אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 427 – רציונליות שמירה על קדושת החיים?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 427 – רציונליות שמירת קדושת החיים?
מקובל שבתחום הכלכלה אדם נוהג באירציונלית, אם הוא פועל בניגוד לחוקים מתמטיים של הכלכלה.
לאחרונה הופיע ספר של כלכלן בשם תומס פיקטי בשם "הקפיטל במאה ה-XXI". הספר כולל 950 עמודים (אפשר היה לתמצת אותו ב-200 עמודים), בו טוען המחבר שכלכלה למעשה שייכת בתחום מדעי חברה ונוסחאות מתמטיות לא יכולות להגדירה.
הספר נעשה רב מכר, לאור העובדה שתיאוריות מתמטיות של כלכלנים התבדו.
בשנים האחרונות התפתחו דיסציפלינות בשם 'תורות משחקים', המנסות להוכיח שהאדם פועל באירציונליות, על-פי נוסחאות מתמטיות. רבים מבין ממציאי שיטות אלו הם ישראלים לשעבר, המתרוצצים בעולם, וגם כאלו הנמצאים בארץ.
בעברית אנחנו מתרגמים אדם 'רציונלי' כאדם תבוני, אדם הגיוני. נשאלת השאלה, מה משמעות היות האדם תבוני, הגיוני, מה הפרמטר למושג 'תבונה'?
לשם בירור מושג 'תבונה', עלינו לחזור לאבולוציה שהעניקה לאדם יסוד נוסף, את השפה, המבדיל אותו משאר הברויים על כדור הארץ שלנו. אנחנו רואים שהאבולוציה העניקה לכל הברויים על כדור הארץ, את 'דחף הקיום', הרי כל הברויים בורחים מסכנות לחייהן. ובכן, ברויים בצורה אינסטינקטיבית יודעים מה טוב לקיומם, מה רע לקיומם. הבריחה מסכנות מוכיחות את זה. קביעה זו, נבדלת מקביעתו של שופנהאואר, שטען שהברויים מונעים מרצון לכח.
ובכן, אם אנו טוענים שלאדם נוסף יסוד נוסף על-ידי האבולוציה, יסוד השפה, נשאלת השאלה לאיזו מטרה? אנו עדים לכך, שאמצעי זה, השפה, מאפשרת לאדם חיים משופרים יותר מאשר לברויים משוללים שפה.
אם נחזור למסקנות משעורים קודמים, נוכחנו שם לדעת שהשפה מאפשרת לאדם את הניכור, הבדלות מהזולת והעולם החיצון, ניכור זה יוצר את מודעותו של האדם. המודעות מאפשרת לאדם ליצור, ליצור יחד עם הזולת את השפה, בהמשך, השפה מאפשרת לאדם ליצור את עולמו הלשוני. יכולת היצירה מתאפשרת, כיוון שיסוד זה השפה כוללת גם רצון חופשי, הרי בלעדיו האדם לא יכול ליצור.
לפי משל 'עץ הדעת' שהוא בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, האכילה מפרי 'עץ הדעת', הקנה לחוה ואדם את יכולת ה'הבדלה', הבדלה בין טוב לרע. ההבדלה, או הניכור, הפך אותם למודעים. בחלק השלישי של המשל הזה, החלק על קין והבל, מסופר שקין הורג את אחיו, שהתעלה עליו כיוון שהוא הועדף על-ידי האלוהות. הריגה בשם מושג לשוני, לפי המשל, לפי ההבדלה בין 'טוב לרע', היא מעשה רע.
ובכן, יעוד ה'הבדלה', לפי מחשבת התנ"ך, הוא לקדש את החיים. אם ככה, השפה, ההבדלה, הניכור הם אמצעים נוספים ל'דחף החיים', שהאבולוציה העניקה לכל הברויים, יעודם שמירת החיים. אנו יכולים לסכם, שלפי משל 'עץ הדעת', אדם תבוני הוא אדם המקדש את החיים.
ועכשיו עלינו לחזור להגדרה הכלכלית, שאדם הנוהג בניגוד לנוסחה כלכלית מתמטית הוא אירציונלי. הבאנו את השגתו של פיקטי שכלכלה היא בתחום מדעי החברה, כלכלה לא נוהגת לפי נוסחאות מתמטיות.
למען לפתור את התסבוכת הזו, עלינו לנסות להבין מה תפקיד 'מתמטיקה'. מתמטיקה היא חלק מהשפה, היא 'מודד', כפי שמושג הזמן הוא מודד. הזמן מודד אורך התרחשות, מתמטיקה מודדת 'מרחב', כך סברו היוונים, שהאמינו בעולם נצחי, שהוא רציף, הם יצרו גאומטריה, מדידת מרחב רציף. בתקופה החדשה, ניוטון יצר מתמטיקה המודדת את ההשתנות, את התנועה, בטבע. למעשה כבר הרקליטוס טען שהטבע זורם. אפלטון וגם אריסטו יצאו בשצף קצף נגד הרקליטוס, כיוון שהם רצו העולם רציף, עולם נצחי סטטי.
חדירת פילוסופית השפה התנ"כית, לאט לאט שנתה את ההשקפה היוונית על עולם נצחי, עולם רציף, בכך שטענה שהעולם לא נצחי אלא נברא ומתפתח, או זורם. הרי אלוהים בפרק א' של ספר בראשית ברא עולם יש מאין, בשלבים. כך ניוטון יכול היה ליצור מתמטיקה המודדת את הזרימה של הטבע.
אם אנו מגדירים מתמטיקה כמודד, אזי היא לא תופשת לגבי החיים. הרי האבולוציה הקנתה לברויים אמצעים לשמירת החיים, לזמן קצוב. אם ככה, אם אדם לא נוהג לפי היעודים שהאבולוציה יעדה את האמצעים שהיא העניקה לברויים לשמירת החיים, הם נוהגים בצורה לא תבונית, לא רציונלית. התנהגות פסולה כזו, נגד שמירה על חיים, לא יכולה להמדד על-ידי פרמטרים מתמטיים.
אם ככה, טענתו של פיקטי, שכלכלה העוסקת בסיפוק צרכים של האדם למען קיומו, לא יכולה להממד על-ידי פרמטרים מתמטיים המודדים מרחב, המודדים תנועה ביקום.
כלכלה עוסקת באספקת צרכיו של האדם לקיומו. אבל כלכלה עוסקת גם ברכוש שמטרתו להאדיר את שם בעליו, התאווה הזו להאדיר את השם, הוא מקור השחיתויות האנושיות. שם ספרו של פיקטי: 'הקפיטל של המאה ה-XXI'. גם ספרו המונומנטאלי של מרכס נקרא: 'הקפיטל', השחיתות תוצאה של תאווה לרכוש, עושקת חלשים.
עם 'תאוות האדם לרכוש', אנו שוב נכנסים לתחום השפה, כיוון שהאדם מתאווה לרכוש למען האדרת שמו. תאווה לרכוש למען האדרת השם, מצביעה על כך שהשם קיבל ריבונות, התנתק מתפקידו לשרת את הגוף. בעשרת הדיברות חל איסור של תאוות רכוש הזולת. הנביאים התריעו נגד תאוות כאלו. אם ככה, 'תאוות רכוש' היא לא תבונית, היא פועלת נגד 'דחף הקיום', שמטרתו שמירת החיים בלבד, לא האדרת שם על-ידי צבירת רכוש.
אם ככה, בהתנהגות אנושית הפרמטר להגדרת התנהגות תבונית, רציונלית, הוא צווי האבולוציה לנהוג לפי 'דחף הקיום' המבדיל מה טוב לקיום מה רע לקיום, אין כאן מקום למודדים מתמטיים.
אנו עדים במשך ההיסטוריה האנושית, שהאדם מסתחרר מחשיבות השם, שם שיעודו לתת רצף לגוף הביאולוגי המשתנה, זאת אומרת לשרת את הגוף. האדם בצורה לא תבונית מנתק את השם מיעודו לשרת רק את הגוף, חושב שיש לו קיום עצמאי. מאחר שהשם הוא חלק לשוני, בהנתקותה מהגוף, יכול לקבל ממדים אין-סופיים, האדם בצורה לא תבונית, לא רציונלית, מתאווה לגבות אותו ברכוש.
ובכן, תאוות לא תבוניות להאדרת השם, שם שאין לו קיום ללא גוף ביאולוגי, מעשים לא תבוניים כאלו לא ניתנים להגדרה במודדים מתמטיים.
עלינו לדעת, שתופעת ה'חיים', היא תופעה אנומלית ביקום, חלקית היא פועלת לפי חוקים שונים מחוקי הטבע. מודד מתמטי לא תוקף לגבי ביאולוגיה. נוסף לכך, 'רצון חופשי' שהשפה מעניקה לאדם למען יוכל ליצור, גורמת להתנהגות אנרכית, כמו במקרה שהאדם מוכן להקריב את גופו, למען שמירת שמו, למען מושגים לשוניים, אידיאות, פעולות נגד חוק האבולוציה 'דחף הקיום'. התנהגות אנרכית אי אפשר למדוד במדדים מתמטיים.
עלינו לא לשכח, שמושגים לשוניים כמו 'טוב', 'רע', לא מוחשיים, לא ממשיות, אם הן לא משרתות את הקיום. יצירות לשוניות הלא מוחשיות, בניגוד מה שחשבו אלו שדגלו, בקיומם העצמאי, בעלי השקפות 'ראליסטיות', מתקיימות רק במוחם של אנשים, מתקיימות רק אם אנשים מאמינים בהם, או מקובעים בצורה קפואה בכתב. יצירות לשוניות לא משכפלות את עצמן, כמו יצירות ביאולוגיות. לכן אי אפשר למדוד אותן במודד מתמטי. אפשר למדוד אותן רק לפי יעודם האבולוציוני, לשרת את החיים.
צבירת רכוש, לא למען קיום הגוף, אלא למען האדרת השם, כיבושים, לא למען טריטוריה מוגבלת למען קיום, אלא למען האדרת השם, הם פנטומים הרסניים, הם לא תבוניים.
הרי רכוש רב, כיבושים לא מאריכים חיי אדם אפילו ביום אחד.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: