אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 463 – לפי הדיאלוג מנו של אפלטון, לימוד וחקירה הנם היזכרות הנפש ממה שחוותה בגלגולים קודמים

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 463– לפי הדיאלוג מנו של אפלטון, לימוד וחקירה הנם היזכרות של הנפש ממה שחוותה בגלגולים קודמים.
בדיאלוג זה של אפלטון, בשם 'מנו', סוקראטס מנהל שיח עם אדם צעיר בשם מנו על מהות מדות. סוקראטס מסכם את תשובותיו של מנו כך: 'אתה אומר שאו שאדם אינו יכול לחקור דבר שהוא יודע, או שהוא אינו יכול לחקור דבר שהוא אינו יודע, כיוון אם הוא יודע דבר, אין לא צורך לחקור בו, ואם לאו, הוא אינו יכול לחקור, כיוון שהוא אינו יודע את הדבר שעליו לחקור.' מנו שואל:'סוקראטס האם זה לא כך'? סוקראטס לא מסכים אתו, ואומר מדוע הוא לא מסכים אתו. לבסוף תשובתו של סוקראטס היא שהוא שמע מאנשים חכמים, גברים ונשים, דברים אלוהיים.
מנו שואל מי היו אנשים אלו, תשובתו של סוקראטס היא הם היו כוהנים וכוהנות, וגם משוררים, ביניהם המשורר פינדר.
וכך ממשיך סוקראטס לספר: 'לפי המשוררים העתיקים, נפש הנה נצחית, והיא זוכרת כל מה שהיא ידעה בגלגולים קודמים, זוכרת גם על מהות מדות. לכן הנפש החוקרת יכולה להיזכר בכל הדברים, וגם על מידות. מאחר שלימוד הנו היזכרות'. בסוף הדיאלוג סוקראטס טוען שמדות הנן מתת האלים לאדם.
סיכום זה של סוקראטס הוא בסיס התורה שלו: 'שלימוד הנו היזכרות'. עלינו לדעת שסוקראטס וגם היוונים בכלל לא ידעו עדיין על גנים המורשים מהורים לילדיהם, ולא ידעו שהגנים המורשים אינם כוללים דברים שהאדם למד בחייו. וודאי לא ידעו שדעותיו של למרק, שהגנים מכילים גם דברים שהאדם למד, ואלו מורשים, דעות אלו נסתרו.
עלי להוסיף, שלא רק סוקראטס חשב שידיעה הנה אימננטית, גם פילוסופים כמו לייבניץ, האמין שהאדם הוא מונדה המכילה את כל הידע, גם קאנט חשב כך.
נעם חומסקי הושפע מדעות אלו ומדבר על גן לשוני, דקדוק מולד. ברור שהיכולת של האדם לשפה היא מולדת, היא נחלת האדם בלבד, אבל הילד הנולד חסר שפה, חסר מידע, בהמשך הוא לומד אותם מהסביבה. נשאלת השאלה, איך רוכשים בני אדם שלהם יכולת לשפה, שפה מוגשמת, מבלי שהיא נתון?
ובכן, היכולת לשפה מבוססת על יכולת לנכר, האדם היחיד עם יכולת לשפה, יכול לנכר בהשמעת קול על צורך של גופו. אבל הזולת צריך להסכים אתו שקול זה אכן מסמל צורך, הקול המושמע בהמשך יהפך למלה, אם שניים לפחות מסכימים שאכן קול זה מסמל צורך. ובכן, הקולות ששניים מסכימים שהן מסמלות צורכי גוף, ההופכים למלים, הן יצירות הדדיות, יצירות קיבוציות. מכאן שהמילים אינן מולדות, הן פרי יצירה הדדית של יחידים, יצירה הדדית של קהילה.
אם אנו חוזרים לקביעתו של סוקראטס שמדה היא מתת אלים, עלינו להזים את דבריו, מדות הן יצירות לשוניות של קהילות להסדרת חיים חברתיים. ילד לא נולד עם מדות, מדות אינן פרי היזכרות מגלגולים קודמים, מידות נלמדות מהקהילה, שיצרה אותן בהדדיות כצורך להסדרים של חיים קהילתיים.
ובכן, יכולת מולדת לשפה צריכה להתגשם, היא צריכה להיווצר, במילים, באמצעות הניכור, ניכור הכולל בתוכו רצון חופשי פועל, מהות יכולת זו, הרי בלי רצון חופשי אי אפשר ליצור. הגשום מתבצע לפחות על-ידי שני יחידים, שקולות שהם מנכרים מגופם, מסמלים צרכים של גופם.
לשונאים, ניירולוגים, מדברים על שפה ככלי קומוניקציה בלבד, אינם מודעים לעובדה שמהות יכולת השפה היא ה'ניכור', ניכור המאפשר יצירה. הרי היווצרות השפה עצמה פרי ניכור, ניכור שבהמשך מאפשר יצירת העולם הלשוני האנושי. ובכן, השפה איננה רק כלי קומוניקציה, היא כלי יצירה.
מכל שנאמר כאן ברור, שהשפה המוגשמת, אינה אימננטים, אינה מולדת, היא תוצר חיצוני ששני יחידים מסכימים ביניהם שאכן הקול שיצא מגרונם, מסמל צורך גופני, וקול זה הופך למלה המסמלת צורך זה.
נתינת שם חיצוני לצרכים גופניים, נתינת שם למעשים, נתינת שם ללימוד על בסיס נסיון, מבדיל את האדם מברויים אחרים על כדור הארץ שלנו.
גם החיה לא נולדת עם כל המידע, אף היא לומדת מהנסיון, ההבדל בין החיה לבין האדם הוא שהחיה אין לה היכולת להעניק שמות לצורכי גופה, למידע שהיא רוכשת מהנסיון, ואת המידע הזה להעביר לאחרים.
היוונים הקלאסיים האמינו שהעולם הוא נצחי ודברים חדשים לא נוצרים בו. כך גם אמונתו זו של סוקראטס היא בהתאם להשקפה זו.
בהבדל מההשקפה היוונית המאוחרת יותר להיווצרות מחשבת התנ"ך, משל 'עץ הדעת' מלמד שרק אחרי ניכוס 'דעת' הפועל על-ידי הבדלה, ניכור, האדם נעשה 'מודע', בהמשך הוא יכול ליצור על-ידי ניכור לא רק את השפה, גם מערכות ערכיות.
בהמשך, לפי מחשבת התנ"ך בפרק א' של ספר בראשית, פרק הבריאה, העולם אינו נצחי, יש לו התחלה, כאשר האלוהות יוצאת מהאין ובוראת את העולם. היא בוראת את האדם בדמותה כיצור מסוגל ליצור. כך זה נאמר בדבר הרביעי מתוך עשרת הדברות שהאדם צריך לחקות את אלהים ולברא את עולמו.
מפליא הדבר, שצאצאי העברים לא המשיכו לפתח מחשבה זו של אבותיהם, השתעבדו לפילוסופיות קוטביות, כמקרה נעם חומסקי, הסובר שהשפה היא פרי גן, היא פרי דקדוק מולד.
אין זה מקרה, שהעולם מעדיף את ההשקפה ששפה הנה מולדת, למרות שהשקפה זו מנוגדת להוכחות מדע הביאולוגיה על ההפך. העדפה זו היא פרי סרוב האדם להשלים עם קיום אנושי קצוב, עם עולם לשון פרי יצירה שרירותית.
האדם המודרני משלים עם ממצאי המדע הפיזיקלי, ממצאי מדע הביאולוגיה, אבל לא משלים שעולמו הלשוני הנו פרי יצירה שרירותית, שעולם לשוני זה אינו משכפל את עצמו, אינו דטרמיניסטי.
הניירולוגים רוצים לראות את העולם הלשוני כפרי מכני של הניירונים העמלניים ולא כפרי יצירה של יחידים הכורתים זה עם זה בריתות איך לכנות תחושות, איך לכנות דברים מסביב. הם אינם מודעים שכל המערכות הערכיות הן פרי יצירה שרירותית של יחידים, של קהילות, ואלו קיימים רק כל עוד יחידי הקהילה מאמינים בהם. הרי כל היצירה הלשונית היא לא מוחשית, לא קיימת מחוץ למח האנושי ובקיבוע בכתב.
ברור מדוע משנתו של נעם חומסקי עדיפה, הרי שפה מולדת היא דטרמיניסטית, למרות שקביעה זו מנוגדת לממצאי מדע הביאולוגיה. קביעה זו מועדפת, על עולם לשוני רפאי שכולו תלוי באמונה של יחידי הקהילה בה. אפילו איינשטיין העדיף עולם דטרמיניסטי על עולם שרירותי.
עולם לשוני שהנו יצירה שרירותית של האדם, מטיל עליו אחריות גדולה יותר לשמור על חופת יצירתו. הרי השפה הנה אמצעי נוסף בידי האדם לשיפור חייו. אם היצירה הלשונית היא שרירותית, יצירת המערכות הערכיות אינן שרירותיות, תפקידם לשפר את חיי האדם.
אם קובעים שהמערכות הערכיות הן מולדות, דטרמיניסטיות, רצון חופשי נשלל מהאדם, ובלי רצון חופשי גם אחריות מתבטלת. למען להיות אחראי, לאדם צריכה להיות יכולת להבדיל בין טוב ורע, האדם צריך להיות בעל רצון חופשי.
לא בכדי סוקראטס האמין בגלגול נשמות מכני, שבהם האדם החוטא בצורה מכנית ממורק מחטאיו. אמונות בגלגול נשמות מאפשר אי צדק חברתי, דוגמה לכך היא סדר של קסטות בהודו, סדר מבוסס על אמונה בגלגול נשמות, לפי המחוקק ההינדי מנו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: