אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 440 – ההשגחה מעניקה לגיטימיות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 440 – ההשגחה מעניקה לגיטימיות
הזכרנו בשעורים קודמים שכמה מהוגי סין פקפקו אם העולם קיים או שמא הם חולמים. גם הזכרנו שהפילוסוף דקרט טען שהוא מאמין במה שהוא רואה כאמיתי, כיוון שאלוהות מיטיבה ערבה לכך. בהקשר להכרזתו זו של דקרט הזכרנו את העובדה, שלמרות שמוצאו של פילוסוף זה היה צרפת, הוא חי בהולנד ששם משנתו של התיאולוג קלווין אומצה אחרי הרפורמציה.
דקרט למרות היותו קתולי הושפע מהתיאולוגיה הקלווינית שהעלתה כעיקרון את האמונה בהשגחה הכל יכולה, אלוהות מיטיבה, מכאן היתה אמונתו שמה שהוא רואה אמיתי, כיוון שאלוהות מיטיבה זו ערבה לכך.
בשעורים קודמים כאשר דיברנו על אבות העברים שהמציאו את פילוסופית השפה, לא הדגשנו את העובדה, שיחד עם המהפכה הלשונית, או אולי אפילו קודם, העברים האמינו, בהבדל מהשומרים, שהאמינו באלים גוזרי גורל, באלוהות מקדשת קדושת חיים אנושיים, אלוהות משגיחה.
מחשבת התנ"ך אף פעם לא הגדירה את עקרונותיה, היא הציגה עקרונות בצורת המחזה, בצורה מטפורית. ובכן, איך אנו יכולים לדעת על אלוהות, שהאבות האמינו בה, שהיא מקדשת את עולמו הלשוני של האדם? אנו יכולים לדעת על כך, מהמשלים התנ"כיים, מהמחזת העקרונות. כבר תשתית פילוסופית השפה נמסרה במשל 'עץ הדעץ', שבו הומחזו העקרונות בצורה מטפורית.
רוב עקרונות התנ"ך נמסרו במשלים מומחזים, מחוץ לעשרת הדיברות.
העובדה הזו שרוב עקרונות התנ"ך, שהיוו את תשתיתה נמסרו במשלים מתומצתים, גרם לכך שמחשבת התנ"ך לא נחשבה אצל הדורות המאוחרים כפילוסופיה. אפילו הקוסמולוגיה, בריאת העולם, לרווחת האדם, נמסרה כמשל, לא היתה הרחבה על עקרונות קוסמולוגיה זו.
ברור ממשל הבריאה, שאלוהים יוצא מהאין, בורא את העולם בהגדים, שפה, לרווחת האדם, אבל אין הרחבה של עקרונות אלו. לא הודגש במשל זה שהאלוהות היא 'השגחה', לא הודגש במשל זה, שהעולם נברא והוא אינו נצחי, כפי שהאמינו היוונים היותר מאוחרים, לא הודגש במשל זה שהעולם נברא על-ידי אינפורמציה, שפה.
אבל כאן ברצוני להרחיב על התיאולוגיה של קלווין, על עקרונות משנתו שנעשו תשתית התרבות המערבית, תשתית שונה מזו של עקרונות לותר.
העולם הפרוטסטנטע במערב, במשך ארבע מאות שנה לא עמד על ההבדל בין תיאולוגית לותר וזו של קלווין, עד התהוות הרייך השלישי, שהיה תולדה של תיאולוגית לותר, כפי שהיא הומחזה על-ידי גיתה בדרמה שלו 'פאוסט'. רק תומס מאן, בספרו 'ד"ר פאוסטוס', במלחמת העולם השניה, הבין שבסיס הרייך השלישי הוא תיאולוגית לותר בהמחזה בדרמת פאוסט, של גיתה
אפילו מקס וובר, שעמד על ההבדל בין שתי התיאולוגיות בסוף המאה ה-19, הדגיש שההבדל סובב על אמונה הקלוויניסטית בפרדסטינציה. נשאלת השאלה האם מקס וובר באמת קרא את כתביו של קלווין כהלכה, את שני הכרכים המונומנטליים בשם: INSTITUTES OF THE CHRISTIAN RELIGION ואת הפרשנויות שלו לתנ"ך? ואם אפילו נניח שכן קרא אותם, כנראה בתור לותרני, לותרניות ששללה את הלגיטימיות של כתבי התנ"ך, לא היה מסוגל להשלים עם העובדה שקלווין למעשה חזר לעקרונות התנ"ך.
הרי אלו שהושפעו מתורת קלווין, הפוריטנים באמריקה, ההולנדים, האנגלים, האמינו שיזכו בשכר תמורת מעשים טובים. מספיק להתבונן על האמריקאים של היום הרואים את עצמם זכאים אם פועלים לפי החוקה, מאמינים בעולם אופטימי.
קלווין אומר שללא השגחה חיים היו בלתי נסבלים. השגחה לא משחררת מאחריות. מי שמכיר את תורתו של לותר רואה תהום פעורה ביניהם.
קלווין חוזר ומדגיש את השלטון המוחלט של ההשגחה לכל אורך שני הכרכים, נוסף כך הוא גם מדגיש את הבריתות, ברית בין האלוהות והאדם. בפרשנויות של קלווין לספרי התנ"ך אנו נוכחים ביתר שאת עד כמה הוא חזר לעקרונות התנ"ך, אפילו הרחיב עליהם, מה שהוגים יהודיים לא עשו.
הסיבה שהעולם הפרוטסטנטי לא הדגיש את ההבדל בין תורת לותר לבין תורת קלווין, היא במידה אותה סיבה שאנו מוצאים אצל וובר, אשר לא רצה להודות בכך שקלווין למעשה חזר לערכי התנ"ך.
הפרוטסטנטים הסתפקו בזה ששני הרפורמטורים מרדו בכנסיה הקאתולית. הם לא רצו לראות את ההבדלים, בין תורותיהם של שני הרפורמטורים, לא טרחו לקרא את הכתבים ואם קראו קראו אותם במגמתיות, כפי שעשה וובר.
החזרה לערכי התנ"ך על-ידי הנומינליסטים האנגליים, כמו אוקם, הובס ולוק, יחד עם קלווין, אפשר את המדע החדש, את ההינתקות מהמחשבה היוונית המרחבית, הסטטית.
האם התורה האבולוציונית, האם מדע האינפורמציה, יכלו להתפתח ללא חזרה לערכי התנ"ך? לדאבונינו הוגים יהודיים לא עמדו על המהפכה הזו בעולם הנוצרי שחזר לערכי התנ"ך ואפשר את כל ההתפתחות המדעית בזכות ערכי התנ"ך.
בלי ספק שהעולם הלשוני הווירטואלי זקוק לערבות מצד ההשגחה. אבל מחשבת התנ"ך גם לא נתנה בכורה לעולם השפה, ראתה בשפה כלי הצריך לשרת את קדושת החיים. השפה, יכולת ההבדלה, היתה צריכה לחזק את דחף הקיום, המשותף לכל הברויים על כדור הארץ שלנו.
כבר הדגשנו את העובדה, ששופנהאואר הדגיש את ה'כח', כמניע את הברויים, ואת העובדה, שניטשה הפך את ה'כח' כמניע את האדם. שני פילוסופים לותרניים אלו התעלמו מהעובדה שכל הברויים על כדור הארץ שלנו בורחים מסכנות, סכנות לקיומם. שהם נשלטים על-ידי דחף הקיום.
בשעור הקודם הדגשנו גם, שפרויד היהודי שהושפע מהמחשבה הגרמנית, ראה בדחף למין, מניע עיקרי של האדם, ולא הבין שדחף זה הוא רק חלק מדחף הקיום.
עלינו לחזור לעיקרון ההשגחה, אלוהות שבראה את העולם לרווחת האדם. עובדה זו לא שוללת את 'דחף הקיום' של כל הברויים עלי האדמה, היא רק נותנת בכורה לאדם, שנברא בצלם אלוהים.
פרק הבריאה רק מחזקת את העובדה, מה שנאמר במשל 'עץ הדעת', שלאדם הוענקה 'דעת', דעת, המבדילה אותו מיתר הברויים. כבר בחלק השלישי של משל זה, חלק 'קין והבל', גם הודגשה העובדה, ש'דעת' יעודה לקדש את החיים. הרי העובדה שקין העדיף את 'הבחירה', מושג לשוני, שהוענק לאחיו, על חייו, לפי משל זה הוא חטא. בחלק זה של המשל, שוב מודגשת העובדה שהמתת, מתת ההבדלה, דעת, יעודה שמירת קדושת החיים.
מכל הנאמר, ברור, שההשקפה ה'ראליסטית', הנותנת בכורה לעולם הלשוני הווירטואלי, נוגדת את עיקרון מחשבת התנ"ך שנתנה בכורה ל'קדושת החיים'.
קלווין על-ידי נתינת בכורה ל'השגחה', ולערכים אחרים של התנ"ך, החזיר לעולם המערבי הנוצרי את ההשקפה הקיומית התנ"כית, השקפה שבוטלה על-ידי השליחים פאול ויוחנן, שרצו בשינוי סדרי עולם, כיוון שהעולם הנגלה נראה בעיניהם חסר. לותר הוסיף נדבך לשלילת לגיטימיות מהעולם הנגלה, בתיאולוגיה שלו, בשלילתו את ערך קדושת החיים, בהמליכו את השטן על העולם הנגלה.
הוגים לא מתרכזים בעקרונות של תיאולוגיות, עקרונות שבהמשך יהוו את התשתית של כל הפילוסופיות.
לדאבונינו, הוגים יהודיים לא הרחיבו את העקרונות התנ"כיים שנמסרו בתמציתיות, במקום זה הושפעו מתורות שרווחו בתקופתם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: