לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
לקוראי, הופיע ספר חדש שלי, בשם 'מרד שולית הקוסם'
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 505 – האינפורמציה המאוחרת
נוטים לשכח שאת תורת האינפורמציה גלו רק במאה הקודמת בשנות החמישים, לכן לא יפלא, שאיינשטיין שנפטר בשנת 1955 לא היה מודע שנוסחתו המפורסמת , 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הנה לא רק נוסחה פיזיקלית, היא מבשרת לנו את שאנרגיה שבויה באינפורמציה, ואינפורמציה זו מעצבת את המסות הנמצאות ביקום. ועוד יותר, שאת החיבור הזה בין אינפורמציה לבין האנרגיה אפשר לפרק כמו במקרה של פצצת האטום.
ניסיתי למצא בספרו של הפילוסוף, מתמטיקאי ברטרנד רסל בשם: 'היסטוריה של הפילוסופיה המערבית', ספר הכולל למעלה מ-900 עמודים , שיצא לראשונה בשנת 1940 , באינדקס שלו, ערך 'אינפורמציה', כמובן לא מצאתי. בעמ' 590 של הספר זה, בהקשר לדקרט, רסל מזכיר את מושג ה'אנטלכיה' של אריסטו, אנטלכיה מעין 'נפש', הגורמת להיווצרות הישויות. כמובן ש'אנטלכיה' זו של אריסטו, אינה אינפורמציה.
ברור שרסל בכתבו ספר זה לא היה מודע לתורת האינפורמציה שהחלה להתפתח רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. ספר זה של רסל היה רב מכר במשך שנים רבות.
ועתה, רצוי לנו לתהות על העדר המודעות המדעית על תחילת היווצרות גרמי השמיים, אחרי ה'מפץ' הגדול, שגרם למילוי היקום באנרגיה. המדענים אינם מיידעים אותנו, היאך החלו להיווצר גרמי השמיים מהאנרגיה הראשיתית. אמנם נוסחתו של איינשטיין לפחות מצביעה אי אנרגיה נשבית באינפורמציה, המדענים אינם מיידעים אותנו איך אינפורמציה החלה לפעול ביקום, החלה לעצב את גרמי השמיים.
אנחנו מאז פיתוח תורת האינפורמציה במאה הקודמת, יודעים שגופינו מעוצב על-ידי אינפורמציה, DNA, שכל הברויים על כדור הארץ שלנו מעוצבים על-ידי אינפורמציה, שכדור הארץ שלנו הוא תולדה של אינפורמציה. בשלב זה אנו עדיין לא מרחיבים על השפה האנושית נחלת האדם.
אנחנו צריכים להקיש מהעובדה שעל כדור הארץ שלנו כל הברויים הם תולדה שדל אינפורמציה, DNA, וכדור הארץ שלנו אף גם הוא תולדה שדל אינפורמציה, ומאחר שכדור הארץ שלנו הוא הוא אחד מגרמי השמיים, בדומה לו, גם גרמי שמיים אחרים הם פרי אינפורמציה.
ואם המדע חסר את המידע על האינפורמציה המעצבת את גרמי השמיים, אנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים מעצב את גרמי השמיים על-ידי 'הגדים', שפה, אינפורמציה. בפרק א' זה, נאמר שהארץ היתה 'תוהו ובוהו'. אם נשנה את השם 'תוהו ובוהו' ב'אנרגיה', ואנרגיה זו, כפי שנאמר על-ידי המדענים, אחרי המפץ הגדול מלאה את היקום. בהבדל מהמדענים שלא יידעו אותנו איך חדר יסוד האינפורמציה לעולם האנרגיה , באינטואיציה עילאית מחשבת התנ"ך מיידעת אותנו איך חדרה אינפורמציה ל'תוהו ובוהו', ועצבה את גרמי השמיים.
כדי לעמוד על העדר התיחסות לאינפורמציה מעצבת את גרמי השמיים ביקום, עלינו לחזור למחשבה היוונית, שראתה את העולם כנצחי ולא נברא. כידוע שהמדע היווני נעצר, כיוון שהוא היה חסר הסבר לעולם משתנה. העולם המערבי חסר את המודעות, שהמדע החדש יכול היה להתפתח היכן שהמדע היווני נעצר, כאשר חדרו למערב עקרות מחשבתיים של התנ"ך, עקרונות על עולם דינמי, עולם משתנה בזכות שפה, אינפורמציה.
אוקם הנומינליסט, בתחילת המאה ה-14, החל לפקפק באמונה היוונית על עולם סטטי, נצחי, עולם לא משתנה. הוא הזכיר את המבול, וטען שלפי מה שמסופר עליו, אלהים יכול היה להשמיד את העולם. אמנם טענה זו נראית תמימה, אבל היא מצביעה על כך, כאשר החל הפיקפוק בהשקפות היווניות, המערב פנה למקורות תנ"כיים.
ניוטון החל בגלויים פיזיקליים שלו למדוד את התנועה ביקום, תנועה שהיוונים התנגדו לה, הרי הם האמינו בסטטיות הקיום, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על היות היקום בתנועה. וראינו שבפרק א' של ספר בראשית, אלהים מעצב את הישויות ב'הגדים', באינפורמציה, ועולמו אינו סטטי, אלא נמצא בהתפתחות בשלבים, בתנועה. ניוטון היה חסיד התנ"ך, בהבדל מהיוונים האמין ב'השגחה', השגחה בוראת עולם.
אף אחד אינו מתיחס לפרק א' של ספר בראשית, תולדה של אותה מוטציה שהעברים חוו, כפי שהסברנו בשעורים קודמים, אותה מוטציה שגלתה להם תובנות רדומות על היות העולם פרי שפה, אינפורמציה.
פרק א' של ספר בראשית, הוא תולדה של שלב שני בגלויי המוטציה, שגלתה תובנות לגבי השפה האנושית, בהמשך גם גלתה שגם היקום הוא פרי אינפורמציה, שפה.
כפי שאפילו צאצאי העברים לא עמדו על העובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את יסודות פילוסופית השפה, כך גם לא הבינו שפרק א' בספר בראשית מיידע אותנו, איך אינפורמציה חדרה ל'תוהו ובוהו'.
אם איינשטיין, המדען המהולל, היהודי, היה מתיחס לפרק א' ברצינות, כמקור מידע, המרמז, איך אינפורמציה חדרה ליקום, היה מבין גם שנוסחתו המפורסמת 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', מלמדת שהאנרגיה שבויה באינפורמציה.
איינשטיין המהולל היה גם מבין שהוא בכלל יכול להתבונן על היקום, כיוון שהוא בעל שפה, שפה שהיא לא נתון, שפה פרי יצירה אנושית קהילתית.
יהודים כמעוט, תמיד רצו להיות חלק מהעולם הגדול, לכן העריצו את המחשבה הקוטבית למחשבת התנ"ך, לא היו מודעים שהמשלים בתנ"ך כוללים את הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה יחידה. הרי רק השפה מבדילה את האנושות משאר הברויים על כדור הארץ שלנו, ואם מתכחשים לה, כפי שהיוונים התכחשו לה, או אפילו הפילוסוף המהולל קאנט התכחש לה, כפי שנראה בהמשך, אזי כורתים את הענף של העץ שעליו יושבים.
כפי שיהודים בעולם היווני סגדו לפילוסופיה היוונית, כך היהודים , בגרמניה וגם במזרח אירופה סגדו לפילוסופיה הלותרנית, לפילוסופים כמו הגל, קאנט, ניטשה, המשורר גיתה. יהודים ברוב התפעלותם לא שמו לב שהלותרנים עשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מבחינה זו, ההוגים הלותרנים נבדלו מהנומינליסטים האנגליים, נבדלו מהקלוויניסטים, מהפוריטנים, שחזרו לתנ"ך, לעקרונות שלו, גם אם לא הבינו אותם לאשורם.
קאנט המהולל, שהיהודים סגדו לו, מחוץ למשורר הינה שעמד על טיבו, כתב בספרו בשם 'הדת בתוככי הגבולות של התבונה הטהורה',
דברי בלה על התנ"ך. הוא טען שהיות החוקים במחשבת התנ"ך חיצוניים, הוא מעדיף ערכים פנימיים. פילוסוף מהולל זה כמובן לא הבין, שערכים נוצרים בצורה חיצונית על-ידי השפה, הוא סבר כיתר הפילוסופים המהוללים שהשפה היא נתון, נתון פנימי, כפי שגם הפילוסופים היווניים סברו.
הרי כפי שכבר הזכרתי בשעורים קודמים, סוקראטס בדיאלוג קרטילוס שולל מהשפה יכולת ליצור ערכים, מעדיף ערכים פנימיים של הנפש, בלא להבין שערכים פנימיים הם הפנמה של ערכים לשוניים קיבוציים.
ואם פילוסופים מהוללים לא הבינו שהשפה היא אפי-גנטית, היא , חיצונית, היא אינה נתון, נתון פנימי, אלא יצירה חיצונית של קהילות אנושיות, מה נלין על מדענים שלא היו מודעים שהם יכולים להתבונן על היקום, כיוון שהם בעלי שפה, שפה הנוצרת על-ידי קהילות
אנושיות.
הזעם שלנו על העיוורון היהודי, מלראות מרוב סגידה, בעיקר, למחשבה הלותרנית, היא שהתרפסות יהודית זו שלהם למחשבה קוטבית זו למחשבה התנ"כית, הגביר את הזלזול הלותרני ליהודים, זלזול שהפך לרצונם להיפטר מחסידים עלובים אלו.
מעניין לציין שיהודים לא סגדו להובס, שספריו בשמות תנ"כיים, כמו 'לויתן', 'בהמות', המבוססים על רוב עקרונות התנ"ך. הם לא סגדו למילטון המשורר שאמץ את רוב עקרונות התנ"ך, סגדו לגיתה יוצר 'פאוסט', פאוסט שהתגלם ברייך השלישי, יהודים לא סגדו ללוק, לא סגדו לפוריטנים.
לדאבונינו העיוורון היהודי נמשך עד היום. לא הזכרנו את נעם חומסקי, שרואה את השפה פרי גן ביאולוגי, מושפע מהרדר התיאולוג הגרמני שראה את השפה כאורגנית.
אוניברסיטה ווירטואלית - פלוסופית השפה 