אןניברסחטה ווירטואלית – שיעור 534 – מטמורפוזות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 534 – מטמורפוזות

     צאצאי העברים, העברים שבפקודת אלהים יצאו מאור, לא זכרו את הזכרון ההיסטורי הזה של הנתקות אבותיהם ממרכז שומרי אוטוכטוני, היפגשותם עם תרבויות אחרות של זמנם. היפגשות זו של אבות העברים עם תרבויות שונות, שגרמה להם לטראומה, היווכחותם שכל קבוצה יוצרת את לשונה,  קבוצות אינן יצירי האדמה, אוטוכטוניים, כפי שחשבו השומרים, והאכדים שכבשו את הטריטוריה שלהם, אלא הם חלק מיסודות היקום. מכאן הסיקו שהמתת, השפה שהוענקה לבני אדם, המבדילה אותם מיצורים אחרים על האדמה, היא ממקור חיצוני, חלק מאותם יסודות המהווים את העולם מסביבם.

     מסקנה זו של אבות העברים על היות האדם חלק מיסודות היקום, איפשר להם לתת פירושים חדשים למיתוסים שהם למדו מאחרים, איפשר להם לסכם את מסקנותיהם במשל 'עץ הדעת'.

       אבל יותר מכך, יותר ממסקנותיהם ש'דעת' מאפשרת את 'המודעות', היפרדות הגוף מאחרים, מהסביבה, יכולת להתבונן על עצמם מבחוץ, התבוננות שהנה ה'מודעות'. היותם זרים לסביבה החדשה, מנותקים מטריטוריה איפשר להם הפשטה נוספת, ליצור מהשם האוגריטי 'נוכרי', זר, את הפועל 'להכיר', פועל שאיפשר להם להשתלב בדינמיות מסביב, איפשר להם להכיר את הזולת ה'נוכרי', 'להכיר' את העולם מסביב כ'נוכרי', איפשר להם  את  יצירת השם 'הכרה', הכרת העולם הנוכרי מסביב, העולם הדינמי.

      כפי שהזכרנו, צאצאי העברים, לא עמדו על המהפכה המחשבתית שאבותיהם חוללו כתוצאה מהנתקות שלהם מתרבות אוטוכטונית, היהפכותם בעקבות ההנתקות שלהם למנוכרים לסביבתם, ניכור שאיפשר להם ליצור את ההשקפה הפילוסופית המופשטת ביותר, פילוסופיה מופשטת ששום תרבות אחרת לא הגיעה לדרגתה עד היום הזה. איפשר להם ליצור את הפילוסופיה הדינמית.

     הסיבה שתרבויות אחרות לא הגיעו להפשטה דומה לזו של אבות העברים, הסיבה לכך היא שתרבויות אלו לא נוצרו כתוצאה מטראומה של הינתקות, והן, עד היום סבורים שהמתת 'שפה' היא 'נתון' כמו הראיה, ואם כך הם עד היום הזה לא מיחסים לה יכולת יצירה.

      מאחר שתרבויות המערב עד היום חושבות את השפה כ'נתון', הם לא מבדילים בין אינפורמציה מקובעת, כפי שהנה-DNA  המהווה את גופינו, היוצר רק דגם אחד, לבין 'אינפורמציה לא מקובעת' היוצרת את עולם הלשון, היוצרת דגמים רבים.

      ברור שאבות העברים עדיין לא היו מודעים ל'אינפורמציה', מושג חדש, הם חשבו על יסודות באופן כללי, אבל האינטואיציה שה'טראומה' של הניתוק הקנה להם,  איפשר להם 'הפשטה',        שהתרבות המערבית לא זכתה בה עד היום הזה.

    הזכרנו את צאצאי העברים שלא שמו לב לזכרון ההיסטורי שאבות העברים הותירו, את ראיתם את העולם כפרי 'מטמורפוזה' תמידית, ראיתם את האדם כפרי היסודות של היקום, יצור מופשט, לא אוטוכטוני, יוצר את שפתו, את ערכיו. התעלמות של צאצאי העברים מירושת אבותיהם,  גרם להם לעיוורון עד ימינו, שעבודם וכניעתם לתרבויות מערביות.

        מספיק להתעכב לשני המושגים, ירושת אבות העברים, מושג 'דעת', הקשור רק לגוף המבדיל את עצמו מאחרים, היוצר את ה'מודעות', ומושג 'נכר', ראית העולם כמנוכר, שיש צורך 'להכירו', שיש צורך ב'הכרתו', היותו 'נוכרי'.

      מושגים מופשטים כאלו יכלו להיווצר רק כתוצאה מ'טראומה' של הנתקות, היות אבות העברים 'נוודים', נוודים בארצות תרבותיות, הרגשתם שהם 'מנוכרים' מהם.

       צאצאי העברים, שהתעלמו מהזכרון ההיסטורי שאבות העברים השאירו, לא הבינו מה שאבותיהם יצרו, יצרו,  פילוסופיה חד-פעמית מופשטת. התעלמות זו ממה שנמסר להם, הפך את צאצאי העברים לעיוורים, כאשר הועמתו עם תרבויות אחרות.

       הסיבה העיקרית שצאצאי העברים כבר לא הבינו את ירושת אבותיהם התרחשה בגין השתלטות הכהונה על יהודה אחרי חורבן בית ראשון, כהונה שהשתיקה את הנבואה שיצגה את הפילוסופיה הלשונית המופשטת.

     כך כאשר צאצאי העברים עומתו עם המחשבה היוונית, מחשבה אוטוכטונית, מחשבה שסברה שהעולם הוא נצחי, סטטי, צאצאי העברים, במקרה, פילון האלכסנדרוני, ניסה לעשות סינתזה בין ההשקפה של אבותיו, לבין השקפתו של אפלטון, אפלטון שהאמין בעולם סטטי, לא ידע על עולם נברא, כפי שסברה מחשבת התנ"ך.

      כמובן שפילון האלכסנדרוני לא הבין שמחשבת התנ"ך היא המחשבה המופשטת ביותר, היא פילוסופיה של השפה, שפה שאפלטון בדיאלוג קרטילוס שולל ממנה את יצירת הערכים. כך לפחות גיבורו סוקראטס אומר, שהערכים שלו הם פרי נפשו הפנימית, שהשפה משרתת את הפילוסופיה של הרקליטוס על עולם זורם שהוא מתנגד לה.

     אבל לא רק סוקראטס התנגד לפילוסופיה של הרקליטוס, גם אפלטון עצמו ואריסטו התנגדו לה, הרי הם האמינו בעולם סטטי נצחי.

       אבל אם הזכרנו את פילון שכבר לא הבין את מהות פילוסופית השפה שאבותיו יצרו, פילוסופיה מופשטת יחידה, שאול הטרסי, מיסד הנצרות, היותו דו-תרבותי, יווני ועברי, העדיף את המחשבה היוונית הסטטית. הוא ניטרל את משל 'עץ הדעת', בהחטיאו אותו, בהבינו היותו בסיס המחשבה התנ"כית. הוא רצה לבטל את קיצוב חיי אדם, בהטילו על האלוהות את התפקיד לשנות סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.

      איזכור שאול הטרסי חשובה, כיוון שהתיאולוגיה שלו הכלולה ב'אגרת אל הרומיים', הנה  עד היום תקפה בעולם המערבי, עולם מערבי הממשיך לחשוב שה'שפה' היא נתון, לא חלק מהיסודות היקומיים המהווים אותו.

      אמונה זו של העולם המערבי היות השפה נתון כמו הראיה, מונע ממנה להגדיר את ה'מודעות', מונע ממנה להבין את ההבדל בין אינפורמציה מקובעת, לבין אינפורמציה לא מקובעת, אינפורמציה שה'ניכור' התנ"כי מאפשר להכיר בה. ניכור תנ"כי זה מאפשר ליצור את המושגים על היקום ה'מנוכר' מהאדם, בעוד שהעדר מושג ה'ניכור' בעולם המערבי, מונע ממנו

להבין את ה'הכרה' של העולם המנוכר, שהתאפשר לאבות העברים.  

       הזכרנו את הטראומה שאבות העברים חוו בהינתקותם מאור,  מרכז תרבותי חד-פעמי. יש ליחס גם את היווצרות תרבות השומרית החד- פעמית ל'טראומה' שאין לנו עדות על כך, כפי שיש לנו עדויות על אבות העברים ועל המהפכה המחשבתית שהם חוללו. הרי השומרים הופיעו אחרי למעלה מ-40,000 אלף שנה, אחרי היווצרות השפה לפני 50,000 אלף שנה, לפי השערות. כנראה שגלויים מסוג זה על  מהות השפה מתגלים בפסקי זמן ארוכים.

      כך שאל יפליא אותנו שהעולם המערבי עדיין לא קלט את המהפכה המחשבתית שאבות העברים חוללו, עדיין חושבים שהשפה היא נתון, לא חלק מהיסודות המהווים את היקום.

     היום יש תיאוריה חדשה, פאן-פסיכיזם, במקום 'אינפורמציה נעלמת' המארגנת את האנרגיה ביקום. ברור שה'אינפורמציה הנעלמת', אינה נתון, אלא כמו 'דעת', יסוד חיצוני, כמו ה'אינפורמציה הלא מקובעת', השפה, שהנה חלק ממנה, הנה חיצונית, שבשלב השני שלה, בני אדם מגשימים אותה על-ידי כריתת בריתות ביניהם, לזכור את השמות הנעלמים.

     אבות העברים שקלטו את העולם כפרי מטמורפוזה, השתנות תמידית, יצרו לא רק את 'דעת', דעת המבדילה, מבדילה בין טוב,  לרע, אבל מבדילה גם את הגוף מהסביבה, מאפשרת את ההתבוננות החיצונית עליו, את ה'מודעות', שהוא הנו ישות נבדלת. ישות נבדלת זו המנעד שלה ביו 'עץ הדעת לבין עץ החיים'.

     אבל אבות העברים שהיו מנוכרים מסביבתם, יצרו, כפי שכבר הזכרנו, מהשם האוגריטי, 'נוכרי', זר, את הפועל 'להכיר', להכיר את העולם ה'נוכרי' מחוץ לעצמם.  מהשם האוגריטי 'נוכרי', הם גם יצרו את המושג 'הכרה', הכרת העולם החיצון. ברור שמושגים אלו התהוו כיצירות היחידים של קהילות, לא היו 'נתון', נתון פנימי של הנפש, כפי שסוקראטס סבר. או  נתון של הניירונים, שנירולוגים עד עכשיו חושבים על מושגים.

     אבות העברים על-ידי יצירת מושגים אלו, 'הכרה', 'מודעות', יצרו את הפילוסופיה הלשונית היחידה, פילוסופיה העוסקת ביכולת שהוענקה לאדם, יכולת המבדילה אותו מישויות אחרות על כדור הארץ שלנו.

     שפה נתונה, כפי שחושבים אותה הוגים עד היום, כפי שחושב נעם חומסקי על היותה פרי גן ביאולוגי, מונע מהם את הבנת היווצרות ה'מודעות', מונע מהם הבנת עולם השפה, עולם שפה, אינפורמציה לא מקובעת.

     ההתעקשות של הוגים לראות את השפה חלק מה'אינפורמציה המקובעת', ה-DNA, מונע מהוגים אלו להבין את עולם השפה כ'אינפורמציה לא מקובעת'. התעקשות זו מונע מהוגים אלו לראות את העולם כ'מטמורפוזה' תמידית.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 534 – מטמורפוזות

     צאצאי העברים, העברים שבפקודת אלהים יצאו מאור, לא זכרו את הזכרון ההיסטורי הזה של הנתקות אבותיהם ממרכז שומרי אוטוכטוני, היפגשותם עם תרבויות אחרות של זמנם. היפגשות זו של אבות העברים עם תרבויות שונות, שגרמה להם לטראומה, היווכחותם שכל קבוצה יוצרת את לשונה,  קבוצות אינן יצירי האדמה, אוטוכטוניים, כפי שחשבו השומרים, והאכדים שכבשו את הטריטוריה שלהם, אלא הם חלק מיסודות היקום. מכאן הסיקו שהמתת, השפה שהוענקה לבני אדם, המבדילה אותם מיצורים אחרים על האדמה, היא ממקור חיצוני, חלק מאותם יסודות המהווים את העולם מסביבם.

     מסקנה זו של אבות העברים על היות האדם חלק מיסודות היקום, איפשר להם לתת פירושים חדשים למיתוסים שהם למדו מאחרים, איפשר להם לסכם את מסקנותיהם במשל 'עץ הדעת'.

       אבל יותר מכך, יותר ממסקנותיהם ש'דעת' מאפשרת את 'המודעות', היפרדות הגוף מאחרים, מהסביבה, יכולת להתבונן על עצמם מבחוץ, התבוננות שהנה ה'מודעות'. היותם זרים לסביבה החדשה, מנותקים מטריטוריה איפשר להם הפשטה נוספת, ליצור מהשם האוגריטי 'נוכרי', זר, את הפועל 'להכיר', פועל שאיפשר להם להשתלב בדינמיות מסביב, איפשר להם להכיר את הזולת ה'נוכרי', 'להכיר' את העולם מסביב כ'נוכרי', איפשר להם  את  יצירת השם 'הכרה', הכרת העולם הנוכרי מסביב, העולם הדינמי.

      כפי שהזכרנו, צאצאי העברים, לא עמדו על המהפכה המחשבתית שאבותיהם חוללו כתוצאה מהנתקות שלהם מתרבות אוטוכטונית, היהפכותם בעקבות ההנתקות שלהם למנוכרים לסביבתם, ניכור שאיפשר להם ליצור את ההשקפה הפילוסופית המופשטת ביותר, פילוסופיה מופשטת ששום תרבות אחרת לא הגיעה לדרגתה עד היום הזה. איפשר להם ליצור את הפילוסופיה הדינמית.

     הסיבה שתרבויות אחרות לא הגיעו להפשטה דומה לזו של אבות העברים, הסיבה לכך היא שתרבויות אלו לא נוצרו כתוצאה מטראומה של הינתקות, והן, עד היום סבורים שהמתת 'שפה' היא 'נתון' כמו הראיה, ואם כך הם עד היום הזה לא מיחסים לה יכולת יצירה.

      מאחר שתרבויות המערב עד היום חושבות את השפה כ'נתון', הם לא מבדילים בין אינפורמציה מקובעת, כפי שהנה-DNA  המהווה את גופינו, היוצר רק דגם אחד, לבין 'אינפורמציה לא מקובעת' היוצרת את עולם הלשון, היוצרת דגמים רבים.

      ברור שאבות העברים עדיין לא היו מודעים ל'אינפורמציה', מושג חדש, הם חשבו על יסודות באופן כללי, אבל האינטואיציה שה'טראומה' של הניתוק הקנה להם,  איפשר להם 'הפשטה',        שהתרבות המערבית לא זכתה בה עד היום הזה.

    הזכרנו את צאצאי העברים שלא שמו לב לזכרון ההיסטורי שאבות העברים הותירו, את ראיתם את העולם כפרי 'מטמורפוזה' תמידית, ראיתם את האדם כפרי היסודות של היקום, יצור מופשט, לא אוטוכטוני, יוצר את שפתו, את ערכיו. התעלמות של צאצאי העברים מירושת אבותיהם,  גרם להם לעיוורון עד ימינו, שעבודם וכניעתם לתרבויות מערביות.

        מספיק להתעכב לשני המושגים, ירושת אבות העברים, מושג 'דעת', הקשור רק לגוף המבדיל את עצמו מאחרים, היוצר את ה'מודעות', ומושג 'נכר', ראית העולם כמנוכר, שיש צורך 'להכירו', שיש צורך ב'הכרתו', היותו 'נוכרי'.

      מושגים מופשטים כאלו יכלו להיווצר רק כתוצאה מ'טראומה' של הנתקות, היות אבות העברים 'נוודים', נוודים בארצות תרבותיות, הרגשתם שהם 'מנוכרים' מהם.

       צאצאי העברים, שהתעלמו מהזכרון ההיסטורי שאבות העברים השאירו, לא הבינו מה שאבותיהם יצרו, יצרו,  פילוסופיה חד-פעמית מופשטת. התעלמות זו ממה שנמסר להם, הפך את צאצאי העברים לעיוורים, כאשר הועמתו עם תרבויות אחרות.

       הסיבה העיקרית שצאצאי העברים כבר לא הבינו את ירושת אבותיהם התרחשה בגין השתלטות הכהונה על יהודה אחרי חורבן בית ראשון, כהונה שהשתיקה את הנבואה שיצגה את הפילוסופיה הלשונית המופשטת.

     כך כאשר צאצאי העברים עומתו עם המחשבה היוונית, מחשבה אוטוכטונית, מחשבה שסברה שהעולם הוא נצחי, סטטי, צאצאי העברים, במקרה, פילון האלכסנדרוני, ניסה לעשות סינתזה בין ההשקפה של אבותיו, לבין השקפתו של אפלטון, אפלטון שהאמין בעולם סטטי, לא ידע על עולם נברא, כפי שסברה מחשבת התנ"ך.

      כמובן שפילון האלכסנדרוני לא הבין שמחשבת התנ"ך היא המחשבה המופשטת ביותר, היא פילוסופיה של השפה, שפה שאפלטון בדיאלוג קרטילוס שולל ממנה את יצירת הערכים. כך לפחות גיבורו סוקראטס אומר, שהערכים שלו הם פרי נפשו הפנימית, שהשפה משרתת את הפילוסופיה של הרקליטוס על עולם זורם שהוא מתנגד לה.

     אבל לא רק סוקראטס התנגד לפילוסופיה של הרקליטוס, גם אפלטון עצמו ואריסטו התנגדו לה, הרי הם האמינו בעולם סטטי נצחי.

       אבל אם הזכרנו את פילון שכבר לא הבין את מהות פילוסופית השפה שאבותיו יצרו, פילוסופיה מופשטת יחידה, שאול הטרסי, מיסד הנצרות, היותו דו-תרבותי, יווני ועברי, העדיף את המחשבה היוונית הסטטית. הוא ניטרל את משל 'עץ הדעת', בהחטיאו אותו, בהבינו היותו בסיס המחשבה התנ"כית. הוא רצה לבטל את קיצוב חיי אדם, בהטילו על האלוהות את התפקיד לשנות סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.

      איזכור שאול הטרסי חשובה, כיוון שהתיאולוגיה שלו הכלולה ב'אגרת אל הרומיים', הנה  עד היום תקפה בעולם המערבי, עולם מערבי הממשיך לחשוב שה'שפה' היא נתון, לא חלק מהיסודות היקומיים המהווים אותו.

      אמונה זו של העולם המערבי היות השפה נתון כמו הראיה, מונע ממנה להגדיר את ה'מודעות', מונע ממנה להבין את ההבדל בין אינפורמציה מקובעת, לבין אינפורמציה לא מקובעת, אינפורמציה שה'ניכור' התנ"כי מאפשר להכיר בה. ניכור תנ"כי זה מאפשר ליצור את המושגים על היקום ה'מנוכר' מהאדם, בעוד שהעדר מושג ה'ניכור' בעולם המערבי, מונע ממנו

להבין את ה'הכרה' של העולם המנוכר, שהתאפשר לאבות העברים.  

       הזכרנו את הטראומה שאבות העברים חוו בהינתקותם מאור,  מרכז תרבותי חד-פעמי. יש ליחס גם את היווצרות תרבות השומרית החד- פעמית ל'טראומה' שאין לנו עדות על כך, כפי שיש לנו עדויות על אבות העברים ועל המהפכה המחשבתית שהם חוללו. הרי השומרים הופיעו אחרי למעלה מ-40,000 אלף שנה, אחרי היווצרות השפה לפני 50,000 אלף שנה, לפי השערות. כנראה שגלויים מסוג זה על  מהות השפה מתגלים בפסקי זמן ארוכים.

      כך שאל יפליא אותנו שהעולם המערבי עדיין לא קלט את המהפכה המחשבתית שאבות העברים חוללו, עדיין חושבים שהשפה היא נתון, לא חלק מהיסודות המהווים את היקום.

     היום יש תיאוריה חדשה, פאן-פסיכיזם, במקום 'אינפורמציה נעלמת' המארגנת את האנרגיה ביקום. ברור שה'אינפורמציה הנעלמת', אינה נתון, אלא כמו 'דעת', יסוד חיצוני, כמו ה'אינפורמציה הלא מקובעת', השפה, שהנה חלק ממנה, הנה חיצונית, שבשלב השני שלה, בני אדם מגשימים אותה על-ידי כריתת בריתות ביניהם, לזכור את השמות הנעלמים.

     אבות העברים שקלטו את העולם כפרי מטמורפוזה, השתנות תמידית, יצרו לא רק את 'דעת', דעת המבדילה, מבדילה בין טוב,  לרע, אבל מבדילה גם את הגוף מהסביבה, מאפשרת את ההתבוננות החיצונית עליו, את ה'מודעות', שהוא הנו ישות נבדלת. ישות נבדלת זו המנעד שלה ביו 'עץ הדעת לבין עץ החיים'.

     אבל אבות העברים שהיו מנוכרים מסביבתם, יצרו, כפי שכבר הזכרנו, מהשם האוגריטי, 'נוכרי', זר, את הפועל 'להכיר', להכיר את העולם ה'נוכרי' מחוץ לעצמם.  מהשם האוגריטי 'נוכרי', הם גם יצרו את המושג 'הכרה', הכרת העולם החיצון. ברור שמושגים אלו התהוו כיצירות היחידים של קהילות, לא היו 'נתון', נתון פנימי של הנפש, כפי שסוקראטס סבר. או  נתון של הניירונים, שנירולוגים עד עכשיו חושבים על מושגים.

     אבות העברים על-ידי יצירת מושגים אלו, 'הכרה', 'מודעות', יצרו את הפילוסופיה הלשונית היחידה, פילוסופיה העוסקת ביכולת שהוענקה לאדם, יכולת המבדילה אותו מישויות אחרות על כדור הארץ שלנו.

     שפה נתונה, כפי שחושבים אותה הוגים עד היום, כפי שחושב נעם חומסקי על היותה פרי גן ביאולוגי, מונע מהם את הבנת היווצרות ה'מודעות', מונע מהם הבנת עולם השפה, עולם שפה, אינפורמציה לא מקובעת.

     ההתעקשות של הוגים לראות את השפה חלק מה'אינפורמציה המקובעת', ה-DNA, מונע מהוגים אלו להבין את עולם השפה כ'אינפורמציה לא מקובעת'. התעקשות זו מונע מהוגים אלו לראות את העולם כ'מטמורפוזה' תמידית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: