אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 489 – 'מנא, מנא תקל ופרסין'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 489 – 'מנא, מנא תקל ופרסין'.
בעלי האידאולוגיות המיסטיות הרוצים לפסח מעל לעולמו הקטן של האדם, עולם השפה, רוצים להיות אמנציות, הפלגות מ'האחד'. הם שוכחים שבמקרה כזה, עליהם לקחת בחשבון של'אחד', בנים חשובים מהם, גרמי השמיים. ביקום האין-סופי עם גרמי שמיים האין ספור, האדם הקטן, מגרם שמיים קטן מתאפס.
פלוטינוס וודאי לא חשב על אחיו גרמי השמיים, כאשר רצה להיות חלק מה'אחד', חשב את עצמו לבן יקיר. בדומה לפלוטינוס, שפינוזה, שהושפע ממנו, לוינס שרצה להיות תלמידו, עשו שימוש בשפה המאפשרת להם את ההפלגות, התעלמו מכך שבזכותה הם יכולים לדמות שהם בנים יקירים, אמנציות מה'אחד' שלא מודע על קיומם.
האדם הקטן שוכח שכל ההפלגות שלו, כל המשאלות שלו, הן מתת השפה שממנה הוא מתעלם.
מחשבת התנ"ך ברוב תחכומה הצטמצמה בעולם הנגלה, בקיום על כדור הארץ הקטן, 'בעולם בתוך עולם' התעלמה מהיקום האילם, נתנה בכורה ל'דעת' מ'עץ הדעת'. בזכות פרי 'דעת', חוה ואדם נעשו 'מודעים', מודעים לעירומם, מודעים שלא ניתן להם לאכל מפרי 'עץ החיים'.
חיים קצובים, ביטלו את מלל ה'נחש', על אשליות של הדמות לאלוהים. לחוה ואדם ניתנה הזכות לברא את עולמם הקטן, ניתנה להם האפשרות לגאל את הנמצא מאלמוניות בנותנם שמות לעצמים, לפעולות, לזולתים. חוה ואדם קיבלו את הזכות לגאל את עולמם הקטן מנעלמות בהענקת שמות.
כל חכמי הדורות, המיסטיקונים האין ספור, הפילוסופים המהוללים, הסבורים שהשפה היא אימננטית, חלק מנשמתם, מתעלמים מהעובדה שהשפה היא קיבוצית, קהילתית. אנשי מדע, שאינם מודעים שיכולתם להתבונן על העולם ולסכם את התבוננותם בנוסחאות, היא הודות להיותם בעלי שפה.
הדבר היחידי הגואל אותנו מהאילמות של היקום היא השפה, שכולם, מתעלמים ממנה בעושם שימוש בה. שפה זו הנה לא רק אמצעי של קומוניקציה, היא ה'אמצעי', הבורא את עולמינו הלשוני.
אנחנו לא בנים יקירים ביקום, אנחנו רק בנים יקירים בעולמינו הלשוני הנעלם, הקטן. אנחנו בנים יקירים רק אם אנו בעלי 'שם', שם המקבע את זהותינו, זהות הנקבעת בכורתינו בריתות עם הזולתים.
ילד עזוב על הר קרח, יראה, ישמע, אבל לא ידבר. ראיה ושמיעה הם מולדים, שפה, רק היכולת להפעיל אותה עם הזולתים מולדת, אבל בהעדר זולתים, בהעדר קהילה, הגלום של השפה נחסר. לכן אנחנו שומרי אחותינו, אחינו.
אנחנו צריכים לשאל שאלות מחכמי העבר שהבטיחו פלאים. האם החכם, שאול הטרסי, שהבטיח שינוי סדרי עולם, אכן הביא את השינוי שהבטיח? הרי חכם זה באגרת שלו ל'רומיים', ביטל את 'דעת', האם קסם בקסמיו אמצעי מתוחכם יותר?
האם החכם סוקראטס, שבדיאלוג פידו קסם לעצמו מושב בין האלים, האם שלח ממושבו מסר לאנושות?
האם החכם קאנט, שהפנים את ערך הזמן, עשה אותו אפריורי, באמת שחרר את ה'זמן', שאנו משתמשים בו לפי פרמטרים חיצוניים, למשל, לפי פרמטר השמש, האם שחרר אותו משעונים?
עולם העבר ועולמינו אנו, מלאים חכמים, המוכרים לנו אשליות, אשליות קלדסקופיות צבעוניות שאין להן שחר. אשליות הצריכות לשחרר אותנו מחובות, חובות לזולת, המאפשרות את קיומינו.
החכם קאנט, בספרו 'הפרולגומנה', הכריז שהאדם מחוקק לטבע. האם באמת חכם זה חקק לטבע שיאפשרו לחסידיו, אנשי הרייך השלישי, להיהפך לאדוני העולם?
חסידי קאנט רק בצעו את הצעותיו של חכם זה להיפטר מהיהודים על-ידי 'יוטנזיה'. את זה הם ביצעו בצורה מופתית, השמידו את היהודים ב'יוטנזיה' במחנות השמד. אבל מפיסטו שאתו כרתו ברית לא התרצה מהקורבנות היהודיים כתחליף, רצה את נפשם של חסידי לותר, חסידי גיתה, חסידי קאנט החכם, שיהודים תמימים העריצו אותם.
דניאל ברוב חכמתו הבין כבר שחיות אימתניות, ממלכות רצחניות, מחסלות זו את זו, הוא רק לא ידע שיקומו מחדש בכל דור חיות אימתניות חדשות.
בכל דור קמות חיות אימתניות חדשות הרוצות לבלע את העולם, כיוון שהוא לא מתרצה למשאלותיהם, מופיעים על במות הארץ ברוב גאווה, יורדים מבמות אלו בבושה.
אבל על במות הארץ מחוץ לחיות הטורפות, מופיעים גם 'חכמים' הרוצים לשנות סדרי עולם, כולם משתחווים לחכמים אלו, מהללים אותם על חכמתם, רק שהעולם לא מתפעם מחכמתם, ממשיך במהלכו מבלי להתפתות לקסמי חכמים אלו.
אם דניאל היה חי היום, וודאי היה חוזר על הכתוב על הקיר: 'מנא מנא, תקל ופרסין', היה מפרש את הכתוב, חוכמות הקוסמים נשקלו והתבדו. יש לחזור לחכמת הראשונים, שאמצו את 'העולם הנגלה', שאמצו את 'דעת' המצווה עליהם להסתפק ביכולת להעניק שמות לנמצאים, להעניק שמות לפעולות, לכרות בריתות המחיבות את האחד לזולת בחובות.
יוצאי אור, אברהם, ענר, אשכל וממרא לא רצו לכבוש את היקום, יצרו ביקום הרחב 'עולם' קטן לשוני, בתוך המרחב, בית שממנו גרשו את ה'נחש', עם תאוותיו הבלתי מוגבלות.
יוצאי מצרים, משה ומליו, כרתו ברית עם אלוהיכם, לא לכיבוש העולם, הסתפקו רק בארץ כנען. עשרת הדיברות בצניעותם הבטיחו רק אריכות ימים, לא קיומים בעולמות חלופיים, רק קיום בהגבלות תאוות.
השלב השני בהתפתחות פילוסופית השפה התנ"כית, על-ידי יוצאי מצרים, כולו הסתפק בפן המצמצם של 'דעת', לא 'דעת' הנחשית שלא לא יודעת שובע.
'מנא, מנא, תקל ופרסין' פרושו שכל התאוות נשקלו של העבר ושל העתיד. על האדם להסתפק במתת הקיום, לגאל את העולם האנונימי, העולם העלום, בנתינת שמות, לדעת שהשמות הם מקודשים, הם הנם הבסיס של העולם האנושי.
השמות הם הגשר הצר על יקום זורם. בזכות השמות אנו יודעים מי אנחנו. אנו לא גרמי שמים, שאולי הם חביבים יותר על ה'אחד', מהאדם הקטן שלא מסתפק בחלקו.
'דעת' הוענקה לאדם למען ישפר את קיומו בשתוף פעולה עם הזולת, 'דעת' לא הוענקה לקין למען יהרוג את אחיו הבל.
יוצאי אור, אברהם, ענר, אשכל וממרא, הבינו שאור ירדה מגדולתה בגלל תאוות. לכן הם ברוב חכמתם מצאו את האשם, את 'הנחש' המסית, הנחש שלא יודע שובע. אברהם, ענר, אשכל וממרא ניחנו בחכמה עילאית, הבינו ש'דעת' היא רבת פנים, שיש לנטרל את הנחשיות שלה, ואזי היא מאפשרת לרתום אותה ליצירת קיום בעמל.
אברהם, ענר, אשכל וממרא צחקו לכמהים ל'גן-עדן', 'גן-עדן' משכן לחסרי כסוי, 'גן-עדן' משכן לחסרי 'שם'. 'גן-עדן' משכן לאלו שלא טעמו מפרי 'דעת', לא יוצרים גשרי שמות.
משה קיבל את מסר אבותיו, לא הוקסם מבוני פירמידות, מקוסמי קיומיים חליפיים בעזרת השבעות, אמץ עולם נגלה המתקיים על-ידי יוצרי שמות, כורתי בריתות למען שיפור חייהם, הסתפק בעשר דברות.
משה, אחרי ההתגלות לרגל הסנה הבוער, הבין ש'אהיה אשר אהיה' ברא עולם שמי לרווחת האדם. לאדם זה בדמותו, ניתנה זכות בריאת עולמו, זכות בריאה בהבדל ממה היוונים המאוחרים, ששללו זכות זו מהאדם.
האם עלינו לכנות כחכמי אדם, את אלו המאמצים את העולם הנגלה עם 'דעת', מתתי הקיום, או נכנה כחכמים את אלו המספקים אשליות? האדם הקטן על גרם שמים קטן, שתאוותיו מעבירות אותו על דעתו, מאמץ תמיד את ספקי האשליות. הם לא קוראים, לא מבינים את הכתוב על הקיר 'מנא, מנא, תקל ופרסין'.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: