אוניברסיטה ווירטואלית – שעוא 452 – הגאונות של המשוררת אלזה לסקר שילר

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 452 – הגאונות של המשוררת אלזה לסקר שילר
אם בשעורים קודמים עמדתי על חוסר הבנת הוגים יהודיים את מהות הפילוסופיה הלשונית של אבותיהם, פילוסופיה הנמצאת בצורה מתומצתת במשלים הפילוסופיים של התנ"ך, השתעבדו לפילוסופיות קוטביות לה, עלי לציין שני משוררים יהודיים, שבהבדל להוגים יהודיים אחרים שהעריצו את המחשבה הגרמנית, לפחות הבינו את היסודות ההרסניים של הפילוסופיה זו, היינה ואלזה לסקר שילר.
היינה ואלזה לסקר שילר הבינו, מה שיהודים אחרים לא הבינו, ולכן השתעבדו לפילוסופיה הגרמנית, ועדיין משועבדים לה.
היינה, בספרו 'דת ופילוסופיה באשכנז' עמד על היסודות ההרסניים במחשבה הגרמנית, ראה איך היא תהרוס את אירופה. היינה שחי במאה ה-19, עדיין לא היה מודע לכך, שהמחשבה הגרמנית מסוכנת בעיקר ליהודים. אבל אלזה לסקר שילר, שחיתה כבר במאה ה-20 והיתה כבר קורבן המחשבה הגרמנית שבתוכה גדלה, הבינה בגאונות שלה שהרייך השלישי מבוסס על היצירה 'פאוסט' של גיתה, שיהודים העריצו, ועדיין מעריצים. היא הבינה את זה באינטואיציה גאונית שלה, למרות, כפי שהיא מעידה על עצמה שלא קראה ספרים, בגין זה זלזלו בהבנתה. בהבדל ממנה, אני הגעתי למסקנות דומות לשלה, מקריאה מעמיקה של תיאולוגית לותר, וכל אלו שהושפעו ממנה. מהתעמקות שלי במחשבה הגרמנית הגעתי אף אני למסקנה, שתיאולוגית לותר שהומחזה בדרמת פאוסט, היא הבסיס של הרייך השלישי.
כאשר הגעתי אחרי מחקר מעמיק למסקנה שהרייך השלישי מבוסס על דרמת פאוסט, מסקנה שסיכמתי בספר 'אושוויץ כממלכת פאוסט' בשנת 1986 , עדיין לא ידעתי על הדרמה המופלאה של אלזה לסקר שילר בשם 'אני-ואני'.
ובכן, לא בכדי, לא הייתי מודעת לדרמה או 'אפוקליפסה' של אלזה לסקר שילר, כיוון שיהודים 'מכובדים', החרימו דרמה זו, בגלל ההעזה של אלזה לסקר שילר בדרמה לטעון שגיתה הוא בן השטן. לטעון טענה כזו על ה'אלוהים' גיתה, מושא הערצתם של היהודים, אפילו של בובר, הביא לכך, שדרמה זו נשארה מוחרמת על-ידי היהודים, לא זכתה לתרגום לעברית.
איך בכל זאת התוודעתי ליצירה זו? בגרמניה קמו מעריצים ליצירה זו, דבר שפורסם בעתונות העברית מסביב לשנת 2000 , ואני בסקרנותי חיפשתי את היצירה, שרק עותק אחד ממנה בגרמנית נמצאה אז בספריה הלאומית, שאי אפשר היה להוציאו, רק לצלם אותו. בשנת 2001, בשביעי של חודש ספטמבר, פרסמתי על כך מאמר במוסף 'תרבות וספרות' של ה'ארץ'.
אלזה לסקר שילר הנחשבת המשוררת הגדולה ביותר בגרמניה, במקום להיות המשוררת, ההוגה הגדולה ביותר היהודית, זכתה לכך שרק חלק משיריה תורגמו לעברית, ביניהם גם על-ידי עמיחי. רק אשה שלא היו לה עכבות בכל תחום, לכן נחשבה כמוזרה, יכלה להכריז על הגיבור הלאומי הגרמני, גיתה, שהוא בן השטן.
ובכן דרמה זו, או אפוקליפסה זו בשם 'אני- ואני', שם המרמז על כך שמשוררת, הוגה זו, ראתה את עצמה חצויה כיהודיה וגרמניה, מתרחשת 'בגיא בן הנון', שבו הכבודה השליטה של הרייך השלישי עומדת לפני המשפט האחרון.
אלזה לסקר שילר, שנפטרה בירושלים בתחילת 1945 , לא זכתה לראות התגשמות משפט פושעי הרייך השלישי, משפט שלא התקיים ב'גיא בן הנון', אלא בנירנברג.
אמנם המחשבה הגרמנית היום לא מאיימת על יהודים, שברובם לא נמצאים באזור השפעת גרמניה, אבל הבנתה של אלזה לסקר שילר שגיתה שנראה בעיני היהודים ונראה עדיין הומניסט, הוא בן השטן, שיצירתו נעשתה תשתית הרייך השלישי היא חשובה. במחזה, המשוררת יושבת בגן-עדן, ששם גיתה בדמות מפיסטו, וכל הכבודה הגרמנית, מתגמדים, היא מכריזה שם ש'טוב שאלוהים קיים'. ברור שאלזה לסקר שילר עומדת על ההבדל בין אלוהי הלותרנים, השטן או מפיסטו, שאותו המליך לותר על העולם, ובדרמת 'פאוסט' ששם הגיבור כורת אתו ברית, לבין אלוהי התנ"ך. בגלל הבנתה זו יצירה זו שלה הוחרמה על-ידי היהודים.
בלי ספק של העדר הבנת היהודים את מהות ירושתם, את העדר הבנת מהות תורתם של אויביהם, הקל את השמדתם.
למרות שהמצב של היהודים היום שונה ממה שהיה בזמן מלחמת העולם השניה, העדר הבנתם את זהותן, שבגללו נרדפו, זהות שאם מבינים אותה יש להתברך בה. יש להתברך במשל 'עץ הדעת', המכיל את בסיס המחשבה התנ"כית, מחשבה המאפשרת 'מודעות', שבגינו העברים נרדפו, כי ה'מודעות' מסר משל זה הוא 'מעמסה' על האדם, הרוצה רציפות, בעוד המודעות מבהירה לו שקיומו קצוב. והרי בלי מודעות האדם בכלל לא מודע בקיומו, ברציפות לא רק שאין מודעות לקיום, ברציפות אין בכלל קיום, קיום אנושי.
כפי שאלזה לסקר שילר הודתה בכך שלא קראה ספרים, הבנתה היתה אינטואיטיבית, לכן היא לא העמידה את ההשקפה התנ"כית מול ההשקפה הלותרנית. אבל בהכרזתה התמימה בדרמה, בהיותה בגן-עדן, 'טוב שאלהים קיים', היא באינטואיציה שלה הבינה, שקיום אלוהים, פרושו קיום העולם התנ"כי, עולם פרי הבדלות, עולם קצוב המאפשר 'מודעות', עולם מבוסס על קדושת חיים, ולא הרס פאוסטי-מפיסטופלי.
קיום קצוב מאפשר חיים בקהילות, קהילות, כפי שאלוהים רצה, כאשר הוא בלבל את שאיפתם של אנשי שנער במשל 'מגדל בבל', שרצו ברצף, רצף שוטף הבולע הכל. גם הפאוסטים שרצו ברצף, רצף נעורים, שטפו את אירופה.
נשאלת השאלה, מדוע השתעבד הרמב"ם למחשבת אריסטו? גם הרמב"ם רצה בדומה לאריסטו עולם נצחי, לכן שלל בספרו 'מורה נבוכים', את משל 'עץ-הדעת', שעליו מבוססת כל מחשבת התנ"ך, כך גם היהודים במרחב התרבות הגרמנית רצו מה שפאוסט רצה, 'נעורים נצחיים', ולא היו מודעים לסכנה האורבת לקיומם ממשאלות נוסח פאוסט.
יהדות יותר מאוחרת הפכה את מורשת אבותיה ל'פולחן', ולא הרחיבה את היסודות הפילוסופיים שבה החד-פעמיים.
כפי שנאמר, ההבנות האינטואיטיביות העילאיות של אבות העברים נמסרו במשלים מתומצתים שהיו זקוקים להרחבה. בהבדל מהמשלים הפילוסופיים הלשוניים התמציתיים, הפילוסופיות, היוונית שעליה מושתתת הפילוסופיה המערבית, נמסרו בכרכים עבי כרס. פילוסופיות אלו של פרץ שוטף, חסרות את ההבנה העילאית של משלי התנ"ך שהמחשבה האנושית היא פרי 'דעת', דעת ממקור חיצוני, דעת המבדילה, המנכרת דבר מדבר. הבדלה, ניכור זה מעניקים שמות ליחידות המנוכרות. 'דעת' המנכרת מאפשרת לאדם העושה בה שימוש, לראות את עצמו כיחידה מנוכרת, יחידה מנוכרת זו נעשית 'מודעת' לעצמיותה, להיותה סוביקט היכול להתבונן על העולם מסביב.
פילוסופיות מערביות שוטפות אלו, שלא רוצות להכיר בעובדה שהקיום האנושי הוא קצוב, קיים רק בזכות הקיצוב, הן פאוסיות, רוצות לשטוף את העולם.
כל היהודים 'המכובדים', ביניהם אפילו בובר, החרימו את היצירה המופלאה של אלזה לסקר שילר, שבדרמה שלה 'אני-ואני' חזרה באינטואיציה שלה לאלוהי התנ"ך, שברא עולם על-ידי הבדלות, ניכורים, וכך יצר יחידות מנוכרות שלהם העניק שמות. ברא את האדם בדמותו, שאף הוא יוצר דברים על-ידי הבדלות, ניכורים, שלהם הוא מעניק שמות. עולם שמי זה אינו זרם שוצף, זרם פאוסטי הרוצה לבלע את העולם, זרם שוצף רציף שאין בו 'מודעות', שאין בו קיום.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: