אוניברסיטה ווירטואלית -שעור 434 – שפה – שלילה

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 434 – שפה – שלילה
השפה מבוססת על קביעה ושלילה. אנו מקבעים עצם או פעולה בשם, משאירים בין שם זה והבא אחריו חיץ, שוללים את האחרים מלהכלל בשם זה. אם קבענו שהמאור הגדול המאיר את חיינו נקרא 'שמש', מכל המאורות האחרים נשלל שם זה, אם פעולה מסוימת כינינו 'הליכה', שם זה נשלל מפעולות אחרות. עובדות אלו נראות מובנות מאליהן, אבל תרבויות שהאמינו בקיום רציף, לא היו מודעים לקביעות אלו.
אנו יכולים להביא בתור דוגמה את התרבות היוונית, שהאמינה בעולם נצחי ורצוף, תרבות שלא היתה מודעת ל'שלילה', בצורה מודעת, למרות שוודאי עשתה בה שימוש. האידיאל של התרבות היוונית היתה תורתו של פרמנידס, שהעולם הוא רציף. תרבות זו לא היתה מודעת גם למושג 'רצון חופשי', למרות שוודאי הפעילה רצון חופשי בפעולותיה. אם דברים אלו נראים לנו מוזרים היום, עלינו לדעת שאם היוונים האמינו בעולם נצחי, רציף, לא היה להם צורך בשפה היוצרת את העולם האנושי הלשוני. לכן אל נתמה שאריסטו יחס לאדם רק יכולת חקוי, ולא יצירה. מוזר שהוא כביכול התכחש לעובדה שהוא יצר תורה פילוסופית, האם חשב שהיא קיימת בטבע והוא רק מחקה אותה? כנראה שמודעות אינה נחלת האדם.
בהבדל מהתרבות היוונית הקלאסית, תרבות התנ"ך, תרבות העברים, מתחילה בכך, שאלהים יוצא מה'אין' ובורא עולם, מעניק שמות לישויות שהוא יוצר, לעצמים ולפעולות. ובכן, אלהים בורא עולם שלא היה קיים קודם, לכן הוא לא נצחי. ולא רק זה, אלהים בורא עולם מרצונו החופשי, לא מכורח דטרמיניסטי.
הפילוסוף הרופא גלן במאה השניה, שקבע שלא הלב אלא המח הוא מרכז החשיבה, כתב גם על כך, שהיוונים לא היו מודעים ל'רצון חופשי', שמושג זה חדר לעולם הנוצרי מהתנ"ך, שלפיו אלהים ברא את העולם מרצונו החופשי, לא לפי חוקים דטרמיניסטיים. גלן יכול היה להגיע למסקנות אלו, כיוון שהוא כבר הכיר שתי תרבויות שעקרונותיהם היו קוטביים, התרבות היוונית ותרבות הנוצרית שעם כל המרד שלה נגד עקרונות תנ"כיים, בכל זאת אימצה את התנ"ך כספר מקודש.
ואם עובדות אלו הן מובנות מאליהן היום, הסיבה לכך היא שהתרבות הנוצרית, למרות שהיא מרדה בכמה הנחות יסוד של תרבות התנ"ך, רוב רעיונותיו התנ"ך חדרו לעולם המערבי במשך ההיסטוריה. האם ה'מפץ הגדול' היה יכול להיהפך לקביעה מדעית, ללא אמונת התנ"ך שהעולם אינו נצחי, האם תורת האבולוציה יכלה להתפתח ללא חדירת עקרונות התנ"ך על בריאת עולם בשלבים, האם תורת האינפורמציה יכלה להתפתח, ללא חדירת עקרונות התנ"ך, שהעולם נברא ב'הגדים'?
כאשר אנו דנים בנצרות אחרי הרפורמציה, עלינו להבדיל בין תורותיהם של לותר וקלווין, הראשון שלל את רוב עקרונות התנ"ך, בעוד השני חזר לרובם. עלינו גם להזכיר שוב ושוב, שלותר המליך את השטן על העולם הנגלה, בעוד אצל קלווין ה'השגחה' הנה הכל יכולה.
ברור שאנו יכולים לדבר על 'שלילה' רק אם ברור לנו שהאדם בורא את עולמו הלשוני והוא כבעל לשון הנו בעל רצון חופשי. ושוב למרות שעובדות אלו צריכות להיות מודעות לאדם, במציאות זה לא כך. אנו יכולים שוב להביא את דוגמת איינשטיין, שהאמין בדטרמיניזם, לא נתן מקום למקריות בהקשר לתורת הקוונטים. איינשטיין בכלל לא היה מודע לעולם השפה, לא היה מודע לכך שהוא יכול להתבונן על הטבע, כיוון שהוא בעל שפה המקנה לו 'רצון חופשי'. איינשטיין ראה את עצמו תלמידו של שפינוזה, שהאמין בפנתאיזם, בו לאדם אין 'רצון חופשי', בו האדם הנו רק אמנציה של הכוליות, הפנתאיזם.
עלינו לחזור ל'שלילה' שבלעדיה אין אפשרות לברא, ליצור. אבל למען לעמוד על הפרדוכסליות של האדם, העדר מודעותו, עלינו לשאל את השאלה הפשוטה. האם היינו מודעים לקיומינו, בהעדר מודעות לאי קיום? ברור שהאדם מודע לעובדה זו, אבל הוא מדחיק מודעות זו. כאן הגענו לנקודת התורפה של האדם, ההדחקה של מודעות זו. זוהי הסיבה של כל יתר ההדחקות, כיוון שהאדם אינו משלים עם היותו מוותי.
ההדחקות האלו מסבירות את פרדוכסליות המחשבה היוונית, שהאמינה בעולם נצחי, בעולם רצוף, התעלמה מכך שהיא מפעילה רצון חופשי, יוצרת את עולמה הלשוני. ואם הקיום נהג באדם היווני, קצב לו רק משך מוגבל, היוונים נזעקו, יצרו את ספרות הטראדיה, זעקה על כי 'הישות מוירה', ישות זדונית מתנכלת לאדם, מפרה את הנצחיות שלו.
יש לזכות את איינשטיין, שלמרות אמונותיו המוצהרות על היות העולם דטרמיניסטי, התנגדותו על מקריות בעולם הקוונטה, בתהיות שלו, הוא התמלא בספקות, הבין שהוא עומד מול מיסתורין. בביוגרפיה המקיפה עליו, של וולטר אייזקסון, אנו מוצאים ספקות של איינשטיין בתרומת המדע שלו. ובכן, הופתעתי בקוראי את הביוגרפיה הזו, שאיינשטיין מכריז שהקיום הוא מסתורין בעיניו, שאפילו העקרונות המדעיים שהוא קבע, אף הם מיסתוריים, כאשר הוא תוהה עליהם.
מעניין להזכיר שדווקא אנשי מדע דגולים, כמו איינשטיין, ניוטון, בסופו של דבר, ממצאיהם המדעיים לא שכנעו אותם עצמם. זוהי הסיבה שניוטון מחוץ למדע, עסק באלכימיה, עסק בכתבי הקודש, חיפש בהם את חידת הקיום. ניוטון אף הכריז שלקדמונים, כוונתו היתה, לאנשי יוצרי מחשבת התנ"ך, התגלו דברים שהבנתם נשללה ממנו ומבני דורו.
אבל עלינו לחזור לנתונים הקיומיים, לשפה, מתת המבדילה את האדם משאר הברויים על כדור הארץ, שפה החייבת לשלול, למען לקבע דברים בשם, פעולות בשם. כבעלי שפה בני אדם לא נמלטים מה'שלילה', גם כאשר הם מדחיקים אותה.
פרויד שהשפה נעדרה מעיסוקיו, טען שהאדם מדחיק את דחפיו המיניים, זה הכל? האדם מדחיק מעצמו את שלילת קיומו. ההידיגר בספרו SEIN UND ZEIT בורח מהזולת, למען לא לראות את מותו, את מות עצמו. היידיגר רצה להתכרבל בשפה, בנצחיותה.
הנצרות ששללה את הניכור, ההבדלה במשל 'עץ הדעת', שללה את ה'שלילה', שלילה שאינה מאפשרת רצף, לא מאפשרת קיום נצחי, רצתה שהאלוהות תשנה סדרי עולם. השליח פאול, שהכיר את עקרונות התנ"ך, רצה שהאלוהות תשנה סדרי עולם, תחזיר לאדם, את נצחיותו, שבטעות חשב שהיא היתה מנת חלקו בגן-עדן. הוא רצה ברצף היווני. ואף שדברים אלו לא התרחשו, לותר וממשיכו גיתה, אף הם רצו שינוי סדרי עולם, התקוממו נגד שלילות משאלות האדם, נעזרו במפיסטו, שיספק אותן.
אבל גם מרכס לא שבע נחת ממצב האדם, רתם את ה'היסטוריה' שתשנה סדרי עולם.
אם העולם החדש חזר לעקרונות התנ"ך, זה הודות לנומינליסטים האנגליים, הודות לקלווין.
לאדם יכולת ההדחקה, הוא לא משלים אם הנתונים הקיומיים, עם המתת, מתת השפה, זו שבאמצעות הניכור, השלילה, ממחישה לאדם את היותו מוותי. במקום להיות אסיר תודה על המתת השפה המאפשרת לו את ה'מודעות', פרי הניכור', פרי השלילה, מודעות המאפשרת לו להתבונן על היקום, מאפשרת לו לשפר את תנאי קיומו. הוא משתוקק להיות רציף, בלא להבין שברציפות הוא לא יהיה מודע בכלל בקיומו, יחזור להיות יצור ביאולוגי, יחזור להיות חיה בין החיות בגן עדן, לא יתבושש בעירומו, בדומה לחיות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: