהמילים הנוצרות, הן ישויות נעלמות, לא מוחשיות.
השפה הנוצרת על-ידי 'ניכור', 'ניכור זה הופך את האדם ל'מודע'. הילד המנכר את עצמו מאמו, מסוגל להגיד 'אני', הופך למודע. מחשבה היא תולדה ממודעות האדם, מודעות פרי ניכור, היחיד החושב מנכר את עצמו מהזולת, מהסביבה. אבל מחשבה היא תולדה של שיח בין שניים, איך לכנות עצמים, פעולות בסימול משותף. שפה, מחשבה, הן ישויות נעלמות, לא מוחשיות, לא קיימות מחוץ בזכרון של אלו שהסכימו לסימול משותף.
עלינו להוסיף, שהיחיד המודע, מופעל על-ידי תחושות גופניות, את התחושות גופניות אלו הוא מחצין, לתחושות מוחצנות אלו יחד עם הזולת, מעניקים סימול.
נשאלת השאלה, האם אפשר ללכוד את התהליך החיצוני הזה להיווצרות המחשבה, בתוכנות? אפשר רק ללכוד את הסימול החיצוני, כפי שהכתב לוכד אותו, בצורה קפואה. אבל את תהליך ההיווצרות פרי משא ומתן, פרי שיח, אי אפשר ללכוד. וודאי שאי אפשר ללכוד את התחושות הגורמות לתהליך מחשבה של משא ומתן, של שיח.
הזכרנו כאן רק את התהליך הראשוני של היווצרות המחשבה האנושית, היווצרות על בסיס משא ומתן, בסיס שיח. אבל תהליך זה יש לו רבדים רבים, רבדים היוצרים את המערכות הערכיות שעליהן מבוססות חברות אנושיות.
הזכרנו שהיכולת המולדת לשפה, אם יכולת זו מופעלת על-ידי היחיד בפוגשו את הזולת, יוצרת את ה'מודעות'. אבל מודעות עדיין לא אורגת את מוסד הקהילה. שניים היוצרים על-ידי משא ומתן את המלה הראשונה, מונעים על-ידי 'דחף הקיום', המשותף להם ולברויים אחרים על כדור הארץ, להבדיל מה טוב לקיומם, מה רע לקיומם. החיה בצורה דטרמיניסטית, מופעלת על-ידי 'דחף הקיום' לברח מסכנות, סכנות לקיומה. האדם הלשוני, בהבדל מהחיה, יוצר על בסיס הפרמטר של גופו, מה טוב לקיומו, מה רע לקיומו.
הקהילה האנושית נוצרת בשלבים, כתוצאה מדחפים, צרכים קיומיים. היצירות בסיס הקהילות, שוב הנן פרי משא ומתן, פרי שיח. האם אפשר ללכוד את המארג המחשבתי הזה היוצר קהילה, קהילה שהיא גנזך השפה, גנזך, נוסף לגנזך הזכרון האנושי, של היצירות הלשוניות הנעלמות, שאינן מוחשיות? האם אפשר ללכוד את המארג הזה בתוכנות שיזינו מכונות, שתוכלנה ליצור מארג כזה, מחשבה נעלמת כזו?
המארג המחשבתי היוצר קהילות אנושיות, הוא שרירותי, נוצר, כיוון שהשפה מציידת את האדם ב'רצון חופשי', הרי בלי רצון חופשי האדם יחד עם הזולת, לא היה יכול ליצור.
עלינו כאן שוב להזכיר, שהיוונים הקלאסיים, לא ידעו בכלל על המושג 'רצון חופשי', הם לא היו זקוקים לו, כיוון שחשבו שהעולם הוא נצחי. הם לא היו מודעים שהם יוצרים את עולמם הלשוני לבד, הרי בחושבם שהעולם הוא נצחי, הם לא היו צריכים ליצור אותו, לכן, חשבו שיצירה היא הסגת גבול האלים, חשבו שהאדם הוא חקין בלבד של דברים נצחיים.
עלינו גם להזכיר שבהבדל מבני אדם היוצרים את קהילתם באמצעות כלי השפה, באמצעות רצון חופשי, דבורים ונמלים יוצרים את קהילתם, כתוצאה מהפרשה של מלכן, חומר ביאולוגי, הדוחף אותן ליצור בצורה דטרמיניסטית.
שוב נשאלת השאלה האם אפשר ללכוד את ה'רצון החופשי', להטביע אותו על תוכנות שיזינו את המכונה, למען שהיא תיצור את המארג הלשוני, השרירותי?
בשעור הבא נראה שלבים נוספים במארג העולם הלשוני שהאדם יוצר בצורה שרירותית, ונשאל האם אפשר להעלות על תוכנות יצירות שרירותיות כאלו, ולהזין בהן מכונות למען שהן תוכלנה ליצור מארגים מחשבתיים.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: