ארכיון חודשי: ינואר 2021

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 542 – עיקרון הברית דוחה מתווכים, עיקרון הברית דוחה פולחן

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 542 – עיקרון הברית דוחה מתווכים, עיקרון הברית דוחה פולחן

     אם אנו בודקים את משל 'עץ הדעת', את פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, את עשרת הדברות, אנחנו עדים לכך שאין בהם זכר לא למתווכים, אין בהם זכר לפולחן.

      הכנסת עיקרון ה'מתווך', הכנסת עיקרון הפולחן היו תולדה של המרד של אהרון באחיו משה, בהפעלת 'עגל הזהב' על ידו. למשה לא היתה ברירה אלה להתפשר עם אחיו, לתת מקום למתווך, לתת מקום לפולחן.

     למרות התפשרות זו של משה עם אחיו, נתינת מקום ל'מתווך' נתינת מקום לפולחן, מחשבת התנ"ך עוצבה על-ידי העיקרון ה'ברית', דוברי עיקרון זה הנביאים התנגדו לקורבנות, קורבנות שהנם שוחד לאלוהות, הם היו דוברי ההשקפה הקיומית, השקפה פרי עיקרון הברית.

       ההשקפה מבוססת על בריתות היתה פרי המהפכה המחשבתית של יוצאי אור, מהפכה מנוגדת לנטיות ארכיטיפיות של בני אדם, לשחד כוחות למען קבלת תמיכה מהם. נטיה ארכיטיפית זו לשחד עליונים, מבוססת על אמונה מאגית, הרי שיחוד מבוסס על אמונה שאפשר על-ידי שיחוד להכריח עליונים להיענות למשאלות.

       אנחנו רואים שבתוך עשרת הדיברות, בדבר השני והשלישי, יש התנגדות ל'מאגיה. הדורות לא הבינו שהדיבר השלישי, דבר האומר: 'לא תשא את שם יהוה אלהיך לשאו…'הוא איסור מנהג מצרי. המצרים העתיקים האמינו ששם כבר כולל את כל היכולות, שם הוא ישות מאגית. והם היו נלחמים עם אליהם בטענה שהם מכירים את שמם,  ובאמצעי השם המאגי, יכולים לנצחם .

    גם הדבר השני מכוון נגד הפיכת עליונים למוחשיים, מוחשיים על- ידי פסלים או אמצעים אחרים, כדי לשלוט בהם. עד היום לא מובן לבני אדם שהפיכת עליונים לפסלים, הוא מעשה ארכיטיפי מאגי, רצון לשלוט בהם. ברוב התרבויות מנהג זה להפוך עליונים למוחשיים בפסלים, הוא דחף מאגי להוריד אותם ממצבם הנעלם שאין לאדם יכולת של שליטה עליהם, להפוך אותם למוחשיים. בהמשך למנות 'מתווכים', שמאצילים עליהם יכולות שליטה בעליונים על-ידי קורבנות, פולחן.

      כפי שראינו שהמרד של אהרון באחיו משה על-ידי יצירת 'עגל הזהב', שלל את האיסורים בדבר השני והשלישי. למרות  סטיה זו, אנו מוצאים הכרזה בספר במדבר, פרק כ"ג, 23 : 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל…".

     למרות הכרזות אלו, איסור נחש וקסם, המבוססת על בריתות, לאט לאט הנטיות האנושיות הארכיטיפיות עשו את שלהם, השפעת הכוהנים צאצאי אהרון  השתלטו על יהודה אחרי חורבן בית ראשון, דחו את הנבואה, נבואה שהיתה ביטוי ההשקפה יצירת יוצאי אור, יוצרי ההשקפה על בריתות, בריתות בין עליון לבני ישראל, בריתות כעקרונות בעולם האדם.   

      אמנם הפרושים בהבדל מהכוהנים עסקו בהלכה, אבל לאט לאט הם הפכו את ההלכה לפולחן, שאף הוא דחה את ההשקפה הפילוסופית הלשונית. הוכחה שההלכה הפכה לפולחן הוא בזה שכל מי שמילא אותו, רשאי היה ליצור השקפות מנוגדות להשקפות הפילוסופיות שהיו מבוססות על בריתות.

    אנחנו יכולים לקחת את דוגמת תלמידו של האר"י, חיים וויטאל,     שבספרו  'עץ חיים', יצר קוסמולוגיה שונה לגמרי מזו שבפרק א' של ספר בראשית. חיים וויטאל יכול היה ליצור קוסמולוגיה שונה לגמרי מהקוסמולוגיה שבפרק א' של ספר בראשית, כיוון שלפי חכמי הפרושים, כל מי שמילא את ההלכה שהפכה למעין פולחן, רשאי היה להאמין בקוסמולוגיות שונות מאלו שבפרק א' של ספר בראשית.

       קוסמולוגיה זו שחיים וויטל יצר בספרו 'עץ חיים', היא קוסמולוגיה מושפעת מהשקפות גנוסטיות. בקוסמולוגיה זו שבספר 'עץ חיים', האלוהות צמצמה את עצמה למען לאפשר את עולמו של האדם. אבל האור שחדר לחלל זה שהתפנה מהאלוהות, אור זה נשבר והתפזר. על המאמינים לאסוף את האור שהתפזר. השקפה זו איפשרה את הופעת משיח שקר בדמותו של שבתאי צבי, המתווך.

       אנחנו אפילו יכולים להתיחס לשם הספר של חיים וויטאל, 'עץ החיים'. הרי לפי משל 'עץ הדעת' נאסר לאכל מפרי 'עץ החיים', ואנו רואים שהקבלה, וגם חיים וויטאל העדיפו את 'עץ החיים' על 'עץ הדעת', כל הסטיות האלו הותרו, אם צאצאי העברים מלאו את ההלכה שהפכה למעין פולחן.

      כל הסטיות האלו מפילוסופית השפה שהיתה מבוססת על השקפה של בריתות, השקפה שדחתה מוסד מתווך, דחתה פולחן, השכיחו מצאצאי העברים את המהפכה המחשבתית שיוצאי אור חוללו. צאצאי העברים כאשר עומתו עם פילוסופיות זרות, אימצו אותן, או חיפשו דמיון בין ירושת אבותיהם, לבין פילוסופיות קוטביות להן. כך עשה פילון האלכסנדרוני שרצה לראות סינתזיה בין השקפת אבותיו לבין פילוסופית אפלטון, שהיתה קוטבית לה. גם הרמב"ם ניסה לראות דמיון בין השקפות אבותיו לבין הפילוסופיה האריסטוטלית, הקוטבית.

      שכיחת פילוסופית השפה כתוצאה מהפיכת ההלכה למעין פולחן, הכשיר את הקרקע לגלות הארוכה. כל זה התאפשר כיוון שהשכחת פילוסופית השפה שהיתה בסיס לחברה מבוססת על השקפה קיומית מדינית, והפיכת ההלכה לפולחן, הפך את צאצאי אבות העברים ל'עדה דתית', בשונה מחברה מדינית.

       המעגליות בהשקפות אנושיות, לאט לאט פעלה, ושנתה לגמרי את אמונתם של צאצאי יוצאי אור. אמנם צאצאים אלו לא השתחוו לפסלים כמגלמי האלוהות, אבל עבדו לאלוהיהם בהופכם את החוקים במקום היותם קיומיים, מדיניים, לפולחניים.

       הפולחן החדש, פולחן החוקים שלא היו יותר חוקים קיומיים מדיניים, החזיר ליהדות את מוסד המתווכים, לא מתווכים מקריבי קורבנות, מתווכים בדמות רבנים, שהצדיקו את הגלות ואת השחרור ממנו הועידו לאחרית הימים למעשה גאולה על-טבעית.

      חכמי התלמוד שכחו שאבות העברים השתחררו מגלות ממצרים בכוחות עצמם, בבורחם למדבר. הם כבשו את ארץ כנען בכוחות שלהם.

         כל האמונות בגאולה על-טבעית היא מנוגדת להשקפה על בריתות, בריתות קיומיות.

      ברור שהמהפכה הציונית במידה מסוימת חזרה לעקרונות קיומיים. אבל היא לא חדשה, לא פיענחה את הפילוסופיה הלשונית. ללא פיענוח כזה היא חסרה בסיס רעיוני, ערבות רעיונית.

      בלי ערבות רעיונית המהפכה הציונית חסרה תשתית מוצקה.

      אפילו הנצרות המערבית, שהיתה תולדה של מרד יהודים הלניסטיים בעקרונות התנ"ך, לפי אותו תהליך מעגלי, בהשפעת תורת קלווין, חזרו במידה לעקרונות התנ"ך, תהליך שהציל את העולם הנוצרי המערבי מהכוחנות הלותרנית.

      המהפכה של אבות העברים היתה תופעה חד-פעמית, מהפכה בתפישת האדם את קיומו כיצור לשוני, יצור שהוענקה לו מתת 'דעת'. דעת המתגשמת על-ידי בריתות, דעת היוצרת את עולמו הלשוני של האדם באמצעות בריתות.

      תובנה זו של יוצאי אור, תובנה שעולמו של האדם הוא פרי 'דעת', 'דעת' היוצרת את עולמו של האדם באמצעות בריתות, היא התובנה היחידה לחידת קיומו של האדם.

      עולמו של האדם הודות ל'דעת', הוא פרי חוקי הקיום שאף הם פועלים לפי בריתות.

      היקום כולו פועל לפי חוקי הבריתות, לא תלוי בכוחות, כוחות שהם אנרגיה סטטית. היקום הוא תולדה של 'חופה', חופה מבוססת על בריתות.

    מן הראוי שצאצאי יוצאי אור יחזרו לעקרונות במשל 'עץ הדעת', לפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, יחזרו לעשרת הדיברות הלוחמות במאגיה, מאגיה של כוחות סטטיים.

     על צאצאי העברים לחזור למהפכה המחשבתית של יוצאי אור, מהפכה הרואה את העולם פרי 'דעת', 'דעת' היסוד היקומי המארגן את האנרגיה המפוזרת, מארגן אותה למען כריתת בריתות בין הישויות, בין העליון, ללא מתווכים, ללא קורבנות.