אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 533 – עולם פרוץ

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 533 – עולם פרוץ…

     העולם עד היום הזה רוצה בשפה 'נתון', פרי המח והניירונים, מתעלם מהאינטואיציה של אבות העברים יוצאי אור, אברהם, ענר אשכל וממרא, על היות 'דעת' ממקור חיצוני. איזכור מחודש זה את האינטואיציה של אבות העברים על היות 'דעת' ממקור חיצוני, מסביר את היות השפה אינפורמציה לא מקובעת, אינפורמציה ללא גבולות, שאפשר לשנות את יצירותיה, בעוד שאי אפשר לשנות את ה-DNA האינפורמציה המהווה את גופינו הביאולוגי, אינפורמציה מקובעת.  היוצרת רק דגם אחד, דגם גופינו, בעוד שהאינפורמציה הלא מקובעת יוצרת דגמים רבים.

      אם האינפורמציה של שפתינו היתה פרי הניירונים, אזי היא היתה אינפורמציה מקובעת, בדומה לאינפורמציה של גופינו, ה-DNA. העוסקים בשפה לא משתכנעים מהאינטואיציה של אבות העברים שהיתה פרי מוטציה, כנראה חד-פעמית, מוטציה המגלה תובנות רדומות.

      כל ההקדמה הזו, חזרה על דברים שכבר נאמרו בשעורים קודמים, מטרתה, לעמוד על התופעה, שאלו העוסקים בשפה לא נתנו  את דעתם עליה, היא, שהמתבונן על תולדות האדם, מגלה שתרבויות יצרו קוסמולוגיות שונות במשך התקופות, וכל הקוסמולוגיות מטרתן היתה הרצון לשנות סדרי עולם. 

     נשאלת רק השאלה בזכות מה דרי כדור הארץ שלנו סבורים שלהם זכות לדרישות כאלו.

      גם במקרה של קוסמולוגיות, הקוסמולוגיה התנ"ית היא היחידה שאינה רוצה לשנות סדרי עולם, משלימה עם חוקי הקיום הקוצבים משך קיום מוגבל לישויות, משלימה עם 'עולם נגלה' בלבד, אינה יוצרת עולמות חלופיים, אינה מורדת בישות עליונה, ההיפך רותמת אותה להיות ערבה לעולם הנגלה.

      כפי שהתובנות שהתגלו לאבות העברים, תובנות רדומות, כתוצאה מטראומת עזיבת אור בפקודת האלוהות, כך גם התגלתה לאבות העברים הימצאות מיתוסים, קוסמולוגיות, לא תואמים לשפה, 'דעת', ממקור חיצוני.

      כנראה שכבר עזיבת אור, מרכז תרבות שומרית, נגרמה מהבנת אבות העברים, שהאמונה של השומרים על שלטון גורל, מסמל סוף תרבות זו. אבל עזיבתם את אור, בנדודיהם הם נתקלו בקהילות עם שפות שונות מנהגים שונים, שגרמה אצלם לטראומה, טראומה המגלה תובנות רדומות. היווכותם שכל קהילה יוצרת את שפתה, את מנהגיה, עורר אצלם את ההשערה  שיסוד חיצוני, 'דעת' מוליכה את בני האדם ליצור את שפתם, את מנהגיהם.

       תובנה זו של אבות העברים, אברהם, ענבר, אשכל וממרא שיסוד חיצוני מוליך את האדם מבלי מודעות ממשית ליצור את שפתם ומנהגיהם, הוליך אותם בצורה הגיונית לשלול מיתוסים שלא תאמו את התובנות ההגיוניות שלהם, כמו מיתוס 'גן-עדן', שהיה רווח אצל עמים, שבראשית קיום האדם הוא זכה בכל מ'קרן השפע', זכה לקיום ללא עמל ב'גן-עדן'.

     אבות העברים בהגיון שלהם, שללו את מיתוס 'גן-עדן', בשני משפטים, באחד שגיבורי המיתוס חוה ואדם בגן לא התבוששו בעירומם, ורק אחרי שטעמו מ'דעת', אותו יסוד חיצוני, התבוששו בעירומם, כיוון שיסוד חיצוני זה העניק להם 'מודעות', יכולת התבוננות על עצמם מבחוץ.

      וראה זה פלא, הדורות, אפילו החכם, הרמב"ם, חכם מני אדם בעיני חסידיו, סבר שב'גן-עדן', לחוה ואדם היו תובנות נעלות שאבדו אותן, בגין התעלמותם מהאיסור מלאכל מהיסוד החיצוני 'דעת'. כך הוא פרש את המשל בספרו 'מורה הנבוכים'.

       'גן-עדן' נותר בעיני הדורות מקום אידאלי, מבלי להבין את שלילתו בעיני אבות העברים.

       הסיבה העיקרית ש'גן-עדן' נותר אידיאל, היא, שהאדם גם לא אימץ את התובנה ההגיונית של אבות העברים שיסוד חיצוני, 'דעת', מוליכה את האדם ליצור את עולמו החיצוני.

     יחס שלילי כזה לתובנות אבות העברים היה גם יחסו של שאול הטרסי, שבניגוד להשלמת אבות העברים עם חוקי הקיום, הוא בהשפעת התרבות היוונית, לא השלים עם חוקי הקיום הקוצבים משך קיום האדם, החטיא את אכילת פרי 'דעת', ורצה שהאלוהות בגין קורבנו של ישוע תשנה סדרי עולם.

      התנגדותו של שאול הטרסי, מיסד הנצרות, הובילה כמובן ל'קוסמולוגיה' מורדת בחוקי הקיום, קוסמולוגיה הרוצה בשינוי סדרי עולם, קוסמולוגיה התקפה עד היום הזה.

       לא מינינו כאן, למשל, את הקוסמולוגיה המצרית העתיקה, שמרדה בחוקי הקיום ורצתה בעולם חלופי עם חוקים תואמים משאלותיהם.

     רצינו בדילוגים אלו שלנו להצטמצם רק לעובדה שהאדם עד היום הזה אינו משלים עם 'דעת' ממקור חיצוני, דעת המוליכה את האדם ליצור את שפתו, את מנהגיו. האדם אינו משלים 'דעת' שהינה בניגוד לאינפורמציה ה-DNA  המהוה את גופינו הביאולוגי, שהינה אינפורמציה מקובעת, בעוד ש'דעת' ממקור חיצוני היא האינפורמציה הלא מקובעת, המאפשרת לאדם את כל תעלוליו, ליצור קוסמולוגיות המורדות בחוקי הקיום, קוסמולוגיות הרואות בישויות-על מקנאים באדם, מכשילים אותו.

       האדם שהוענקה לו בצורה אנומלית יכולת אינפורמציה

לא מקובעת, 'דעת' ממקור חיצוני, אינפורמציה המוליכה אותו ליצור את עולמו, מפחידה את האדם, היותה נעלמת, לא מוחשית, והוא מתגעגע למצב דטרמיניסטי, מוחשי.

     האדם שהמתת מפחידה אותו, ביחוד שהיא מוליכה אותו ליצור את עולמו הלשוני עם הזולת, הרי היא ישות נעלמת, שיש על היחידים, להגשים את היכולת הגנטית לשפה, על-ידי כריתת בריתות. כריתת בריתות למען  לזכור את השמות שהעניקו לקולות היוצאים מגרונם של יחידים על צרכים, שמות נעלמים שיש לזכור אותם, אחרת נמוגים, יש לאכסן אותם בזכרון.

    כל התהליכים האלו ש'דעת' מוליכה את האדם לבצע, תהליכים ההופכים למכניים שהוא לא זוכר, מרתיעים את האדם הרוצה בעולם דטרמיניסטי מוחשי, ללא חובות, עולם שאין בו קיצוב.

       אם מצב זה לא היה נשאר נחלת האדם עד היום הזה, לא היה צורך לחזור על דברים אלו. אבל 'יכולת ההדחקה' של האדם מדחיק עד היום הזה ממנו את מציאות קיומו.

      וגם אם האדם לאט לאט מבין שהוא יוצר את עולמו הלשוני, מקרה היידיגר, שאחרי מלחמת העולם השניה, קריסת הרייך השלישי, העז למרוד במסורת הלותרנית ששללה את השפה. העז להתנגד ל'אלהים', גיתה, ששלל את השפה בדרמה שלו פאוסט, ואימץ את שירו של המשורר גאורגה בשם 'המילים', מילים היוצרות את עולמו של האדם. השלים עם עובדה זו, מבלי קבלת החובות ביצירת עולם זה, חובות לזולת.

      היידיגר מסמל את האדם החדש, המבין שהשפה מוליכה את האדם ליצור את עולמו, אבל מסרב לחובות לזולת, רוצה בשפה רכה לא מצווה.

     היידיגר שבעל כורחו הכיר בשפה יוצרת, רצה להסתתר בה, לא להיות חייב לזולת, אבל צפה שזולת שנוא זה יעריץ אותו.

       העולם מוכן להעריץ את היידיגר, הרי עולם אנושי זה גם הוא מסרב להיות חייב לזולת, להיות אחראי לעולמו.

       אבל סרבנות זו של האדם לקחת על עצמו את האחריות על עולמו השברירי, על כדור הארץ השברירי, מושבו, נותן את אותותיו. הוא עלול להביא לקריסת עולמו, אם לא ישלים עם חוקי הקיום, אם לא ישלים עם 'דעת', מתת כפי שהוענקה לאדם בצורה אנומלית, יכולה גם להתפוגג בצורה אנומלית.

      לאדם אין שליטה על חוקי הקיום, אין לו שליטה על התרחשויות אנומליות. על כן עליו לשמור על המתת האנומלית שהוענקה לו עם חוקיה, לא להתעלם מהחובות כלפיה, כלפי תיחזוקה.

     האדם לא צריך לשכח שהוא רק דייר משנה ביקום האין-סופי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: