אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 517 -3 -נכור עולם השפה מהעולם הממשי -/אוסורפפציה'(usurpation")

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 517 -3- נכור עולם השפה מהעולם הממשי.- 'אוסורפציה ((usurpation

      בשעורים קודמים התעכבנו על העובדה של העולם המערבי שאינו מכיר בעובדה, שהיכולת הגנטית לשפה של האדם, מתגשמת רק בשלב שני על ידי קהילת בני אדם. לשם כך הם כורתים, לא במודע, ברית ביניהם לזכור את השמות שהעניקו לקולות היוצאים מגרונם, כיוון ששמות אלו הם לא מוחשיים, נשמרים רק בזכרון. ומדוע, העולם המערבי לא מכיר בעובדה זו, הסברנו שזוהי נטיה ארכיטיפית, מצד אחד, האדם רוצה בשפה מולדת, כפי שהראיה היא מולדת. הוספנו לנטיה ארכיטיפית זו את העובדה, שמיסד הנצרות, שאול הטרסי החטיא את 'דעת', ממשל 'עץ הדעת', חרם זה תקף עד היום.

      רוב בני אדם מתיחסים לשפה כ'מולדת' לא 'אפי-גנטית', כיוון שכבר נולדו לקהילה דוברת, הם לא מרחיקים לחקור את התופעה שילד שנעזב על הר קרח לבד, רואה, כיוון שהראיה היא מולדת, בעוד שהוא ללא זולתים אינו מדבר. תופעה כלל אנושית זו היא ארכיטיפית לאדם שחידת השפה, היותה לא מוחשית, מכניסה אותו יחד עם חידת הקיום עצמו, לחידת השפה, שפה שהוענקה לאדם בהתפתחות אבולוציונית מאוחרת, על-ידי התווספות שכבות שנוספו למוחו.

     רוב אלו העוסקים היום בחקר השפה, לא מודעים לעובדה שבמאה ה-19, בצרפת, נאסר על-ידי האקדמיה הממלכתית חקר השפה, כנראה איסור שהיה פרי אותו פחד לעסוק בחידת יכולת זו. אנו חוזרים על דברים שכבר דנו בהם, כיוון שפחד זה משפה 'אפי-גנטית', חידתית לא מוחשית מפחידה את האדם, מונעת ממנו לאמץ את משל 'עץ-הדעת', שגילה כמה סודות על מהות השפה, כתוצאה של 'מוטציה'. אחד הסודות שהתגלו לאבות העברים היא העובדה שהשפה היא דואלית, היא מצד אחד אמצעי נוסף שהוענק לאדם  להיטיב את קיומו, מצד שני, בפן הנוסף, ה'הובריס הנחשי', רוצה בקיום 'רציף'.

      אי השלמת האדם עם האיסור מלאכל מ'עץ החיים', מתעתעת בו, הוא מעניק, למשל, ל'שם', שבסך יכול להעניק לגוף המשתנה, הקצוב 'רצף', עצמאות, עצמאות מנותקת מהגוף שאותו הוא צריך לשרת, עצמאות להפליג לעולמות חלופיים, עולמות שבהם חוקי רצף, שולטים, לא חוקים קוצבים.

     ובכן, העצמאות שהפן ה'נחשי' של השפה מעניקה ל'שם', קיום בעולם חלופי ללא קיצוב, יוצר את העולם החלופי, שהתנתק מהקיום הממשי. והאדם אינו מוכן להתכחש ליצירתו זו, שהיא למעשה 'אוסורפציה' של יעוד 'דעת', לספק רק לקיום הממשי יותר אפשרויות של מחיה.  

     ה'נחש' המורד, שלו שמות רבים, כמו 'שטן', 'מפיסטו', מחולל 'אוסורפציות' לאל ה'בורא', במשך תולדות האדם. 'אוסורפטור' זה הנו מאחורי הרס עולמו של בורא העולם.

       אמנם כבר משל 'עץ הדעת', הוריד את ה'נחש' משלטונו, אבל בחלק השלישי של המשל, אנו נוכחים שהוא השתלט מחדש על האדם, מסית את קין להרוג את אחיו הבל, למען אוסורפציה של'בחירתו', 'בחירה' שהתנתקה משרות לגוף.

      גם המשורר מילטון ביצירותיו: 'גן עדן אבוד', 'גן עדן נמצא' הביא להורדת ה'שטן' משלטונו, אבל אנו עדים שבמהירה ה'שטן' בשמו החדש 'מפיסטו', זכה לשלטון חדש, ביצירתו של גיתה 'פאוסט'.

     ה'נחש', ה'שטן', 'מפיסטו' מתגלה שוב ושוב, כיוון שהאדם אינו משלים עם גורלו, קצוב משך קיומו.

     אם נדמה לנו שתופעת ה'שטן', הוא רק חלק מהתרבות המערבית, אנו טועים. כבר המצרים העתיקים הועידו ל'קה', מעין  נשמה, 'נשמה', כנוי שהאדם המצרי העניק לאותו יסוד, 'השפה' הנעלמת, אחרי כליון הגוף, קיום נצחי בעולם חלופי. ומאחר שה'קה' בנדודה לעולם החלופי היתה צריכה לעבור מהמורות, הכוהנים  המצריים ציידו אותה עם 'השבעות' להתגבר עליהן.

     ובכן, ה'כוהנים' בתרבויות השונות עם אמצעי 'השבעות', 'קורבנות', הם בשרות 'הנחש', ה'שטן', לספק עולמות חלופיים, עולמות שמתנתקים מהעולם הממשי.

     ה'כוהנים' בתרבויות השונות, תמיד נוטלים לעצמם 'קדושה', שהיא מאפשרת להם למרוד בעולם הממשי, ליצור 'עולמות חלופיים'. למעשה ה'כוהנים' עם קדושתם, הם בשרות ה'נחש', המורד, הרוצה בקיום שונה, קיום שבו 'המוות', ה'קיצוב' מגורש.

      אפשר לסכם, שהשפה הינוסית, הדואלית, בפן ה'נחשי', ה'שטני', מורדת בעולמו של האלוהות שבראה עולם מוחשי, כפי שנאמר בפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, למען האדם.

     ברור שעולם חלופי, עולם שהתנתק מהעולם הממשי, שה'נחש', ה'שטן', 'מפיסטו', ה'כוהנים' מבטיחים, הוא מקסם שוא. האם מפיסטו שהבטיח לפאוסט נעורים נצחיים קיים את הבטחתו? למרות עובדה זו     של הבטחת שוא, המרד של פאוסט עד היום קוסם לאדם.

      כל מהלך ההוכחות האלו שהבאינו, מטרתן להוכיח את גדולת משל 'עץ הדעת', שבצמצמו גלה את כל רזי השפה, אמצעי שהוענק לאדם להטבת חייו, גלה את יעוד כלי השפה, וגם את הפן המרדני שלו. גלויים אלו, לאבות העברים יוצאי אור, הם חד-פעמיים, חבל שהושכחו, חבל שלא הורחבו.

      בהקשר מחשבת התנ"ך, ללא ספק ההשכחה, נגרמה על-ידי הכוהנים, שאחרי חורבן בית ראשון, דחו את ה'נבואה' שהיתה נציגת הפילוסופיה הלשונית .

      חוקרי התנ"ך לא מודעים לעובדה, שכבר אהרון, אחיו של משה, חולל אוסורפציה, שלל ממשה את בכורתו. אהרון חולל אוסורפציה שלו על-ידי יצירת 'עגל הזהב', הכריח את משה לתת מקום ראשוני ל'כהונה', כהונה שאינה חלק מפילוסופית השפה, שאין בה מקום לא לכוהנים, לא לקורבנות.

     במשלים הפילוסופיים אין זכר לכוהנים, אין זכר לקורבנות, לא במשל 'עץ-הדעת', לא במשל פרק ה'בריאה', לא בעשרת הדברות. גם הנביאים התנגדו לקורבנות, כך הדרמה 'איוב', למעשה מורדת בשלטון ה'כוהנים', באמצעי שלהם הקורבנות.

      ההשקפה הפילוסופית לשונית, יצרה השקפה 'קיומית', השקפה 'קיומית' עם 'עולם נגלה' בלבד. בשביל ה'עולם הנגלה', שאלהים ברא לאדם, לא היה צורך ב'קורבנות', שמטרתם שינוי סדרי עולם.

       ה'מתת' החד-פעמית של התנ"ך, הוא פילוסופית השפה, פילוסופיה שיצרה השקפה 'קיומית', שיצרה 'עולם נגלה', שלמענו, כפי שראינו, כפי שראו הנביאים, לא היה צורך בהקרבת קורבנות. כל החלק הכוהני בתנ"ך היה תוצאה של אוסורפציה של אהרון את בכורת משה.

      רוב חוקרי התנ"ך התעלמו ביודעין מהעובדה או לא ביודעין, שהאוסרפציה של אהרון את בכורת משה, בא לידי ביטוי בכך שצאצאי משה לא מוזכרים בגנאולוגיה, הבכורה ניתנת רק לצאצאי אהרון.

      משפחת משה, ביניהם לפי המסופר, מרים, השפילה את אשת משה, קראה לה ה'כושית'.

     אם בכל זאת הפילוסופיה הלשונית במשלים הפילוסופיים, עיצבה את מחשבת התנ"ך, המסורת הכוהנית לאט לאט נקשה בה, לבסוף בבית השני גברה עליה, והשכיחה אותה. הפרושים לא חדשו ענין בפילוסופית השפה, על כן נשכחה.

     השכחת פילוסופית השפה נטל מהעברים את ההשקפה ה'קיומית מדינית', ה'הלכה' אפשרה לעברים רק קיום כמעוט בגלויות.

      ה'הלכה', שהיא למעשה מחשבה מאובנת, השכיחה מהעברים בגלות שגאולת העברים ממצרים התבצעה במו ידיהם, חוכמי התלמוד כבר לא האמינו ביכולתם לגאול את עצמם, קסמו לעצמם ציפיות משיחיות של גאולה על-טבעית.

     המהפכה המחשבתית של אבות העברים היא כה 'רדיקלית', שגם העברים עד היום לא מתעמקים בה, גם העולם המערבי מעדיף פתרונות מוטעים, הבטחות שוא של שאול הטרסי, מיסד הנצרות, שהבטיח שקורבנו של ישוע, יביא לגרוש המוות. הם עד היום מצפים לכך, עובדה המונעת מהם להבין את כלי השפה שעושים בו שימוש.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: