אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 456 – הזמן המודד

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 456 – הזמן המודד
עלינו להתחיל את דיונינו במהות הזמן, לפי דעותיו של הנרי ברגסון בספרו 'האבולוציה היוצרת', בו הוא נותן לזמן להיות 'מפעיל', יוצר את האבולוציה. ברגסון ראה את המדע היווני כ'סטטית', כיוון שמדע זה לא לקח בחשבון את הזמן המפעיל. ברגסון בטענה זו, מבדיל את מדע הגאומטריה של היוונים, שהיה סטטי, מרחבי, למדע החדש, העושה שימוש ב'זמן', הקובע התפתחות הנגרמת על-ידי הזמן המפעיל. הזמן לפי הגדרת ברגסון הוא 'כח' מפעיל, כח ממציא.
מעניין לציין, שברגסון לא מזכיר את הרקליטוס, שראה את הקיום הזורם, שאפלטון ואריסטו יצאו נגדו בזעם. אם היה ברגסון מזכיר את הרקליטוס, היה מבין שהקיום זורם, והזמן רק מודד זרימה זו, והוא אינו גורם אותו. המדע החדש חוזר לדעתו של הרקליטוס שהיקום נמצא בזרימה, משתמש בזמן רק כמודד זרימה זו, דבר שהרקליטוס לא עשה.
ברגסון היה פילוסוף יהודי שנולד בשנת 1859 , קיבל פרס נובל בשנת 1929, והשפעתו היתה רבה בזמנו. ברגסון שמופיע בספריו של פרוסט בשם ברגוט, התקרב לנצרות, למרות שלא המיר את דתו. חשוב לציין עובדה זו, שברגסון שהעריך ימים, למרות התקרבותו לנצרות, מת בשנת 1941, בימי כיבוש צרפת על-ידי גרמניה הנאצית, אחרי שהיה עליו להתפקד לפני הכובשים כיהודי.
הזכרנו פעמים רבות בשעורים קודמים את ספרו של התיאולוג הנורווגי, טורליף בומם, בשם : 'מחשבה עברית בהשואה עם מחשבה יוונית'. בומן הושפע מהפילוסופיה של ברגסון, בהבדל ממנו עשה בה שימוש, כאשר הוא ניסה להציג את שתי ההשקפות, את ההשקפה העברית ואת ההשקפה היוונית, דבר שברגסון לא עשה.
בומן אימץ את קביעתו של ברגסון שהמדע היווני היה מרחבי סטטי, והעמידו מול המחשבה העברית, שלפיו, בהשפעת ברגסון, היתה דינמית, כתוצאה מהיותה מופעלת על-ידי הזמן. בומן עשה שימוש ברעיונו של ברגסון לגבי המחשבה העברית.
הגדרות אלו של בומן לגבי שתי התרבויות נכונות, שהמחשבה היוונית היתה סטטית מרחבית, בעוד המחשבה העברית היתה דינמית. בומן רק טעה, כאשר יחס למחשבה העברית שהיא מופעלת על-ידי הזמן, לכן היא דינמית. כפי שקבענו לעיל, זמן אינו מפעיל, זמן הוא רק מודד התרחשויות.
המחשבה התנ"כית אמצה את הקיום הזורם, בקבעה שהקיום אינו רציף, לכן גם קיומו של האדם אינו רציף, כיוון ש'המוות' קוטע אותו, הוא מתחדש בשרשרת הדורות. אלו שמרדו במשל 'עץ הדעת', משל שקבע שחיי אדם קצובים, נגמרים במוות, מתחדשים בצאצאים, הושפעו מהמחשבה היוונית הסטטית, מחשבה שהאמינה בקיום רציף.
ובכן, הדינמיות של מחשבת התנ"ך, לא היתה מונעת על-ידי ה'זמן' המפעיל, נוסח ברגסון, אלא הכירה בקיום זורם. בקיום זורם זה האדם בעל השפה שובה נתחים ממנה באמצעות הענקת שמות לנתחים אלו, למשך מוגבל. כך האדם יצור ביאולוגי הנמצא בהשתנות מתמדת, מילד לנער, למבוגר, השם הופך אותו ליחידה סטטית, למשך מוגבל.
אם לפי הרקליטוס אי אפשר להכנס פעמים רבות לאותו נהר כיוון שהוא נמצא בזרימה, לפי מחשבת התנ"ך הנהר שכונה בשם, מאפשר להכנס לתוכו פעמים רבות. הרקליטוס לא היה מודע לשפה השובה נתחים מהזרימה למשך קצוב בהענקת שמות לנתחים.
המורדים בעיקרון של משל 'עץ הדעת' המכיר במוות, בהפסקות, לא הבינו שרק מודעות למוות מאפשר את תחושתינו שאנו קיימים, ברצף אין קיום, וודאי שאין בו את התחושה של יחיד שהוא מתקיים.
ברגסון לא רק טעה בקבעו שהזמן מפעיל את הקיום, גורם לאבולוציה, הוא התעלם מהרקליטוס, שגם סוקראטס, אפלטון, אריסטו התעלמו ממנו. מחשבת התנ"ך קדמה למחשבתו של הרקליטוס, אף היא הבינה שהקיום זורם, אבל עצרה את הזרימה בלכידתה נתחים מהזרימה למשך קצוב על-ידי שמות, בצורה כזו נתנה אפשרות לקיום עולמו של האדם.
השפעתו של ברגסון היתה לא רק על התיאולוג בומן, אלא היא השפיעה גם על מחשבתו של פרוסט שכינה את ספריו בשם 'החיפוש של הזמן האבוד', והספר האחרון בסדרה זו כונה על-ידו 'הזמן הנמצא.'
מי שקורא את ספריו של פרוסט, נוכח לדעת שהוא רואה את כל ההתרחשויות המשתנות כנגרמות על-ידי הזמן. במציאות ההתרחשויות משתנות כיוון שהאדם הביאולוגי נמצא בשינויים מתמידים, המשפיעים גם על התנהגותו, על מחשבתו.
פרוסט לא הבין שכאשר פתאום העבר הופיע לפניו, עבר זה היה מקובע במוחו, בזכרונו, בתמונות, במילים סטטיות. האדם יכול לדלות תמונות סטטיות אלו מהזכרון. התרחשויות מסוימות מדי פעם העלו במוחו של פרוסט תמונות לשוניות סטטיות מהזכרון, אלו שהזמן נעדר מהן, כפי שההיסטוריה משמרת זכרון מאורעות בתמונות לשוניות סטטיות. אנו יודעים על רצף אנושי בגין תמונות היסטוריות סטטיות אלו שקובעו בכתב, עמים שלא המציאו עדיין את הכתב ולא קיבעו באמצעותו מאורעות, זכרונם נגוז. כך פרוסט לא העלה זמן אבוד, הוא העלה תמונות סטטיות מילדותו, שהתווספו בזכרון, הוא העלה זכרון.
אמנם פרוסט בסוף ספרו 'הזמן הנמצא' אומר שכאשר האדם מת, הזמן מסתלק ממנו. הוא רק לא הסיק מקביעתו זו של עצמו, שגם הזכרון שקפא הוא אל-זמני, הזמן הסתלק ממנו.
פרוסט שנחשב סופר צרפתי, למעשה לפי ההלכה היה יהודי, כיוון שאמו היתה יהודיה שלא נטבלה לקאתוליות כמו בנה שנטבל, לדתו של אביו. מצדו היהודי פרוסט היה גם מקורב לברגסון.
אנחנו צריכים ליחס לזמן עוד תפקידים, מחוץ לתפקידו למדוד את המאורעות, התרחשויות. הזמן גם מסדר את ההתרחשויות בזכרון שכבה על שכבה. נוסף לכך, הזמן גם מודיע לנו על תחילת התרחשות, ועל סיומה.
ההיסטוריה האנושית מתאפשרת בזכות השמות הניתנות לאישים ולמאורעות, ואלו מקובעים בכתב, והזמן מסדר את המאורעות שכבה על שכבה. וכפי שקבענו קודם, היסטוריה מתאפשרת הודות להמצאת הכתב המקבע את השמות. ברור ממה שנאמר, הזמן אינו מפעיל את זרימת המאורעות, אלו זורמים הודות לחוקי הקיום הגורמים לזרימת ההתרחשויות.
חוקי הקיום הם מאחורי הזרימה, ההשתנות, זרימה המאפשרת צמיחה והפסקות, מוות, וצמיחה מחודשת.
רק חוקי הקיום הגורמים לזרימה, מאפשרים גם פעילות אנושית. לכן מחשבת התנ"ך שהכירה בהשתנות, פעלה לפי חוקי הקיום, אלו הגורמים השתנות, היתה פעלתנית, דינמית. על כן מחשבת התנ"ך לא היתה דינמית, כפי שסבר התיאולוג בומן בעקבות ברגסון כתוצאה מהזמן המפעיל.
לזמן המודד עוד תפקיד חשוב. העובדה שהוא מסדר את המאורעות שכבה על שכבה, הוא יוצר רצף. ההיסטוריה האנושית מספרת לנו על התרחשויות ברצף.
כבר פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, מספרת לנו שהבריאה היא דינמית ורציפה ומתבצעת על-ידי רצון חופשי, כיוון שהאלוהות לא נשלטת על-ידי חוקים דטרמיניסטיים. הרופא, פילוסוף גלן, במאה השניה לספירה, טען, שרצון חופשי נכנס לעולם הנוצרי מאופן פעולת האלוהות הבוראת ולא משועבדת לחוקים דטרמיניסטיים. גלן ראה בכך הבדל בין התרבות הנוצרית שהתבססה על התנ"ך, לבין התרבות היוונית שהאמינה בעולם נצחי ולא ידעה בקיום רצון חופשי.
הזמן בפרק הבריאה קובע או מודד את משך פעילות השמש, הירח, הוא אינו גורם מפעיל.
בדבר הרביעי מתוך עשרת הדברות, האדם מצווה לחקות את בריאת העולם של האלוהות, בהפעילו את רצונו החופשי ביצירת עולמו. אם האלוהות בראה את היקום מתוך רצון חופשי והזמן שימש אותה רק כמודד, גם האדם בורא, יוצר את עולמו מרצון חופשי והזמן הוא רק מודד בידיו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: