אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 488 – השפה האנומלית מתגשמת בברית עם הזולת

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 488 – השפה האנומלית המתגשמת בברית עם הזולת
האדם לא רוצה לתת לעצמו דין וחשבון, שהוא נבדל מהחיה רק בכך, שהאבולוציה העניקה לו את השפה האנומלית, ישחקו הנערים לפנינו.
ברור שהמתת הזו היא חידתית, היא ישות נעלמת, אבל גם הראיה וגם השמיעה הן יכולות נעלמות, אנומליות. כפי שהתפתחות חיים על כדור הארץ שלנו היא אנומלית. השפה נבדלת משתי היכולות, ראיה ושמיעה בכך, שהיא לא אינדיבידואלית, היא יכולת המתגשמת רק בקיבציות, בבריתות הדדיות.
עובדת היות השפה קהילתית מוכחת מכך, שילד נעזב על הר קרח לבד, לא יפתח שפה, למרות שהוא יראה, הוא ישמע. כל עולמינו הלשוני הוא פרי אינטראקציה קיבוצית, לכן סוקראטס הטעה את שומעיו באומרו שערכיו הם פנימיים, נפשיים, לא פרי שפה קיבוצית, לכן דקרט הטעה את שומעיו בהכריזו שקיומו פרי מחשבתו, בהתעלמו מצורך בשפה המאפשרת את המחשבה, קאנט הטעה את שומעיו בטענה שערכים הם אפריוריים.
העובדה שעולמינו הלשוני הוא פרי אינטראקציה, פרי בריתות איך לכנות דבר, יצירת מילים וערכים, הופך אותנו לשומרי אחינו.
המוסר האנושי אינו שרירותי, המוסר האנושי הוא היותינו תלויים זה בזה בתחזוק חופת עולמינו הלשוני.
הצורך לחזור לאמתות ראשוניות אלו, נתבקשו, בקוראי מחדש את ספרו המתורגם של הפילוסוף לוינס, 'הומניזם של האדם האחר', שקראתיו עם הופעתו בשנת 2004.
המנטרה של הפילוסוף היהודי, לוינס, הוא: 'האחר, הפנים של האחר', הופכים אותנו להיות 'שומרי אחינו'.
לוינס לקח את הביטוי 'פנים אל פנים', מספר שמות, פרק ל"ג,
11: 'ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו…'
הדבור האלוהי 'פנים אל פנים' עם משה הוא המשך של כריתת 'הברית' בין האלוהות לעברים, ברית לשם קיום עשרת הדברות.
כל הדרמה לרגלי הר סיני מתרחשת, למען כריתת 'ברית', ברית לשם התחיבות להתנהג לפי מערכת של אידיאות.
ה'פנים' של לוינס, 'האחר' של לוינס לא קשור לברית בין האלוהות לאדם, לברית בין האחד לשני. 'הפנים' של לוינס הוא יותר ה'אמנציה', מה'אחד', של הפילוסוף פלוטינוס, ה'נאפלטון'. אמנציה של 'האחר' מה'אחד', הופך את ה'אחר' לאלוהי.
אנו מוצאים הגדרה נאפלטונית כזו בספרו זה של לוינס, עמ' 83:'ואילו בדברים הנמצאים ברור עוד יותר שה'אחד' נשאר לפי הנמצא, אך בעוד הוא מתמיד בעינו, לא יש האחר עושה על פי דוגמתו את הנמצאות אלא הוא עצמו יעצור כח להוליד הנמצאות (…) כאן מאציל הוא לדברים את ישותם, וכך אפשר לומר שהישות יש בה מזיוו של ה'אחד' (אנאדה חמישית, ה, 5).
לוינס מתימר להיות פילוסוף יהודי, הוא לא רק מצטט מהמקרא הוא מצטט בכתביו הרבה מהתלמוד. אבל 'מנטרה' זו 'הפנים', ה'אחר', הופך את לוינס למיסטיקון, הרי ה'אחר', ה'פנים', הם חלק מה'אחד', ז.א. מהאלוהות, או 'ההוויה', כמו אצל פלוטינוס. התחיבות ל'אחר' זה לא מבוססת על הכוונות קיומיות, כיוון שבהבדל מהתנ"ך, חסרים אצל לוינס הצווים, האידיאות, הכלולות בעשרת הדברות איך על האדם להתנהג. ההתחיבות ל'אחר', ל'פנים' מתחיבת מהיותו חלק מהאלוהות או ההוויה.
אם אמרנו שלוינס חסר את העקרונות איך על האדם לנהוג, יותר מכך, לוינס חסר את הפילוסופיה הלשונית, תשתית התנ"ך. פילוסופיה לשונית תנ"כית, כפי שהזכרנו, מבוססת על בריתות בין בני אדם, בריתות ההופכות את בני אדם לקהילות, בריתות המחיבות כל יחיד באחריות לזולתו כבעל ברית.
אנו לא מוצאים אצל לוינס הכוונה לאחריות. המנטרא 'פנים', מזכירה את ה'לחי השניה' המושטת, הנוצרית. התיחסות ל'פנים', לזולת מבלי התחיבות של ברית, יכולה להתבצע רק בהקשר של מיסטיקה.
בעולמו של האדם קיימות שתי אפשרויות, לקבל את הקיום, את המתת של הקיום, השפה, המאפשרת לאדם ליצור קהילות מבוססות על בריתות מחיבות. קיימת אפשרות שניה להתעלם מהקיום כפי שהוא, קיום לשוני, לשאוף לקיום פנתאיסטי, מיסטי, המזלזל בקיום עם מתתיו, מתתים המחיבים את היחיד לקיום בקהילות מבוססות על בריתות וחובות.
במשך ההיסטוריה אנו מוצאים את ההתפלגויות האלו, התפלגויות קיומיות דוגמת מחשבת התנ"ך, או מיסטיות, שהן האפשריות היחידות, עם מנוחים שונים. המנוחים השונים לא צריכים להטעות אותנו. לוינס בחר במינוח חדש לנטיותיו המיסטיות, כמינוח ה'פנים'. אבל כפי שראינו מצטוט לעיל, מתורת פלוטינוס, ה'פנים' הם למעשה ה'אמנציה' מה'אחד', מה'הוויה', לפי תורת פילוסוף זה.
ובמה תורת פלוטינוס שונה מהשקפה קיומית, השקפת התנ"ך? היא שונה כיוון שהיא חסרה את ההכוונה של האדם הממשי איך לנהוג בעולמו המושלם, כאמנציה, כהפרדות מה'אחד'.
תורת לוינס קרובה יותר להשקפה המיסטית של פלוטינוס, מאשר מההשקפה הקיומית התנ"כית, גם אם הוא פה ושם לוקח ציטוטים ממנה.
בכלל השקפה קיומית נוסח התנ"ך, בלתי אפשרית אם היא לא מתבססת על פילוסופית השפה. הרי כפי שכבר אמרנו פעמים רבות בשעורים קודמים, רק השלמה עם מתת השפה אפשר ליצור השקפה קיומית. הרי כל הברויים על כדור הארץ שלנו צוידו על-ידי הקיום ב'דחף הקיום', דחף האומר להם מה טוב לקיומם ומה רע לקיומם, הרי הברויים בורחים מסכנות לקיומם. לאדם נוסף ל'דחף הקיום' מתת נוספת, יכולת להחצין צורך לצרכים נוספים, באמצעות השפה.
אם החיות ניזונות מהנמצא, האדם בעל השפה, המסוגל להחצין את הצורך לצרכים נוספים, יכול בשתוף פעולה עם הזולת, זולת שאתו כרת ברית, להחליף צרכים, ליצור צרכים על-ידי גדול בכוחות משותפים.
בהשקפה הקיומית התנ"כית, נאמר איך לנהוג עם הזולת. אצל לוינס אנו לא מוצאים שום הכוונה איך לנהוג עם ה'פנים', הזולת.
גם אצל פלוטינוס לא מצאנו איך לנהוג בעולם הממשי, הוא הסתפק בעולם של רוח. פלוטינוס חי חיי סיגופים.
הפילוסופים, אנשי מדע, שוכחים שכל דיון שלהם מכל סוג אפשרי רק הודות לכך שהם בעלי שפה, שרק מתת השפה מבדילה אותם מברויים אחרים. לכן כל דיון צריך להתחיל בדיון על אמצעי זה המאפשר את הדיונים, כל דיון צריך להתחיל בהבנת אמצעי זה היוצר את עולמינו הלשוני.
וודאי הוא, שכאשר פילוסוף כמו לוינס מדבר על מוסר, הוא לא יכול להתעלם מכך שמוסר הוא תולדה של אופן פעילות השפה. הרי השפה אינה מוחשית, היא אינה קיימת כל עוד בני אדם לא יוצרים אותה. אמנם היכולת לשפה היא מולדת, אבל גשומה מתרחשת רק כאשר בני אדם נפגשים, ומסכימים לכנות קולות שהם מחצינים, מנכרים, על צרכים, בשמות, שהם מתחיבים לזכור.
יצירת השפה בצורה כזו יוצרת את הברית בין היוצרים אותה, וזוכרים את ההסכמה לנתינת שמות. הצורך הזה ביצירת השפה באמצעות ברית מחיבת את בעלי הברית ליחס הדדי בתיחזוק היצירה. תיחזוק היצירה הקהילתית יוצר חובות הדדיות, תלות הדדית, תלות הדדית הנה בסיס המוסר האנושי.
המוסר האנושי תולדה של אופן יצירת השפה אינו אימננטי, הוא חיצוני, בלעדיו עולמו הלשוני של האדם לא קיים. המוסר הנבואי, המוסר התנ"כי הוא תולדה של הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה לשונית, תשתית המחשבה התנ"כית.
בעולם פלוטינוסי בו הדברים נוצרים מ'אמנציות', היבדלויות מה'אחד', מה'הוויה', בעולם כזה מחוסר שפה, גם מוסר נעדר.
עולמו של לוינס שלא קושר את 'הפנים', את ה'אחר', לבריתות לשוניות, קושר את ה'אחר' ליחס מיסטי, עולם כזה חסר מוסר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: