אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 494 – השפה כופה על האדם להגשים את עולמו הלשוני שעל אחר שעל

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 494 – השפה כופה על האדם להגשים את עולמו הלשוני שעל אחר שעל
השפה אינה מגלה את סודותיה לאדם בהתגלות חד-פעמית, היא כופה על האדם לצעוד להגשימה שעל אחרי שעל. פרי עץ הדעת לא פורש לפני האדם תרשים מהותו, הוא מצעיד את האדם להיווכח על עירומו, 'מודעות' , שהנו ישות נפרדת, לא רציפה. 'מודעות' זו תקפה, רק אחרי משוב מזולת נפרד ממנו.
במקום תרשים, השפה ממחיזה את השעלים שהיא כופה על האדם. משל 'עץ הדעת' הוא המחזה ראשיתית של הצעדת השפה את עצמה. במשל לא נאמר שהעובדה שחוה ואדם רואים את עצמם עירומים הופך אותם ל'מודעים', לא נאמר שראית העירום מפריד את האדם משאר ברויי גן-עדן.
אבל המשל, השפה, 'דעת', בשעל נוסף, מעמידה את האדם מול 'עץ החיים', שנאסר עליו לאכל ממנו. על האדם המודע להשלים עם חוק הקיום, שמשך קיומו קצוב.
במקום תרשימים, השפה מציגה מחזה על קיום האדם, שגלוי עירומו, גלוי היות קיומו קצוב, כיוון שלא ניתן לו לאכל מפרי 'עץ החיים', מבדיל אותו מדרי גן-עדן. אם דרי גן-עדן מוצאים את מחיתם מן המוכן, האדם העירום, צריך לעמול בזעת אפים ליצור את מחיתו.
רכישת 'דעת', המבדילה בין טוב לרע, היא עשייה חיצונית. הרי גרי גן עדן, מונעים על-ידי 'דחף הקיום', דחף פנימי, הדוחף אותם להבדיל מה טוב לקיומם, מה רע לקיומם, בורחים מסכנות לקיומם. גשום 'דעת' היא עשייה חיצונית. 'דעת' השפה מעניקה לאדם יכולת של עשייה חיצונית, אדם נותן שם חוה לאישה, הוא 'יודע' אותה, הוא יוצר חיים בידיעה, בהבדל מדרי גן-עדן, שדחף פנימי מפעיל אותם.
'דעת' השפה לא מסבירה את שעליה, ההמחזה היא ההסבר, הספור הוא ההסבר. ברור שצורה כזו של הסבר עקרונות קיום עולם לשוני, שונה מהסברים סוגים פילוסופיים של היוונים, הם בכלל לא היו מודעים לעובדה שהבנת עולמם הוא הודות לכלי השפה.
אבל גם צאצאי אבות העברים שיצאו מאור, מרכז שומרי, לא היו מודעים שאותה 'דעת' הובילה, אותם שעל אחרי שעל, ליצור את היכל מחשבת התנ"ך. 'דעת' בצורה מיסתורית כפתה את עצמה על צאצאי העברים ליצור את ההיכל החד-פעמי של מחשבת התנ"ך.
אחרי חורבן בית ראשון, במשך בית שני, יהודים רבים התפזרו בעולם ההלניסטי והתוודעו למחשבה היוונית. משום מה, השתכנעו שרק הפילוסופיה היוונית הנה פילוסופיה, לא היו מודעים להיות מחשבת התנ"ך פילוסופיה.
אם אנו לוקחים כדגם את מחשבתו של פילון האלכסנדרוני, אנו נוכחים לדעת שהוא רצה סינתזה בין מחשבת אבותיו לבין מחשבתו של אפלטון. הוא לא עמד על העובדה שהן קוטביות זו לזו. מספיק אם נקח כדגם את משל המערה של אפלטון בספרו הרפובליקה, בו הוא טוען בספר השביעי שיכולת ללמד נמצאת בנפש פנימה, היא לא חיצונית. והפילוסופים מגיעים לראיה פסיבית אלהית, רק בצאתם מהמערה בהתבוננות באור, וכך הם קולטים את המציאות.
אפלטון לא מזכיר את נחיצות השפה לקליטת המציאות. הרי האדם נבדל מיתר הברויים בגן-עדן רק ברוכשו את 'דעת' המאפשרת לו לראות את עצמו מבחוץ, ראיה חיצונית זו עושה אותו למודע, מאפשרת לו לראות את עצמו כעירם.
פילון האלכסנדרוני בכלל לו העלה על דעתו שמחשבת התנ"ך שהנה תוצר 'דעת', היא הפילוסופיה היחידה, היותה פרי אותה 'דעת', המבדילה את האדם מיתר הברויים. הוא, כפי שגם יהודים אחרים בפזורות העולם ההלניסטי חשבו כמוהו.
אפלטון כמו מורו סוקראטס, חשב שהאמתות נמצאות בנפש, הרי כך הוא אמר בדיאלוג קרטילוס. על כן פילוסופי אפלטון במערה לא מזדקקים לשפה. אם ככה, אם אין צורך בשפה, יכול להיות שכל דרי גן-עדן, שלא רכשו את 'דעת' אף הם פילוסופים.
מפליאה העובדה שצאצאי אבות העברים לא היו מודעים למהות ירושתם, לא עמדו על ההבדל בינה לבין משנות שנקראו פילוסופיה. אם עיוורון זה היה רק נחלת היהודים בעולם ההלניסטי, זה לא היה מפליא. אבל העדר הבנת ירושת אבותיהם, היתה גם נחלת היהודים בעת החדשה.
למרות שמחשבת התנ"ך נעשתה ירושת העולם המערבי, רק הנומינליסטים האנגליים במידה מסוימת עמדו על ההבדל בין הירושה התנ"כית לבין הירושה היוונית, אזכיר רק את אוקם ואת הובס. אבל עוד לפניהם, במאה השניה עמד הרופא, הפילוסוף, גלן, על ההבדל בין המחשבה התנ"כית לבין המחשבה היוונית, בקשר להעדר מושג 'רצון חופשי' באחרונה, והיותו חלק מהמחשבה הראשונה.
הוגים יהודיים לא הצביעו במה ירושת אבותיהם שונה מהיוונית, יותר מאוחר הם גם לא עמדו על ההבדל מחשבת אבותיהם מהפילוסופיה המערבית.
לא נוכל לפסח על היחס השלילי של שאול הטרסי, אשר היותו דו-תרבותי, עברי ויווני, הבין שמקור מחשבת התנ"ך במשל 'עץ הדעת'. ומאחר שהוא העדיף את האמונה של המחשבה היוונית על נצחיות האדם, הטיל דופי במשל זה, משל שהצביע על היות משך האדם קצוב.
למרות ההתנגדות הראשיתית של הנצרות לעקרונות התנ"ך, אלו לאט לאט חדרו למחשבה המערבית, והם איפשרו את התפתחות המדע החדש.
אם שאול הטרסי העדיף את המחשבה היוונית הסטטית, קיום רציף, נצחי, רצון לסטטיות עצר את המדע היווני. חדירת עקרונות התנ"ך, עקרונות לשוניים דינמיים, פרי 'דעת' המצעידה, איפשרו צעידה מחשבתית מחודשת.
ברור ש'דעת' המצעידה את האדם שעל אחרי שעל ליצור את עולמו הלשוני, היא מחשבה דינמית. אלהים הבורא את העולם שעל אחרי שעל, נותן לאדם שנברא בצלמו חופש לצעוד. האדם לפי מחשבת התנ"ך צועד ומתחדש בשרשרת הדורות.
האינפורמציה הלא מוחשית מצעידה את היקום להתפשטותו.
השפה האנושית, 'דעת', היא חלק מהאינפורמציה היקומית המעצבת את גרמי השמים ומצעידה אותם להתפשט. שפה או 'דעת' אנושית זו שהיא חלק מהאינפורמציה היקומית, שעברה מטמורפוזה, אף היא בדומה להורתה, מצעידה את האדם שעל אחר שעל ליצור את עולמו הלשוני.
אבל כל אלה המתכחשים לשפה החיצונית, רוצים אותה להיות אימננטית, פנימית, חלק מגופם, בולמים את המצעד שלה. המדע היווני נעצר כיוון שההוגים היווניים רצו סטטיות, התכחשו לתפקיד השפה המצעידה.
וכפי שהזכרנו כבר, רק חדירת עקרונות ממחשבת התנ"ך, עקרונות דינמיים, איפשרו את המדע החדש. עקרונות תנ"כיים, שבניגוד לעקרונות יוונים, שמדדו רק טריטוריה רצופה, המדע החדש מודד גם את התנועה ביקום, ולא רק מודד טריטוריה, כפי שהגאומטריה היוונית מודדת.
צאצאי העברים בזמן החדש, לא עמדו על התופעה הזו, שרק חדירת עקרונות דינמיים מהתנ"ך איפשר את המדע החדש.
יותר גרוע מזה, יהודים בפזורה, היותם מיעוט המשיכו באותו קו של יהודים בפזורה ההלניסטי, נעשו חסידי מחשבות קוטביות לירושת אבותיהם.
דברים אלו אמורים בעיקר על יהודים שגרו בארצות שהמחשבה הלותרנית שלטה. יהודים אלו נעשו חסידי מחשבה זו לא עמדו על כך שהיא עושה דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך.
יהודים במערב לא נעשו חסידי הנומינליסטים האנגליים, כמו אוקם, הובס ולוק, הם היו חסידי קאנט, גיתה, ניטשה. הם גם לא עמדו על העובדה שבניגוד הלותרנים, קלווין חזר לרוב עקרונות התנ"ך.
אם לעיוורון זה של היהודים לא היו תוצאות הרות עולם שליליות, לא היה מקום להזכיר אותו. לדאבונינו עיוורון זה הוא עדיין נחלת היהודים.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: