אוניברסיטה ווירטואלית שעור – 448 – 5 ,המשך

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 448 – 4. המשך לעולמו המדומיין, עולם האברא כדברא של יובל נח הררי
הררי מייחס את כל התארגנות האנושית למיתוסים המדומיינים שהאדם יוצר. במציאות המיתוסים הם מאוחרים יותר, מי שמארגן בתחילה את האנשים לקהילות היא השפה. כפי שכבר הזכרנו כלי השפה שהוענקה לאדם על-ידי האבולוציה מכריח את האדם לשתוף פעולה למען יצירת המלה הראשונה, ומאחר שהשפה היא ישות נעלמת, לא מוחשית, עובדה זו מכריחה את יוצרי המילים הראשונות להתאגד לקבוצה זוכרת את השמות שבכוחות משותפים המציאו והעניקו לצרכים של הגוף, של החסרים שלו. המילים תפקידם לאו דוקא לנהל קומוניקציה, אלא תפקידן לתת ביטוי לחסרים של הגוף. אם כלי הכח שהוענק לכל הברויים עלי כדור הארץ שלנו לספק להם מחיה, גם התפקיד הראשוני של השפה להקל על האדם למצוא מחיה. בניגוד לכלי הכח השפה מאפשרת לאדם לספק את החסרים של מחיה על-ידי חליפין, שכלי הכח לא מעניק לברויים מחוסרי כלי השפה.
הלקטים-ציידים שהשפה אגדה אותם, בהעדר מחיה במקום מסוים, אמצעי חליפין שהשפה העניקה להם, דחף אותם ליציאה למרדף אחרי צייד, שחסר היה להם במקום קודם.
הלקטים-ציידים עדיין לא היו זקוקים למיתוסים ברדיפתם אחרי מקום מחיה חדש. הצורך הזה למיתוסים נוצר אחרי המהפכה החקלאית, לפני 10,000 שנה, כאשר עזרה הדדית אנושית לא מספיקה יותר, החקלאי נזקק לישויות נעלמות עליונות שיספקו לו גשם, שיבטיחו את גידוליו.
השפה היא לא רק כלי למציאת מחיה, לקומוניקציה שחסרים של מחיה אפשר להשיג על-ידי חליפין. השפה במהותה נוצרת על-ידי בריתות בין יחידיה, בריתות איך לכנות תחושת גוף, איך לכנות חסרים של הגוף, איך בשתוף פעולה, ברית, לזכור את המילים שנוצרו שהנן ישויות נעלמות ןקיימות רק בזכרון אלו שיצרו אותן. אנו מכירים בריתות מודעות מהמקרא, אבל רוב הבריתות אינן מודעות הן פרי השפה המוליכה את האדם למעשים מסוימים, הרי היא כלי עזר למטרה זו.
החקלאי התלוי כבר בכוחות הטבע למען גידוליו, הרי הוא בהבדל מהלקט-צייד לא ניזון מהקיים, כמו החיות חסרות השפה, אלא מגדל זנים, ואלה למען התפתחותם זקוקים לסיוע מכוחות הטבע. השפה הכל יכולה המוליכה את האדם מרמזת שיש לכרות בריתות עם כוחות נחוצים אלו, למען יספקו גשם, תנאים לגדילת הזנים. כך, מתוך צורך, נוצרים המיתוסים על אותם כוחות טבע המספקים את הנדרש.
הררי אומר בעמ' 122 כך: 'רוב בני אדם אינם רוצים לחשוב שהסדר השולט בחייהם הוא מדומיין….אף סדר מדומיין לא נוצר על- ידי הדמיון האישי של אדם בודד, סדר מדומיין נוצר על-ידי מיתוסים המשותפים למליוני אנשים שונים'. לפי הררי הסדר בחיי אדם הנו מדומיין, פרי מיתוסים, אבל כפי שראינו בחיי החקלאי, הסדר נכתב על-ידי כוחות הטבע המאפשרים לו לגדל את זניו. כל עולמו של החקלאי תלוי בכוחות הטבע שעליהם הוא בהמשך בורא מיתוסים. התהוות הסדר של החקלאי אינו מדומיין, המיתוסים שהוא רוקם בהמשך על הכוחות המספקים לו את החסרים הם מדומיינים, אבל הם משרתים את הסדר שכוחות הטבע מכתיבים לחקלאי.
המיתוסים הנוצרים הם בשרות הסדר שחוקי הקיום מכתיבים לאדם. כאן שוב השפה המובילה את האדם גורמת לו לכרות בריתות עם כוחות אלו שהוא תלוי בהם.
האדם בעולמינו אינו סוכן חופשי, הוא תלוי בנתונים הקיומיים, כמו השפה והוא תלוי בחוקי הטבע המספקים אנרגיה לפעולותיו. המיתוסים שהאדם רוקם, משמשים אותו לכרות בריתות עם כוחות הטבע שהוא תלוי בהם. בהמשך המיתוסים באמת מנוצלים על-ידי האדם למען הגדל את האני שלו, אבל השמוש הרע במיתוסים אינו מוסיף לאדם דבר. כבר הזכרנו את העובדה שהאדם יוצר לעצמו בסיוע מיתוסים מדומיינים קיומים לא תלויים בחוקי הקיום, כמו עולם חלופי.
המצאותיו של הררי את העולם ה'מדומיין' מאפשר לשייך לאותו למרד אנושי להיות משוחרר מחוקי הקיום. מה שאנו לומדים מההיסטוריה שהמרידות האלו, המכונות במשל 'עץ הדעת' מרד 'נחשי', לא שחררו את האדם מחקי הקיום.
בעולם הדיגיטלי, אנחנו עדיין תלויים בתוכנות לשוניות ובאנרגיה של כוחות הטבע, למען להפעיל מיכשור.
ברור מההיסטוריה שהאדם משחק תמיד במשאלות סרק להשתחרר מחוקי הקיום ולהפוך ריבון עליהם. עד עתה כל משאלות אלו התבדו.
הררי מסמל את עולם המשאלות האנושיות לשחרור מחוקי הקיום, טוב שהוא לא התחבר עם מפיסטו, בדומה לפאוסט, שרצה האמצעים מאגיים להשתחרר מהגבלות של חוקי הקיום, הגבלות חברתיות.
אולי יש להביא כדוגמא את חוקי התנועה בעולמינו, למען להוכיח, שסדרים בעולמינו אינן פרי סדר מדומיין, נוסח הררי, אלא צורך קיומי. איך היתה מתנהלת תנועה בערים ללא חוקי תנועה שאנו יוצרים למען קיום יחד, למען נוכל להתנועע בכבישים. אנו שומרים על חוקי התנועה למען לא להפגע, כך גם סדרים אחרים נוצרים למעם אפשרות קיום הדדי. הסדרים באמת אינם פרי כוחות עליונים, אלא יצירות של השפה, המוליכה את האדם ליצור אותם.
לא בכדי הררי שונא את מסורת מחשבת התנ"ך, מסורת שהשלימה עם חוקי הקיום, הסתפקה בעולם נגלה בלבד, לא קסמה עולם חלופי מדומיין, הסתפקה בקיום קצוב.
מעניין להביא את דבריו של הררי איך גורמים לאנשים להאמין בסדר מדומיין, וכך הוא אומר, עמ' 120 : ….ראשית אף פעם לא מודים בכך שהסדר מדומיין. תמיד טוענים שהסדר המקיים את חיינו הנו אבסולוטי שהאלים או חוקי הבע יצרו, לא שאנחנו המצאנו אותם…. בורא עולם קבע זאת'. כפי שציינו קודם, באמת אנו יוצרים את החוקים, אבל אנו יוצרים אותם לפי מה שהנתונים הקיומיים מאפשרים, לכן חוקים אלו אינם מדומיינים. הטענות האלו של הררי נשמעות ילדותיות, כביכול אנחנו לא תלויים בחוקי הקיום, אנחנו בראנו את עצמינו, וחיינו אינם קצובים על-ידי חוקי הטבע, אנו לא מתים לפי מה שקוצב לנו. את כל דברי ההבל האלו של הררי הקוראים החסידים אמצו.
הררי שולל 'רצון חופשי'. במציאות ה'רצון החופשי' של האדם הוא מוגבל, הוא מובנה בשפה היוצרת לאדם סדרים חברתיים. עובדה היא שהחיות החסרות שפה, גם לא יכולות ליצור סדרים חבריים, לא יכולות לספק לעצמן חסרים על-ידי חליפין. אנחנו יכולים לעמוד על היתרונות שהשפה ככלי, שהרצון החופשי הוא חלק ממנה, מעניקה לאדם, רק מהשוואות למצבן של החיות החסרות את כלי השפה.
במציאות האנושית, המרד של האדם בכלי שהוענק לו, מתחיל, כאשר הוא נוכח לדעת שחייו קצובים, שאין לו שליטה על חוקי קיום שרירותיים. במקרה כזה האדם באמת יוצר סדרים מדומיינים, כמו קיום עולם חלופי ששם שולטים חוקים לפי משאלותיו. מחשבת התנ"ך ניצלה ממרד זה בחוקי הקיום, מכאן שנאתו של הררי בעקרונותיה. הרי הוא במציאות, כביכול מורד בסדרים 'מדומיינים', אבל למעשה הוא כמה לעולם משוחרר מתלות ב-DNA , בתלות באינסטינקטים, הוא רוצה ב'אדם-אל' חופשי מהגבלות חוקי הקיום.
וכך אומר הררי ב'אחרית דבר' לספרו:'אנו מבחינת אלים שבראו את עצמם ואיננו חייבים דין וחשבון לאף אחד מלבד לחוקי הפזיקה'. זוהי הבשורה של הררי, בשורה שרבים אמצו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: