אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 553 – קהלת מדבר בשני קולות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 553 – קהלת מדבר בשני קולות

     קהלת נתפש תמיד כספר עם סתירות רבות. אבל אם מתבוננים על שלושת הפרקים הראשונים של הספר אנו עדים לעובדה שבפרקים , פרק א' ופרק ב', ופרק ג', מוצגות שתי השקפות.

     קהלת בשני הפרקים הראשונים מציג בעל נטיות ספקניות, מישהו הרוצה להבין את רזי הקיום, רוצה לבדוק מדוע האדם המפליג מעבר לגבולות, רוצה את היותר, מגיע למסקנה שהכל הבל. השקפה ראשונית זו המיוצגת בשני הפרקים הראשונים היא השקפה ספקנית, שונה מההשקפה התנ"כית הקיומית, שהצטמצמה בגבולות, לא ניסתה להפליג מעבר להם.

      ההשקפה הראשונית הזו המובאת בשני הפרקים הראשונים כאילו הושפעה מההסתה של ה'נחש' במשל 'עץ הדעת', נחש המסמל את השאיפה לעבור גבולות, לרצות את היותר.

      ובכן, קהלת מציג את האדם שהתפתה על-ידי הנחש, הפליג מעבר לגבולות, והגיע למסקנות שהכל 'הבל הבלים'.

      ההצגה הזו של קהלת את הדמות שהתפתה מהבטחות הנחש, מיוצגת כאן בפעם הראשונה במחשבת התנ"ך, מחשבה שמראשיתה אימצה את ההגבלות על האדם, הגבלות לא לאכל מפרי 'עץ החיים', להסתפק בחיים קצוצים, בחיים בגבולות.

     בהצגת הדמות שהתפתה על-ידי ה'נחש', היא העזה במחשבת התנ"ך, היא העזה בכלל, כיוון שהאדם משתוקק תמיד ליותר, וכאן בשני הפרקים נאמר שאת ה'יותר', שהאדם משתוקק אליו, הוא 'הבל הבלים'.

     קהלת כבר בפרק השלישי מביא את ההשקפה התנ"כית המסורתית היודעת: 'לכל זמן, לכל חפץ תחת השמים'. והוא מסכם :'מה יתרון העושה באשר הוא עמל. ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לעשות בארץ את הכל עשה בעתו,  גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד הסוף'.

      לפי סיכום זה של קהלת, אלהים עשה הכל בעתו, ואפילו נתן בלבם של בני אדם מצוה לא לחקור את תחילת הבריאה ואת סופה.

       בשלושת הפרקים האלו קהלת מסכם את שלילתו את נסיונו של   האדם להבין את הראשית ואת הסוף, ועליו לעשות את המותר.

      קהלת שולל כאן את הסתת הנחש, מבלי להזכירו, לנסות להבין מעבר  ליכולתו של האדם. למעשה קהלת חוזר בתוכן משלו לשלושת המשלים התנ"כיים, משל 'מגדל בבל', משל 'איוב', ומשלו הוא, מלעבר 'גבולות', עיקרון מחשבת התנ"ך. עיקרון הנמצא כבר במשל 'עץ הדעת', בו נאסר על האדם לאכל מפרי 'עץ החיים', עליו לקבל את ה'קיצוב', קיצוב משך קיומו.

      אבל כפי שאנו נראה בהמשך קהלת כמו החכמים שיצרו את משל 'מגדל בבל' ואת משל 'איוב', כבר לא הבינו את פילוסופית השפה שבתשתית משל 'עץ הדעת', על כך נרחיב בהמשך.

      אבל עוד לפני שנמשיך בהסבר פילוסופית השפה שכבר לא היתה מובנת לדורות המאוחרים יותר, עלינו כאן לנסות ולהסביר את היחודיות של החכמים האלו שיצרו את המשלים שהוזכרו.

       אנחנו יכולים לעמוד על יחודיות מסר חכמים אלו אם נשוה את מחשבתם למחשבה היוונית המאוחרת יותר, מחשבה שרצתה את  ה'רצף', לא היתה מוכנה להשלים עם חיים קצובים.

     הרצון ל'יותר', היא אפריורית לאדם, רק מחשבת התנ"ך שהחלה בתובנה של תפקיד השפה, שפה המבדילה את האדם משאר הברויים, קבעה ששפה זו 'דעת', היא חלק מהאינפורמציה היקומית, ' ובהיותה חלק מהאינפורמציה היקומית היא פועלת  בקיצוב הדברים שהיא יוצרת, קיצוב המתאזן על-ידי בריתות בין היצירות שעוצבו על-ידי השפה היקומית.

       השקפה פילוסופית זו שבמשל 'עץ הדעת' נמסרה בצמצום, כך שהדורות לא הבינו אותה. אבל מחשבת התנ"ך דרך צינורות השפה, עצבה את מחשבת התנ"ך, לפי העקרונות במשל 'עץ הדעת'.

      גם אם הדורות המאוחרים לא הבינו את העקרונות במשל המצומצם, 'עץ הדעת', עיקרון הגבולות אומץ על-ידי חכמי יוצרי המשלים.

      אנחנו צריכים להתיחס רק לחלק שהובן על-ידי החכמים האלו, על-ידי כך שאנו משווים את עיקרון ה'גבולות', להעדר שלהם אצל היוונים.

      מבחינה זו קהלת עם כל הספקנות שלו נבדל מהוגי היוונים שלא הכירו בעיקרון ה'הגבלה'.

     קהלת לכל אורך ספרון קצר זה, כל הזמן חוזר על עיקרון ה'הגבלה', גם כאשר הוא לא מפרט, לכן הדורות לא הבינו שעיקרון זה הוא מאחורי קביעותיו, וחשבו שקביעותיו סותרות זו את זו.

    החסרון של קהלת הוא חסרון של מחשבת התנ"ך שלא פירטה את עקרונותיה. נוסף לכך שקהלת ברוח מחשבת התנ"ך לא פירט את עקרונותיו, הוא כמו החכמים האחרים של משלי התנ"ך, כבר לא הבין את פילוסופית התנ"ך, ובכך החסיר ממנה 'תוקף'.

       הדורות המאוחרים שהועמתו עם המחשבה היוונית, לא יכלו לתת למחשבתם תוקף, שרק פילוסופית הלשון ההתחלתית נתנה. לכן הם נכנעו לפילוסופיה היוונית שלמעשה לא הבינה את חוקי הקיום, את חוקי האינפורמציה המעצבת את מחשבת האדם.

     למרות חסרון זה של חכמי יוצרי המשלים, גם מה שכלול בהם הוא חד-פעמי, ההבנה של עיקרון ה'גבולות', שתרבויות אחרות לא הבינו.

      אם תרבויות אחרות היו מבינות את עיקרון ה'גבולות', העולם היה נמלט מאסונות שפקדו אותו, אסונות פרי רצון ל'יותר', רצון שלא מכיר בגבולות.

      קהלת מחוץ לעיקרון ה'גבולות', תורם עוד הבנה. קהלת תורם הבנה שאנו לא מוצאים ביצירות אחרות של התנ"ך, הכרה של  שרירותיות הקיום. שרירותיות הקיום במידה רבה שולל מהאדם אמונות של חכמים, כיון שהקיום לא משתף אתם פעולה.

       בהכנסת קהלת את עיקרון ה'שרירותיות', הוא הוסיף נדבך למחשבת התנ"ך.

     התיחסות הדורות ליצירת משל זה של קהלת, כפי שראינו נבע מכך שלא עמדו על העובדה שקהלת כל הזמן שולל כל יציאה מגבולות מבלי לפרט. וברור שהדורות לא הבינו את דעתו של קהלת שהקיום הוא שרירותי. אבל למרות מסכנתו של קהלת שהקיום שרירותי, קהלת בסופו של דבר אומר שחיים עדיפים על מוות.

     אנחנו צריכים להבין את עקרונותיו של קהלת תמיד ממה שהוא מעדיף. כך לא הבינו את קהלת כאשר הוא יצא נגד ה'אשה', ויותר מאוחר מעדיף היצמדות לאשת נעורים.

     קהלת יוצא בשלילה נגד ריבוי נשים, שהיא משאלה של זכרים, ויש לראות בקביעתו להיצמד לאשת נעורים את מסכנתו.

       קהלת מסים את ספרו בקביעה לא להרבות בספרים, אבל עצה זו של מחשבת התנ"ך שלא הסבירה את עצמה בהרחבה היה בעוכריה, גרמה לכך שהדורות התקשו להבין את עקרונותיה, לכן הם השתעבדו לפילוסופיות קוטביות.

    בדיעבד, ספרון זה של קהלת גם בקצורו הוא אחד מהמסמכים המחשבתיים החשובים ביותר, המכיל את העקרונות שיכלו למנע מהאנושות קטסטרופות, קטסטרופות שהן פרי הרצון ל'יותר', שהן פרי יציאת האדם מגבולותיו.

    עם כל ספקנותיו של קהלת, הכרתו שהקיום הוא שרירותי, לא משתף פעולה עם חכמת האדם, הוא סיכם את אמונתו בהשקפה הקיומית התנ"כית.

       כפי שכבר ציינו, העובדה שחכמי התנ"ך האלו, כבר לא היו מודעים לפילוסופית השפה, שבסיסה במשל 'עץ הדעת', החסיר מהם תוקף. החסיר מלהפוך את פילוסופית השפה כהפילוסופיה היחידה, כיוון שרק היא דנה במתת 'דעת' המבדילה את האדם משאר הברויים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: