אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 462 – יכולת החליפין תרומת השפה לאנושות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 462 – יכולת החליפין, תרומת השפה לאנושות.
שפה נוצרת על-ידי בריתות בין יחידים, בריתות מבוססות על התחיבויות הדדיות, איך לכנות צרכים, מצבים, בשמות. בריתות אלו בהמשך יוצרות את הקהילות. היווצרות הקהילה נחוצה, כיון שהשפה, השמות, אינם מוחשיים, קיימים רק בזכרון האנושי, קיימים רק בקהילה הזוכרת. קהילות בהמשך, עושות שימוש בבריתות למען שתוף פעולה, לרתום מי נהרות להפרחת שממות. ובכן, עבודה משותפת הופכת כחליפין ליצירת מזון.
התרבות המצרית העתיקה נוצרה מסביב לנהר הנילוס, שרתימת מימיו באמצעות שיתוף פעולה של יחידים, שעל-ידי בריתות תרמו עבודה, ותמורת העבודה כחליפין זכו במזון. תהליך דומה נוצר במזופוטמיה, שגם שם רתמו את מי הנהרות להשקיה להפרחת שממה, שממה שהצמיחה כחליפין לעבודה מזון.
היתרון של האדם על ברויים אחרים הוא ביכולת החליפין, המאפשר לאדם יותר מזון, חליפין שגם מאפשר רכישת צרכים חסרים תמורת צרכים עודפים, חליפין, שהיחיד החסר רכוש, מסוגל להשיג מזון תמורת עבודה.
האדם העכשוי, מכיר בעיקר את חליפין הכספי, שהוא גלגול החליפין הראשוני. החליפין בגלגולו בצורת כסף נעשה יותר ויותר מתוחכם, עד אשר קשה לעקוב על התנהלותו. למרות כך, הכסף כחליפין מאפשר קשר של סחר בין ארצות, והוא בלי ספק אמצעי של שלום דוחה מלחמות אגרסיביות.
לכן תמוהה יחסו של מרכס לכסף, שלו הקדיש את ספרו המונומנטלי 'הקאפיטאל', שבו הוא רואה את הכסף כה'חטא הקדמון'.
ברור שמרכס מתיחס לכסף בצורתו הנצלני, אבל כסף גם בצורתו הנצלני אינו שלילי יותר מאשר 'כח' כאמצעי נצלני, אינו שלילי יותר מאשר השתלטות על אדמות אחרים, שעבוד אחרים.
אני מביאה את המחשבה הפרדוכסלית, של שליט קמבודיה, פאול פוט, שטען בעקבות מרכס שהוא ביטל במדינתו את הכסף, זה לא מנע ממנו להשמיד חלק גדול של אוכלוסית ארצו.
כדוגמה נוספת אפשר להביא את רוסיה הקומוניסטית מרכסיסטית, שבה ידה של שחיתות כוחנית ולאו דווקא שחיתות כספית השתוללה.
מרכס כפי שהצבענו בשעור הקודם ייחס להיסטוריה תפקיד אפוקליפטי, שהיא תשנה סדרי עולם, מבלי לבדוק מהות מושג זה 'היסטוריה', שהיא בסך הכל מקבעת רשימה של שמות דמויות, שמות מפעליהם בצורה סטטית. היסטוריה סטטית לא מבצעת מהלכים אפוקליפטיים. כך גם בקשר לכסף, שמרכס בספרו הקאפיטאל מיחס לו את כל עוולות הקיום האנושי.
מרכס נוהג לגבי הכסף, בצורה המקובלת, הורגים את השליח של בשורה רעה. יש להאשים את האדם שהוא הופך את אמצעיו לניצול הזולת, ולא להאשים את האמצעי, במקרה זה את הכסף.
הנביאים עדיין לא היו מודעים לאמצעי הכסף כמשחית, הם יצאו נגד גזלות אדמה של תקפים, יצאו נגד עוות צדק שהוביל לשחיתות. למרות שהיום מזהים את הכסף עם יהודים, נגד עיני הנביאים עמדה גזלת אדמות.
במציאות 'חליפין', מתת השפה, מתת המעלה את האדם על ברויים אחרים, הנו בסיס המרקם החברתי האנושי, בסיס המוסר, בסיס החוקים.
אנחנו יודעים מחפירות ארכיאולוגיות שבני אדם היו מקריבים קורבנות לישויות נעלמות, בימי קדם, למען שאלו יגנו עליהם, יספקו להם מזון, קורבנות הוקרבו כחליפין להשגת בטחון, מזון.
אבל אנו יודעים מהקינות השומריות של האמהות, שחשבו שתרומה לחברה מזכה את היחיד למשך קיום ארוך יותר, תרומה לחברה לפי מערכת ערכית קבועה, כחליפין לאריכות ימים. זה מלמד אותנו שהמוסר של האמהות, מוסר ראשוני, כבר היה מבוסס על תרומה חברתית כחליפין, לזכאות מידי נעלמים .
ברור שהמוסר הראשוני של האמהות היה פרי ברית עם ישויות נעלמות, גם אם לא מודע, שמהן ציפו להגנה תמורת מעשים חברתיים. ובכן, המוסר האנושי מבוסס על מערכת ערכים חברתיים מוסכמת, וקיום ערכים אלו כחליפין, בין הישויות הנעלמות שאתן כרתו ברית לא מודעת. מערכת ערכים נוצרת באמצעות השפה של הקהילה. מערכת מוסרית זו פרי הקהילה, היא אמצעי חליפין למשא ומתן בין הקהילה לנעלמים ביקום.
מזמורי תהלים מכילים בקשות מהאלוהות לצדק קיומי, כחליפין להתנהגות חברתית, לפי מערכת ערכים. הנביאים היו מטיפים לבני ישראל נגד סטיות, מתנאי ברית שנכרתה ביניהם לבין האלוהות, לרגלי הר סיני, ביציאתם ממצרים. ברית זו הבטיחה להם בטחון על-ידי האלוהות, אם יקיימו את אותה מערכת שנכרתה ביניהם לבינה. שוב, חליפין של מעשים לפי מערכת חברתית ערכית מוסכמת, תמורת בטחון קיומי.
בצורה פרדוכסלית הכובשים הגדולים של העבר, ושל התקופה החדשה, האמינו שכיבושיהם של אדמות של אחרים, יבטיחו להם כחליפין, בטחון קיומי, נצחיות. אנו רואים שכל ההתנהלות האנושית מבוססת על חליפין.
סביר שגזלת אדמות כאמצעי חליפין קיומי, או אמצעי להבטחת נצח, הוא יותר שלילי מאשר כסף כחליפין, גם כאשר אמצעי זה נשחת, משמש לניצול הזולת.
כאן הזכרנו את השימושים הפרגמטיים של החליפין, אבל השפה כולה מתפקדת רק על בסיס 'חליפין'. הרי כבר את המלה הראשונה, את השם הראשון, ששני יחידים יוצרים, על-ידי הבטחה הדדית לכנות דבר בהמשך, שאכן שם זה מסמל דבר מה, הבטחה מבוססת על התחיבות חליפית .
קהילות נוצרות על-ידי יחידים על בסיס התחיבויות חליפיות, מודעת או לא מודעת, לקיים כללים מסוימים, מערכת מוסרית ראשונית.
מודעות, זהות, מבוססים על משובים חלופיים של יחידי הקהילה. זהותינו כולה מבוססת על החלפת משובים.
בהקשר לכל שנאמר כאן, מוזרות טענות מרכס במסתו ה'שאלה היהודית' היוצאות נגד ה'ניכור' היהודי. שוב אנו עומדים נדהמים מול העדר ההבנה של מרכס. ברור שמרכס לא הבין איך השפה פועלת, אחרת הרי הוא לא היה אומר דברים אלו.
השפה פועלת על-ידי 'ניכורים' של דבר מדבר, כך האדם נעשה מודע לעצמו, כאשר השפה מאפשרת לו להנכר מהזולת ועל-ידי כך לראות את עצמו כאינדיבידואום, אינדיבידואום הנעשה מודע לעצמו. אבל המודעות העצמית לא מספיקה, האדם צריך לקבל משוב מאחרים שאכן הוא אינדיבידואום. ואפילו יותר, הזהות כולה תלויה במשוב מאחרים, המכירים בזולת לפי מה שהוא תורם לקהילה. ההכרה ההדדית של יחידים בקהילה מבוססת על חליפין של הכרות הדדיות.
כל ההתנהגות הקהילתית הזו של יחידים מתאפשרת רק כתרומה של השפה המנכרת אחד ממשנהו. אבל ההתנהלות הקהילתית הזו גם מבוססת על 'חליפין', שהשפה מאפשרת.
ובכן, מרכס ששלל את ה'ניכור' היהודי', שלל גם את אמצעי החליפין, הכסף, הוא למעשה רצה בקיום אורגני. בכתבים המוקדמים שלו מרכס ראה בחברה של החיות אידיאל. שוב אנו חוזרים בצורה לא מודעת על-ידי מרכס לאידיאל 'גן-עדן' האורגני, לפני ניכוס 'דעת', אידיאל גם של הנצרות הקדומה. וראינו שגם ניטשה ראה חיים עם החיות ביצירתו 'כה אמר זרטוסטרא' אידאל.
מרכס שהתימר להיות מדעי, למעשה השתוקק להיות אורגני-לותרני. הוא גם השתוקק שההיסטוריה תגשים אפוקליפסה, שינוי סדרי עולם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שני איילון  ביום 26 במרץ 2017 בשעה 21:54

    "מודעות, זהות, מבוססים על משובים חלופיים של יחידי הקהילה. זהותינו כולה מבוססת על החלפת משובים."

    כל כך נכון!

    תודה.

    שני איילון
    shay87@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: