אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 485 – השכחת הפילוסופיה הלשונית, הוביל להיווצרות גנוסטיקה מסביב לבתי הכנסת בעולם ההלניסטי

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 485 – השכחת הפילוסופיה הלשונית, הוביל להיווצרות גנוסטיקה מסביב לבתי הכנסת בעולם ההלניסטי
שאול הטרסי הצליח לשכנע את הקהילות היהודיות מסביב לים התיכון שהעולם נחטא בגין האכילה מעץ הדעת של חוה ואדם, למרות האיסור. בקהילות המפוזרות מסביב לים התיכון, בתוככי העולם ההלניסטי, קהילות יהודיות הרחיקו לכת עוד יותר, הם הפכו את אלוהי התנ"ך ל-DEMIURGE, אלוהות שלילית שבראה עולם נשחת.
הגנוסטיקה שפרחה במקביל לתחילת הנצרות, למעשה היתה תולדה של אימוץ קהילות יהודיות, מפוזרות בעולם ההלניסטי, את ההגות היוונית. ההגות היוונית סברה שהעולם נשלט על-ידי ישות שלילית, כמו המוירה. או רווחה אמונה נוספת כמו זו בדיאלוג טימאוס, של אפלטון, לפיו אלים נחותים בראו את העולם לפי דגם אידיאלי.
לקהילות מפוזרות בעולם ההלניסטי, מרוחקים מהמרכז של יהודה, רק ההלכה עמדה לרשותם. ההלכה לא יכלה להתמודד עם ההגות היוונית, כיוון שהפילוסופיה הלשונית שעיצבה את מחשבת התנ"ך הושכחה.
קהלות יהודיות בים ההלניסטי ראו את עצמם נטושים, על כן אלוהות נחותה הואשמה על-ידם במצבם הנחות. הם העדיפו לזרום עם הרוב ההגמוני. באופן כזה יהדות שהיתה חסרה פילוסופיה תומכת הצטמקה.
אלו שנשארו נאמנים להלכה התדיינו בה, והירושה התנ"כית נשארה מאחור. אפילו פילוסופים יהודיים כמו פילון האלכסנדרוני, יותר מאוחר הרמב"ם, מחוץ לדבקותם בהלכה, ניסו למצא דמיון בין ירושתם, לבין הפילוסופיה היוונית הדומיננטית, שבמהותה היתה קוטבית לפילוסופיה הלשונית שעיצבה את מחשבת התנ"ך. סעדיה גאון וגם הרמב"ם ניסו גם להתפשר עם הפילוסופיה האסלאמית, בלי להבין, לעמוד על יחוד ירושתם שלא הובנה על-ידם.
ליד השמירה על ההלכה, פרחו כל מיני ספקולציות ניאו-אפלטוניות. ניוטון החריף הבין שכל הספקולציות הקבליות אין להם דמיון עם הירושה המחשבתית התנ"כית.
ההתרכזות בהלכה, ללא ביסוס שלה, או בהתרחקותה מהפילוסופיה הלשונית שעיצבה את מחשבת התנ"ך, השאיר שדה פתוח לכל מיני ספקולציות שלא היה להן דמיון לירושה המחשבתית של אבות העברים. העיוורון המחשבתי הזה איפשר ספקולציה קוסמולוגית פראיות, כפי שאנו מוצאים בספרו של חיים וויטאל, 'עץ חיים', תלמידו של הא"רי. בקוסמולוגיה קטסטרופלית זו, לפי חיים וויטאל, במקום שממנו האלוהות הצטמצמה, למען לתת מקום לבריאה, האור שהיה צריך למלא את המקום שהושאר, התפזר, ועל המאמינים הוטלה המשימה לאסוף אותו.
האם יפלא שקוסמולוגיה קטסטרופלית כזו, כפי שהיתה הקוסמולוגיה של חיים וויטאל, שהיתה קוטבית לקוסמולוגיה הלשונית של פרק א' של ספר בראשית, הולידה את משיח השקר, שבתאי צבי?
לא מצאתי בהגות היהודית שום הצבעה על כך, שהספקולציות האלו של יהודים, ספקולציות נאו-אפלטוניות שעליהם מבוססת הקבלה, או קוסמולוגיה קטסטרופלית כזו של חיים וויטאל, סותרות את היהדות. יהודים עד כדי כך לא הבינו את הפילוסופיה הלשונית של אבותיהם, שלא שמו לב שבקבלה 'עץ החיים' הוא לגיטימי, עץ שנאסר לאכל מפריו במשל 'עץ הדעת'. גם ספרו של חיים וויטאל נקרא 'עץ חיים'.
לפי היהדות המאוחרת, כל עוד קיימו את ההלכה, כל סוגי הספקולציות היו כשרות.
בעולם הנוצרי ספר התנ"ך נשאר מקודש, כיוון שהוא כביכול נתן צדוק למהפכה הנוצרית. אבל רעיונות התנ"ך לאט לאט חדרו לעולם הנוצרי והצמיחו את התנועה הנומינליסטית האנגלית שאתה החלה ההתנגדות למחשבה היוונית. כך הפילוסוף אוקם, טען, נגד ההשקפה היוונית על עולם נצחי. אמר, שאלהים רצה להרוס את העולם בזמן המבול, הוכחה שהעולם אינו נצחי. הנומינליסטים התנגדו למחשבה של האסכולה המנוגדת להם, האסכולה הראליסטית, אסכולה שהיתה המשך למחשבה היוונית. האסכולה הראליסטית סברה בדומה לאפלטון, שלמושגים לשוניים קיום עצמאי. הרי אפלטון סבר שלאידיאות קיום עצמאי.
הנומינליסטים בהבדל מהראליסטים סברו שמושגים צריכים להיות קשורים לעצמים. הם הבינו את פילוסופית השפה רק חלקית. הרי התרומה החשובה ביותר של פילוסופית השפה היא שהיא יוצרת את המילים בכוחות משותפים עם קהילות, ביחוד נותנת שמות לפעולות, פעולות שמיות היוצרות את העולם הלשוני של האדם.
למרות ההבנה החלקית הזו של הנומינליסטים האנגליים, הם היו אלו שניתקו את המחשבה המערבית מהמחשבה היוונית.
הובס הנומינליסט יותר מאחרים הבין את הפילוסופיה הלשונית, אף הוא התנגד לפילוסופיה היוונית. עובדה ששני ספריו העיקריים נקראים בשמות עבריים, 'הלוויתן', והספר השני, 'בהמות'. בהקדמה לספרו 'הלוויתן', הובס אומר שלאדם יכולת יצירה כמו לטבע. ברור שהובס הבין מהתנ"ך שספריו מבוססים עליו, שהשפה מאפשרת לאדם ליצור.
אמנם הובס עם כל הבנתו, לא הבין את פילוסופית השפה לגמרי. אבל הוא אמר, מתוך אינטואיציה, שהשפה היא כלי יצירה, דבר שעד היום, אלו שעוסקים בשפה לא מבינים. אלו שהיום עוסקים בשפה, מיחסים לה רק יכולת של קומוניקציה, לא יכולת של יצירה.
הובס גשם אינטואיציה על מהות השפה, בהצעתו בספרו ה'לויתן', ליצור מדינה בהסכם, מדינה שהיא מבוססת על חלק מעקרונות התנ"ך.
הובס גם התווכח עם דקרת, באומרו לו, שבניגוד להכרזתו 'אני חושב על-כן אני קיים', שהאדם חושב בשפה.
הזכרנו כבר את ניוטון, שהושפע מהמחשבה התנ"כית, אבל עלינו כאן להרחיב שהמדע החדש, השונה מהמדע היווני, התאפשר רק כתוצאה מחדירת המחשבה הדינמית התנ"כית.
אמנם העברים בהמשך לעקרונותיהם הלשוניים, לא פתחו מדע, אבל חדירת העקרונות הלשוניים הדינמיים איפשר להחיות את המדע היווני שנעצר, כיוון שהוא היה מבוסס על מחשבה סטטית. הרי היוונים האמינו שהעולם הוא נצחי, לכן מחשבתם היתה סטטית. הם פיתחו רק גיאומטריה, מדידת היקום הנצחי הסטטי.
המתמטיקה החדשה איפשרה את מדידת התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה. הזכרנו כבר שסוקראטס, אפלטון, אריסטו התנגדו לקביעתו של הרקליטוס שהעולם זורם. ברור שמדע חדש זה המודד את התנועה, לא יכול היה להתפתח ביוון. גם מדע האבולוציה לא יכלה להתפתח בתוך עולם המחשבה היוונית שהאמינה בעולם סטטי, פרמנידי. לא לדבר על מדע האינפורמציה, שהוא פרי השפעת הפילוסופיה התנ"כית, שההשקפה היוונית על עולם סטטי לא איפשר.
לדאבונינו בכל ההתפתחויות האלו, ליהודים לא היה חלק, כיוון שהם פלפלו בהלכה, הפילוסופיה הלשונית התנ"כית נשכחה אצלם. הקבלה שהתפתחה לצד ההלכה, עסקה בפלפולים בשאריות של המחשבה הניאו-אפלטונית.
הנומינליסטים האנגליים לקחו מצאצאי העברים את הבכורה המחשבתית של אבותיהם.
אפילו אחרי השתררותם של היהודים מהגיטאות, הם נעשו חסידי המחשבה הלותרנית, לותרניות שעשתה דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. על זה בשעור הבא

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: