אוניברסיטה ווירטואלית – שעור549 – הסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 549 – הסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור

       כבר הזכרנו כמה פעמים שאבות העברים, אברהם ומלויו שיצאו מאור, הלם פגישתם עם תרבויות שונות מתרבות השומרים, גרם להם לטראומה, טראומה המגלה תובנות רדומות. אבל בחזרה זו על מה שכבר ציינו, המטרה להתיחס להמצאתו של ניוטון, המצאת ה'גרויטציה'. למעשה אנו כאן לא מתדינים עם ההמצאה הגדולה של ניוטון את הגרויטציה, אלא לסיכומו של המצאתו, בטענה שאין לו פירוש, הבנה מדוע הישויות נמשכות זו לזו, מה הן הכוחות בהן שהן נמשכות זו לזו, המניעים אותן.

      לניוטון לא היה הסבר להמצאתו, כיוון שהוא לא היה מודע לתופעת ה'אינפורמציה', או ל'דעת' שאנו מוצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק א' של ספר בראשית. ידיעות אלו שאנו מוצאים בתנ"ך, הושכחו, כאשר שאול הטרסי מרד במסורת אבותיו, רצה בדומה ליוונים באמונה שהם האמינו, אמונה ביקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על עולם בתנועה.

     שאול הטרסי מיסד הנצרות החטיא את משל 'עץ הדעת', העולם הנוצרי עד היום לא כפר בקביעתו, אפילו לא הנומינליסטים האנליים שחזרו במידה רבה לעקרונות התנ"ך, לא חסידי קלווין, למרות שקלווין אף הוא חזר לרוב עקרונות התנ"ך, אבל לא חזר לפילוסופיה הלשונית הנמצאת במשל 'עץ הדעת', שהוחטאה על-ידי שאול הטרסי.

     ניוטון עצמו חזר לעקרונות התנ"ך, לאמונה בהשגחה, אבל לפי הכרזתו הוא, הוא הבין שלקדמונים, כוונתו היתה לאבות העברים,  התגלו דברים שהוא ובני דורו לא מבינים.

     ובכן, ניוטון לא הבין את הכוחות בישויות המקיימות גרוויטציה.

      ואם אנו חוזרים לסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור, סודות שהתגלו להם כתוצאה מ'טראומה' שחוו בפוגשם תרבויות שונות מהתרבות השומרית שהיו רגילים אליה, גם עם הסתיגויות, טראומה שגלתה להם תובנות רדומות, ננסה להסביר מה שנחסר מניוטון להבין, להבין את כוחות הגרויטציה, כיוון שלא הבין את פילוסופית השפה שבתנ"ך.

       אם נקדים את הנאמר בפרק א' של ספר בראשית, שהוא למעשה השלב השני בהתפתחות פילוסופית השפה, נוכל להסביר מה שנבצר מניוטון להבין.

      ובכן, בפרק א' של ספר בראשית אלהים יוצא מהאין, ואחרי יוצרו את השמים ואת הארץ, הוא ב'אומר', אינפורמציה, מבדיל ויוצר מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, אנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       במשל 'עץ הדעת', נאמר שהזוג הראשון אדם ואשתו, אוכלים את פרי 'עץ הדעת', את 'דעת', דעת המבדילה. כתוצאה מהאכילה של 'דעת', הם מבדילים את עצמם, הרי רכשו מהפרי את יכולת ה'הבדלה', נעשים 'מודעים' לעירומם. בהזדמנות זו, אלהים מידע אותם שאסור עליהם לאכל מ'עץ החיים'. ובכן הזוג הראשון שהפך למודע, האלוהות מידע אותם על האיסור מלאכל מ'עץ החיים', מידע אותם שחייהם קצובים.

       אנו רואים מהמשל 'עץ הדעת', אם אנו לעת עתה פוסחים על שלבי ביניים, שהפרי 'דעת', אינפורמציה, מידעת את הזוג הראשון שחייהם קצובים. ידיעה זו על קיצוב חיי הזוג הראשון, או האדם. בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה, בפרק א' של ספר בראשית, נוסף לשלב ההבדלה, שלב 'אומר' אינפורמציה, או דעת, שלא רק מבדילה, היא יוצרת מה'תוהו ובוהו', אנרגיה מפוזרת' ישויות.

       אם אנו נפרש את האמירות המצומצמות בתנ"ך, ונאמר שאותה 'דעת' לא רק מבדילה, היא יוצרת ישויות מה'תוהו ובוהו', ז.א. היא שובה אנרגיה מפוזרת לתוך אינפורמציה, או גופים מעוצבים על-ידי אינפורמציה.

       עכשיו נשאלת השאלה הקרדינלית, האם אנרגיה מפוזרת זו, שנשבתה לתוככי ישויות מעוצבות על-ידי אינפורמציה, משלימה עם גורלה? הגרויטציה של ניוטון מוכיחה לנו שהאנרגיה בתוככי הגופים שעוצבו על-ידי האינפורמציה, מורדים בשובים שלהם, רוצים להתאחד עם האנרגיה המפוזרת, שממנה הופרדו. מרד זה של האנרגיה המפוזרת באינפורמציה, הוא אותו כח, המהווה את הגרויטציה, שניוטון לא היה מסוגל להבין, כיוון שהוא חסר היה את ההבנה של אינפורמציה השובה אנרגיה מפוזרת.

      אי  הבנתו של ניוטון תקפה עד היום הזה, למרות שבמחצית המאה הקודמת התגלה ה-DNA, אינפורמציה מקובעת היוצרת את גופינו.

      אנחנו רואים שלקח לעולם המערבי  אלפי שנים ולגלות אינפורמציה בצורת ה-DNA. גלוי זה עדיין חלקי בלבד. המדע המערבי עדיין לא מודע לתפקיד האינפורמציה המעצבת את הישויות. לא נאמר בשום מקום, מה קרה אחרי ה'מפץ הגדול', השתחררות האנרגיה, איך מאותה אנרגיה מפוזרת נוצרו גרמי השמיים.

      אבל מה-DNA אנחנו יכולים לעמוד על אופן פעולת האינפורמציה. ה-DNA, אינפורמציה מקובעת, מעצב את גופינו, אחרי שמסופקת לו אנרגיה בצורת אוכל. אם אנו חוזרים למשל 'עץ הדעת', ניווכח, שנאמר שם שהזוג הראשון באמצעות 'דעת', אינפורמציה, יוצר על-ידי 'משגל' גנים, את הצאצאים, יוצר את שרשרת הדורות.

      ה-DNA מבצע את אותה פעולה כמו 'דעת'. הגוף שלנו מעוצב על-ידי ה-DNA, השובה את האנרגיה, אוכל, המסופק לו, יוצר גנים, משלח אותם לגוף חדש הממשיך את השרשרת. אחרי שהוא מלא את תפקידו, האנרגיה מתמרדת, ה-DNA ששבה את האנרגיה, מתפורר, הגוף חוזר להיות אנרגיה מפוזרת.

      הגוף שלנו, המעוצב על-ידי ה-DNA, המיקרוקוסמוס, משקפת את המקרוקוסמוס. אינפורמציה, ה-DNA שובה אנרגיה, יוצרת את גופינו, האנרגיה, כח, שהנו גרויטציה, מתמרדת, מפוררת אינפורמציה, וזו חוזרת להיות אנרגיה מפוזרת.

        מחשבת התנ"ך בהבדל מתורת הגרויטצה של ניוטון יצרה את תורת ה'בריתות', בריתות המקשרות בין הישויות שעוצבו על-ידי 'דעת', אינפורמציה. היא, מחשבת התנ"ך לא הזכירה מרידות של אנרגיה, במקום זה קובעת שהיסודות כרתו בריתות, ולכן הן נמשכות זו לזו.

      ניוטון לקח תופעה אחת מהבריאה, את תופעת ה'גרויטציה', גרויטציה המכונה במחשבת התנ"ך כ'ברית' בין הישויות, ברית הגורמת להן משיכה זו לזו. ניוטון  פסח על שלב עיצוב הישויות, שלב עיצוב הישויות על-ידי 'דעת' ממשל 'עץ הדעת'.

    מחשבת התנ"ך כולה מבוססת על שלבים בלי הפעלת כוח. אלהים בורא את העולם ב'אומר', אינפורמציה בדרכי שלום, מבלי להפעיל כח.

      אנו יכולים להשוות את הבריאה בפרק א' של ספר בראשית לבריאה במיתוס 'אנומה אליש' ה'מזופוטמי', לפי מיתוס זה האל הצעיר מרדוך, בורא מגופה של תיאמת אלת בראשית, אחרי שהוא בכח ניצח אותה, את העולם.

      ניוטון שפסח על שלבי הבינים של בריאת העולם, התרכז ב'גרויטציה', מבלי להבין מה שמחשבת התנ"ך הבינה, שהישויות שעוצבו על-ידי 'דעת', נמשכים זו לזו. המשיכה של הישויות לפי תורת הבריתות לא מוגדרת בתנ"ך כתוצאה של משיכה בכח.

     עולם הגרויטציה הכוחנית של ניוטון הוא עולם מכני שאפילו לא סיפק אותו. לפחות כך הוא התבטא לפני מותו, שלמרות שהוא כנער ששיחק באבנים מלוטשות על שפת הים, העולם על חוקיו נשאר חידה בעיניו.

     אם ניוטון היה מבין את פילוסופית השפה של התנ"ך, מקבל את השלבים לפיהם עולם זה פועל, מקבל את תורת ה'בריתות' של

התנ"ך, תורה לפיה היסודות נמשכים זה לזה כיוון שכרתו ברית ביניהם, העולם היה נראה בעיניו יותר שלו, לא מכני, לא כוחני.

      הקוסמולוגיה התנ"כית היא היחידה שבה הישויות מתנהגות לפי בריתות, לא בכוחנות, לא בצורה מכנית.

      התובנות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור כתוצאה מ'טראומה', גלו להם גם קוסמולוגיה הרמונית פרי 'דעת', דעת מעצבת את היקום באופן של הסכמים, לא בכוחנות נוסח מרדוך.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה

• אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה.
• –                 אלו העוסקים בשפה, עד היום לא צלחה להסביר את תופעת השפה, כיוון שלא אימצה את תובנות משל 'עץ הדעת' ש'דעת', השפה, ממקור חיצוני, הבנה אינטואיטיבית, שחסרו לה מושגים מאוחרים. לכן הדעות נמסרו בצורה מטפורית בלבד. המשל מידע אותנו גם ש'דעת'  מבדילה.
• –               האדם החושב במושגי רצף, קשה עליו להשלים עם העובדה שהשפה היא ממקור חיצוני, לא חלק מגופו, ולכן לא רציפה, הוא חושב אותה כנתונה,  כמו הראיה, שבמעשה אף היא ממקור חיצוני, פרי הפוטונים.
• –             המידע ש'דעת' 'מבדילה', עיקרון זה 'הבדלה', איפשר את פיתוח פילוסופית השפה התנ"כית, בהמשך, שוב רק בצורה מטפורית בלבד,.
• –               מדוע אנו מדגישים את העובדה שהמשל מידע אותנו ש'דיעת' מבדילה? בהדגשה זו ש'דעת' מבדילה לפנינו מקור תובנת המתת האנומלית. יכולת ההבדלה, מבדילה את האדם משאר הברויים על כדור הארץ הקטן שלנו.
• –              ומדוע הדגשת העובדה ש'דעת' 'מבדילה' חשובה, כיוון שהאדם רוצה 'רצף'. קשה לאדם הנוטה לרצף להשלים עם העובדה שחוקי הקיום קוצצים ברצף, שהקיום כולו מבוסס על קיצוצים ברצף.
• –              אבל המתת החשובה ביותר של 'דעת', היותה מבוססת על עיקרון ההבדלה, היא העובדה, ש'הבדלה' זו מאפשרת את ה'מודעות', מודעות שהאדם עד היום הזה מתקשה להסביר אותה.
• –              בקשיים האנושיים להסביר את התופעות הפשוטות, שאת עקרונותיה אנו מוצאים כבר במשל 'עץ הדעת' היא, שהאדם מבצע את חוקי השפה בצורה מכנית, צורה מכנית המשכיחה ממנו את חוקי השפה, חוקי שפה הנכפים עליו למען ביצועם.
• –              אנו תוהים היאך האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המתבקשות ממנו, מה מבדיל אותו משאר הברויים על כדור הארץ.
• –             האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המבדילות אותו משאר יצורי כדור הארץ, כיוון שהרצון ל'רצף', מעוור אותו.
• –               עלינו גם להניח שההתעקשות האדם ל'רצף' נובע מאי יכולתו של האדם להשלים עם העובדה שחייו קצובים, הוא מצפין פחד זה מקיצוב, ופחד זה בהמשך מעוור אותו, או אפשר להגיד שפחד זה מדחיק ממנו אפשרות להתמודד עם חוקי הקיום.
• –              אם טענות אלו תמוהות, מספיק אם נזכיר את העובדה  שהיוונים הקלאסיים חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם נצחי, חשבו את היקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על זרימת היקום.
• –              מספיק גם אם נזכיר ששאול הטרסי מיסד הדת הנוצרית, שאול הטרסי זה שמרד במשל 'עץ הדעת', החטיאו, רצה בדומה ליוונים רצף, אפילו רתם את האלוהות שתשנה סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.
• –              עולם נוצרי, שעקרונותיו תקפים עד היום הזה, מאמין עד היום  הזה שישוע גאל את העולם ממוות.
• –               ואם מחולל הרפורמציה לותר כפר באמונה שישוע גאל את העולם ממוות, הוא המציא אלוהות חדשה, שקווה ממנה לישועה, קיווה שהשטן שניצח את ישוע, יבטיח לו את מבוקשו.
• –                 העולם הפרוטסטנטי שהושפע מתורת קלווין, שחלקית חזר לעקרונות התנ"ך, לא שם לב במשך ארבע מאות שנה שנוצרה דת חדשה לותרנית בשלטון השטן.
• –             קשה להסביר את העיוורונות האנושיים, קשה להסביר אותם אם מתעלמים מכך שהאדם מונהג על-ידי יכולת  'הדחקה', מונהג על-ידי 'משאלות'.
• –                אנחנו חוזרים ומנסים להסביר את העקרונות הראשוניים האלו של התנ"ך, שכבר במקומות אחרים הסברנו. הסברנו איך התאפשרו התהוותם, למען להדגיש את שני העקרונות, עיקרון ש'דעת' מ'מקור חיצוני', עיקרון, ש'דעת' 'מבדילה'. היום קל יותר להסביר עקרונות אלו אחרי גילוי ה-DNA, אינפורמציה המעצבת את הישויות. ובמדה מסוימת כתוצאה מגלוי זה, התהוותה  התובנה על היות יסוד ה'אינפורמציה', המעצבת את הישויות, ואינפורמציה זו היא חיצונית, אינפורמציה זו מבדילה.
• –               התובנה שאינפורמציה חיצונית מעצבת את הישויות, מאפשרת גם לסתור את הדעות שהשפה היא נתון, שהשפה הנה חלק ממוחינו.
• –              אבל אנו יכולים על פי הממצאים החדשים גם להעלות על הדעת שכפי שהאינפורמציה היקומית קוצצת באנרגיה ויוצרת את הישויות בשוביה את האנרגיה המפוזרת, כך 'דעת' יוצרת את עולמו  הלשוני של האדם על-ידי הבדלות.
• –               התחלנו את דיונינו בכך שמשל 'עץ הדעת' מעלה שני עקרונות, את עיקרון היות 'דעת', השפה, האינפורמציה, ממקור חיצוני, עיקרון שני ש'דעת' מבדילה. נשאלת השאלה מדוע עיקרון ההבדלה של 'דעת' חשובה.
• –              ובכן, עיקרון ה'הבדלה' של דעת סותרת את כל הפילוסופיה היוונית על היות היקום רציף. הרי העיקרון היווני על היות היקום רציף, אינו מאפשר יצירה, בכלל ברצף קיום לא יתכן. היוונים בהתעקשותם על רצף, מנעו מעצמם המשכיות, הרי ברצף אין תנועה, הם מנעו מעצמם תנועה. תנועה אפשרית רק אם קיימת הבדלה, תנועה אפשרית רק אם נוצרים חללים בין הישויות.
• –               כל חכמי המערב, אלו שקלסו את המחשבה היוונית לא הצביעו על העובדה שמחשבה זו סתמה מעצמה יכולת תנועה, יכולת המשכיות.
• –             עובדה זו שחכמי המערב לא הצביעו על עובדות אלו, אל יפליא אותנו, הרי הנצרות התבססה על המחשבה היוונית, על העיקרון שלה על 'רצף'.
• –                רק הבדל אחד הפריד בין המחשבה היוונית לבין המחשבה הנוצרית, שזו האחרונה השאירה את ספר התנ"ך כספר מקודש, שכביכול מכיל בסיס לאמונה בישוע.
• –               ברור שספר התנ"ך עם כל עקרונותיו סתר את העקרונות היווניים.
• –               על כן עלינו להזכיר מחדש את דבריו של הרופא, הפילוסוף, גלן, במאה השניה של הספירה, גלן זה שקבע שהמח הוא מרכז החשיבה, לא הלב, כפי שהדורות שקדמו לו האמינו, גלן זה שכבר הזכרנו אותו במקומות אחרים.
• –             גלן זה שהיה יווני במוצאו ולא היה נוצרי, טען בדרך אגב, שהנוצרים קלטו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק א' של ספר בראשית, בו האלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית.
• –             גלן היווני שהכיר את המחשבה היוונית, ידע שהם האמינו בעולם נצחי לא נברא.
• –              ובכן, מחשבת הנצרות שהתבססה על המחשבה היוונית, שמיסדה שאול הטרסי מרד במשל 'עץ הדעת', החטיא אותו, בכל זאת הכירה עקרונות שונים מאלו של היוונים, כפי שגלן ציין.
• –               ואם המחשבה היוונית שהאמינה ברצף, שהאמינה בעולם לא נברא, נעצרה, הרי היא יצרה את הגיאומטריה, מדידת הרצף, המחשבה הנוצרית לא יכלה להתעלם לגמרי מעקרונות התנ"ך, ואלו לאט לאט חדרו לתוכה.
• –              ומה היתה משמעות חדירת עקרונות תנ"כיים למחשבה הנוצרית, עקרונות אלו שלא היו לגליים, בצורה לא לגלית שלהם השפיעו על המחשבה הנוצרית.
• –              הזכרנו את הערתו של גלן, שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי', מפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית. ומה משמעות או מה קשר 'רצון חופשי', לעיקרון ה'הבדלה'? עלינו להקדים ולהסביר שאמונה ברצף, אמונה ברצף פירושה שהעולם הוא דטרמיניסטי. הרי ב'רצף' אין צורך בהפעלת 'רצון חופשי'.
• –               ובכן, משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי', אבל ברור, שלהבדיל אי אפשר בלי 'רצון חופשי'. משל 'עץ הדעת' פוסח על שלבים משניים, מתרכז ביעוד האחרון החשוב, 

    לכן משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי',    שבלעדיו אי אפשר ל'הבדיל'.

• –              ובכן אנחנו רואים, שהקביעה של המשל ש'דעת' מבדילה', בהכרח מקבעת, שלמען פעולה זו יש צורך ב'רצון חופשי'. אם גלן העיר שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק הבריאה, הוא התעלם מהעובדה ש'רצון חופשי' הוא כבר בסיס משל 'עץ הדעת'
• –             אנחנו רואים ששתי הקוסמולוגיות, התנ"כית וזו של היוונים, עם עקרונות שונים שהסתברו מראית העולם בצורה שונה, הובילו לתוצאות שונות. המחשבה התנ"כית הובילה להשקפה דינמית, בעוד שההשקפה היוונית הדטרמיניסטית עצרה את העולם. המשך בדיונים נוספים. .
•