אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 150 -העדר הופעת טראגדיות במחשבת התנ"ך

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 540 – העדר תופעת  טראגדיה במחשבת התנ"ך

     אם אנו רוצים להבין תופעה מסוימת בתרבות, אנו יכולים להבינה    רק אם אנו משווים תופעה זו בהקשר לתרבות אחרת. אנו יכולים להבין את התופעה 'טראגדיה', העדרה בתרבות התנ"ך, אם אנו בודקים תופעה זו בתרבות היוונית הקלאסית.

    טראגדיה הנה חלק מתרבות יוון, בה היא מצאה ביטוי על-ידי כמה טראגיקונים, כמו איסכילוס, סופוקלס ואאוריפידס. כפי שציינו לעיל, במחשבת התנ"ך אנו לא מוצאים ביטוי למצב אנושי זה.

   אנו נוכל להבין את סיבת העדר תופעת הטראגדיה במחשבת התנ"ך, אם נבין את ההבדלים הקוסמולוגיים של שתי התרבויות.

       הקוסמולוגיה של מחשבת התנ"ך היא היחידה שאין בה סכסוך בין האדם לעליונים. מה פרוש תופעה זו. האדם מטבע בריאתו לא משלים עם קצוב משך קיומו. מבחינה זו מחשבת התנ"ך השלימה עם קצוב חיי אדם, כתוצאה מכך היא נבדלת מקוסמולוגיות אחרות, שאין בסכסוך בין עליון לבין האדם.

     ראינו כבר בשעורים קודמים, שאבות העברים יצאו ממושבם באור במצוות אלוהים. עמדנו על העובדה שהאלוהות שצוותה על אבות העברים לצאת מאור, היתה האלוהות שכרתה ברית עם נח אחרי המבול, לא להשמיד את עולמו של האדם.

     ובכן, מדוע ניתן הצו הזה לאבות העברים לעזוב את אור? למען נבין את הסיבה לצו הזה לאבות העברים לעזוב את אור, עלינו שוב להסביר שאור באותם ימים היתה כבר כבושה בידי הכשדים השמיים, אבל תרבות השומרים השתמרה בה.

      לפי התרבות השומרית, לפי הקוסמולוגיה שלה, אלי תרבות זו פעלו לפי חוקי גורל, חוקים שגזרו, גזרו באופן שרירותי.

       הזכרנו כבר בשעורים קודמים, שהאלה של אור נינגל צעדה לאסיפת האלים, והתחננה לפני אספת האלים לבטל את הגזרה להרוס את אור. אילי שומר, שגזרותיהם היו שרירותיות, לא נענו לתחינותיה של נינגל, באומרם, אין לבטל גזרה.

      האלוהות שצוותה על אבות העברים לעזוב את אור, כפי שראינו, היתה האלוהות שכרתה ברית עם נח מלהרוס את עולמו של האדם. אלוהות זו בשונה מאלוהי שומר לא גזרה גזרות גורל, היא היתה אלוהות כורתת בריתות עם בני אדם.

      הקוסמולוגיה של אבות העברים מראשיתה היתה מבוססת על בריתות בריתות מונעות גזרות שרירותיות.

     קוסמולוגיה זו של אבות העברים שהיתה מראשיתה מבוססת על בריתות, פרושה היה שאבות העברים השלימו עם הסדר האלוהי, והאלוהות נעשתה ערבה לעולמם.

    מה היה פרוש השלמה עם הסדר האלוהי? השלמה עם הסדר האלוהי בעולם פירושו היה השלמה עם חוקי הקיום. ראינו ממשל 'עץ הדעת', שלפי חוקי הקיום, מנעד משך קיומו של האדם הוא בין 'עץ הדעת' ל'עץ החיים'.

      אבות העברים השלימו עם חוקים אלו, אימצו רק 'עולם נגלה', לא יצרו עולמות חלופיים, נוסח המצרים העתיקים.

      מחוץ לעובדה שאבות העברים השלימו עם עולם נגלה בלבד, כפי שראינו שהם השלימו עם קיום קצוב חיי האדם.

      בנקודה זו, השלמה עם קיצוץ חיי האדם, מחשבת התנ"ך נבדלה מרוב התרבויות האחרות, וכאן נקח רק את דוגמת תרבות יוון.

      בהבדל ממחשבת התנ"ך, היוונים שבהבדל מהעברים לא היו מודעים למוצאם, ראו את עצמם ילידי האדמה, ראו את עצמם נצחיים.

     אבל חוקי הקיום לא שתפו פעולה עם אמונתם של היוונים על היותם נצחיים, המוות הוכיח להם אחרת.

      מבחינה זו העדר ההשלמה ארכיטיפית של היוונים עם קיצוב משך קיום האדם, הוביל אותם לסכסוך עם עליונים. מבחינה זו היוונים לא היו שונים מהמצרים העתיקים שלחמו באיליהם, לא היו שונים מהשומרים שהיו מסוכסכים עם אליהם.

      אבל הסירוב הזה של היוונים להשלים עם חקי הקיום, יצר אצלם את הרגשת הטראגדה. גיבורים בצורה שרירותית נענשו על-ידי כוחות על, אלים כמו המוירה שגזרה חוקים שרירותיים, אלי אולימפוס שקנאו בגיבורים, באדם. וזאוס שהעניש את החצי-אל פרומתיאוס שהעניק לאדם את האש, להקל על גורלם.

    אם אנו לוקחים את דגם הענשת פרומתאוס על-ידי זאוס, על כי העניק לאדם את השימוש באש, על-ידי כך הפר את האיסור מלהסיג גבולות האלים, ומשווים סכסוך זה עם עליונים, עם פרק הבריאה, ניווכח על ההבדל בקוסמולוגיות של שתי התרבויות.

     פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, הוא כבר פרי השלב השני של התפתחות פילוסופית השפה התנ"כית. לפי פרק זה אלהים בורא את העולם למען האדם.

     ובכן,  פרק  הבריאה מוכיח לנו שבקוסמולוגיה התנ"כית אין סכסוך בין האדם לעליון. הרי לפי קוסמולוגיה תנ"כית, הקשרים בין האדם לעליון הסתמכו על 'ברית', ובברית שני הצדדים מסכימים על תנאים, ואם הם ממלאים את התנאים לא קיים ביניהם סכסוך.

      כבר בראשית תולדות האבות יכלו להתהוות טראגדיות מהתנהגות אנושית. מקרה מובהק הוא סיפורו של יוסף, הבן האהוב על אביו יעקב, העדפתו מעוררת את קנאת אחיו, המתנכלים לו, מוכרים אותו. קנאה תמיד מובילה לטראגדיות. ובכן, למרות התנכלות האחים ביוסף המועדף, אנו נוכחים שיוסף בסופו של דבר מגשים את חלומותיו שבגינם שנאו אותו אחיו, הופך לשר במצרים, מציל את אחיו ואביו מרעב. בהקשר התנ"כי, ישר דרך גם אם התנסה בסבל, מצליח, כיוון שבעולם של בריתות הצדיק לא נענש.

       אבל אנו יכולים לראות דוגמה נוספת, מאוחרת יותר, דוגמת איוב שפוקדים אותו אסונות, לפי פרשנויות, המקרה שלו היה דגם של טראגדיה, אבל לא כך לפי מחברי דרמה זו. אלוהים המתגלה לאיוב בעל הטרוניות על גורלו, מוכיח לו שלמרות התרחשויות של סבל, לאדם הוענקו האפשרויות להתחיל מחדש. ובאמת איוב מתחיל  את חייו מחדש ומת שבע ימים.

    פרשת איוב שוב מוכיחה לנו שבעולם של עליון, שהנו ערב לעולמו של האדם, המבוסס על בריתות, טראגדיות לא פוקדות את האדם.

      אולי בהקשר פרשת איוב עלינו לחזור על טעותו של יונג בספרו בשם 'תשובה לאיוב'. יונג לא הבין את מחשבת התנ"ך, הוא יצא מזוית נוצרית, טען שאלהים נכשל במקרה של איוב, ולכן היה צורך בהופעתו של ישוע.

      מקרה הנצרות, ישוע שנצלב, הוא דוגמה נוספת של סטיה של יחיד, במקרה זה ישוע, שהיו לו יומרות  לשנות סדרי עולם בניגוד לבריתות. הוא נצלב, ועל הצלב הכיר בטעותו הכריז 'אלי, אלי למה שבקתני'. מיסדי הנצרות נתנו פרשנות מוטעית למקרה ישוע, לא התיחסו להודאתו בכשלונו על כי הפר את תנאי הברית.

     יונג עם פרשנותו למקרה איוב התעלם מהעובדות שההבטחות המוטעות בשמו של ישוע, על-ידי מיסדי הנצרות לא התקימו. הרי לותר הכיר בכך ולכן המליך את השטן, ושטן זה הוביל להרסנות מלחמת העולם השניה. קלווין לעומתו חזר לרוב עקרונות התנ"ך, נתן מקום ל'השגחה' וחוקיה.

      סדרי עולם לא השתנו לפי הבטחת שאול הטרסי, גם השטן של לותר לא צלח לשנות את עולמו של האדם, האפשרויות היחידות שנותרו היה לחזור לעולם הבריתות של התנ"ך.

       עולם הבריתות של מחשבת התנ"ך משלימה עם חוקי הקיום, חוקים המאפשרים קיום רק אם יש קצוב במשך קיומן של הישויות.

      כל הנסיונות של בני אדם לשנות סדרי עולם לא צלחו ולא יכולות לצלח.

      האדם הוא דייר משנה ביקום, המתת שהוענק, 'דעת'

 אין פירושו שביכותו לשנות את הסדרים היקומיים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: