אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 421 – יעוד ה'ניכור', הענקת רצון חופשי, המקדש את החיים

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 421 – יעוד ה'ניכור', הענקת רצון חופשי, המקדש את החיים
פענוח אניגמת השפה, שדנו בה בשעורים קודמים, מלמד אותנו שהסימול, שהנו תוצר יכולת הניכור, ניכור המגלם רצון חופשי, יכולת להבדיל, להבדיל בין טוב לרע, יכולת שהאבולוציה העניקה לאדם, הוא בשרות הגוף. ואם הסימול הוא בשרות הגוף, יעודו לעמוד על מה טוב לגוף, רע לגוף, יעודו לקדש את החיים.
ומדוע אם כן, הפכה הלותרניות, שהתגלמה בפאוסטיות, הרע האולטימטיבי? הפאוסטיות שהובילה לרייך השלישי, הפכה לרע האולטימטיבי, כיוון שהיא התבססה על שלילת 'רצון חופשי', על-ידי לותר, שהמליך על העולם הנגלה את השטן, שטן שהפך ביצירתו של גיתה, 'פאוסט', למפיסטו.
בעסוקי באידיאולוגיה הגרמנית, דבר שהזכרתי כבר בשעור הקודם, נוכחתי, שהעולם הפרוטסטנטי לא עמד על המהפך השלילי שחולל לותר בתיאולוגיה הנוצרית, עולם זה לא הבחין בין המסר השלילי שלו, לבין המסר החיובי של קלווין. גם היהודים לא הבחינו בכך.
בכתבה על חנה ארנדט, ששודרה בערוץ 8, ב-1.8.2015 , נוכחתי ביתר שאת, עד כמה פילוסופית זו לא הבינה את העקרונות הפאוסטיים, שהובילו לרצחנות אנשי הרייך השלישי. חנה ארנדט, בניגוד ליהודי מפורסם אחר, פרויד, שאימץ את עקרונות פאוסוט, את יצר ההרס שלו, את אימרתו 'כל מה שנוצר יעודו להיהרס', יחסה את הרצחנות ל'בנליות', העדר מחשבה. חנה ארנדט לא הבינה שאייכמן מילא את פקודות 'מפיסטו', מפיסטו, היטלר, להרוס, לרצח, את ה'אויב הקוסמי', היהודים, שאימצו את החיים, שאימצו את קדושת החיים.
אל עלינו להשלות את עצמינו, שאנו היהודים, העברים, המציאנו את ה'ניכור', אבות העברים רק הבינו את משמעות מתת זו של האבולוציה, השלימו אתה וכל מה נובע ממתת זו.
הבנת משמעות הניכור איפשר לעברים ליצור את הפילוסופיה הלשונית, איפשר להם להבין שהניכור מנכר את עולמם מהחוקים הדטרמיניסטיים, שהם בעלי רצון חופשי, היכולים ליצור את עולמם, עולם בתוך עולם. העברים הבינו גם שיעוד עולם זה הוא קדוש חיי אדם, שהגוף האנושי הוא הפרמטר שלו, שמשך קיום גוף זה קצוב, לפי חוקי הקיום.
העברים הבינו שהניכור מאפשר להם את הסימול, את השפה, שהיא כרוז שלו, שהסימול תקף רק אם הוא מקבל את ערבות הגוף. הצורך לקבל ערבות הגוף, מנע ממנו להיהפך לעצמאי. התלות הזו של הסימול בערבות הגוף, מנע ממנו את היומרה לריבונות, ריבונות המובילה ליומרה לשנות סדרי עולם, מנעה את התפתחות המאגיה במחשבה התנ"כית, מכאן מובנת ההכרזה התנ"כית, בספר במדבר כ"ג, 23,:'כי לא נחש ביעקב, ולא קסם בישראל…'
כל ההסבר הזה בא להסביר ששלילת רצון חופשי על-ידי לותר, החזרת עולמו של האדם לשליטת חוקים דטרמיניסטיים, איפשר את ההתפתחות של אמונה במאגיה, במחשבה הלותרנית. הרי פאוסט כורת ברית עם מפיסטו למען להשיג ממנו יכולות מאגיות, יכולות מאגיות למען לשנות סדרי עולם, למען להשמיד אויבים.
ובכן, מאגיה הוא אותו 'סדר מדומיין', שהררי מדבר עליו בספרו 'קצור תולדות האנושות', שלפיו הצעיד את האדם להשגיו. במציאות, המאגיה המתימרת להיות ריבונית, המשתחררת מערבות הגוף, לא משיגה דבר. כבר המצרים העתיקים רצו על-ידי לחשים מאגיים, להשיג נצחיות לנפש הנפטר. האשורים הרצחניים של העולם העתיק, אף הם כהלותרנים קיוו להשיג שלטון עולמי באמצעים מאגיים. לכן לא יפלא, שבספרייתו של אשורבניפל, שהתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות רוב המגילות דנו במאגיה.
פאוסט לא חידש דבר, 'רייך אלף השנה', האריך רק שתים עשרה שנים. המאגיה הפאוסטית 'הגאז', אמנם הצליח להשמיד חלק ארי של ה'אויב הקוסמי' האויב המדומיין, היהודי, אבל לא השיגה שלטון עולמי, השיגה רק 'דראון עולם', לכל הדורות.
מה שמצעיד את האנושות, זה לא 'סדר מדומיין', נוסח הררי. הסימול, מתת יכולת הניכור', תרומת האבולוציה, מאפשר לאדם 'חליפין', 'בריתות', אלו מצעידים את האדם, לא מאגיה. הסימול, שהנו לא מוחשי, שהנו 'נעלם', מאפשר מזוג רצונות של יחידים לגופים, למטרות רצויות.
המזוג של רצונות יחידים, לישויות גדולות, מתאפשר, כיוון שהשפה שהנה ישות נעלמת מכריחה את היחידים המשתמשים בה ליצור קהילות, הרי לשפה אין משמעות ביחידות. בהמשך, הסימול שהנו כרוז של רצונות, מאוויו של הגוף, מתמזג, נעשה כרוז של הקהילה. כרוז זה המגלם את רצונותיהם של יחידי הקהילה מצעיד את הקהילה, שיחיד לבד לא צולח.
קהילה ממוזגת על-ידי הכרוז שלה, יכולה לרתום נהרות להשקיה, למען לגדל מזון. קהילה כזו מיוצגת על-ידי הכרוז, יכולה לבצע חליפין של עודף, בעד מצרכים אחרים.
הרי הסימול המעניק ליחיד ולקהילה רצון חופשי, מאפשר יצירת מוסדות להסדרת החיים המשותפים, כמו חוקים.
לא ציינו, שהסימול עצמו הוא כבר יצירה, יצירה של שפה משותפת, אמצעי יותר יעיל מאמצעי הכח בידי ברויים אחרים.
רוב אלו העוסקים בשפה, רואים בה אמצעי של קומוניקציה בלבד, במציאות הניכור המאפשר יצירת סימול, מאפשר גם יצירות אחרות, כפי שציינו, יצירת חוקים להסדרת חיים חברתיים. החוקים הם אלגוריתמים המכוונים את היחידים איך להתנהג.
השפה יוצרת גם בריתות, למען שמירה על בטחון. החיה שומרת על טריטוריה רק באמצעות כח, אבל הקהילה יכולה לשמור על טריטוריה באמצעות ברית, שהיא יצירה לשונית.
וכאן עלינו לסייג את היצירה הלשונית, אם חוקי הטבע יוצרים ישויות על כדור הארץ שלנו המשכפלים את עצמם, היצירות הלשוניות חסרות את יכולת השכפול. יצירות השפה גם לא מוחשיות, לכן הן קיימות רק בזכרון של יחידי הקהילה, קיימות רק אם הם מאמינים בהם.
מאחר שהיצירות הלשוניות לא מוחשיות, תלויות באמונה של יחידי הקהילה, הן שבריריות. כך גם ערך 'קדושת החיים' שציינו, הוא ערך מאד שברירי. ראינו שהפאוסטיות, שהיתה מבוססת על שלילת רצון חופשי, חזרה לאמצעי הכח, כפרה בערך זה.
לכן, אם נחזור לכתבה על חנה ארנדט, ויהודים אחרים, שלא הבינו את הפאוסטיות. אייכמן והדומים לו, בכלל לא הכירו את מושג קדושת חיים, ערך המתאפשר אם האדם הוא בעל רצון חופשי, היוצר ערכים לשוניים המחליפים ערכים כוחניים. אייכמן פעל לפי הפאוסטיות הכוחנית.
לכן, אייכמן לא פעל לפי בנאליות הרוע, כתוצאה מהעדר מחשבה, הוא פעל מתוך יעוד הפאוסטיות. פאוסטים שהמליכו את השטן, בעל מאגיה וכח שיסייע להם כבוש העולם אחרי שישמידו את ה'אויב הקוסמי', היהודי. פאוסטים בעלי נעורים נצחיים, שישלטו עלעולם של עבדים.
הקיום על כדור הארץ שלנו מתקיים, כיוון שכל הברויים ניחנו ב'דחף לקיום', עובדה שהן בורחות מסכנות לקיומן. יכולת הניכור מתת האבולוציה, יעודה להעניק לאותו 'דחף לקיום', קדושה, משמעות. התנכלות למתתים אלו של חוקי הקיום, מובילים להרס.
אם חנה ארנדט לא הבינה את הפאוסטיות שהובילה לרצחנות,
לאייכמנים, אלזה לסקר שילר, המשוררת הגאונית, חצי מטורפת, הבינה. במחזה שלה 'אני ואני', שרצה להצביע על היותה חצויה בין התרבות הגרמנית והיהודית, היא הקהילה את כל מנהיגי הרייך השלישי, יחד עם גיתה יוצר פאוסט, בירושלים, בגיא הנום. היא ראתה את גיתה כהתגלמות מפיסטו, ראתה בו מסמל הרייך השלישי, יעדה לכל הקהל הזה את המשפט אחרון.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: