אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית שעור 545 – מקריות בהתפתחות תרבויות
מפליאה העובדה שאלו העוסקים בשפה לא העלו, לא מעלים את השאלה, מדוע תרבויות שונות זו מזו.
הרי רוב העוסקים בשפה רואים אותה כ'נתון', נתון כמו הראיה, או רואים אותה בנוסח של נעם חומסקי פרי גן ביאולוגי, דעה שהתקבלה על רבים.
אם השפה היא נתון, או פרי גן ביאולוגי, תרבויות היו צריכות להיות דומות, כיוון שאם השפה הנה נתון היא יכולה ליצור רק דגם אחד.
עובדה היא שרוב אלו העוסקים בשפה לא תוהים על כך שלמרות מה שהם מאמינים בו, האדם יוצר תרבויות שונות.
בלי ספק למען נוכל לענות על העדר תהיות אלו מדוע תרבויות שונות, עלינו לחזור בקיצור על טענות שכבר דנו בהן, על מהות השפה, שהיא נתון גנטי רק ביכולת לשפה. אבל הגשמת השפה, בשלב השני שלה, היא פרי בריתות בין יחידים איך לכנות קולות היוצאים מגרונם של יחידים, קולות על צרכים, והצורך לזכור שמות אלו ששניים מעניקים לקולות, כיוון שהשפה היא לא מוחשית, השמות נגוזים, ויש לאכסן את השמות הנעלמים בזכרון. ואם קהילה המציאה כתב, לרשום אותם בכתב.
קיימת עוד עובדה שלא נהירה לרוב אלו העוסקים בשפה, שמתת זו, השפה הנוצרת בשני שלבים היא אינפורמציה לא מקובעת, בהבדל מאינפורמציה מקובעת, כמו ה-DNA. נוסף לכך, שפה, אינפורמציה לא מקובעת מבוססת על 'רצון חופשי'. הרי נאמר לנו במשל 'עץ הדעת', משל בסיס הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, ש'דעת' מבדילה, והרי אי אפשר להבדיל ללא רצון חופשי. העובדה, שהמשל לא מציין את העובדה הזו, שהיכולת להבדיל מבוססת על 'רצון חופשי', היא תוצאה מכך שמשל זה הוא אינטואיטיבי, לא מודע לשלבים מאוחרים, לכן הוא מדלג על שלבי בינים, מסתפק ביעוד של המשל בלבד.
אחרי הקדמה זו אנו יכולים לדון בתופעה של קיום תרבויות שונות, שונות במקריות היווסדותן.
נשאלת השאלה מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות המצרית העתיקה, מדוע שונה תרבות התנ"ך מהתרבות היוונית המאוחרת יותר. על שאלות אלו אפשר רק לענות, אם מקבלים את ההנחה שהשפה מוגשמת בשני שלבים, שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת.
אם השפה היתה פרי אינפורמציה מקובעת כמו ה-DNA , תרבויות היו צריכות להיות דומות. אבל היות שהשפה הנה אינפורמציה לא מקובעת, מתאפשרות תרבויות שונות, שונות כתוצאה היותם פרי מקריות.
לגבי ההבדל בין התרבות התנ"כית לזו היוונית המאוחרת יותר, יש לנו עדויות. אנחנו יודעים שאבות העברים בפקודת אלוהות יצאו מ'אור', אור מרכז תרבות שומרית, תרבות חד-פעמית שהמציאה משפט, המציאה ספרות, המציאה את הכתב הראשוני.
אם אנו רוצים להשוות בין שתי התרבויות העברית והיוונית, העובדה שהיוונים בהבדל מהעברים לא זכרו את ראשיתם, זוהי סיבה להתפתחות שונה של שתי התרבויות.
ואם ידוע לנו שאבות העברים יצאו מאור במצוות אלוהות, עובדה זו יכולה מיד להסביר לנו את האופי המיוחד של תרבות התנ"ך.
עובדה זו של יציאת אברהם ומליו מאור, וביציאתם ממנה נפגשו בתרבויות שונות, מסבירה את העובדה שאבות אלו חוללו מהפכה מחשבתית. אבות עברים אלו יכלו לחולל מהפכה מחשבתית רק כיוון שהם התבססו על התרבות השומרית, מרדו בכמה מעקרונות תרבות זו.
היציאה של אבות העברים ממרכז תרבות אוטוכטונית, ופגישה עם תרבויות אחרות יצרו אצלם תובנות יחסיות על שפה ועל ערכים.
המהפכה שאבות העברים חוללו התאפשרה רק כיוון שהיא התבססה על התרבות השומרית, שבכמה מעקרונותיה אבות העברים מרדו.
ובכן, משל 'עץ הדעת', כפי שציינו התבסס על 'רצון חופשי, עיקרון שהיה חסר בתרבות השומרית. השומרים האמינו בחוקי גורל, האמינו שאיליהם גוזרים ומבצעים חוקים אלו בשרירותיות.
אבות העברים שביציאתם מאור פגשו תרבויות אחרות, נוכחו לדעת שחוקים נוצרים במקריות, כפי ששפות נוצרות במקריות על-ידי קהילות. ואם חוקים נוצרים במקריות אפשר לשנותם.
אבות העברים שנוכחו שכל קהילה יוצרת את שפתה, את חוקיה, הגיעו למסקנה שהשפה, נוצרת באמצעות בריתות, שחוקים נוצרים באמצעות בריתות.
על היווצרות מושג ה'ברית', אין לנו תעוד, אבל הוא מסתבר מהכרות אבות העברים על האופן היחסי שלפיו נוצרים שפות, חוקים. אין לנו עיקרון 'ברית' בתרבויות אחרות, למרות שהשפה כופה את חוקי היווצרותה על אנשים, מבלי שאלו מודעים לחוקים אלו, למרות שהם עושים בהם שימוש. תרבויות אחרות בצעו את חוקי היווצרות מתת השפה, הם בצעו אותם בצורה מכנית, כך שנשלל מהם מודעות עליהם.
אנחנו יכולים לסכם שתרבות התנ"ך נוצרה בצורה מקרית מהעובדה שאבות העברים יצאו מאור.
ומה גרם להתפתחות שונה של תרבות יוון, הזכרנו שהיוונים לא זכרו את מוצאם, חשבו את עצמם ילידי האדמה, חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם לנצחי.
מאחר שאמונתם של היוונים בנצחיות האדם התנגשה עם מציאות היותם מוותים, גרם להם ליצור קוסמולוגיה של סכסוכים עם העליונים, לחשוב שאלו מתנכלים בהם, מקנאים בהם. כך יחסו לאלה ה'מוירה' כוונות זדוניות, למעשה אלה זו היתה הגשמות חוקי הקיום הקוצבים במשך קיום האדם.
אנחנו יכולים להוסיף לסכסוך זה של היוונים בעליונים, בדוגמת פרומתיאוס, מיצירת איסכילוס. חצי אל זה נענש על-ידי זאוס, כיוון שלימד את האדם איך להשתמש באש.
אנחנו עדים למקריות של התפתחות שתי תרבויות, העברית והיוונית. היוונים שחשבו שהעולם נצחי, שכל הדברים נצחיים, התעמרו בשפה, שללו ממנה יצירת הערכים שלהם. היוונים ששללו מהשפה יכולת יצירה, גם לא היו מודעים למושג 'רצון חופשי', הם יתרו מושג זה. רק הרופא הפילוסוף גלן במאה השניה לספירה עמד על עובדה זו, על החסר בתרבות היוונית של מושג 'רצון חופשי', והימצאותו בפרק א' של ספר בראשית היכן שהאלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית, בניגוד לאמונתם של היוונים על עולם נצחי שלא נברא.
מאחר שהיריעה לדיונינו קצרה, נזכיר בקיצור שהיות השפה אינפורמציה לא מקובעת, איפשר למחולל הרפורמציה לותר, לשלול מהשפה את ה'רצון החופשי', בספרו בשם 'העדר רצון חופשי'. בספר זה הוא המליך את השטן על העולם הנגלה, שטן שליט באמצעי כח, שטן זה לא נזקק לעיקרון 'רצון חופשי', לא נזקק לשפה.
ואם לותר שלל מהשפה את תכונת 'רצון חופשי', הגדיל גיתה לעשות, בשללו את העיקרון של השליח יוחנן, 'בראשית היה הדבר', מאתים שנה אחרי הרפורמציה, בדרמה שלו 'פאוסט'. בדרמה זו הוא שלל את השפה, הפך אותה ל'מעשה', מעשה שהפך ל'פקודה', ברייך השלישי.
ובכן, יכולות אלו לשלול מהשפה את אופני תפקודה מתאפשר כיוון שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, שאפשר לעשות בה שימושים שונים.
העובדה שהשפה היא אינפורמציה לא מקובעת, לכן מאפשרת יצירת תרבויות בצורה שונה כתוצאה ממקריות, יכול להסביר לנו גם את העובדה שהמקריות הזו שאינפורמציה לא מקובעת מאפשרת, מאפשר גם מחיקת תרבויות קודמות, גם עובדה זו היא מקרית.
לותר שמרד בכנסיה הקאתולית במחי יד אחת הצליח להחליש עולם קאתולי זה.
אבל המקריות בזמן הרפורמציה איפשר לשני התיאולוגים לותר וקלווין ליצור תרבויות שונות, דתות שונות.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
מאחר שהאדם לא מודע לעובדה שדברים נוצרים במקריות, על בסיס עקרונות מקריים של היוצרים אותם, העולם הפרוטסטנטי לא היה מודע על ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין.
אוניברסיטה ווירטואלית - פלוסופית השפה 