אוניברסיטה ווירטואלית שעור 461 – גשר השמות על קיום זורם מבוסס על בריתות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 458 – גשר השמות על קיום זורם מבוסס על בריתות
לשם אין תוקף, אם הוא לא מבוסס על ברית עם הזולת, המאשר את השם. לשם, למלה אין תוקף ביחידות. השם, המלה תקפים רק אם הן תוצר של ברית בין שניים. הקהילה נוצרת כאשר יחידים שכרתו בריתות ביניהם ליצירת שמות, מילים, כורתים ברית עם ישות נעלמת, הנותנת חסות לקהילה.
אנו יודעים מהתנ"ך, שנכרתה ברית בהר סיני בין העברים לאלוהיהם, ברית מודעת. העברים כרתו ברית מודעת, כיוון שהם אימצו את 'דעת', דעת שהפכה אותם ל'מודעים'. אבל בריתות אחרות בדרך כלל אינן מודעות, למרות שבלעדיהם שפה, קהילה לא נוצרות.
כל משא ומתן אנושי מבוסס על ברית, על הסכם, גם אם אלו לא מודעים. הברית, ההסכם מבוססים על הסכמת שני הצדדים למלא מעשים לגשום הברית, ההסכם.
ראינו בשעור הקודם, שהשפה היא חומר המאפשר יצירת חלום. חלום לא מבוסס על הסכם עם הזולת לבצע פעולה. לכן החלום אינו ישים, למרות שהיחיד יכול לבד ליישם את חלומו. אבל חלומות של קהילה ישימות רק אם היחידים כורתים ביניהם בריתות ליישמם
אבל קיימים חלומות קיבוציים שהקהילות החולמות אותם מצפות שישות נעלמת תישם אותם. כך היה ועדיין קיים חלום קיבוצי, של הנצרות, שההשגחה תישם אותו, חלום על שינוי סדרי עולם, חלום שלא התגשם, ולא יכול להתגשם, כיוון שגשום חלום כזה מנוגד לחוקי הקיום.
בהבדל מהחלום המאוחר הנוצרי הזה, החלום של אבות העברים שהם ינכסו את ארץ כנען, התגשם, כיוון שצאצאי אבות העברים בצעו כיבוש של כנען, ולא ציפו שהישות הנעלמת שהבטיחה להם את הנכס הזה תגשים את הניכוס. ההשקפה הקיומית התנ"כית היתה מבוססת על פעילות אנושית, פעילות בהתאם לחוקי הקיום.
התרבות המערבית לא מבוססת רק על האפוקליפסה, החלום של ראשית הנצרות, על שינוי סדר עולם, שינוי בידי ישות נעלמת בניגוד לחוקי הקיום, גם האפוקליפסה הפאוסטית, שהיתה מבוססת על התיאולוגיה של לותר, רצתה בהשגים, כמו נעורים נצחיים, על בסיס של כריתת ברית עם מפיסטו הממונה על מאגיה. גרמניה הנאצית רצתה בכיבוש העולם, כיבוש שיהפוך את תושביה לעם אדונים, בסיועה של מאגיית מפיסטו.
אבל איזה פלא, מרכס שהתימר שתורתו היא מדעית, רצה בשינוי סדרי עולם בסיועה של ה'היסטוריה'. איש המדע הזה, מרכס לא בחן את מושג 'ההיסטוריה'. אם היה בוחן מושג זה, היה מבין, שהיסטוריה היא אוסף שמות של דמויות שפעלו, שמות ופעולות שנעשו סטטיות, על כן היסטוריה היא סטטית, היסטוריה לא מפעילה דבר. אבל בעלי חלומות לא בודקים את חלומותיהם האם הם ישימים.
אבות העברים שכרתו ברית עם ישות נעלמת, אלוהות שהבטיחה להם ניכוס ארץ כנען, הבינו שלא יוכלו לנכס את חלום בעלות על שטח, כיוון שמספרם מועט, כך השאירו את ההבטחה, את גשום החלום, לדורות שיתרבו ויוכלו לנכס במעשים את החלום.
צאצאי אבות העברים שירדו למצרים במספר קטן, התרבו שם עם הזמן, אבל שועבדו, הבינו שהם צריכים להשתחרר בכוחות עצמיים. העברים במצריים לא ציפו ל'משיח' שבשיטות נעלמות ישחרר אותם, שהו במדבר, עד אשר גדל שם דור שהיה מסוגל לכבוש את הארץ המובטחת.
העברים, בהבדל מאחרים, הצטמצמו לאפשרויות, לא הפליגו כבעלי חלומות אחרים לאפשרויות בלתי ישימות. הפאוסטים ברוב תאוותיהם רצו כיבוש כל העולם, כך גם הנצרות, לא הסתפקה בגבולות ישימים. מרכס חלם על עולם ומלואו.
כל בעלי התאוות לאפשרויות בלתי ישימות, בדרך כלל מזלזלים בפן הלשוני המצביע על הצטמצמות, בוחרים בפן הנחשי, של השפה, השואפת לבלתי מוגבלות. לא בכדי השליח פאול, התנגד למשל 'עץ הדעת', בפן המצביעה על גבולות. לא בכדי פאוסט ביטל את השפה המגבילה. אפילו מרכס שהתימר למדעיות, במסתו 'השאלה היהודית', יצא בשצף קצף נגד ה'ניכור היהודי', ניכור שהנו בסיס פעילות השפה המצמצמת.
עולם השפה, שפה המיחדת את האדם מיתר הברואים על כדור הארץ שלנו, שפה שהיא תופעה אנומלית ביקום, מתקיימת רק על בסיס בריתות, בריתות הנכרתות בין יחידים, בין קהילות.
כל ההסדרים החברתיים, כמו חוקים, מערכות מוסריות, השפה עצמה, מבוססים על בריתות בין יחידי הקהילה. כבר האמהות השומריות, שהשמיעו קינות, כמו אם דומוזי הרועה, טענה שבנה הרועה, קיים חובות חברתיות, דאג למשפחתו ולסביבתו, לכן מותו המוקדם הוא הפרה של ברית, זכאות למשך חיים ארוך יותר.
המערכת המוסרית בשלב הראשון, שלב האמהות, היה מבוסס על בריתות. רק בשלב השני, שלב הגבורה, שלב גילגמש, שהיה מלך ארך, היתה סטיה מהמערכת הראשונית, דאגה לקהילה תמורת זכאות קיומית. גילגמש רצה בהשארות שמו אחרי הפסקות קיומו הגופני, לשם כך הוא ניהל מלחמות למען לזכות בשם של גיבור שיזכה אותו בנצחיות שמו. מערכת מוסרית מבוססת על גבורה, היא כבר שלב 'נחשי', התעלמות מחובות חברתיות קיומיות.
מערכות מבוססות על זכאות אישית, ללא חובות חברתיות, כמו שם עולם שגילגמש חמד, כמו שם עולם שגם הגיבור האכאי אכילס חמד, לפי הומרוס, מערערות את שווי המשקל של עולם הלשון המבוססת על בריתות, זכאות תמורת שרות חברתי.
השפה הינוסית, בשתי פניה, הפן החברתי והפן הנחשי, גורמת בפן האחרונה, לסטיות שהן בעוכרי מלחמות ההרס האנושיות. גילגמש מלך ארך ניהל מלחמות בניגוד לרצונם של תושבי מדינתו, למען האדרת שמו בלבד. אכילס נלחם במלחמת טרויה ההרסנית, הלא מוצדקת למען האדרת שמו. פאוסט השמיד את צבאות אויב הקיסר, באמצעות המאגיה של מפיסטו, למען רכישת פיסת אדמה. אבל עוד קודם, הוא כרת ברית עם מפיסטו הממונה על מאגיה למען להשיג נעורים נצחיים.
כל המלחמות האגרסיביות של שליטי העבר, של שליטים בזמן החדש, מערערות את שווי המשקל של העולם הלשוני, המבוסס על בריתות המשרתות את שני הצדדים. מלחמות הגנה הן למען קיום חברתי תקין, בניגוד למלחמות אגרסיביות המערערות את שווי המשקל של העולם הלשוני.
האדם תמיד מתפתה על ידי הפן הנחשי של השפה לקבל דברים ללא תמורה מצדו.
האדם שוכח שעולמו הלשוני, עולם של שמות המהווים גשר קט מעל זרימת היקום, אפשרי רק אם הוא מקיים בריתות לטובת הכלל. עולם השפה הוא ישות נעלמת המתקיים רק אם האדם, הקהילה מחזקת אותו בפעולות מוחשיות. עולם הלשון מתקיים רק אם הוא נשמע לחוקי הקיום. חלומות מבוססים על מאגיה, חלומות מבוססים על משאלות שלא נשמעות לחוקי הקיום לא מתגשמים.
עם ישראל שבמשך אלפים שנות גלות ציפה לגאולה על-טבעית, משיח, בניגוד להשקפה הקיומית התנ"כית, התעורר רק אחרי השואה, שעליו להגשים את הגאולה בכוחות עצמאיים.
לשפה עצמה, מתת אנומלית שהוענקה לאדם, אין יכולת לשנות את חוקי הקיום, היא יכולה לסייע רק לאדם ליצור לעצמו קיום משופר, מזה של הברויים האחרים על כדור הארץ. קסמים מנוגדים לחוקי הקיום לא ישימים.
לא בכדי, הבטחות הנחש במשל 'עץ הדעת', נדחו על-ידי המחשבה הקיומית התנ"כית. במציאות האנושית ה'נחש' מופיע שוב, שוב, בחיי האדם עם הבטחות שוא. האדם עם הגלויים המדעיים של סודות חוקי הקיום, משלה את עצמו שיוכל לטבע, שוכח שהוא וכדור הארץ הקטן שעליו הוא יושב, הוא אין, במרחב היקום האין-סופי.
מוטב לאדם להאחז בגשרים הרעועים של השמות מעל ליקום הזורם, למען שיקום זה לא ישליך אותו מעליו עם חלומות השוא שלו. מוטב לאדם לכרות בריתות למען חזוק הגשרים הלשוניים, עולמו של האדם תלוי במעשיו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: