אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 449

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 449 – 5. המשך לעולמו המדומיין, עולם האברא כדברא של יובל נח הררי
בספרו של יובל נח הררי, 'קצור תולדות האנושות' עמ' 140 , פרק 8 נקרא:'אין צדק בעולם'. אהיה האדם האחרון שיטען שהאדם מקיים את הצדק. הוא אמנם דורש צדק לעצמו, שולל אותו מאחרים.
למרות שהאדם מתעמר בצדק, עובדה היא שמושג זה קיים אצל האדם, ננסה לעמוד על מקור מושג זה.
ראה זה פלא, מושג ה'צדק' מקורו ב'דחף הקיום', היאך? שופנהאואר ראה 'בכח', את המניע של הברויים בעולמינו, ברור שהוא טעה, נסביר מדוע. כאשר אנו מתבוננים על הברויים בעולמינו, אנו נוכחים לדעת שכולם נמלטים מסכנות, ז.א. שב'דחף הקיום' מובנית ההבדלה מה טוב לקיום ומה רע לקיום, לכן הברויים בורחים מסכנות, הרעות לקיומם. אמנם הבריחה היא תוצאה של דחף, זה לא שולל את העובדה שטוב לקיום, רע לקיום, הוא צו קיומי. ה'כח', שאותו יחס שופנהאואר כמניע קיומי, הוא משני, הוא אמצעי למציאת מזון לקיום.
ובכן, במשל 'עץ הדעת' נאמר ש'דעת' מבדילה בין טוב לרע. בעל משל זה באינטואיציה עילאית הבין ש'דעת', השפה, היא כלי בשרות הקיום, קיום הגוף, שתפקידו למלא את צו 'דחף הקיום', לתת שם להבדלה 'טוב לקיום', 'רע לקיום'. ובאמת, בחלק השלישי של המשל, בחלק על קין והבל, מעשה קין ההורג את אחיו הבל, מוגדר כרע, רע לקיום. מכאן לכל בריאה, לפי חוקי הקיום, זכות לקיום, זכות זו מוגדרת כ'צדק' קיומי.
הפרמטר של 'צדק' הוא קיום הגוף, לכן הוא 'מגדלור' לקיום, גם אם האדם מתעמר ל'צדק' זה.
בהכרזה זו של הררי 'אין צדק בעולם' הוא שולל את 'צדק הקיום', או הוא שולל את הזכות לקיום, המשותף לכל הברויים על כדור הארץ שלנו. במציאות, האדם באמת שולל את 'צדק הקיום' של חלק מהחיות. רק הבודהיזם מקדש את 'צדק הקיום' לכל הברויים. מחשבת התנ"ך מקדשת את 'צדק הקיום' רק של האדם, היא מקדשת את קדושת החיים, כפי שהצבענו, היא שוללת הרג, הרג קין את הבל.
הררי המזלזל בתרומת היהדות לעולם, לפחות לעולם המערבי, אינו מבין שהתרבות המערבית שהושפעה מתיאולוגית קלווין, שהושפע ממחשבת התנ"ך, אף היא אמצה את מושג 'קדושת חיים' מהתנ"ך. הדגשתי שהחלק שהושפע מתיאולוגית קלווין, לא מתיאולוגית לותר.
בפרק הנ"ל, הררי מביא את כל ההתעמרויות של תרבויות ב'צדק', התעמרות, שהיא בדרך כלל שלילת 'זכות לצדק' מהזולת, לא מעצמן. גם אלו השוללים את ה'צדק', מהזולת, מאמצים אותו לעצמם.
כדי להמחיש את המחשבה הפרדוכסלית של האדם, נקדים ונביא את דוגמת סוקראטס. כידוע, סוקראטס נידון למוות על-ידי בני עירו אתונה, כיוון שהוא זלזל במשטר הדמוקראטי שלה. סוקראטס אפילו יעץ לתלמידו אלקיבידס בדיאלוג 'המשתה' לא לעסוק בעניינים חברתיים, לדאוג לנפשו בלבד. כידוע מההיסטוריה, אלקיבידס זה היה אדם מושחת ביותר.
ובכן, סוקראטס ששלל את מוסדות הדמוקראטיה של אתונה, את ערכי הצדק שלה, לאחר שהוא נידון למוות על-ידי משטר זה, הוא אמר שהוא הולך לעולם, ששם שולטים אלים צודקים יותר. בדיאלוג 'פיידו', לפני הוצאתו להורג, סוקראטס סיפר לתלמידיו, אחרי שישתחרר מגופו, הוא יעבור לעולם, ששם יזכה לדור בין האלים. סוקראטס אימץ את האמונה העממית האורפית על גלגול נשמות.
גם בתשתית חוקת מנו ההודית, יש אמונה בגלגול נשמות. את אי הצדק לגבי קסטות נמוכות, חוקה זו מסבירה או מצדיקה, שאלו בקסטות הנמוכות חטאו בגלגול קודם, על כן עליהם למרק את עוונותיהם בגלגולים עד לגאולה.
משתי הדוגמאות האלו אנו לומדים, שגם כאשר מתעמרים לצדק, חוזרים אליו בצורה עקלקלה, כיוון שהאדם זקוק לצדק קיומי.
אני חוזרת למה שאמרתי בתחילה, שהאדם מתעמר לצדק, כאשר הוא לא מסתפק במה שהוקצב לו, רוצה יותר.
בחלק השלישי של משל 'עץ הדעת', קין חומד את 'בחירתו' של אחיו הבל, הורג אותו למען לגזול ממנו את המתת. במשל 'עשרת הדברות' אנו שוב מוצאים אזהרות מלחמוד קניינים של הזולת.
הררי מתעלם מהשפעת, אזהרות אלו, של משלי התנ"ך, מלהתעמר בזכות לצדק בעולם המערבי, בעולם שאימץ את תיאולוגת קלווין. רפורמטור זה, קלווין, אימץ את רוב עקרונות התנ"ך. בקוראנו את תיאולוגית קלווין אנו נוכחים שהוא המליך על העולם את ה'השגחה', בהבדל מלותר שהמליך על העולם את ה'שטן'.
לקח לעולם הפרוטסטנטי 400 שנה לעמוד על ההבדלים בתורותיהם של שני הרפורמטורים, העולם הפרוטסטנטי הסתפק בכך, ששני הרפורמטורים, לותר וקלווין מרדו בכנסיה הקאתולית. לא חקרו את תורותיהם, לא היו מעוניינים לעמוד על ההבדלים ביניהם, בעיקר נמנעו מכך, כיוון שלא רצו להודות בכך, שקלווין חזר לרוב עקרונות התנ"ך. רק קמום הרייך השלישי גרם לאנשים כמו תומס מאן, להצביע על כך, שהשטן, שאותו המליך לותר הוא בסיס הרייך השלישי וכן להצביע על אשמת גיתה שאימץ את השטן בדרמה שלו 'פאוסט', ששם הוא קיבל את השם 'מפיסטו'. את הדעות האלו של תומס מאן אנו מוצאים בספרו: 'ד"ר פאוסטוס', שהוא נכתב כבר אחרי קמום הרייך השלישי. לתומס מאו במלחמת העולם הראשונה היו דעות שונות, דעות הערצה לתרבות הגרמנית.
היו רק שני יהודים חכמים שעמדו על הסכנה בתרבות גרמניה, היינה ואלזה לסקר שילר. משוררת זו כתבה מחזה בשם 'אני\ואני, בו הודתה על שניותה, היותה יהודיה, וגרמניה בחינוך. היא הבינה שמקור הרייך השלישי מבוסס על דרמת 'פאוסט' של גיתה. לא כאן המקום להרחיב על כך, מחוץ להצביע על כך, שמרד בעקרונות תנ"כיים, הדה-לגיטימציה של התנ"ך, על-ידי תיאולוגים גרמניים הביאו לממלכה שהיתה התגלמות הרוע.
אם הררי מעדיף עולם ללא הגבלות, רוצה בעולם מדומיין, גם פאוסט מרד בהגבלות קיומיות, בהגבלות חברתיות, על כן התחבר עם מפיסטו הממונה על מאגיה. פאוסט רצה במאגיה, בעולם מדומיין.
אין ברצוני להשוות את הררי לפאוסט, ברצוני רק להצביע על כך שמרידות בסדרים קיומיים מוביל לתוצאות שליליות.
כל המרידות האנושיות מקורן באי השלמה של האדם עם הקיצוב הקיומי. כאשר האדם שולל צדק מהזולת, הוא רוצה במשנה צדק לעצמו, ליותר ממה שהוקצב לו. מחשבת התנ"ך הסתפקה בעולם נגלה בלבד, לא קסמה לעצמה עולמות חלופיים ששם האדם משליט חוקים לפי משאלותיו. אבל כבר צאצאי העברים, אחרי קטסטרופת חורבן בית ראשון, חזרו אף הם להאמין ב'עולם הבא'. עובדה זו מוכיחה רק כמה קשה לאדם להשלים עם הקיצוב הקיומי.
עולמות 'מדומיינים', שהררי הוא חסיד שלהם, הם 'גלגול נשמות', ו'עולמות חלופיים', שהאדם קוסם לעצמו. השפה היא ינוסית, היא מגבילה, אבל בפן השני שלה מאפשרת הפלגות מעבר לאפשרויות קיומיות. עולמות חלופיים אינם מזיקים, כיוון שאי אפשר להוכיח את קיומם או אי קיומם. סכנה אורבת לעולם, מרצונות בסדרים 'מדומיינים' של האדם בעולם הנגלה.
מההיסטוריה אנו לומדים שמשאלות לשינוי סדרי עולם לא התגשמו עד היום הזה. משאלתו של הררי שעולם האדם יוחלף במכונות חכמות, כפי שהוא מציג בסוף ספרו, שייכת לאותן משאלות שהתבדו. הרי את המכונות המתוחכמות עדיין האדם ה'מפעיל' צריך להפעיל.
גם המשאלות האנושיות להיהפך לאלוהות, התבדו. דנתי במשאלה זו בספרי 'האדם-האל'. מספיק אם נביא את דוגמת אלכסנדר מוקדון שדימה שהפך לאל, אחרי כיבוש העולם בזמנו, משאלה שהתבדתה עם מותו בגיל 33 .
רצוי שהאדם יעשה שימוש טוב במתתים הקיומיים, ישלים עם העובדה שחייו קצובים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: