אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 428 – מודעות – הכרת העולם

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 428 – מודעות – הכרת העולם
בשעור 425 שאלנו 'מודעות מהי?' סיכמנו שהאינפורמציה, שהפכה לשפה על-ידי המח, שהנו טרנספורמטור, מקנה לאדם את יכולת ה'ניכור', או 'הבדלה', ניכור המנכר את האדם מהזולת, מהסביבה, כך הוא הופך ל'מודע', האדם המנוכר יכול להתבונן על היקום. הניכור הזה היוצר את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם לראות את עצמו כ'אינדיבידואום'.
ובכן, למען לתקשר עם הזולת, האדם צריך להפעיל את תרומת המח, שעשה טרנספורמציה לאינפורמציה שהאונות הקדמיות מקושרות אליה, את השפה. למען לתקשר עם הזולת, שתי הישויות המנוכרות זו מזו, יוצרות מלים, סימול, למען התקשור. מאחר ששתי הישויות המנוכרות זו מזו, יכולות גם להתבונן על היקום המנוכר מהן, הן יוצרות ביחד גם סימול ליקום המתגלה להם.
ה'סימול' הנו גלום תחושת הישות הביאולוגית, האדם, וסימול זה מבתר את הרצף, מנכר את הזולת וגם מאפשר את התקשור אתו. אם ככה, ה'סימול', השפה, הנה התגלמות הניכור, ניכור המאפשר את ההתבוננות.
אנו מדגישים את ה'ניכור', ניכור שהנו השפה, שפה היוצרת את המילים, מילים המבדילות דבר מדבר, המנכרות דבר מדבר. מדוע חשיבות הדגשת ה'ניכור'? כיוון שבלעדי 'ניכור' אי אפשר להתבונן על היקום כמנוכר מהמתבונן, בלעדי 'ניכור' אי אפשר ליצור מילים המנכרות דבר מדבר.
האם האדם אינו מודע לחשיבות ה'ניכור'? ובכן לתרגום המלה 'ניכור' בלועזית :alienation יש משמעות שלילית. ובכן, כבר הזכרנו את הפילוסוף היווני אנכסימנדר, שראה ב'הבדלות', 'ניכור', מהכוליות חטא, כך מסתבר מפרגמנט שנותר ממנו. אם רק פילוסוף זה היה רואה בהבדלות, ניכור, חטא או דבר שלילי, אנו יכולים לחזק את דעתו עם קביעותיו של הפילוסוף לאוטשה, שאף הוא רואה ב'טאו' הבלתי מחולק אידיאל, ראה את ה'הבדלה' כשלילית.
האם רק פילוסופים אלו סבורים שהכוליות הבלתי מחולקת הנה אידיאל, גם כל המיסטיקונים שואפים להתאחד עם הכוליות.
הקדמה זו באה למען נבין מדוע מתעלמים מהמסר של משל 'עץ הדעת', אפילו צאצאי העברים, שאבותיהם יצרו אותו. הסיבה לכך היא, שהאדם אינו מוכן לקבל מסר משל זה, שהוא בצורה עילאית הבין את משמעות השפה, משמעות 'דעת', 'דעת' המבדילה בין טוב לרע, דעת שחוה ואדם רכשו מ'עץ הדעת'. התרבות המערבית כולה מבוססת על מרד נגד מסר משל זה, כיוון שהאדם לא רוצה בהבדלה, לא רוצה ב'ניכור' הוא רוצה ברצף, בכוליות.
כנראה שהאבולוציה לא הטביעה ב-DNA האנושי שהשפה, שהאדם משתמש בה, המתת המבדיל אותו מברויים אחרים, היא 'ניכור'. ואם אמרנו שמשל 'עץ הדעת' שנוצר על-ידי אבות העברים מודע לעובדה ש'דעת' מנכרת, מבדילה, הרי הבנה עילאית זו התאפשרה, כיוון שאבות העברים יצאו מאור, מרכז שומרי. ומדוע? השומרים כבר עמדו על מהות השפה חלקית. אבות העברים שבמצוות האל יצאו מאור, 'ניכרו' את עצמם מאור, ניכור זה אפשר להם לעמוד על אניגמת השפה שהנה 'ניכור', הבדלה.
הסבר של עובדת הבנת אבות העברים את מהות השפה, כאן, במשל זה, הוא מינימליסטי, מיועד רק לאפשר את המשך הדיון.
הסבר מינימליסטי זה מסביר מדוע דקרט, הכריז 'אני קיים כיוון שאני חושב', מבלי לציין את הצורך בשימוש בשפה, שהובס העיר לו על כך. הובס שחלקית הבין את מסר 'עץ הדעת', היה מושפע ממחשבת התנ"ך. הובס בהקדמה לספרו 'הלויתן', אומר שהאדם יכול ליצור בדומה לטבע, דבר שהוגים מערביים אחרים לא הבינו, הם לא הבינו שהשפה יוצרת, יוצרת את עולמו הלשוני של האדם.
ואם אנו חוזרים ל'מודעות' מודעות המאפשרת התבוננות, מאפשרת 'סימול' התבוננות זו במילים, למען להבין שה'סימול' הוא כבר יצירה, הרי הסימול לא היה קיים קודם. ובכן, סימול הוא יצירה, הוא פרי 'ניכור'. ניכור זה, בהמשך מסכם פירות ההתבוננות ב'סימול', במילים.
ואם דקרט לא הבין שלחשוב אפשר רק באמצעות 'סימול' שפה, אזי כל מחשבתו חסרה. הבאנו רק את דוגמת דקרט, כיוון שהובס הצביע על החסר במחשבתו. אבל את החסר הזה במחשבה, שציינו לגבי דקרט, אפשר להכליל על כל המחשבה המערבית, שלא מודעת לעובדת חשיבות 'הניכור', ניכור המאפשר את הסימול, סימול המאפשר את ההתבוננות, את החשיבה.
ואם ציינו שאבות העברים שיצאו מאור, הבינו את מהות השפה, עלינו להסביר מדוע זה התאפשר להם. לשם כך נזכיר את ספרו של הכימאי היהודי פריגוג'ין, 'סדר שנוצר מכאוס', בו הוא טוען שיצירה ביקום מתאפשרת רק כתוצאה משבירת סימטריה, שבירת רצף.
ובכן, גם תרבות חדשה, השקפה חדשה, נוצרות על-ידי שבירת רצף, שבירת רצף תרבותי. עמים יושבי קבע, רואים את עצמם כאוטוכטוניים, אורגניים, חלק מהטריטוריה שהם יושבים עליה. כך חשבו המצרים העתיקים, כך חשבו היוונים הקלאסיים.
אבות העברים שפקודת האל, ניכרו את עצמם מאור, שברו רצף תרבותי, בצורה כזו יכלו ליצור דבר חדש. אבות העברים שיצאו מאור, מרכז תרבותי מהדרגה הגבוהה ביותר, על יסודותיו, שמהם ניכרו את עצמם, יכלו להגיע להבנה שאף השפה, הכלי של האדם, הוא 'ניכור', הוא כלי היוצר את עצמו על-ידי שבירת רצף.
ואם אנו רוצים להבין את השלב השני של יצירת פילוסופית השפה התנ"כית, הכלול בפרק א' של ספר בראשית, פרק הבריאה, נוסף לו עשרת הדיברות, הרי שלב זה אף הוא פרי 'ניכור', פרי יציאת מצרים. יציאת מצרים אף היא הפרדות מתרבות מפותחת, שבר ברצף, התרבות המצרית.
אם אנו מיחסים את יצירת משל הבריאה, ומשל עשרת הדברות למשה, אנו רואים, שאיש זה, התחנך בחצר פרעה, היה בעל תרבות מצרית, הכיר תרבות זו, וכן שהוא גם השתייך למשפחה בעלת תרבות עברית. גם מסופר על משה שהוא ברח למדין, הכיר תרבות שלישית. היותו של משה רב תרבותי, איפשר לו להבין 'ניכור', שבירת רצף, איפשר לו להבין את מהות השפה, המבוססת על 'ניכור', על שבירת רצף. לפני משה היו גם מגילות אבותיו עם המשלים שהכילו כבר את יסודות הבנת מהות השפה.
ובכן, תרבות העברים מבוססת על שבירות רצף, זה שמיחד אותה, זה שאיפשר לה הבנת מהות השפה, שהנה 'ניכור', שבירת רצף,
מכל מה שנאמר לעיל, אפשר להסיק שרק מי שעומד על מהות השפה המאפשרת התבוננות, כיוון שהיא מנכרת דבר מדבר, יכול להיקרא פילוסוף.
לכן מחשבתו של דקרט שלא ציין שהוא חושב באמצעות שפה, חסרה, כפי שהובס ציין. אבל גם מחשבתו של סוקראטס חסרה, כיוון שחשב שהמידע הוא פנימי שרק יש לילדו, לא הבין שמידע הוא פרי שפה. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על לייבניץ שחשב שהאדם הוא מונדה, מכיל את המידע, ללא שיח לשוני עם הזולת. גם קאנט דיבר על מרחב וזמן אפריוריים, לא חלק משפה. קאנט גם שלל את המוסר התנ"כי החיצוני, או לשוני, העדיף מוסר פנימי, לא לשוני.
אם ככה, אפשר לסכם ולהגיד שהפילוסופיה המערבית חסרה, ואפשר לכנות רק את המחשבה התנ"כית כפילוסופיה.
למרות מסקנה זו, יש לציין שהמשלים הפילוסופיים בתשתית מחשבת התנ"ך בגלל המינימליזם שלהם, מנעו מהדורות לעמוד על עובדת הבנתם העילאית את מהות השפה. הם חסרו את הרחבתם על-ידי צאצאיהם. הם חסרו את הרחבתם בהמשך, הרחבה על בסיס ממצאים מאוחרים.
הרי אבות העברים עדיין לא ידעו שהמח הוא מרכז החשיבה ולא הלב. וודאי שהם לא ידעו על האונות הקדמיות. ברור שתורת האינפורמציה היתה מהם הלאה.
עובדות אלו לא מצדיקות את העיוורון של צאצאיהם, שלא עמדו על האינטואיציה העילאית של אבותיהם, וראו בפילוסופיה המערבית החסרה את האידאל.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 428 – מודעות – הכרת העולם
בשעור 425 שאלנו 'מודעות מהי?' סיכמנו שהאינפורמציה, שהפכה לשפה על-ידי המח, שהנו טרנספורמטור, מקנה לאדם את יכולת ה'ניכור', או 'הבדלה', ניכור המנכר את האדם מהזולת, מהסביבה, כך הוא הופך ל'מודע', האדם המנוכר יכול להתבונן על היקום. הניכור הזה היוצר את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם לראות את עצמו כ'אינדיבידואום'.
ובכן, למען לתקשר עם הזולת, האדם צריך להפעיל את תרומת המח, שעשה טרנספורמציה לאינפורמציה שהאונות הקדמיות מקושרות אליה, את השפה. למען לתקשר עם הזולת, שתי הישויות המנוכרות זו מזו, יוצרות מלים, סימול, למען התקשור. מאחר ששתי הישויות המנוכרות זו מזו, יכולות גם להתבונן על היקום המנוכר מהן, הן יוצרות ביחד גם סימול ליקום המתגלה להם.
ה'סימול' הנו גלום תחושת הישות הביאולוגית, האדם, וסימול זה מבתר את הרצף, מנכר את הזולת וגם מאפשר את התקשור אתו. אם ככה, ה'סימול', השפה, הנה התגלמות הניכור, ניכור המאפשר את ההתבוננות.
אנו מדגישים את ה'ניכור', ניכור שהנו השפה, שפה היוצרת את המילים, מילים המבדילות דבר מדבר, המנכרות דבר מדבר. מדוע חשיבות הדגשת ה'ניכור'? כיוון שבלעדי 'ניכור' אי אפשר להתבונן על היקום כמנוכר מהמתבונן, בלעדי 'ניכור' אי אפשר ליצור מילים המנכרות דבר מדבר.
האם האדם אינו מודע לחשיבות ה'ניכור'? ובכן לתרגום המלה 'ניכור' בלועזית :alienation יש משמעות שלילית. ובכן, כבר הזכרנו את הפילוסוף היווני אנכסימנדר, שראה ב'הבדלות', 'ניכור', מהכוליות חטא, כך מסתבר מפרגמנט שנותר ממנו. אם רק פילוסוף זה היה רואה בהבדלות, ניכור, חטא או דבר שלילי, אנו יכולים לחזק את דעתו עם קביעותיו של הפילוסוף לאוטשה, שאף הוא רואה ב'טאו' הבלתי מחולק אידיאל, ראה את ה'הבדלה' כשלילית.
האם רק פילוסופים אלו סבורים שהכוליות הבלתי מחולקת הנה אידיאל, גם כל המיסטיקונים שואפים להתאחד עם הכוליות.
הקדמה זו באה למען נבין מדוע מתעלמים מהמסר של משל 'עץ הדעת', אפילו צאצאי העברים, שאבותיהם יצרו אותו. הסיבה לכך היא, שהאדם אינו מוכן לקבל מסר משל זה, שהוא בצורה עילאית הבין את משמעות השפה, משמעות 'דעת', 'דעת' המבדילה בין טוב לרע, דעת שחוה ואדם רכשו מ'עץ הדעת'. התרבות המערבית כולה מבוססת על מרד נגד מסר משל זה, כיוון שהאדם לא רוצה בהבדלה, לא רוצה ב'ניכור' הוא רוצה ברצף, בכוליות.
כנראה שהאבולוציה לא הטביעה ב-DNA האנושי שהשפה, שהאדם משתמש בה, המתת המבדיל אותו מברויים אחרים, היא 'ניכור'. ואם אמרנו שמשל 'עץ הדעת' שנוצר על-ידי אבות העברים מודע לעובדה ש'דעת' מנכרת, מבדילה, הרי הבנה עילאית זו התאפשרה, כיוון שאבות העברים יצאו מאור, מרכז שומרי. ומדוע? השומרים כבר עמדו על מהות השפה חלקית. אבות העברים שבמצוות האל יצאו מאור, 'ניכרו' את עצמם מאור, ניכור זה אפשר להם לעמוד על אניגמת השפה שהנה 'ניכור', הבדלה.
הסבר של עובדת הבנת אבות העברים את מהות השפה, כאן, במשל זה, הוא מינימליסטי, מיועד רק לאפשר את המשך הדיון.
הסבר מינימליסטי זה מסביר מדוע דקרט, הכריז 'אני קיים כיוון שאני חושב', מבלי לציין את הצורך בשימוש בשפה, שהובס העיר לו על כך. הובס שחלקית הבין את מסר 'עץ הדעת', היה מושפע ממחשבת התנ"ך. הובס בהקדמה לספרו 'הלויתן', אומר שהאדם יכול ליצור בדומה לטבע, דבר שהוגים מערביים אחרים לא הבינו, הם לא הבינו שהשפה יוצרת, יוצרת את עולמו הלשוני של האדם.
ואם אנו חוזרים ל'מודעות' מודעות המאפשרת התבוננות, מאפשרת 'סימול' התבוננות זו במילים, למען להבין שה'סימול' הוא כבר יצירה, הרי הסימול לא היה קיים קודם. ובכן, סימול הוא יצירה, הוא פרי 'ניכור'. ניכור זה, בהמשך מסכם פירות ההתבוננות ב'סימול', במילים.
ואם דקרט לא הבין שלחשוב אפשר רק באמצעות 'סימול' שפה, אזי כל מחשבתו חסרה. הבאנו רק את דוגמת דקרט, כיוון שהובס הצביע על החסר במחשבתו. אבל את החסר הזה במחשבה, שציינו לגבי דקרט, אפשר להכליל על כל המחשבה המערבית, שלא מודעת לעובדת חשיבות 'הניכור', ניכור המאפשר את הסימול, סימול המאפשר את ההתבוננות, את החשיבה.
ואם ציינו שאבות העברים שיצאו מאור, הבינו את מהות השפה, עלינו להסביר מדוע זה התאפשר להם. לשם כך נזכיר את ספרו של הכימאי היהודי פריגוג'ין, 'סדר שנוצר מכאוס', בו הוא טוען שיצירה ביקום מתאפשרת רק כתוצאה משבירת סימטריה, שבירת רצף.
ובכן, גם תרבות חדשה, השקפה חדשה, נוצרות על-ידי שבירת רצף, שבירת רצף תרבותי. עמים יושבי קבע, רואים את עצמם כאוטוכטוניים, אורגניים, חלק מהטריטוריה שהם יושבים עליה. כך חשבו המצרים העתיקים, כך חשבו היוונים הקלאסיים.
אבות העברים שפקודת האל, ניכרו את עצמם מאור, שברו רצף תרבותי, בצורה כזו יכלו ליצור דבר חדש. אבות העברים שיצאו מאור, מרכז תרבותי מהדרגה הגבוהה ביותר, על יסודותיו, שמהם ניכרו את עצמם, יכלו להגיע להבנה שאף השפה, הכלי של האדם, הוא 'ניכור', הוא כלי היוצר את עצמו על-ידי שבירת רצף.
ואם אנו רוצים להבין את השלב השני של יצירת פילוסופית השפה התנ"כית, הכלול בפרק א' של ספר בראשית, פרק הבריאה, נוסף לו עשרת הדיברות, הרי שלב זה אף הוא פרי 'ניכור', פרי יציאת מצרים. יציאת מצרים אף היא הפרדות מתרבות מפותחת, שבר ברצף, התרבות המצרית.
אם אנו מיחסים את יצירת משל הבריאה, ומשל עשרת הדברות למשה, אנו רואים, שאיש זה, התחנך בחצר פרעה, היה בעל תרבות מצרית, הכיר תרבות זו, וכן שהוא גם השתייך למשפחה בעלת תרבות עברית. גם מסופר על משה שהוא ברח למדין, הכיר תרבות שלישית. היותו של משה רב תרבותי, איפשר לו להבין 'ניכור', שבירת רצף, איפשר לו להבין את מהות השפה, המבוססת על 'ניכור', על שבירת רצף. לפני משה היו גם מגילות אבותיו עם המשלים שהכילו כבר את יסודות הבנת מהות השפה.
ובכן, תרבות העברים מבוססת על שבירות רצף, זה שמיחד אותה, זה שאיפשר לה הבנת מהות השפה, שהנה 'ניכור', שבירת רצף,
מכל מה שנאמר לעיל, אפשר להסיק שרק מי שעומד על מהות השפה המאפשרת התבוננות, כיוון שהיא מנכרת דבר מדבר, יכול להיקרא פילוסוף.
לכן מחשבתו של דקרט שלא ציין שהוא חושב באמצעות שפה, חסרה, כפי שהובס ציין. אבל גם מחשבתו של סוקראטס חסרה, כיוון שחשב שהמידע הוא פנימי שרק יש לילדו, לא הבין שמידע הוא פרי שפה. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על לייבניץ שחשב שהאדם הוא מונדה, מכיל את המידע, ללא שיח לשוני עם הזולת. גם קאנט דיבר על מרחב וזמן אפריוריים, לא חלק משפה. קאנט גם שלל את המוסר התנ"כי החיצוני, או לשוני, העדיף מוסר פנימי, לא לשוני.
אם ככה, אפשר לסכם ולהגיד שהפילוסופיה המערבית חסרה, ואפשר לכנות רק את המחשבה התנ"כית כפילוסופיה.
למרות מסקנה זו, יש לציין שהמשלים הפילוסופיים בתשתית מחשבת התנ"ך בגלל המינימליזם שלהם, מנעו מהדורות לעמוד על עובדת הבנתם העילאית את מהות השפה. הם חסרו את הרחבתם על-ידי צאצאיהם. הם חסרו את הרחבתם בהמשך, הרחבה על בסיס ממצאים מאוחרים.
הרי אבות העברים עדיין לא ידעו שהמח הוא מרכז החשיבה ולא הלב. וודאי שהם לא ידעו על האונות הקדמיות. ברור שתורת האינפורמציה היתה מהם הלאה.
עובדות אלו לא מצדיקות את העיוורון של צאצאיהם, שלא עמדו על האינטואיציה העילאית של אבותיהם, וראו בפילוסופיה המערבית החסרה את האידאל.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 428 – מודעות – הכרת העולם
בשעור 425 שאלנו 'מודעות מהי?' סיכמנו שהאינפורמציה, שהפכה לשפה על-ידי המח, שהנו טרנספורמטור, מקנה לאדם את יכולת ה'ניכור', או 'הבדלה', ניכור המנכר את האדם מהזולת, מהסביבה, כך הוא הופך ל'מודע', האדם המנוכר יכול להתבונן על היקום. הניכור הזה היוצר את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם לראות את עצמו כ'אינדיבידואום'.
ובכן, למען לתקשר עם הזולת, האדם צריך להפעיל את תרומת המח, שעשה טרנספורמציה לאינפורמציה שהאונות הקדמיות מקושרות אליה, את השפה. למען לתקשר עם הזולת, שתי הישויות המנוכרות זו מזו, יוצרות מלים, סימול, למען התקשור. מאחר ששתי הישויות המנוכרות זו מזו, יכולות גם להתבונן על היקום המנוכר מהן, הן יוצרות ביחד גם סימול ליקום המתגלה להם.
ה'סימול' הנו גלום תחושת הישות הביאולוגית, האדם, וסימול זה מבתר את הרצף, מנכר את הזולת וגם מאפשר את התקשור אתו. אם ככה, ה'סימול', השפה, הנה התגלמות הניכור, ניכור המאפשר את ההתבוננות.
אנו מדגישים את ה'ניכור', ניכור שהנו השפה, שפה היוצרת את המילים, מילים המבדילות דבר מדבר, המנכרות דבר מדבר. מדוע חשיבות הדגשת ה'ניכור'? כיוון שבלעדי 'ניכור' אי אפשר להתבונן על היקום כמנוכר מהמתבונן, בלעדי 'ניכור' אי אפשר ליצור מילים המנכרות דבר מדבר.
האם האדם אינו מודע לחשיבות ה'ניכור'? ובכן לתרגום המלה 'ניכור' בלועזית :alienation יש משמעות שלילית. ובכן, כבר הזכרנו את הפילוסוף היווני אנכסימנדר, שראה ב'הבדלות', 'ניכור', מהכוליות חטא, כך מסתבר מפרגמנט שנותר ממנו. אם רק פילוסוף זה היה רואה בהבדלות, ניכור, חטא או דבר שלילי, אנו יכולים לחזק את דעתו עם קביעותיו של הפילוסוף לאוטשה, שאף הוא רואה ב'טאו' הבלתי מחולק אידיאל, ראה את ה'הבדלה' כשלילית.
האם רק פילוסופים אלו סבורים שהכוליות הבלתי מחולקת הנה אידיאל, גם כל המיסטיקונים שואפים להתאחד עם הכוליות.
הקדמה זו באה למען נבין מדוע מתעלמים מהמסר של משל 'עץ הדעת', אפילו צאצאי העברים, שאבותיהם יצרו אותו. הסיבה לכך היא, שהאדם אינו מוכן לקבל מסר משל זה, שהוא בצורה עילאית הבין את משמעות השפה, משמעות 'דעת', 'דעת' המבדילה בין טוב לרע, דעת שחוה ואדם רכשו מ'עץ הדעת'. התרבות המערבית כולה מבוססת על מרד נגד מסר משל זה, כיוון שהאדם לא רוצה בהבדלה, לא רוצה ב'ניכור' הוא רוצה ברצף, בכוליות.
כנראה שהאבולוציה לא הטביעה ב-DNA האנושי שהשפה, שהאדם משתמש בה, המתת המבדיל אותו מברויים אחרים, היא 'ניכור'. ואם אמרנו שמשל 'עץ הדעת' שנוצר על-ידי אבות העברים מודע לעובדה ש'דעת' מנכרת, מבדילה, הרי הבנה עילאית זו התאפשרה, כיוון שאבות העברים יצאו מאור, מרכז שומרי. ומדוע? השומרים כבר עמדו על מהות השפה חלקית. אבות העברים שבמצוות האל יצאו מאור, 'ניכרו' את עצמם מאור, ניכור זה אפשר להם לעמוד על אניגמת השפה שהנה 'ניכור', הבדלה.
הסבר של עובדת הבנת אבות העברים את מהות השפה, כאן, במשל זה, הוא מינימליסטי, מיועד רק לאפשר את המשך הדיון.
הסבר מינימליסטי זה מסביר מדוע דקרט, הכריז 'אני קיים כיוון שאני חושב', מבלי לציין את הצורך בשימוש בשפה, שהובס העיר לו על כך. הובס שחלקית הבין את מסר 'עץ הדעת', היה מושפע ממחשבת התנ"ך. הובס בהקדמה לספרו 'הלויתן', אומר שהאדם יכול ליצור בדומה לטבע, דבר שהוגים מערביים אחרים לא הבינו, הם לא הבינו שהשפה יוצרת, יוצרת את עולמו הלשוני של האדם.
ואם אנו חוזרים ל'מודעות' מודעות המאפשרת התבוננות, מאפשרת 'סימול' התבוננות זו במילים, למען להבין שה'סימול' הוא כבר יצירה, הרי הסימול לא היה קיים קודם. ובכן, סימול הוא יצירה, הוא פרי 'ניכור'. ניכור זה, בהמשך מסכם פירות ההתבוננות ב'סימול', במילים.
ואם דקרט לא הבין שלחשוב אפשר רק באמצעות 'סימול' שפה, אזי כל מחשבתו חסרה. הבאנו רק את דוגמת דקרט, כיוון שהובס הצביע על החסר במחשבתו. אבל את החסר הזה במחשבה, שציינו לגבי דקרט, אפשר להכליל על כל המחשבה המערבית, שלא מודעת לעובדת חשיבות 'הניכור', ניכור המאפשר את הסימול, סימול המאפשר את ההתבוננות, את החשיבה.
ואם ציינו שאבות העברים שיצאו מאור, הבינו את מהות השפה, עלינו להסביר מדוע זה התאפשר להם. לשם כך נזכיר את ספרו של הכימאי היהודי פריגוג'ין, 'סדר שנוצר מכאוס', בו הוא טוען שיצירה ביקום מתאפשרת רק כתוצאה משבירת סימטריה, שבירת רצף.
ובכן, גם תרבות חדשה, השקפה חדשה, נוצרות על-ידי שבירת רצף, שבירת רצף תרבותי. עמים יושבי קבע, רואים את עצמם כאוטוכטוניים, אורגניים, חלק מהטריטוריה שהם יושבים עליה. כך חשבו המצרים העתיקים, כך חשבו היוונים הקלאסיים.
אבות העברים שפקודת האל, ניכרו את עצמם מאור, שברו רצף תרבותי, בצורה כזו יכלו ליצור דבר חדש. אבות העברים שיצאו מאור, מרכז תרבותי מהדרגה הגבוהה ביותר, על יסודותיו, שמהם ניכרו את עצמם, יכלו להגיע להבנה שאף השפה, הכלי של האדם, הוא 'ניכור', הוא כלי היוצר את עצמו על-ידי שבירת רצף.
ואם אנו רוצים להבין את השלב השני של יצירת פילוסופית השפה התנ"כית, הכלול בפרק א' של ספר בראשית, פרק הבריאה, נוסף לו עשרת הדיברות, הרי שלב זה אף הוא פרי 'ניכור', פרי יציאת מצרים. יציאת מצרים אף היא הפרדות מתרבות מפותחת, שבר ברצף, התרבות המצרית.
אם אנו מיחסים את יצירת משל הבריאה, ומשל עשרת הדברות למשה, אנו רואים, שאיש זה, התחנך בחצר פרעה, היה בעל תרבות מצרית, הכיר תרבות זו, וכן שהוא גם השתייך למשפחה בעלת תרבות עברית. גם מסופר על משה שהוא ברח למדין, הכיר תרבות שלישית. היותו של משה רב תרבותי, איפשר לו להבין 'ניכור', שבירת רצף, איפשר לו להבין את מהות השפה, המבוססת על 'ניכור', על שבירת רצף. לפני משה היו גם מגילות אבותיו עם המשלים שהכילו כבר את יסודות הבנת מהות השפה.
ובכן, תרבות העברים מבוססת על שבירות רצף, זה שמיחד אותה, זה שאיפשר לה הבנת מהות השפה, שהנה 'ניכור', שבירת רצף,
מכל מה שנאמר לעיל, אפשר להסיק שרק מי שעומד על מהות השפה המאפשרת התבוננות, כיוון שהיא מנכרת דבר מדבר, יכול להיקרא פילוסוף.
לכן מחשבתו של דקרט שלא ציין שהוא חושב באמצעות שפה, חסרה, כפי שהובס ציין. אבל גם מחשבתו של סוקראטס חסרה, כיוון שחשב שהמידע הוא פנימי שרק יש לילדו, לא הבין שמידע הוא פרי שפה. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על לייבניץ שחשב שהאדם הוא מונדה, מכיל את המידע, ללא שיח לשוני עם הזולת. גם קאנט דיבר על מרחב וזמן אפריוריים, לא חלק משפה. קאנט גם שלל את המוסר התנ"כי החיצוני, או לשוני, העדיף מוסר פנימי, לא לשוני.
אם ככה, אפשר לסכם ולהגיד שהפילוסופיה המערבית חסרה, ואפשר לכנות רק את המחשבה התנ"כית כפילוסופיה.
למרות מסקנה זו, יש לציין שהמשלים הפילוסופיים בתשתית מחשבת התנ"ך בגלל המינימליזם שלהם, מנעו מהדורות לעמוד על עובדת הבנתם העילאית את מהות השפה. הם חסרו את הרחבתם על-ידי צאצאיהם. הם חסרו את הרחבתם בהמשך, הרחבה על בסיס ממצאים מאוחרים.
הרי אבות העברים עדיין לא ידעו שהמח הוא מרכז החשיבה ולא הלב. וודאי שהם לא ידעו על האונות הקדמיות. ברור שתורת האינפורמציה היתה מהם הלאה.
עובדות אלו לא מצדיקות את העיוורון של צאצאיהם, שלא עמדו על האינטואיציה העילאית של אבותיהם, וראו בפילוסופיה המערבית החסרה את האידאל.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: