אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

     מעטים האנשים הקוראים ביוגרפיות, למען לדעת על סיבות של פעולות דמויות, שעמדו מאחורי מעשים מכריעים בתולדות האנושות.

     כל סגת פצצת האטום החלה עם פרסום של איינשטיין את הנוסחה המפורסמת שלו, 'אנרגיה שוה מסה כפול מהירות האור ברבוע' בשנת 1905.

      מהביאוגראפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון, אנו למדים (עמ' 605) שכאשר באו אליו המדענים פיזיקאים, בשנת 1939, שלמדו בגרמניה, יהודיים ממוצא הונגרי, שהיו פליטים, סילרד, וויגנר וטלר, שפחדו שהגרמנים עלולים לפתח פצצת אטום, הסבירו    לאיינשטיין על ביקוע האורניום, שאפשר ליצור ממנו פצצה אימתנית, איינשטיין המופתע מפירוט המדענים, הכריז:' אני בכלל לא חשבתי על זה'.

      ובכן, איינשטיין בכלל לא חשב שמנוסחתו המפורסמת תוביל ליצירת פצצה אימתנית. איינשטיין ראה בנוסחתו המפורסמת, ניסוח מתמטי של שויון בין אנרגיה ומסה, הוא לא חשב שהניסוח המתמטי  מסמל את כמות האינפורמציה הנדרשת לשבות אנרגיה, ולהפוך אותה למסה.

     טעותו של איינשטיין, סמלה את עולם המדע מאז היוונים, שראו במתמטיקה מהות, ולא אמצעי מודד כמויות ומרחקים בלבד, כפי שעד היום מדענים ופילוסופים עדיין חושבים על זמן כמהות, ולא מודד בלבד של התרחשויות.

       איינשטיין פעל לפני גלוי ה-DNA, במחצית המאה הקודמת, הרי הוא נפטר בשנת 1955, טרם מודעות תפקיד האינפורמציה התפשטה, אחרי הגלוי של ה-DNA.

    בהבדל ממתמטיקה שאינה מהות, אינפורמציה בדומה ל-DNA

היא מהות, יוצרת ישויות.

   הפיזיקאים סילרד, טלר וויגנר כבר ידעו מהתפתחות שלבים בפיזיקה, שאפשר להפריד, להפקיע, בין האנרגיה, במקרה של אורניום, לבין האינפורמציה ששבתה אותה. שחרור האנרגיה משבייתה  באינפורמציה, יכולה ליצור פצצות אימתניות.

    ידיעות אלו היו גם ידועות לפיזיקאים גרמניים כמו הייזנברג, ממציא תורת האי וודאות, שקיבל על כך פרס נובל.

      המדענים היהודיים האלו פחדו שאם גרמניה תפתח פצצה כזו, היא תוכל להשתלט על העולם, להרוס אותו. לכן פנו לאיינשטיין שיזהיר את ממשלת ארה"ב על סכנה כזו ולהקדים וליצור את הפצצה.

       הקדמה זו באה רק למען להוכיח שאיינטיין ומדענים אחרים לפני  גלוי ה-DNA, לא היו מודעים לתפקיד האינפורמציה המעצבת, את הישויות ואת גרמי השמים. היא מבצעת את זה, בשוביה אנרגיה מפוזרת והפיכתה למסה או לישויות כמו גרמי שמיים.

     היוונים שלא העניקו לשפה תפקיד יצירה, ראו במתמטיקה מהות, ,  ולא אמצעי מסדיר סדר בכמויות, מודד מרחקים. ומאחר שהעולם המערבי, הנוצרי היה פרי המרד של שאול הטרסי, שמרד במשל 'עץ הדעת', והושפע מהמחשבה היוונית על קיום נצחי. הוא גרם לכך, שהנצרות שהיתה פרי המרד הזה שלו, מרד במשל  'עץ הדעת', בסיס פילוסופית השפה, עולם מערבי, מדעניה, קבלו את האמונה המוטעית של היוונים  בתפקיד המתמטיקה, ראו בה מהות.

     העולם הנוצרי שהושפע מדעות יווניות, לא ידע על תפקיד האינפורמציה במחשבת התנ"ך, שתחילתה במשל 'עץ הדעת', משל מודע לכך, ש'דעת', שפה, אינפורמציה יוצרת. הוא לא ידע על כך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את המשל הזה. בהמשך, בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה התנ"כית, שעל בסיסה נוצר פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, וגם על כך לעולם המערבי לא היה מידע.      

    בפרק הבריאה הזה, פרק א' של ספר בראשית, האלוהות יוצאת מהאין, ב'אומר', שפה, אינפורמציה, יוצרת את הישויות מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת.

      ובכן, מחשבת התנ"ך הקדימה את העולם המערבי, המדעי, בידיעה  שהישויות, המסה, שבויות באינפורמציה.

      לכן אפשר לסכם במשפט פרדוקסלי, שמה ש'משה ידע, איינשטיין לא הבין'.                                                                                                                        אם אנו מיחסים את יצירת פרק א' של ספר בראשית למשה, פרק ההופך להקדמה ל'עשרת הדברות', משה ידע על אינפורמציה מעצבת את היקום, בעוד שאיינשטיין כתוצאה מהירושה היוונית, לא הבין שנוסחתו המפורסמת: 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבוע', מלמדת שהנוסחה המתמטית מצביעה על כמות אינפורמציה השובה אנרגיה והופכת אותה למסה. מכאן  הכרזתו של איינשטיין,: 'לא חשבתי על זה', תגובתו על פירט הפיזיקאים איך אפשר לפרק אנרגיה משבייתה באינפורמציה.

      ובכן, פצצת האטום היא פרי יכולת לשחרר את האנרגיה השבויה באינפורמציה, שחרור היוצר פצצה.

      כל האמור לעיל, מטרתו לחזור לתובנה העילאית במשל 'עץ הדעת', שהקדים את עולם המדעי המערבי בתובנה על אינפורמציה המעצבת את היקום, הבנה שאיפשרה את יצירת פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, שהעולם המערבי לא התיחס אליו כפרק מדעי פילוסופי, התיחס אליו רק כעדות דתית. אי התיחסות זו לפרק הבריאה, כתוצאה של מרד שאול הטרסי, גרם להשכחת פילוסופית השפה שבתנ"ך.

    למרות גלוי ה-DNA, העולם המערבי חסר עדיין את התובנות הנמצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית.

      ההתעקשות המערבית לראות את השפה כחלק מהמח, כנתון, מהניירונים, ולא פרי 'דעת', דעת חיצונית, שהנה חלק מהאינפורמציה היקומית המעצבת את הישויות מהאנרגיה המפוזרת, מקשה על עולם זה להבין את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם להתבונן על היקום החיצון.

      לפי הביוגרפיה הנ"ל של איינשטיין, הוא האמין בתורת שפינוזה על היות היקום 'פנתאיזם', פנתאיזם שלא משאיר לאדם 'רצון חופשי'. ואם האדם חסר 'רצון חופשי', היאך הוא יכול להתבונן על היקום מסביב. כנראה שאיינשטיין איש המדע המהולל, לא שאל את עצמו, כיצד הוא יכול היה להתבונן על היקום מחוצה לו, להגיע לתוצאות מדעיות.

      ובכן, איינשטיין היה תוצר המחשבה המערבית, מחשבה פרי המרד של שאול הטרסי, עובדה שמנעה ממנו לשאול במה האדם שונה מישויות אחרות על כדור הארץ, החסרות שפה. איינשטיין אפילו הוסיף על העדר קושיה זו, את העובדה של שלילת 'רצון חופשי',  מתורת שפינוזה.

     איינשטיין, לפי הביאוגראפיה הנ"ל, הבין שבשללו 'רצון חופשי' הוציא אותו מעדת היהודים.

    לאדם יכולת ה'הדחקה', יכולת השוללת ממנו להתיחס למציאות שלא תואמת את משאלותיו, שוללת ממנו תובנות. כנראה שאיינשטיין המהולל, אף הוא היה קורבן ה'הדחקות', לא שאל שאלות לא רצויות.

     פצצת האטום, שהנה פרי שחרור אנרגיה שבויה באינפורמציה, מלמדת שמהות היקום היא האינפורמציה, או לפי משל 'עץ הדעת' 'דעת', לא מתמטיקה, שרק מסדירה סדר בכמויות, המודדת מרחקים, מתמטיקה אינה 'מהות', כפי שהיוונים חשבו, כפי שאנשי מדע חשבו לפחות עד לגלוי ה-DNA. דברים שהיו ידועים למחשבת התנ"ך הושכחו על-ידי המרד של שאול הטרסי.

     האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות בשובייה אנרגיה מפוזרת, נוהגת לפי חוקי הבריתות, לא לפי כללים מתמטיים. האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות פועלת לפי חוקי בריתות, כפי שגם השפה שלנו פועלת לפי בריתות.

      עולמינו מורכב מישויות נפרדות, ישויות נפרדות הנמשכות זו לזו. ב'גרוויטציה' לא כוחות או אנרגיה נמשכות זה לזה, אלא ישויות שהן אינפורמציה.

     ה- DNA, אינפורמציה מקובעת, היא אלגוריתם, אלגוריתם הנותן הוראות לאנרגיה שהעובר צורך איך להתפתח.

      האינפורמציה היקומית הנה אלגוריתם, הוראה המצביעה איך לשבות אנרגיה מפוזרת למען ליצור ישויות, מסה, גרמי שמים, ואלו לפי חוקי הבריתות נמשכים זה לזה.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

     מעטים האנשים הקוראים ביוגרפיות, למען לדעת על סיבות של פעולות דמויות, שעמדו מאחורי מעשים מכריעים בתולדות האנושות.

     כל סגת פצצת האטום החלה עם פרסום של איינשטיין את הנוסחה המפורסמת שלו, 'אנרגיה שוה מסה כפול מהירות האור ברבוע' בשנת 1905.

      מהביאוגראפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון, אנו למדים (עמ' 605) שכאשר באו אליו המדענים פיזיקאים, בשנת 1939, שלמדו בגרמניה, יהודיים ממוצא הונגרי, שהיו פליטים, סילרד, וויגנר וטלר, שפחדו שהגרמנים עלולים לפתח פצצת אטום, הסבירו    לאיינשטיין על ביקוע האורניום, שאפשר ליצור ממנו פצצה אימתנית, איינשטיין המופתע מפירוט המדענים, הכריז:' אני בכלל לא חשבתי על זה'.

      ובכן, איינשטיין בכלל לא חשב שמנוסחתו המפורסמת תוביל ליצירת פצצה אימתנית. איינשטיין ראה בנוסחתו המפורסמת, ניסוח מתמטי של שויון בין אנרגיה ומסה, הוא לא חשב שהניסוח המתמטי  מסמל את כמות האינפורמציה הנדרשת לשבות אנרגיה, ולהפוך אותה למסה.

     טעותו של איינשטיין, סמלה את עולם המדע מאז היוונים, שראו במתמטיקה מהות, ולא אמצעי מודד כמויות ומרחקים בלבד, כפי שעד היום מדענים ופילוסופים עדיין חושבים על זמן כמהות, ולא מודד בלבד של התרחשויות.

       איינשטיין פעל לפני גלוי ה-DNA, במחצית המאה הקודמת, הרי הוא נפטר בשנת 1955, טרם מודעות תפקיד האינפורמציה התפשטה, אחרי הגלוי של ה-DNA.

    בהבדל ממתמטיקה שאינה מהות, אינפורמציה בדומה ל-DNA

היא מהות, יוצרת ישויות.

   הפיזיקאים סילרד, טלר וויגנר כבר ידעו מהתפתחות שלבים בפיזיקה, שאפשר להפריד, להפקיע, בין האנרגיה, במקרה של אורניום, לבין האינפורמציה ששבתה אותה. שחרור האנרגיה משבייתה  באינפורמציה, יכולה ליצור פצצות אימתניות.

    ידיעות אלו היו גם ידועות לפיזיקאים גרמניים כמו הייזנברג, ממציא תורת האי וודאות, שקיבל על כך פרס נובל.

      המדענים היהודיים האלו פחדו שאם גרמניה תפתח פצצה כזו, היא תוכל להשתלט על העולם, להרוס אותו. לכן פנו לאיינשטיין שיזהיר את ממשלת ארה"ב על סכנה כזו ולהקדים וליצור את הפצצה.

       הקדמה זו באה רק למען להוכיח שאיינטיין ומדענים אחרים לפני  גלוי ה-DNA, לא היו מודעים לתפקיד האינפורמציה המעצבת, את הישויות ואת גרמי השמים. היא מבצעת את זה, בשוביה אנרגיה מפוזרת והפיכתה למסה או לישויות כמו גרמי שמיים.

     היוונים שלא העניקו לשפה תפקיד יצירה, ראו במתמטיקה מהות, ,  ולא אמצעי מסדיר סדר בכמויות, מודד מרחקים. ומאחר שהעולם המערבי, הנוצרי היה פרי המרד של שאול הטרסי, שמרד במשל 'עץ הדעת', והושפע מהמחשבה היוונית על קיום נצחי. הוא גרם לכך, שהנצרות שהיתה פרי המרד הזה שלו, מרד במשל  'עץ הדעת', בסיס פילוסופית השפה, עולם מערבי, מדעניה, קבלו את האמונה המוטעית של היוונים  בתפקיד המתמטיקה, ראו בה מהות.

     העולם הנוצרי שהושפע מדעות יווניות, לא ידע על תפקיד האינפורמציה במחשבת התנ"ך, שתחילתה במשל 'עץ הדעת', משל מודע לכך, ש'דעת', שפה, אינפורמציה יוצרת. הוא לא ידע על כך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את המשל הזה. בהמשך, בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה התנ"כית, שעל בסיסה נוצר פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, וגם על כך לעולם המערבי לא היה מידע.       

    בפרק הבריאה הזה, פרק א' של ספר בראשית, האלוהות יוצאת מהאין, ב'אומר', שפה, אינפורמציה, יוצרת את הישויות מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת.

      ובכן, מחשבת התנ"ך הקדימה את העולם המערבי, המדעי, בידיעה  שהישויות, המסה, שבויות באינפורמציה.

      לכן אפשר לסכם במשפט פרדוקסלי, שמה ש'משה ידע, איינשטיין לא הבין'.                                                                                                                        אם אנו מיחסים את יצירת פרק א' של ספר בראשית למשה, פרק ההופך להקדמה ל'עשרת הדברות', משה ידע על אינפורמציה מעצבת את היקום, בעוד שאיינשטיין כתוצאה מהירושה היוונית, לא הבין שנוסחתו המפורסמת: 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבוע', מלמדת שהנוסחה המתמטית מצביעה על כמות אינפורמציה השובה אנרגיה והופכת אותה למסה. מכאן  הכרזתו של איינשטיין,: 'לא חשבתי על זה', תגובתו על פירט הפיזיקאים איך אפשר לפרק אנרגיה משבייתה באינפורמציה.

      ובכן, פצצת האטום היא פרי יכולת לשחרר את האנרגיה השבויה באינפורמציה, שחרור היוצר פצצה.

      כל האמור לעיל, מטרתו לחזור לתובנה העילאית במשל 'עץ הדעת', שהקדים את עולם המדעי המערבי בתובנה על אינפורמציה המעצבת את היקום, הבנה שאיפשרה את יצירת פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, שהעולם המערבי לא התיחס אליו כפרק מדעי פילוסופי, התיחס אליו רק כעדות דתית. אי התיחסות זו לפרק הבריאה, כתוצאה של מרד שאול הטרסי, גרם להשכחת פילוסופית השפה שבתנ"ך.

    למרות גלוי ה-DNA, העולם המערבי חסר עדיין את התובנות הנמצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית.

      ההתעקשות המערבית לראות את השפה כחלק מהמח, כנתון, מהניירונים, ולא פרי 'דעת', דעת חיצונית, שהנה חלק מהאינפורמציה היקומית המעצבת את הישויות מהאנרגיה המפוזרת, מקשה על עולם זה להבין את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם להתבונן על היקום החיצון.

      לפי הביוגרפיה הנ"ל של איינשטיין, הוא האמין בתורת שפינוזה על היות היקום 'פנתאיזם', פנתאיזם שלא משאיר לאדם 'רצון חופשי'. ואם האדם חסר 'רצון חופשי', היאך הוא יכול להתבונן על היקום מסביב. כנראה שאיינשטיין איש המדע המהולל, לא שאל את עצמו, כיצד הוא יכול היה להתבונן על היקום מחוצה לו, להגיע לתוצאות מדעיות.

      ובכן, איינשטיין היה תוצר המחשבה המערבית, מחשבה פרי המרד של שאול הטרסי, עובדה שמנעה ממנו לשאול במה האדם שונה מישויות אחרות על כדור הארץ, החסרות שפה. איינשטיין אפילו הוסיף על העדר קושיה זו, את העובדה של שלילת 'רצון חופשי',  מתורת שפינוזה.

     איינשטיין, לפי הביאוגראפיה הנ"ל, הבין שבשללו 'רצון חופשי' הוציא אותו מעדת היהודים.

    לאדם יכולת ה'הדחקה', יכולת השוללת ממנו להתיחס למציאות שלא תואמת את משאלותיו, שוללת ממנו תובנות. כנראה שאיינשטיין המהולל, אף הוא היה קורבן ה'הדחקות', לא שאל שאלות לא רצויות.

     פצצת האטום, שהנה פרי שחרור אנרגיה שבויה באינפורמציה, מלמדת שמהות היקום היא האינפורמציה, או לפי משל 'עץ הדעת' 'דעת', לא מתמטיקה, שרק מסדירה סדר בכמויות, המודדת מרחקים, מתמטיקה אינה 'מהות', כפי שהיוונים חשבו, כפי שאנשי מדע חשבו לפחות עד לגלוי ה-DNA. דברים שהיו ידועים למחשבת התנ"ך הושכחו על-ידי המרד של שאול הטרסי.

     האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות בשובייה אנרגיה מפוזרת, נוהגת לפי חוקי הבריתות, לא לפי כללים מתמטיים. האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות פועלת לפי חוקי בריתות, כפי שגם השפה שלנו פועלת לפי בריתות.

      עולמינו מורכב מישויות נפרדות, ישויות נפרדות הנמשכות זו לזו. ב'גרוויטציה' לא כוחות או אנרגיה נמשכות זה לזה, אלא ישויות שהן אינפורמציה.

     ה- DNA, אינפורמציה מקובעת, היא אלגוריתם, אלגוריתם הנותן הוראות לאנרגיה שהעובר צורך איך להתפתח.

      האינפורמציה היקומית הנה אלגוריתם, הוראה המצביעה איך לשבות אנרגיה מפוזרת למען ליצור ישויות, מסה, גרמי שמים, ואלו לפי חוקי הבריתות נמשכים זה לזה.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 546 -היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

אוניברסיטה ווירטואלית שעור 546 – היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

   איינשטיין, בביאוגראפיה עליו מאת וולטר אייזקסון, כאשר נשאל על אמונתו אומר את הדברים הבאים, (בע'497) :אני לא אתאיסט, הבעיה הכרוכה בעניין זה היא רחבה מדי עבור שכלנו המוגבל, אנחנו דומים לילד קטן הנכנס לספריה ענקית, מלאה בשפות רבות, הילד יודע כי מן הסתם מישהו כתב את הספרים האלה. הוא אינו יודע כיצד…..אנחנו רואים שהיקום מסודר בשיטתיות מרהיבה ושהוא מציית לחוקים מסוימים, אבל אנחנו מבינים רק במעומעם את החוקים הללו.

    האם מושג האל הזה הוא יהודי? – אני דטרמיניסט, אני לא מאמין בבחירה חופשית. יהודים מאמנים בבחירה חופשית. הם מאמינים שהאדם מעצב את גורלו שלו. אני מסרב להאמין בדוקטרינה הזאת.. במובן זה איני יהודי.

    האם זהו האל של שפינוזה? אני מוקסם מהפנתאיזם של שפינוזה.'

      אני מביאה את הציטוטים האלו מהביאוגראפיה של איינשטיין, כיוון שבמקום אחר סיכמתי: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'.

     הגעתי לסיכום הנ"ל מאחר שהבנתי שאיינשטיים איש המדע המהולל, לא היה מודע בכלל שהוא יכול לחשוב על היקום שנראה לו מרהיב, בזכות אמצעי השפה. איינשטיין, כרבים בין אנשי המדע לפני גלוי ה- DNA במחצית המאה הקודמת, בכלל לא חשבו על שפה, כלי המבדיל אותם מיתר הברואים על כדור הארץ שלנו, חשבו על שפה כמו על ראיה, חשבו על שפה כשמיעה, כיכולת נתונה. השפה לא נראתה בעיניו כפרי בריתות, הסכמים.

      מבחינה זו איינשטיין לא נבדל מיתר אנשי המדע. אבל הציטטה הזו לעיל, רוצה להסביר עוד תכונות של איינשטין, שהוא התכחש לגמרי למסורת אבותיו, התכחשות שהיתה תוצאה של היותו חסיד תורת שפינוזה.   

      עובדה זו שאיינשטיין ראה את עצמו חסיד שפינוזה מסביר את הכרזו האגבית שסיפורי התנ"ך הם סיפורים לילדים.

      אני רוצה להתיחס למה שאיינשטיין אמר באופן כללי, כמובן דברים אלו מתיחסים גם לשפינוזה.

     איינשטיין בציטטה לעיל מתכחש ל'רצון החופשי', שהוא יודע   שעיקרון זה הוא עיקרון יהודי, עיקרון תנ"כי. תמיד הכרזות כאלה, אם זה מפי שפינוזה, לותר, או איינשטיין נראות מגוחכות. במקרה של הכחשת רצון חופשי, אנשים אלו לא היו מסוגלים להביע את דעתם. כנראה שחכמים אלו רואים את עצמם רשאים לקחת את הפריבילגה, רצון חופשי להביע דעות, שאותה שוללים מאחרים. זו רק אחת הסתירות של אנשים מהוללים אלו.

      איינשטיין בציטטה לעיל אומר שהוא מאמץ את ההשקפה של שפינוזה על 'פנתאיזם'. ובכן, אם העולם כולו מלא  באלוהות, הרי זה משמעות 'פנתאיזם', אין בכלל מקום לאדם. אמנם פנתאיזם מניח שהאלוהות הממלאת את היקום כולו, מאצילה מעצמה את הישויות.

       פנתאיזם כעיקרון, כהשקפת עולם, היא מיסטיקה, מיסטיקה שתמיד שואפת לחזור לכוליות, אפילו החכם הסיני לאוטשה, רצה לחזור ל'טאו' הבלתי מחולק, רק במחשבה שניה חזר בו, ואימץ את העולם הנבדל.

     בהכרזתו של איינשטיין שהוא מאמץ את השקפתו של שפינוזה, הוא גם חוזר להשקפה היוונית שראתה את העולם נצחי, ראתה את העולם לפי הפילוסוף פרמנידס יחידה לא מחולקת.

      עלינו לציין את העובדה שאיינשטיין נפטר בשנת 1955, טרם הפצת הידיעה על גלוי ה-DNA, היות גופינו פרי אינפורמציה, על כן אפשר לסלח לו שלא ידע שאינפורמציה מארגנת את האנרגיה המפוזרת. לכן הוא אפילו לא הבין את נוסחתו : 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הוא לא הבין שנוסחתו מציינת  שהאנרגיה שבויה באינפורמציה. הוא לא הבין את זה, דבר שזמן קצר לאחר מכן, במלחמת העולם השניה, בקשר יצירת  פצצת  האטום,      החבור בין המסה, שהיא הנה אינפורמציה ששבתה את האנרגיה,  .

חיבור זה הופרד. הפרדת החיבור שחרר את האנרגיה שהפכה לפצצת אטום.

    בשיח עם איש המדע לאו סלרד שבא אליו בבקשה שיתן את ידו ליצירת פצצה, איינשטיין הביעה את תמיהתו על האפשרות של הפרדה כזו, אמר שלא חשב קודם על כך. 

       אני חוזרת על סיכומי במקום אחר במשפט: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'. ובכן, אם אנו לוקחים את פרק א' של ספר בראשית, בפרק זה מתוארת האלוהות היוצאת מה'אין', אלוהות זו ב'אומר', אינפורמציה', בוראת מתוך התוהו ובוהו, במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       ובכן, אם אנו מניחים שמשה כתב פרק זה, אנו נוכחים לדעת שמשה הבין שאינפורמציה שובה אנרגיה וכך יוצרת את הישויות ביקום.

      העולם לא התיחס לפרק א' זה בספר בראשית כמסמך מדעי, מסמך פילוסופי, שהקדים את העולם המערבי בהבנה שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישוית, באלפי שנים. העולם המערבי לא התיחס לפילוסופית השפה בתנ"ך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את 'דעת', והעולם המערבי לא השתחרר מהחטאה זו עד היום הזה, למרות שבינתיים, אחרי גילוי ה-DNA, מודעות שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישויות אומץ על-ידי העולם.

       אבל אם אנו חוזרים לאיינשטיין, התנגדותו לתורת הקוונטים      התעקשותו שאלהים לא משחק בקוביה, אמונתו בדטרמיניזם עיוור את איינשטיין.

      אינשטיין לא הבין שהוא נסוג לאמונות יווניות, שהוא נסוג להשקפות מיסטיות של כוליות, של דטרמיניזם, שהוא לא מאפשר את הדינמיות של העולם.

      התעקשות בעיקרון אחד הוביל את איינשטיין להתכחש גם לממצאיו.

     אני מסכימה עם הכרזתו של איינשטיין, של ניוטון, שהעולם הוא מיסתורין, ברור שה'קיום' עצמו הוא מיסתורין, מעבר ליכולת האדם להבין אותו, אבל היקום עם חוקיו ניתן להבנה. עובדה שמחשבת התנ"ך השלימה עם חוקי הקיום, היא השלימה שמנעד חיי אדם הוא מ'עץ הדעת ל/עץ החיים'. מחשבת התנ"ך השלימה עם עולם נגלה בלבד, לא הפליגה ליצור עולמות חלופיים. מחשבת התנ"ך השלימה עם העובדה של היות העולם דינמי, עולם דינמי לא דטרמיניסטי, אלוהות כ'אהיה אשר אהיה', אלוהות דינמית.

     מעל לכל, מחשבת התנ"ך ראתה את העולם כפרי בריתות, לא רק השפה נוצרת מבריתות בין יחידים המעניקים שם לקול היוצא מגרון יחיד, שם, שאותו יש לזכור, היותו ישות נעלמת. מחשבת התנ"ך ראתה את כל התנהלות היקום פרי בריתות בין יסודות שונים.

      מצער לראות שדוקא יהודים היו המורדים הגדולים ביותר במסורת אבותיהם, לא רק שאול הטרסי ממיסדי הנצרות, שהחטיא את 'דעת' ובצורה כזו שלל את פילוסופית השפה בסיס מחשבת התנ"ך, אנו רואים בשפינוזה מורד נוסף במסורת אבותיו, ואיינשטיין באמצו את פילוסופית שפינוזה, מבחינה מחשבתית מרד בירושת אבותיו.

     ברור שמורדים יהודיים אלו פעלו כתוצאה מרגשות ארכיטיפיות, שקל להם יותר בעולם דטרמיניסטי מאשר בעולם מבוסס על 'רצון חופשי', עולם המחייב את האדם לחובות לזולת.

     בציטות לעיל איינשטיין אומר שהוא מעדיף הרגשות מקיפות הכל, על ידיעה שהיא מוגבלת.

       חזרה להרגשות, במילים אחרות, היא חזרה לרגשות ארכיטיפיות של האדם הרוצה בעולם סטטי, רוצה להאמין שאלהים לא משחק בקוביה, שעולמו דטרמיניסטי.

     איינשטיין לא משאיר מקום ל'יקום רוקד, רוקד כריצודי אור על פני הים, רצודים מופיעים, רצודים נעלמים.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 546 – היקום רקודי ריצודי אור על פני הים – מופיעים נעלמים

אוניברסיטה ווירטואלית שעור 546 – היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

אוניברסיטה ווירטואלית שעור 546 – היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

   איינשטיין, בביאוגראפיה עליו מאת וולטר אייזקסון, כאשר נשאל על אמונתו אומר את הדברים הבאים, (בע'497) :אני לא אתאיסט, הבעיה הכרוכה בעניין זה היא רחבה מדי עבור שכלנו המוגבל, אנחנו דומים לילד קטן הנכנס לספריה ענקית, מלאה בשפות רבות, הילד יודע כי מן הסתם מישהו כתב את הספרים האלה. הוא אינו יודע כיצד…..אנחנו רואים שהיקום מסודר בשיטתיות מרהיבה ושהוא מציית לחוקים מסוימים, אבל אנחנו מבינים רק במעומעם את החוקים הללו.

    האם מושג האל הזה הוא יהודי? – אני דטרמיניסט, אני לא מאמין בבחירה חופשית. יהודים מאמנים בבחירה חופשית. הם מאמינים שהאדם מעצב את גורלו שלו. אני מסרב להאמין בדוקטרינה הזאת.. במובן זה איני יהודי.

    האם זהו האל של שפינוזה? אני מוקסם מהפנתאיזם של שפינוזה.'

      אני מביאה את הציטוטים האלו מהביאוגראפיה של איינשטיין, כיוון שבמקום אחר סיכמתי: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'.

     הגעתי לסיכום הנ"ל מאחר שהבנתי שאיינשטיים איש המדע המהולל, לא היה מודע בכלל שהוא יכול לחשוב על היקום שנראה לו מרהיב, בזכות אמצעי השפה. איינשטיין, כרבים בין אנשי המדע לפני גלוי ה- DNA במחצית המאה הקודמת, בכלל לא חשבו על שפה, כלי המבדיל אותם מיתר הברואים על כדור הארץ שלנו, חשבו על שפה כמו על ראיה, חשבו על שפה כשמיעה, כיכולת נתונה. השפה לא נראתה בעיניו כפרי בריתות, הסכמים.

      מבחינה זו איינשטיין לא נבדל מיתר אנשי המדע. אבל הציטטה הזו לעיל, רוצה להסביר עוד תכונות של איינשטין, שהוא התכחש לגמרי למסורת אבותיו, התכחשות שהיתה תוצאה של היותו חסיד תורת שפינוזה.   

      עובדה זו שאיינשטיין ראה את עצמו חסיד שפינוזה מסביר את הכרזו האגבית שסיפורי התנ"ך הם סיפורים לילדים.

      אני רוצה להתיחס למה שאיינשטיין אמר באופן כללי, כמובן דברים אלו מתיחסים גם לשפינוזה.

     איינשטיין בציטטה לעיל מתכחש ל'רצון החופשי', שהוא יודע   שעיקרון זה הוא עיקרון יהודי, עיקרון תנ"כי. תמיד הכרזות כאלה, אם זה מפי שפינוזה, לותר, או איינשטיין נראות מגוחכות. במקרה של הכחשת רצון חופשי, אנשים אלו לא היו מסוגלים להביע את דעתם. כנראה שחכמים אלו רואים את עצמם רשאים לקחת את הפריבילגה, רצון חופשי להביע דעות, שאותה שוללים מאחרים. זו רק אחת הסתירות של אנשים מהוללים אלו.

      איינשטיין בציטטה לעיל אומר שהוא מאמץ את ההשקפה של שפינוזה על 'פנתאיזם'. ובכן, אם העולם כולו מלא  באלוהות, הרי זה משמעות 'פנתאיזם', אין בכלל מקום לאדם. אמנם פנתאיזם מניח שהאלוהות הממלאת את היקום כולו, מאצילה מעצמה את הישויות.

       פנתאיזם כעיקרון, כהשקפת עולם, היא מיסטיקה, מיסטיקה שתמיד שואפת לחזור לכוליות, אפילו החכם הסיני לאוטשה, רצה לחזור ל'טאו' הבלתי מחולק, רק במחשבה שניה חזר בו, ואימץ את העולם הנבדל.

     בהכרזתו של איינשטיין שהוא מאמץ את השקפתו של שפינוזה, הוא גם חוזר להשקפה היוונית שראתה את העולם נצחי, ראתה את העולם לפי הפילוסוף פרמנידס יחידה לא מחולקת.

      עלינו לציין את העובדה שאיינשטיין נפטר בשנת 1955, טרם הפצת הידיעה על גלוי ה-DNA, היות גופינו פרי אינפורמציה, על כן אפשר לסלח לו שלא ידע שאינפורמציה מארגנת את האנרגיה המפוזרת. לכן הוא אפילו לא הבין את נוסחתו : 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הוא לא הבין שנוסחתו מציינת  שהאנרגיה שבויה באינפורמציה. הוא לא הבין את זה, דבר שזמן קצר לאחר מכן, במלחמת העולם השניה, בקשר יצירת  פצצת  האטום,      החבור בין המסה, שהיא הנה אינפורמציה ששבתה את האנרגיה,  .

חיבור זה הופרד. הפרדת החיבור שחרר את האנרגיה שהפכה לפצצת אטום.

    בשיח עם איש המדע לאו סלרד שבא אליו בבקשה שיתן את ידו ליצירת פצצה, איינשטיין הביעה את תמיהתו על האפשרות של הפרדה כזו, אמר שלא חשב קודם על כך. 

       אני חוזרת על סיכומי במקום אחר במשפט: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'. ובכן, אם אנו לוקחים את פרק א' של ספר בראשית, בפרק זה מתוארת האלוהות היוצאת מה'אין', אלוהות זו ב'אומר', אינפורמציה', בוראת מתוך התוהו ובוהו, במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       ובכן, אם אנו מניחים שמשה כתב פרק זה, אנו נוכחים לדעת שמשה הבין שאינפורמציה שובה אנרגיה וכך יוצרת את הישויות ביקום.

      העולם לא התיחס לפרק א' זה בספר בראשית כמסמך מדעי, מסמך פילוסופי, שהקדים את העולם המערבי בהבנה שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישוית, באלפי שנים. העולם המערבי לא התיחס לפילוסופית השפה בתנ"ך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את 'דעת', והעולם המערבי לא השתחרר מהחטאה זו עד היום הזה, למרות שבינתיים, אחרי גילוי ה-DNA, מודעות שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישויות אומץ על-ידי העולם.

       אבל אם אנו חוזרים לאיינשטיין, התנגדותו לתורת הקוונטים      התעקשותו שאלהים לא משחק בקוביה, אמונתו בדטרמיניזם עיוור את איינשטיין.

      אינשטיין לא הבין שהוא נסוג לאמונות יווניות, שהוא נסוג להשקפות מיסטיות של כוליות, של דטרמיניזם, שהוא לא מאפשר את הדינמיות של העולם.

      התעקשות בעיקרון אחד הוביל את איינשטיין להתכחש גם לממצאיו.

אוניברסיטה ווירטואלית שעור 546 – היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

   איינשטיין, בביאוגראפיה עליו מאת וולטר אייזקסון, כאשר נשאל על אמונתו אומר את הדברים הבאים, (בע'497) :אני לא אתאיסט, הבעיה הכרוכה בעניין זה היא רחבה מדי עבור שכלנו המוגבל, אנחנו דומים לילד קטן הנכנס לספריה ענקית, מלאה בשפות רבות, הילד יודע כי מן הסתם מישהו כתב את הספרים האלה. הוא אינו יודע כיצד…..אנחנו רואים שהיקום מסודר בשיטתיות מרהיבה ושהוא מציית לחוקים מסוימים, אבל אנחנו מבינים רק במעומעם את החוקים הללו.

    האם מושג האל הזה הוא יהודי? – אני דטרמיניסט, אני לא מאמין בבחירה חופשית. יהודים מאמנים בבחירה חופשית. הם מאמינים שהאדם מעצב את גורלו שלו. אני מסרב להאמין בדוקטרינה הזאת.. במובן זה איני יהודי.

    האם זהו האל של שפינוזה? אני מוקסם מהפנתאיזם של שפינוזה.'

      אני מביאה את הציטוטים האלו מהביאוגראפיה של איינשטיין, כיוון שבמקום אחר סיכמתי: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'.

     הגעתי לסיכום הנ"ל מאחר שהבנתי שאיינשטיים איש המדע המהולל, לא היה מודע בכלל שהוא יכול לחשוב על היקום שנראה לו מרהיב, בזכות אמצעי השפה. איינשטיין, כרבים בין אנשי המדע לפני גלוי ה- DNA במחצית המאה הקודמת, בכלל לא חשבו על שפה, כלי המבדיל אותם מיתר הברואים על כדור הארץ שלנו, חשבו על שפה כמו על ראיה, חשבו על שפה כשמיעה, כיכולת נתונה. השפה לא נראתה בעיניו כפרי בריתות, הסכמים.

      מבחינה זו איינשטיין לא נבדל מיתר אנשי המדע. אבל הציטטה הזו לעיל, רוצה להסביר עוד תכונות של איינשטין, שהוא התכחש לגמרי למסורת אבותיו, התכחשות שהיתה תוצאה של היותו חסיד תורת שפינוזה.   

      עובדה זו שאיינשטיין ראה את עצמו חסיד שפינוזה מסביר את הכרזו האגבית שסיפורי התנ"ך הם סיפורים לילדים.

      אני רוצה להתיחס למה שאיינשטיין אמר באופן כללי, כמובן דברים אלו מתיחסים גם לשפינוזה.

     איינשטיין בציטטה לעיל מתכחש ל'רצון החופשי', שהוא יודע   שעיקרון זה הוא עיקרון יהודי, עיקרון תנ"כי. תמיד הכרזות כאלה, אם זה מפי שפינוזה, לותר, או איינשטיין נראות מגוחכות. במקרה של הכחשת רצון חופשי, אנשים אלו לא היו מסוגלים להביע את דעתם. כנראה שחכמים אלו רואים את עצמם רשאים לקחת את הפריבילגה, רצון חופשי להביע דעות, שאותה שוללים מאחרים. זו רק אחת הסתירות של אנשים מהוללים אלו.

      איינשטיין בציטטה לעיל אומר שהוא מאמץ את ההשקפה של שפינוזה על 'פנתאיזם'. ובכן, אם העולם כולו מלא  באלוהות, הרי זה משמעות 'פנתאיזם', אין בכלל מקום לאדם. אמנם פנתאיזם מניח שהאלוהות הממלאת את היקום כולו, מאצילה מעצמה את הישויות.

       פנתאיזם כעיקרון, כהשקפת עולם, היא מיסטיקה, מיסטיקה שתמיד שואפת לחזור לכוליות, אפילו החכם הסיני לאוטשה, רצה לחזור ל'טאו' הבלתי מחולק, רק במחשבה שניה חזר בו, ואימץ את העולם הנבדל.

     בהכרזתו של איינשטיין שהוא מאמץ את השקפתו של שפינוזה, הוא גם חוזר להשקפה היוונית שראתה את העולם נצחי, ראתה את העולם לפי הפילוסוף פרמנידס יחידה לא מחולקת.

      עלינו לציין את העובדה שאיינשטיין נפטר בשנת 1955, טרם הפצת הידיעה על גלוי ה-DNA, היות גופינו פרי אינפורמציה, על כן אפשר לסלח לו שלא ידע שאינפורמציה מארגנת את האנרגיה המפוזרת. לכן הוא אפילו לא הבין את נוסחתו : 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הוא לא הבין שנוסחתו מציינת  שהאנרגיה שבויה באינפורמציה. הוא לא הבין את זה, דבר שזמן קצר לאחר מכן, במלחמת העולם השניה, בקשר יצירת  פצצת  האטום,      החבור בין המסה, שהיא הנה אינפורמציה ששבתה את האנרגיה,  .

חיבור זה הופרד. הפרדת החיבור שחרר את האנרגיה שהפכה לפצצת אטום.

    בשיח עם איש המדע לאו סלרד שבא אליו בבקשה שיתן את ידו ליצירת פצצה, איינשטיין הביעה את תמיהתו על האפשרות של הפרדה כזו, אמר שלא חשב קודם על כך. 

       אני חוזרת על סיכומי במקום אחר במשפט: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'. ובכן, אם אנו לוקחים את פרק א' של ספר בראשית, בפרק זה מתוארת האלוהות היוצאת מה'אין', אלוהות זו ב'אומר', אינפורמציה', בוראת מתוך התוהו ובוהו, במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       ובכן, אם אנו מניחים שמשה כתב פרק זה, אנו נוכחים לדעת שמשה הבין שאינפורמציה שובה אנרגיה וכך יוצרת את הישויות ביקום.

      העולם לא התיחס לפרק א' זה בספר בראשית כמסמך מדעי, מסמך פילוסופי, שהקדים את העולם המערבי בהבנה שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישוית, באלפי שנים. העולם המערבי לא התיחס לפילוסופית השפה בתנ"ך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את 'דעת', והעולם המערבי לא השתחרר מהחטאה זו עד היום הזה, למרות שבינתיים, אחרי גילוי ה-DNA, מודעות שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישויות אומץ על-ידי העולם.

       אבל אם אנו חוזרים לאיינשטיין, התנגדותו לתורת הקוונטים      התעקשותו שאלהים לא משחק בקוביה, אמונתו בדטרמיניזם עיוור את איינשטיין.

      אינשטיין לא הבין שהוא נסוג לאמונות יווניות, שהוא נסוג להשקפות מיסטיות של כוליות, של דטרמיניזם, שהוא לא מאפשר את הדינמיות של העולם.

      התעקשות בעיקרון אחד הוביל את איינשטיין להתכחש גם לממצאיו.