אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 451 – 'אויב קוסמי'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 451 – 'אויב קוסמי'
בשנת 1979 פרסמתי ספר בשם "אויב קוסמי", הגרמנים שהחליטו להילחם ביהודים מלחמת חורמה, למען להצדיק את כוונותיהם הזדוניות, העלו את המיעוט היהודי הבלתי מוגן לדרגת 'אויב קוסמי'. מי שקרא את MEIN KAMPF של היטלר, נתקל במקור שם זה, כאשר צורר זה כינה את היהודים כ'החטא הקדמון', כפרפרזה ל'חטא הקדמון', מושג שאותו טבע השליח פאול בקשר לאכילת חוה ואדם מפרי 'עץ הדעת', עבירה שהחטיאה את האנושות בעונש המוות.
ובכן, בצורה לא מודעת, השנאה ליהודים קשרה אותם כמגלמי יעוד, יעוד משל 'עץ הדעת', משל שהשלים עם חוקי הבריאה, הקוצבים לישויות משך מוגבל.
באותו זמן, בכתבי ספר זה, עדיין לא עסקתי בפילוסופית השפה, קשרתי את ההתפתחות הזו באידיאולוגיה הגרמנית, לתיאולוגית לותר שהמליך את השטן על העולם הנגלה, לותר שבעקיפין שלל את כל ערכי התנ"ך. ראיתי את תיאולוגית לותר כבסיס המחשבה הגרמנית בהמשך.
בספר יותר מאוחר בשם 'אושוויץ כממלכת פאוסט', ראיתי שתיאולוגיה זו של לותר קבלה את צורתה הסופית בדרמת 'פאוסט' של גיתה.
מדוע אם כן אני היום קושרת את השנאה ליהודים למשל 'עץ הדעת' שהוא בסיס מחשבת התנ"ך, כיוון שהמרד האנושי, נגד קצוב משך קיומו ורצונו לנצחיות, מטיל על היהודים את האשמה שבגינם נמנע מהאדם לאכול מ'עץ החיים'.
השנאה ליהודים מגולמת בדמותו של ה'נחש' במשל, המבטיח ריבונות, השנאה ליהודים מגולמת ב'קין ההורג את הבל', הבל שהועדף על-ידי האלוהות.
ובכן היהודים מגלמים לשונאיהם 'אויב 'קוסמי', כיוון שהם ניטרלו את יומרת הנחש לריבונות, לאלוהיות, לנצחיות.
אני חוזרת לנושא זה, כיוון שהיהודים לצערינו לא הבינו את מקור השנאה אליהם. אמנם היהודים בהבדל משונאיהם לא שללו את מסר משל 'עץ הדעת', בהיותו חלק מהמסורת המקודשת, אבל הם התעלמו ממסר משל זה שהנו בסיס השקפת התנ"ך על 'עולם נגלה', בלבד, הרי צאצאי העברים אחרי קטסטרופת חורבן בית ראשון חזרו להאמין אף הם בעולם חלופי.
מדהים לגלות שאפילו הרמב"ם, בספרו 'מורה הנבוכים' לא עמד על מסר בעל 'עץ הדעת'. טעותו של הרמב"ם נבעה מאי ידיעתו, שמשל 'עץ הדעת' קדם לפרק 'הבריאה', לכן פרק א' של ספר בראשית מבוסס על משל קדום זה. לכן יחס הרמב"ם לאדם, שלפי פרק א' נברא בצלם אלהים, שהוא היה בעל שכל מושלם, שכל שהפסיד אותו בגין חטאו שאכל מפרי 'עץ הדעת', שהצטווה לא לאכול ממנו. מה שנשאר לאדם הנה היכולת להבדיל בין 'טוב לרע', יכולת נחותה. את היכולת הזו הוא מיחס לא ל'שכל המושלם' הראשוני אלא ל'מורגשות', לא ל'מושכלות'. מכך, הרמב"ם מסיג שהאדם גורש מ'גן-עדן' כעונש.
פרשנותו של הרמב"ם למעשה דומה לפרשנות ראשית הנצרות, לתיאולוגית פאול, שהאכילה מעץ הדעת בניגוד לאיסור לאכל ממנו, החטיאה את האדם, הורידה את מצבו של האדם, ממצב מושלם בגן-עדן, ולכן הוא גורש ממנו. פרשנות זו מנוגדת להתבססות מחשבת התנ"ך על המסרים של משל 'עץ הדעת' שההבדלה הופכת את האדם מחיה שלא מתבוששת בעירומה, לאדם מודע, מודע לעירומו, מודע להיותו מוותי, מוותי שהיה גם בגן-עדן, אבל לא היה מודע לכך. ההבדלה היא בשרות הקיום, בשרות דחף הקיום, שבו ההבדלה מובנית, מבדילה מה טוב לקיום, רע לקיום. מעשה קין ההורג את אחיו הבל הנו רע לקיום שעונש בצדו.
פרשנותו של הרמב"ם למעשה נותנת תימוכין להאשמות נגד היהודים, שחטאת חוה ואדם באכלם מפרי 'עץ הדעת', הורידה אותם מבעלי שכל מושלם לדרגה נמוכה יותר, גרמה לגרושן מגן-עדן. אם הפרשנות הזו של הרמב"ם, מייצגת את היהדות אחרי חורבן בית ראשון, לא יפלא שיהודים לא הבינו שהם מואשמים בכך שבגין אוכלם מפרי 'עץ הדעת' הם אשמים בגרוש מגן-עדן, מקיום רציף.
מאחר שהיהודים, בדומה לרמב"ם, לא הבינו כבר את ההשקפה הקיומית התנ"כית, הם לא ראו סכנה לעצמם מהדלגיטימציה של התנ"ך, על-ידי הלותרנים, מכך שרואים אותם נושאי החטא שבגינו האדם גורש מגן-עדן, שמשך הקיום קצוב.
מכל זה ראיית היהודים 'כאויב קוסמי', הדרך היא קצרה, הרי הם חטאו גם לפי הרמב"ם, שבהאשמה זו שלו בעקיפין איפשר האשמה זו.
חוסר הבנת היהודים את מורשת אבותיהם היא חטא, חטא שהכשיל אותם. העובדה שבמשך אלפיים וחמש מאות שנה היהודים לא ניסו להבין את העקרונות של פילוסופית השפה, שאבותיהם הורישו להם במשלים מתומצתים, משלים שהיה צורך להרחיב אותם. העובדה שצאצאי העברים לא הרחיבו את המשלים, מנע מהם להתמודד עם פילוסופיות מאוחרות יותר, גרם להם להשתעבד להם, אפילו הרמב"ם ניסה למצא סינתזה בין מחשבת אבותיו למשנת אריסטו. הוא לא הבין, שפילוסופית אריסטו מנוגדת לגמרי למחשבת התנ"ך, שהיא מבוססת על אמונה בעולם נצחי, מכני, לא בעולם נברא, שהיא מרחבית, לא דינמית.
אם הרמב"ם לא הבין את מורשת אבותיו, לא הבין שפרק א', פרק הבריאה מבוסס על משל 'עץ הדעת', על רכישת ההבדלה, הבדלה, ניכור המעניק לאדם את ה'מודעות'. הבדלה, שבעל משל הבריאה מיחס לאלוהות הבוראת את העולם על-ידי הבדלה, נותנת לכל ישות נבראת שם. ואם הרמב"ם לא הבין, עוד פחות ממנו הבינו אלו בתחום מרחב שלטון האידיאולוגיה הלותרנית שעשתה דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך.
אם היהודים בדומה לרמב"ם, ראו באכילה מפרי עץ הדעת דבר שלילי, הרי הם לא הבינו את העילאיות של משל זה שהנו מקור פילוסופית השפה, המסביר בתמציתיות את ה'מודעות' האנושית, מודעות המאפשרת לאדם את ההתבוננות, על עירומו, על היותו מוותי. מודעות המאפשרת לאדם את נתינת שמות לצרכים קיומיים, צרכים המקבלים שמות שהם טובים לקיום, שמות לשלילת הצרכים הקיומיים, כרעים, כל זה בסיס המוסר.
ההבדלה המעניקה שמות לצרכים הטובים לקיום, היא בסיס ההשקפה הקיומית התנ"כית. השקפה השואפת לרציפות לא יכולה ליצור מוסר, מוסר המבוסס על הבדלה. ברציפות האדם מאבד מודעות לקיומו, הרי אף מודעות מבוססת על הבדלה, ניכור. ברציפות לא רק שהאדם מאבד מודעות לקיומו, אין בה קיום.
יהודים שלא הבינו את מורשת אבותיהם הגלומים במשלים התנ"כיים המתומצתים היו מוכנים לאמץ את תורת קאנט, ששלל את חוקי התנ"ך, שרצה בחוקים אימננטיים, לא יצירי השפה, שפה המתת לאדם, המבדילה אותו משאר הברויים, הם אימצו את תורת ניטשה, שרצה להיות 'מעבר לטוב ולרע', עיקרון השולל את ההבדלה, עיקרון המחזיר את הקיום לאין, אין שהנו תוהו, שהנו תיאמת הבלתי מחולקת.
יהודים שלא הבינו את מורשת אבותיהם, אימצו את 'פאוסט', שרצה נעורים נצחיים בסיוע מפיסטו הממונה על מאגיה. יהודים שלא הבינו את מורשת אבותיהם, לא היו ערים שהם יוקרבו לאל החדש מפיסטו, תמורת מתתיו.
יהודים שלא הכירו את מורשת אבותיהם, אבדו את זהותם שהוחלף בידי אויביהם לזהות 'אויב קוסמי' שיש להשמידם.
אמנם שונאי היהודים, יהודים שאבדו את זהותם, צלחו בהשמדת חלק ארי של קורבנותיהם, אבל המאגיה של מפיסטו הכזיבה את פאוסט, שהושאר על פי תהום.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: