ארכיון חודשי: יולי 2019

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 516- 2 – נכור עולם השפה מהעולם הממשי

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 516 – 2 – נכור עולם השפה מהעולם הממשי

    בשעור הקודם דיברנו  רק בקצור על הנושא, שעולם השפה מתנתק בהמשך מהעולם הממשי. בשעור 514 דיברנו על כך שקיים 'אלגוריתם יקומי' וקיים 'אלגוריתם פרי דעת'.

   ברצוני להתיחס קודם לספרו של GERALD EDELMAN שכתב יחד עם G.TONONI ספר בשם: A UNIVERSE OF CONSCIOUSNESS

בספר זה המחברים רואים את התפתחות השפה כתולדה המשכית ביאולוגית של התפתחות המח האנושי. לא מתיחסים ממש איך השפה פועלת.

      בשעורים הקודמים דיברנו על כך שלפי התנ"ך, השפה היא פרי 'עץ הדעת'. הזכרנו שאבות העברים כתוצאה ממוטציה הבינו שהשפה האנושית הנה ממקור חיצוני. עלינו להוסיף כאן מחדש, שאבות העברים בכלל לא ידעו על קיום ה'מח', כפי שהאנושות בכלל לא ידעה עליו, חשבו את הלב כמרכז החשיבה האנושית, רק במאה השניה לספירה, גלן, רופא ופילוסוף, קבע שהמח הוא מרכז החשיבה.

     בשעורים קודמים הזכרנו שהעולם המערבי, בעקבות קביעתו של שאול הטרסי, מיסד הנצרות, שהחטיא את השפה, בטענה שהיא    נרכשה בניגוד לאיסור, בכך החטיאה אותה, ובגין חטא זה נכנס לעולמו של האדם המוות.

     שאול הטרסי שהיה בעל תרבות דואלית, עברית ויוונית, העדיף את האחרונה שהאמינה בנצחיות האדם, בניגוד להשקפה התנ"כית שהשלימה עם חיים קצובים.

     בעקבות החטאת 'דעת' על-ידי שאול הטרסי, העולם המערבי בהבדל מעולם התנ"ך, לא היה מודע לעובדה על היות העולם פרי אינפורמציה. למרות שפרק א' של ספר בראשית, האלוהות בוראת את העולם ב'אומר', ב'הגדים', באינפורמציה. רק גלוי הDNA  במחצית המאה הקודמת החזיר את המודעות להיות העולם פרי אינפורמציה.

    אבל העולם המערבי, זה אמור גם לגבי מחברי הספר המוזכר לעיל, לא מבדילים עד היום בין אינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA, לבין השפה האנושית שהנה אפו-גנטית, לא מקובעת, פרי התפתחות מאוחרת יותר של המח האנושי, שהתווספו לו האונות הקדמיות שבצורה 'אנומלית', מקושרים לאינפורמציה היקומית. אינפורמציה זו מעניקה לאדם את יכולת השפה, יכולת של 'הבדלה', כפי שנאמר במשל 'עץ הדעת', ש'דעת' מאפשרת 'הבדלה' בין טוב לרע.

     שני המחברים של הספר המוזכר לעיל, הם חסידי דרווין, שראה את התפתחות העולם פרי אבולוציה מבוססת על 'ברירה טבעית', ולא על 'הבדלה', כפי שחוקי היקום שהנם חוקי אינפורמציה מבדילים, כמו גם במשל 'עץ הדעת', 'דעת' מבדילה. וכפי שכבר הוזכר, הם רואים את השפה תולדה של התפתחות המח על בסיס חוק ה'ברירה הטבעית'.

      קודם עלינו להזים את דעתו של דרווין על עקרונו 'הברירה הטבעית האבולוציונית', ולחזור לעיקרון משל 'עץ הדעת', על 'הבדלה' כחוק הטבע. אם אנו לוקחים את חוק 'דחף הקיום', המשותף לכל הברויים על כדור הארץ שלנו, שכבר הזכרנו אותו בשעורים קודמים, חוק זה מבוסס על 'הבדלה', לא ברירה דרווינית. הברויים 'מבדילים' מה טוב לקיומם, מה רע לקיומם, בורחים מסכנות לקיומם.

      הקדמנו בדיון זה, למען להסביר את התופעה שהתחלנו בה, הנתקות השפה ממקורה, הרי היא יצירה אפי-גנטית, הנתקות המאפשרת לה ליצור בצורה 'אנומלית' עולם לשוני, עולם של משאלות, באמצעות 'רצון חופשי', עם חוקים שונים מחוקי האינפורמציה היקומית. אמנם השפה שהתנתקה אף היא יוצרת על-ידי 'הבדלות', אבל היא יוצרת עולם ווירטואלי, עולם של משאלות, כמו עולמו של שאול הטרסי, שקסם עולם שהמוות מגורש ממנו. ישויות אלו שהשפה יוצרת, שפה שהתנתקה ממקורה, לא משכפלות את עצמן, בהבדל מישויות פרי חוקי הביאולוגיה המשכפלות את עצמן.  

     אם האדם לא יכול לשנות את ה'אלגוריתם', את ה-DNA, המהווה את גופינו, 'אלגוריתם' מקובע, האדם באמצעות 'רצון חופשי', יכול לשנות את יצירותיו הווירטואליות. אם אנו לא שולטים על ה-DNA המהווה את גופינו, אנו יכולים לשנות חוקים פרי שפה, אנו יכולים לשנות יצירות ספרותיות, מיתוסים דתיים של עמים במיתוסים חדשים.

      שני המחברים המוזכרים לעיל, המיצגים את המדענים של היום, את הביאולוגים, הנירולוגים, לא מבדילים בין שני סוגי ה'אלגוריתמים', האלגוריתם פרי חוקי הקיום, פרי חוקי הביאולוגיה, לבין האלגוריתם פרי השפה האנומלית, פרי השפה ה'אפי-גנטית'. מאחר שהם לא מבדילים בין שני סוגי האלגוריתמים, הם גם מתקשים להסביר את תופעת 'המודעות'.

     במשל 'עץ הדעת', חוה ואדם אחרי טעמם את 'דעת', המבדילה, מיד מבדילים את עצמם אחד ממשנהו, מהסביבה, מסוגלים להתבונן על עצמם מבחוץ, נעשים מודעים לעירומם.

    מודעות זו פרי 'דעת' המבדילה, דומה גם ל'מודעות' הילד, המתנתק, מבדיל את עצמו מאמו, כאשר רכש את המלה 'אני', מהשפה, נעשה מודע לעצמו, כישות עצמאית.

      אדלמן וטונוני, המושפעים מהעיקרון של דרווין על ה'ברירה הטבעית' האבולוציונית, לא מודעים לתרומת 'דעת', המבדילה, מתקשים להסביר את ה'מודעות', רואים אותה בצורה מעורפלת תוצאה של מושג מקובל על הוגים, מושג QUALIA  פנימית.

      חוק הטבע הפועל על-ידי 'הבדלות', לא מונע התפתחות אבולוציונית, אבל זו פרי 'הבדלות'.

     ברור שהוגים בדומה לאדלמן וטונוני, שלא אמצו את 'דעת', דעת המבדילה, לא מסוגלים להסביר 'מודעות', לא מסוגלים להסביר איך  האדם יוצר את העולם הלשוני הווירטואלי באמצעות 'רצון חופשי'.

       מחשבת התנ"ך כפי שהיא משתקפת ממשל 'עץ הדעת', הבינה את היות השפה דואלית. היותה ממקורה מיועדת כתוספת לחוק 'דחף הקיום', לדאוג להשגת יותר מחיה. אבל הנתקותה מיעודה זו, רצונה לשנות את חוקי הקיום, הקוצבים משך קיום קצוב, מסיטים אותה מיעודה הראשוני. משל 'עץ הדעת', מכנה נטיה אחרונה זו בשם 'הנחש', נחש השואף להגמוניה, ליכולת לשנות את חוקי הקיום, את הקיצוב של משך קיום האדם, כפי שרצה שאול הטרסי.

     משל 'עץ הדעת' מיד מכריז על איסור אכילה מ'עץ החיים', איסור המסמל השלמה עם הקצוב, השלמה עם מוות. מחשבת התנ"ך, השלימה עם 'עולם נגלה', בהבדל מרצונו של שאול הטרסי שרצה בדומה ל'נחש', מהמשל, ביטול הקיצוב, שלילת המוות.

     העולם המערבי עד היום לא השתחרר מהחרם ששאול הטרסי הטיל על 'דעת', 'דעת' המבדילה המעניקה לאדם 'מודעות', מעניקה לו 'רצון חופשי'.  

     הזכרתי את הספר לעיל, כיוון שהוא מבטא לא רק את דעותיהם של הביאולוגים, של הניירולוגים, הוא מבטא גם את דעתם של פילוסופים הרוצים שהערכים שלהם יהיו פנימיים. אזכיר מה שכבר הזכרתי בשעורים קודמים את הפילוסוף קאנט, שהתנגד לערכים התנ"כיים החיצוניים, רצה בערכים פנימיים, פנימיים של נפשו. קאנט רק חזר על דבריו של סוקראטס, בדיאלוג קרטילוס, שאף הוא רצה בערכים פנימיים חלק מנפשו.

      שאול הטרסי בהחטיאתו את 'דעת', איפשר לעולם המערבי לחזור לנטיה הארכיטיפית של האדם, רצון להיות יצורים ביאולוגיים, להתעלם מהשפה המבדילה, שפה המתנתקת מיעודה רק לספק יתר צרכים. שפה זו היוצרת עולם ווירטואלי מפחידה את האדם, עולם לא מוחשי, עולם רפאי.

      שאול הטרסי במרדו ב'דעת' התנ"כי, יצר על-ידי השפה שהתנתקה מחוקי הקיום, עולם משאלות בו ה'מוות' מגורש, הנוגד את חוקי הקיום. מרד זה של שאול הטרסי הכניס את חסידיו, אנשי המערב, לתסבוכת מחשבתית. השפעתו של מרד שאול הטרסי על העולם המערבי, גרם וגורם לכך, שמצד אחד חסידיו ממשיכים להיאחז בעולם הווירטואלי של שפה שהתנתקה מיעודה, מצד שני מתכחשים לתרומת השפה האנומלית הפועלת על-ידי הבדלות, הבדלות המאפשרות 'מודעות', הבדלות המסבירות איך האדם הלשוני על-ידי 'רצון חופשי', תרומת השפה האנומלית, יוצר את עולמו הלשוני הווירטואלי.

       נמשיך בשעור הבא בבירור התסבוכת המחשבתיות של העולם המערבי.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 515

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 515 – ניכור עולם השפה, מהעולם הממשי הזורם

     ברצוני להוסיף לשעור הקודם, שעור במספר 514, מסקנה שרק היום, בתאריך 1, ביולי 2019 הגעתי אליה, שהעולם הלשוני האנומלי, 'למעשה מתנתק מהעולם הממשי הזורם, בצורה זו הוא יוצר את העולם הלשוני הווירטואלי. 'רצון חופשי' קיים רק בעולם ווירטואלי זה. הרי רצונינו אינו יכול לעצור את הגוף המתפתח מינקות לזקנה, אבל בעולם האנומלי, הווירטואלי הלשוני, 'רצון חופשי' פועל, אנחנו יכולים ליצור אלגוריתם משוחרר מחוקי הקיום.

     העולם הווירטואלי הלשוני נבדל מהעולם הממשי בכך, שהוא לא משכפל את עצמו, גופינו משכפל את עצמו, יצירה ספרותית לא משכפלת את עצמה.

    ארחיב על מסקנה זו בשעור הבא.