אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה

  • אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה.
  • –                 אלו העוסקים בשפה, עד היום לא צלחה להסביר את תופעת השפה, כיוון שלא אימצה את תובנות משל 'עץ הדעת' ש'דעת', השפה, ממקור חיצוני, הבנה אינטואיטיבית, שחסרו לה מושגים מאוחרים. לכן הדעות נמסרו בצורה מטפורית בלבד. המשל מידע אותנו גם ש'דעת'  מבדילה.
  • –               האדם החושב במושגי רצף, קשה עליו להשלים עם העובדה שהשפה היא ממקור חיצוני, לא חלק מגופו, ולכן לא רציפה, הוא חושב אותה כנתונה,  כמו הראיה, שבמעשה אף היא ממקור חיצוני, פרי הפוטונים.
  • –             המידע ש'דעת' 'מבדילה', עיקרון זה 'הבדלה', איפשר את פיתוח פילוסופית השפה התנ"כית, בהמשך, שוב רק בצורה מטפורית בלבד,.
  • –               מדוע אנו מדגישים את העובדה שהמשל מידע אותנו ש'דיעת' מבדילה? בהדגשה זו ש'דעת' מבדילה לפנינו מקור תובנת המתת האנומלית. יכולת ההבדלה, מבדילה את האדם משאר הברויים על כדור הארץ הקטן שלנו.
  • –              ומדוע הדגשת העובדה ש'דעת' 'מבדילה' חשובה, כיוון שהאדם רוצה 'רצף'. קשה לאדם הנוטה לרצף להשלים עם העובדה שחוקי הקיום קוצצים ברצף, שהקיום כולו מבוסס על קיצוצים ברצף.
  • –              אבל המתת החשובה ביותר של 'דעת', היותה מבוססת על עיקרון ההבדלה, היא העובדה, ש'הבדלה' זו מאפשרת את ה'מודעות', מודעות שהאדם עד היום הזה מתקשה להסביר אותה.
  • –              בקשיים האנושיים להסביר את התופעות הפשוטות, שאת עקרונותיה אנו מוצאים כבר במשל 'עץ הדעת' היא, שהאדם מבצע את חוקי השפה בצורה מכנית, צורה מכנית המשכיחה ממנו את חוקי השפה, חוקי שפה הנכפים עליו למען ביצועם.
  • –              אנו תוהים היאך האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המתבקשות ממנו, מה מבדיל אותו משאר הברויים על כדור הארץ.
  • –             האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המבדילות אותו משאר יצורי כדור הארץ, כיוון שהרצון ל'רצף', מעוור אותו.
  • –               עלינו גם להניח שההתעקשות האדם ל'רצף' נובע מאי יכולתו של האדם להשלים עם העובדה שחייו קצובים, הוא מצפין פחד זה מקיצוב, ופחד זה בהמשך מעוור אותו, או אפשר להגיד שפחד זה מדחיק ממנו אפשרות להתמודד עם חוקי הקיום.
  • –              אם טענות אלו תמוהות, מספיק אם נזכיר את העובדה  שהיוונים הקלאסיים חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם נצחי, חשבו את היקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על זרימת היקום.
  • –              מספיק גם אם נזכיר ששאול הטרסי מיסד הדת הנוצרית, שאול הטרסי זה שמרד במשל 'עץ הדעת', החטיאו, רצה בדומה ליוונים רצף, אפילו רתם את האלוהות שתשנה סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.
  • –              עולם נוצרי, שעקרונותיו תקפים עד היום הזה, מאמין עד היום  הזה שישוע גאל את העולם ממוות.
  • –               ואם מחולל הרפורמציה לותר כפר באמונה שישוע גאל את העולם ממוות, הוא המציא אלוהות חדשה, שקווה ממנה לישועה, קיווה שהשטן שניצח את ישוע, יבטיח לו את מבוקשו.
  • –                 העולם הפרוטסטנטי שהושפע מתורת קלווין, שחלקית חזר לעקרונות התנ"ך, לא שם לב במשך ארבע מאות שנה שנוצרה דת חדשה לותרנית בשלטון השטן.
  • –             קשה להסביר את העיוורונות האנושיים, קשה להסביר אותם אם מתעלמים מכך שהאדם מונהג על-ידי יכולת  'הדחקה', מונהג על-ידי 'משאלות'.
  • –                אנחנו חוזרים ומנסים להסביר את העקרונות הראשוניים האלו של התנ"ך, שכבר במקומות אחרים הסברנו. הסברנו איך התאפשרו התהוותם, למען להדגיש את שני העקרונות, עיקרון ש'דעת' מ'מקור חיצוני', עיקרון, ש'דעת' 'מבדילה'. היום קל יותר להסביר עקרונות אלו אחרי גילוי ה-DNA, אינפורמציה המעצבת את הישויות. ובמדה מסוימת כתוצאה מגלוי זה, התהוותה  התובנה על היות יסוד ה'אינפורמציה', המעצבת את הישויות, ואינפורמציה זו היא חיצונית, אינפורמציה זו מבדילה.
  • –               התובנה שאינפורמציה חיצונית מעצבת את הישויות, מאפשרת גם לסתור את הדעות שהשפה היא נתון, שהשפה הנה חלק ממוחינו.
  • –              אבל אנו יכולים על פי הממצאים החדשים גם להעלות על הדעת שכפי שהאינפורמציה היקומית קוצצת באנרגיה ויוצרת את הישויות בשוביה את האנרגיה המפוזרת, כך 'דעת' יוצרת את עולמו  הלשוני של האדם על-ידי הבדלות.
  • –               התחלנו את דיונינו בכך שמשל 'עץ הדעת' מעלה שני עקרונות, את עיקרון היות 'דעת', השפה, האינפורמציה, ממקור חיצוני, עיקרון שני ש'דעת' מבדילה. נשאלת השאלה מדוע עיקרון ההבדלה של 'דעת' חשובה.
  • –              ובכן, עיקרון ה'הבדלה' של דעת סותרת את כל הפילוסופיה היוונית על היות היקום רציף. הרי העיקרון היווני על היות היקום רציף, אינו מאפשר יצירה, בכלל ברצף קיום לא יתכן. היוונים בהתעקשותם על רצף, מנעו מעצמם המשכיות, הרי ברצף אין תנועה, הם מנעו מעצמם תנועה. תנועה אפשרית רק אם קיימת הבדלה, תנועה אפשרית רק אם נוצרים חללים בין הישויות.
  • –               כל חכמי המערב, אלו שקלסו את המחשבה היוונית לא הצביעו על העובדה שמחשבה זו סתמה מעצמה יכולת תנועה, יכולת המשכיות.
  • –             עובדה זו שחכמי המערב לא הצביעו על עובדות אלו, אל יפליא אותנו, הרי הנצרות התבססה על המחשבה היוונית, על העיקרון שלה על 'רצף'.
  • –                רק הבדל אחד הפריד בין המחשבה היוונית לבין המחשבה הנוצרית, שזו האחרונה השאירה את ספר התנ"ך כספר מקודש, שכביכול מכיל בסיס לאמונה בישוע.
  • –               ברור שספר התנ"ך עם כל עקרונותיו סתר את העקרונות היווניים.
  • –               על כן עלינו להזכיר מחדש את דבריו של הרופא, הפילוסוף, גלן, במאה השניה של הספירה, גלן זה שקבע שהמח הוא מרכז החשיבה, לא הלב, כפי שהדורות שקדמו לו האמינו, גלן זה שכבר הזכרנו אותו במקומות אחרים.
  • –             גלן זה שהיה יווני במוצאו ולא היה נוצרי, טען בדרך אגב, שהנוצרים קלטו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק א' של ספר בראשית, בו האלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית.
  • –             גלן היווני שהכיר את המחשבה היוונית, ידע שהם האמינו בעולם נצחי לא נברא.
  • –              ובכן, מחשבת הנצרות שהתבססה על המחשבה היוונית, שמיסדה שאול הטרסי מרד במשל 'עץ הדעת', החטיא אותו, בכל זאת הכירה עקרונות שונים מאלו של היוונים, כפי שגלן ציין.
  • –               ואם המחשבה היוונית שהאמינה ברצף, שהאמינה בעולם לא נברא, נעצרה, הרי היא יצרה את הגיאומטריה, מדידת הרצף, המחשבה הנוצרית לא יכלה להתעלם לגמרי מעקרונות התנ"ך, ואלו לאט לאט חדרו לתוכה.
  • –              ומה היתה משמעות חדירת עקרונות תנ"כיים למחשבה הנוצרית, עקרונות אלו שלא היו לגליים, בצורה לא לגלית שלהם השפיעו על המחשבה הנוצרית.
  • –              הזכרנו את הערתו של גלן, שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי', מפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית. ומה משמעות או מה קשר 'רצון חופשי', לעיקרון ה'הבדלה'? עלינו להקדים ולהסביר שאמונה ברצף, אמונה ברצף פירושה שהעולם הוא דטרמיניסטי. הרי ב'רצף' אין צורך בהפעלת 'רצון חופשי'.
  • –               ובכן, משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי', אבל ברור, שלהבדיל אי אפשר בלי 'רצון חופשי'. משל 'עץ הדעת' פוסח על שלבים משניים, מתרכז ביעוד האחרון החשוב, 

    לכן משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי',    שבלעדיו אי אפשר ל'הבדיל'.

  • –              ובכן אנחנו רואים, שהקביעה של המשל ש'דעת' מבדילה', בהכרח מקבעת, שלמען פעולה זו יש צורך ב'רצון חופשי'. אם גלן העיר שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק הבריאה, הוא התעלם מהעובדה ש'רצון חופשי' הוא כבר בסיס משל 'עץ הדעת'
  • –             אנחנו רואים ששתי הקוסמולוגיות, התנ"כית וזו של היוונים, עם עקרונות שונים שהסתברו מראית העולם בצורה שונה, הובילו לתוצאות שונות. המחשבה התנ"כית הובילה להשקפה דינמית, בעוד שההשקפה היוונית הדטרמיניסטית עצרה את העולם. המשך בדיונים נוספים. .
  •  
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: