אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 550 – האם העולם נברא באמצעות כח, או ב'אומר', אינפורמציה
בשעור הקודם דיברנו על כך שניוטון לא הבין מדוע הכוחות בגרויטציה נמשכים זה לזה. הזכרנו את העובדה שלאבות העברים התגלו רזי השפה, בגין נסיבות מיוחדות שבהם הם נמצאו כתוצאה, מראשית תולדותם, יציאתם מ'אור', מרכז תרבות שומרי.
אבל כאן בשעור זה אנו רוצים לעמוד על עובדה שלפי רוב הקוסמולוגיות העולם הוא פרי 'כח', בהבדל מהקוסמולוגיה של התנ"ך מניחה שהעולם הוא פרי 'דעת', פרי שפה, פרי אינפורמציה.
למען להצביע על עובדה זו לעיל, אנו רוצים להשוות שתי קוסמולוגיות שנוצרו בערך באותו הזמן, הקוסמולוגיה המזופוטמית, 'אנומה אליש', והקוסמולוגיה בפרק א' של ספר בראשית.
לפי הקוסמולוגיה 'אנומה אליש', האל הצעיר מרדוך, במלחמתו עם אלת הראשית 'תיאמת', אחרי נצחונו עליה, הוא בורא את העולם מגופה המנוצח, לאדם הוא מיעד תפקיד של שרות לאלים.
אם אנו משווים קוסמולוגיה זו ב'אנומה אליש' לקוסמולוגיה שבפרק אי של ספר בראשית, אנו עדים לבריאה מסוג אחר מזו של מרדוך. בקוסמולוגיה זו של פרק א', האלוהות יוצאת מהאין, בוראת את העולם שהנו 'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, אנרגיה מפוזרת, היא בוראת אותו באמצעות 'אומר', שפה, אינפורמציה.
הקוסמולוגיה היוונית הקלאסית בכלל האמינה בעולם נצחי לא נברא. אנו בהמשך נחזור לאמונה זו של היוונים והקשר שלה לנצרות.
אבל טרם נחזור לנצרות ברצונינו כאן להזכיר קודם, שהלותרנים, חסידי לותר, רצו לעשות דהלגיטימציה למחשבת התנ"ך, טענו שהיא תולדה של השקפות אחרות, התעלמו מהעובדה שהקוסמולוגיה התנ"כית שונה לגמרי מקוסמולוגיות אחרות שהזכרנו.
הלותרנים עשו את הדהלגיטימציה הזו למחשבת התנ"ך, כיוון שהם בעקבות לותר, שהמליך על העולם את השטן, חזרו לאמונה שהעולם הוא פרי 'כח', כוחו של השטן, גם אם לא יצרו קוסמולוגיה דומה לזו שאנו מוצאים ב'אנומה אליש', אבל עולם כוחני הסתבר משלטונו של ה'שטן', שאותו לותר המליך על העולם. עולם כוחני גם הסתבר מ'דרמת' פאוסט של גיתה, דרמה שהיתה המחזה של תיאולוגית לותר, שגם בה מפיסטו שליט באמצעות כח, באמצעות מאגיה.
החזרה של לותר לשליט בעל 'כח', מצביעה על כך שהאדם מעדיף יקום פרי כח על יקום ערטילאי, פרי 'אומר', פרי שפה, אינפורמציה.
אמנם ניוטון לא האמין בתיאולוגית לותר, הוא האמין ב'השגחה', אבל פילוסופית השפה בתשתית מחשבת התנ"ך לא היתה מובנת לו. על כן באופן ארכיטיפי הוא האמין ביקום שבו כוחות פועלים, לא היה מודע להשקפה התנ"כית של יקום פרי 'דעת', 'אומר', אינפורמציה.
העובדה שגם בדומה לניוטון, חסידי קלווין, שאף הם האמינו בהשגחה, למרות עובדה זו העולם המדעי המערבי דיבר על כוחות הפועלים ביקום, לא היו מודעים לאינפורמציה פועלת, עד לגלוי ה- DNA במחצית המאה הקודמת.
למרות גלוי זה של ה-DNA, העולם המדעי לא השתחרר לגמרי מהאמונה שביקום פועלים כוחות, ועדיין לא חזרו להשקפה שאנו מוצאים במשל 'עץ הדעת' ובפרק א' של ספר בראשית שהעולם הוא פרי אינפורמציה, אינפורמציה השובה אנרגיה מפוזרת ויוצרת את הישויות.
כבר בשעור הקודם פתרנו את חידת ניוטון שלא הבין מדוע הכוחות, כוחות הגרויטציה, נמשכות זו לזו. הסברנו שלפי ההשקפה התנ"כית ביקום הפועל לפי אינפורמציה, הישויות המעוצבות על-ידי האינפורמציה, לפי חוקי הברית, ברית אמצעי של אינפורמציה, והישויות שנוצרו מאינפורמציה נמשכות זו לזו.
פסחנו בראשית הדיון בשעור זה, ששאול הטרסי מיסד הנצרות, מרד בהשקפה התנ"כית, החטיא את משל 'עץ הדעץ', משל המכיל את יסודות השפה, רזי יסודות אלו שהתגלו לאבות העברים ביוצאם מאור. החטאת משל 'עץ הדעת' על-ידי שאול הטרסי, נגרם על-ידו ברצותו לחזור להשקפה היוונית על עולם נצחי, האמין שהאלוהות בגין קורבנו של ישוע, תשנה סדרי עולם, תבטל את קיצוב חיי אדם, לפי משל 'עץ הדעת'. בצורה זו הנצרות בטלה את ההשקפה התנ"כית על עולם מונהג לפי אינפורמציה, לא לפי כח.
גם אלו שחזרו לעקרונות התנ"ך, כמו ניוטון, כמו חסידי קלווין, לא הבינו את פילוסופית השפה שבתשתית מחשבת התנ"ך, בצורה ארכיטיפית חזרו להאמין ביקום שבו פועלים כוחות, לא אינפורמציה.
ומדוע אנו מכנים את הנטיה הזו של עולם המדע להאמין ב'כח', כנטיה ארכיטיפית, אנו סבורים שקל יותר לאדם להאמין ב'כח' מוחשי פועל מאשר להאמין באינפורמציה ערטילאית.
אותה סיבה המנחה את האדם להאמין יותר ב'כח' מוחשי, מאשר באינפורמציה ערטילאית היא גם מאחורי האמונה האנושית עד היום הזה להאמין בשפה 'נתונה' כמו הראיה, לא לראות את השפה האנושית פרי יצירת האדם. האדם תמיד מעדיף דברים מוחשיים על דברים ערטילאיים.
למרות נטיה זו של האדם לדברים מוחשיים, הוא אינו מודע לעובדה ש'כח' לא יוצר, כח הוא סטטי, כח יוצר רק בהנהגת אינפורמציה.
אותו דחף אנושי המוביל אותו להאמין ב'כח' המוחשי', כיוון שהוא פוחד מערטילאיות של אינפורמציה, מוביל אותו גם לשאף לחזור לכוליות, שאיפה מיסטית.
האדם פוחד מקיומו הערטילאי, הוא תמיד שואף לחזור למוחשיות, כוליות היא מוחשית יותר מעולם ערטילאי של שפה, של אינפורמציה.
שאול הטרסי שמרד במסורת אבותיו, אמונה שלהם בעולם פרי שפה, אינפורמציה, רצה בעולם יווני נצחי, מוחשי.
העולם האנושי מתחלק בין אלו המאמצים בעולם הערטילאי, בצורה פרקטית, או אלו הרוצים לחזור לכוליות המוחשית, שלמעשה
היא שלילת קיומו, הרי בכוליות אין מקום לאדם.
האדם מרוב רתיעתו מעולם ערטילאי, רצונו לחזור לכוליות המוחשית שולל את קיומו.
אנחנו רואים שקיומו של האדם מתחלק משתי נטיות קוטביות, רצון למוחשיות, לכוח, רצון לחזור לכוליות מוחשית מצד אחד, והשלמה עם עולם ערטילאי בצורה פרקטית, מבלי להתעמק בסיבות, או כמו מקרה מחשבת התנ"ך שהשלימה עם עולם לשוני ערטילאי.
התכחשות האדם לעולמו הערטילאי מצביע על כך, שהוא לא בודק את שאיפותיו למוחשיות, מוחשיות כח, מוחשיות כוליות.
אם נבדוק את השאיפה ל'כח' כאמצעי מועדף, כאמצעי מאחורי היווצרות היקום, ניווכח ש'כח' כאמצעי, לא יוצר. אבל גם אם נבדוק 'כח' כיוצר את היקום, ניווכח שגם במקרה זה, אמצעי זה לא תקף. ראינו שניוטון לא צלח להסביר מדוע כוחות הגרויטציה נמשכות זו לזו. כח זקוק תמיד לאינפורמציה מוליכה, כח הוא סטטי.
ה'גרויטציה' שניוטון דיבר עליה היא פרי אינפורמציה, אינפורמציה המוליכה את ה'כח' הסטטי.
אשר לכל השאיפות המיסטיות לחזור לכוליות, חכמי המיסטיקה אף פעם לא נתנו את דעתם על העובדה שבכוליות האידיאלית שלהם מקומם נפקד, בכוליות אין קיום אנושי.
האם חכמי הדורות נתנו את דעתם על כך שהם פרי אינפורמציה, אינפורמציה ערטילאית. האם הם נתנו את דעתם שכל עולמם הוא פרי אינפורמציה, אינפורמציה כמו ה-DNA , אינפורמציה מקובעת, היוצרת את גופינו, שעולמם כולו הנו פרי אינפורמציה לא מקובעת, אנרכית, שהם יוצרים אותו, שהם מוחקים אותו לפי רצונם.
אם עולמו של האדם לא היה פרי אינפורמציה לא מקובעת, אנרכית, האדם לא היה יכול במחי יד אחת למחוק עולם זה שהוא יצר, ליצור עולם חדש עם משאלות חדשות.
האם חכמי הדורות שאלו איכה עולם פרי כח, כמו העולם המזופוטמי נמחק, איכה עולם נצחי נמחק, כפי שהעולם היווני נמחק על-יד הנצרות.
האדם באמצעות אינפורמציה לא מקובעת, אנרכית, מדי פעם יוצר מיתוסים חדשים, ומוחק את המיתוסים הישנים.
אוניברסיטה ווירטואלית - פלוסופית השפה 