אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 483 – השתלטות השליח שאול הטרסי, על קהילות מסביב לים התיכון

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 483 – השתלטות השליח שאול הטרסי, על קהילות יהודיות מסביב לים התיכון
מי שקורא בברית החדשה את 'מעשי השליחים', נדהם מהמסופר שם, שמעטים מזכירים את זה. השליח שאול הטרסי ביצירה זו מספר את מעשיו, על מעשיו המסיונריות , בקוריו בקהילות עבריות מסביב לים התיכון, השתלטות על קהילות אלו.
קשה לדעת ממקורות היסטוריים אם הקהילות האלו מסביב לים התיכון נוצרו ממתגיירים, או שמא עברים בסוף הבית השני היגרו ויסדו קהילות מסביב לים התיכון.
שאול מספר איך הוא הולך מקהילה אחת לשנייה, מבית כנסת אחד לשני והטיף את בשורתו על ישוע שנצלב על ידי האלוהות, אביו, למען שינוי סדרי עולם.
מי שקורא את היצירה הזו 'מעשי השליחים', מופתע מהמספר הרב של קהילות עבריות, שבכולם החיים מתרכזים מסביב לבית כנסת, קהילות היושבות בתוככי העולם ההלניסטי-רומי, מרוחקים מהמרכז ביהודה. הרושם הוא מה שמחזיק קהילות אלו היא ההלכה בלבד, ללא אידיאולוגיה, או פילוסופיה תומכת הלכה זו. הנחה זו מבוססת על העובדה שיהדות בית שני זנחה את הפילוסופיה הלשונית, תשתית מחשבת התנ"ך, פילוסופיה לשונית שלא הרחיבה על עקרונותיה, אבל עצבה את מחשבת התנ"ך, בדרך של אוסמוזה.
עקרונות הפילוסופיה הלשונית הזו שנמסרו בתמציתיות, שכבר לא היו מובנים לדורות המאוחרים, היתה זקוקה להרחבתה על ידי הדורות האלו, דבר שהדורות היו חייבים לעשות, ולא עשו. במקום זה הצטמצמו בפולחן מסביב לבית המקדש, או מסביב להלכה הפרושית, בלי בסיס פילוסופי.
אם יוצרי המשלים הפילוסופיים הלשוניים בראשית תרבות התנ"ך, לא עומתו על-ידי פילוסופיות דומיננטיות, כמו הפילוסופיות היווניות, הדורות של הבית השני עומתו עם פילוסופיות אלו, ביחוד עברים מפוזרים בעולם ההלניסטי. ועברים אלו לא היו מצויידים עם העקרונות הפילוסופיים של מחשבת התנ"ך, כיוון שאלו הוזנחו, לא הובנו, לא הורחבו. אולי שאול הטרסי עצמו היה תולדה של חסר פילוסופי בבואו ליהודה, הדבר היחידי שעמד לרשותו היתה ההלכה שהכבידה עליו. לכן יש לשער שהוא נעשה קורבן של ציפיות משיחיות שוליות ביהודה, ואת אלו החל להפיץ בקהילות העבריות האלו, מסביב לים התיכון, קהילות מרוחקות ממרכז יהודה.
שאול הטרסי הבין שההשקפה הקיומית התנ"כית מבוססת על משל 'עץ הדעת', השקפה שהצטמצמה במשך הדורות להלכה בלבד, ההלכה שהכבידה עליו. לכן פרש משל זה בצורה שלילית, בטענה שמקור 'דעת' באיסור האכילה מפרי העץ, ובגין העבירה על האיסור, נגזר על בני אדם עונש המוות.
הוויכוח בהמשך עם הנצרות לא היתה על הפרשנות המוטעית של שאול, אלא על העובדה שהוא ביטל את ההלכה.
היהדות לא התווכחה עם שאול הטרסי על הפרשנות המוטעית שלו של המשל, כיוון שהם עצמם לא הבינו יותר אותו, כיוון שלא הרחיבו את המשלים במשך הדורות. הפילוסופיה הלשונית שהיתה בסיס מחשבת התנ"ך, נעשתה משנית ליהדות שהצטמצמה ב'הלכה'. עובדה זו מתבררת מכך, שאפילו פילון האלכסנדרוני לא הבין פילוסופיה תנ"כית זו, ואפילו הרמב"ם, לא הבין אותה. עובדה שיהדות לא התעניינה יותר בפילוסופיה שהיתה תשתית מחשבת התנ"ך, אנו יכולים ללמוד מהדוגמה הקיצונית של חוסר הבנת מחשבת התנ"ך, מהספר של חיים וויטל, תלמידו של האר"י. וויטל בספרו 'עץ החיים', יצר קוסמולוגיה קטסטרופלית, מנוגדת לגמרי לפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית. לפי חיים וויטל, העולם נברא מהצטמצמותו של אלוהים בהשאירו חלק ריק. בחלק הריק חדר האור, שנשבר, כיוון שהכלים לא יכלו להכילו. האור התפזר, ועל המאמינים לאספו. לא כאן להרחיב על בריאה קטסטרופלית זו בספרו של חיים וויטל, בריאה זו היא רק דוגמה, שיהדות מאוחרת איפשרה כל מיני ספקולציות, כל עוד המאמינים קיימו את ההלכה.
יש להוסיף, שיהדות התעלמה מהעובדה שחיים וויטל כנה את ספרו 'עץ החיים', שלפי משל 'עץ הדעת', נאסר לאכול מפריו.
החסר הזה, של העדר הרחבת עקרונות הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, הובילה לא רק להצטמצמות ב'הלכה', ההצטמצמות המחשבתית, היא גם לא איפשרה ליהדות להתמודד עם פילוסופיות דומיננטיות.
יהדות מאוחרת לא היתה מסוגלת להצביע שהפילוסופיה הלשונית התנ"כית, עולה על המחשבה היוונית שהיתה חסרה פילוסופיה לשונית, שלא ידעה אפילו על עיקרון 'רצון חופשי', שראתה את העולם נשלט על-ידי ישות שרירותית עוינת המוירה, ששללה מהאדם זכות יצירה.
יהודים תמיד הגדירו את תרומתם לעולם בכך שהם בשרו על אמונה מונותאיסטית. דבר שאינו נכון, אם נעמיד את אלוהי אריסטו, 'המניע הבלתי מונע', מול האלוהות התנ"כית. אבל יהודים לא הבינו, שתרומתם לעולם היא אלוהות כ'השגחה'. מה שיהודים לא הבינו, הבין קלווין, אבל לא עליו הדיון כאן.
אם יהודים היו מתעמקים במשל השיח של אברהם עם האלוהות על גורל סדום, היו מבינים את מהות האלוהים שלהם, מול אלים אחרים. הם היו יכולים להיווכח שאלוהי התנ"ך נוהג לפי מוסר קיומי, בהבדל להתנהגות שרירותיות של אל כמו מרדוך, או אלה שרירותית כמו המוירה היוונית. הם היו מבינים את זה גם אם מיתוס האלה נינגל, אילת אור לא היתה לפניהם.
מושג 'ההשגחה' האלוהית מתברר ביחוד, מהשוואה של שיח זה על גורל סדום של אברהם עם אלהים, מול קינת נינגל על חורבן אור. נינגל אילת אור, השמיעה לפני אספת האלים את תחינתה, לא להרוס את עירה, הם ענו לה שגזרה שנגזרה אין לשנות.
ובכן, יהודים לא הבינו את גדולת המהפכה המחשבתית של אבותיהם, בבואם להתעמת עם פילוסופיות דומיננטיות. פילון האלכסנדרוני רצה לראות דמיון בין המחשבה התנ"כית, לבין מחשבתו של אפלטון, מבלי להבין את ההבדלים ביניהם. הרמב"ם, לא להבין את משל 'עץ הדעת'. בספרו 'מורה הנבוכים' הוא נותן לו פרשנות דומה לזו של שאול הטרסי. נוסף לכך, אף הוא בדומה לפילון חפש דמיון בין מחשבת אבותיו לבין מחשבתו הפילוסופית של אריסטו. הרמב"ם לא הבין את ההבדל הגדול הין שתי הפילוסופיות. הרי אריסטו לא רק האמין בעולם נצחי לא נברא, האלוהות שלו, 'המניע הבלתי מונע', היא ישות מכנית, מניעה עולם סטטי.
הרמב"ם לא הבין שאריסטו שלל יצירה מהאדם, השאיר בידיו רק יכולת של חקוי, כך הוא טוען בספרו 'פואטיקה'. והרי התנ"ך מעניק לאדם יכולת יצירה.
כל הפילוסופיה של הרמב"ם ב'מורה הנבוכים' חסרה, חסרה הבנת עקרונות פילוסופית התנ"ך, גם אצלו מה שנשאר היא ה'ההלכה', שקיבץ אותה בספרו 'משנה תורה'.
העדר ההתעמקות במשלים הפילוסופיים, הלשוניים, של התנ"ך, שנמסרו במטפורות, בתמציתיות, שהיה צורך להרחיבם, החליש את היהדות, איפשר את צמיחת הנצרות על חשבונה. איפשר את התנועות הגנוסטיות שהורידו את אלוהי התנ"ך לדרגה של DEMIURGE.
היהדות לא התאוששה מכל ההתקפות עליה מכל הצדדים, נשארה מעוט בזוי. וזה נמשך עד לתקופה החדשה, כאשר יהודים התכופפו מול המחשבה הלותרנית, לא הרגישו בסכנה ממנה, ההפך, ראו אותה אור לגויים.
יהודים התעלמו, ואפילו היו מוכנים לאמץ את ה'דה-לגיטימציה' של הלותרניות את מחשבת התנ"ך.
אולי יש להזכיר, שהעולם האנגלי הנומינליסטי, העולם שאימץ את תורת קלווין, התפעל פחות מקאנט, התפעל פחות מ'פאוסט' של גיתה, מהיהודים שהתלהבו מהם, שלא ראו את הסכנה האורבת להם מהם.
ההלכה אין ביכולתה להביא להתחדשות מחשבת היהדות, התחדשות שיוביל אותה להיות המחשבה הדומיננטית הפילוסופית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: