אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 570 – עם סגולה
אלהים בספר שמות, פרק י"ט 5, אומר למשה: 'ועתה אם תשמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ', ובפרק ל"ג פסוק 16,של ספר שמות, משה אומר: 'בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה'.
מהפסוקים לעיל ברור לאלוהות ובהמשך למשה, שאם בני ישראל ישמרו על הברית, הם יהיו 'סגלה' לפי האלהות, ולפי משה 'נפלינו' מכל העמים.
אמירות אלו של האלוהות ושל משה מצביעים על כך, שאם בני ישראל מרצונם החופשי יאמצו את הברית, כתוצאה ממעשה זה, יבדלו מכל העמים האחרים, שלא אמצו מרצונם את הברית, אלא שחוקי הקיום כפו עליהם את עצמם.
ברור שההבדל בין בני ישראל שמרצונם החופשי אמצו את הברית, את חוקי היקום, בעוד שהעמים אחרים למרות סרבנותם לאמץ ברית, אלו כופים את עצמם עליהם.
הדוגמה הטובה ביותר איך חוקי הקיום כופים את עצמם על האחרים הסרבניים, היא, שלמרות שהם לא משלימים עם קצוב חיי אדם, חוקי הקיום כופים עליהם את המוות.
אם אנו בודקים את הקוסמולוגיות של עמים אחרים, אנו עדים לכך שהם בדרך כלל אינם מאמצים את האיסור מלאכל מפרי 'עץ החיים', רוצים רצף, למרות כך חוקי הקיום גוזרים עליהם מוות, קצוץ משך חייהם.
ברוב הקוסמולוגיות יש סכסוך בין האדם לבין עליונים, כיוון שהאדם לא משלים עם קיצוץ משך קיומו, לא משלים עם שרירותיות הקיום, שאין לו שליטה עליו.
אם אנו לוקחים כדוגמה את קינת האלה נינגל, אילת אור השומרית, אנו נוכחים לדעת שאלה זו באה לאספת האלים, מתחננת שעירה אור לא תהרס, ואלי שומר אומרים לה שגזרה שנגזרה אין לשנותה.
השומרים האמינו בגורל, בחוקי גורל, על כן היו בסכסוך עם האלים שלא נעתרו למשאלות שלהם.
אבל גם היוונים המאוחרים לשומרים היו בסכסוכים עם אליהם, ביחוד עם ה'מוירה', שיחסו לה שרירותיות, נקמנות בבני אדם. למעשה המוירה היתה התגלמות חוקי הקיום, חוקים מנוגדים למשאלות היוונים שהאמינו בנצחיות.
בקשר ליוונים הדוגמה הטובה ביותר לסכסוך ביניהם לבין אלי אולימפוס, אנו לומדים מהטראגדיה של פרומתאוס שנענש על כך שרצה לסייע לבני אדם בהענקת ידיעת האש. לפי הטראגדיה של איסכילוס, אל זה נענש על נדיבותו על-ידי זאוס.
במקרה גם יהודי הלניסטי, שאול הטרסי, הדו-תרבותי, עברי ויווני, הושפע מהאמונות היווניות על נצחיות, רצה שהאלוהות תשנה סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.
הדוגמאות לעיל הם רק חלק ממרדנותו של האדם שאינו משלים עם קיצוץ משך קיומו, עם חסרים אחרים, מנוגדים למשאלותיו.
ואם כך הוא הדבר, אפשר להבין את דברי האלוהות, שאם העברים יאמצו את הברית יהיו סגולה, אפשר להבין את משה, שהבין שבמקרה כזה, השלמת העברים עם הברית, הם יהיו 'פליאה' בעיני האנושות. ובאמת אנו עדים מההיסטוריה שעקרונות העברים שהיו השלמה עם חוקי הקיום תמיד עוררו נגדם התנגדות.
אנו יכולים כאן גם להתיחס לשנאה לצאצאי העברים, שכבר לא הבינו את כל עקרונות מסורתם, אבל זיהו אותם עם מסורתם הכתובה בתנ"ך, שנאת הלותרנים בעת החדשה, נגד עקרונות שסתרו את המשאלות שלהם, משאלות ל'כח' שלא מכיר בגבולות.
צאצאי העברים בעת החדשה לא הבינו את עקרונות מסורתם, עקרונות שנמסרו בצמצום המרבי, לא הבינו ולא התיחסו לדה-לגיטימציה שהלותרנים הטילו על עקרונות התנ"ך.
גם הלותרנים לא הבינו את עקרונות התנ"ך, הם רק הבינו שעקרונות אלו לא משלימים עם רצונם לבטל גבולות בשם 'כח' האמצעי של השטן, האמצעי של מפיסטו.
ומאחר שמטרתם היתה שליטה עולמית, מצאו קורבנות שלא עמדו על כוונתם, הפכו אותם ל'אויב קוסמי'.
הקדמה זו באה למען לברר את עקרונות הברית, עקרונות שנמסרו כ'חידות', כיוון שמחשבת התנ"ך היתה מחשבה אינטואיטיבית בלי פרשנות.
כך למשל רק במחשבת התנ"ך יש לפנינו קביעה שלאדם הוענקה 'דעת', דעת המבדילה בין טוב לרע. אף אחד מחכמי הדורות, לא העברים וודאי לא חכמי עמים אחרים הבינו, ש'דעת המבדילה' היא, היא, הנה הפילוסופיה הלשונית, הרי השפה האנושית 'מבדילה' אם האדם רוצה ואם לאו. עובדה שתרבויות המערב שתרגמו את 'דעת', לשפתם, שכחו לציין שהיא 'מבדילה'.
בדוגמה זו של 'דעת', לפנינו ההסבר האלוהי, שאם העברים יקבלו את ה'ברית', ברית המבוססת על 'דעת', הם יהיו סגולה. ובאמת עמי המערב שכחו לציין את הדבר החשוב ביותר, ש'דעת' מבדילה, כיוון שהם רצו רצף, והבדלה מונעת רצף. ובכל זאת, עמי המערב הבדילו, כיוון שהשפה כפתה את עצמה עליהם, היא כפתה את עצמה עליהם, כפי שחוקי הקיום כפתו את עצמם על בני אדם למרות רצונם ב'רצף', הם מתים.
עמי המערב שרצו ב'רצף' העניקו ל'כח' את התפקיד להסדר היקום. כמובן עמי המערב לא שמו לב שאלהים כבר אחרי המבול 'כורת ברית עולם'. גם העברים לא שמו לב לכך. הרי 'ברית' לא תתכן בלי רצון חופשי שבתשתית משל 'עץ הדעת'. הרי חוה אוכלת מהפרי האסור מרצונה החופשי. ברית גם לא תיתכן בלי הבדלה, רק יסודות מובדלים כורתים בריתות.
ובכן, המחשבה התנ"כית האינטואיטיבית קבעה בצמצום מרבי שהאלוהות הטילה סדר יקומי על-ידי 'ברית עולם' על היקום, ברית שהיא מבוססת על 'דעת', דעת אינפורמציה. לקח לעולם המערבי אלפי שנים עד לגלוי ה- DNA, שהביאולוגיה מבוססת על אינפורמציה. מכאן לאט לאט העולם החליף את ה'כח' המסדיר סדר ביקום, באינפורמציה המסדירה את הסדר ביקום.
אם חכמי העברים היו מבינים את העקרונות של מסורתם, עקרונות שנמסרו בצמצום, היו מבינים שמחשבת התנ"ך הקדימה את הגלויים האחרונים באלפי שנים.
אבל חכמי העברים למרות מה שהאלוהות יחסה להם, שהם מבינים את העקרונות ולכן הם 'סגולה', לא הבינו את התובנות האינטואיטיביות הכלולים במחשבת התנ"ך.
כמובן שעמי המערב התיחסו לכל הנאמר בתנ"ך לא כהבנה אינטואיטיבית של כל חוקי הקיום, התיחסו אליהם כאמירות דתיות בלבד, אבל גם צאצאי העברים לא הבינו אותם.
ובכן, כל החכמים לא הבינו את פרק א' של ספר בראשית כפרק מיחס לאלוהות בריאה באינפורמציה, בריאה ב'הגדים', בלשון, בריאה של הסדרת ה'תוהו ובוהו', אנרגיה מפוזרת. מחוץ אולי 'גלן' הרופא והמדען, שגם קבע במאה השניה שמרכז החשיבה במח ולא בלב, כפי שהדורות האמינו. ויש להעניק לגלן תובנות כיווני ולא נוצרי, שהוא הבין שפרק א' של ספר בראשית הוא מסמך פילוסופי, שבו האלוהות מרצונה החופשי בוראת, בניגוד למה שהיוונים האמינו שהעולם הוא נצחי, לא נברא.י. יש להעניק כבוד לתובנות גלן.
הזכרנו את הלותרנים שעשו דה- לגיטימציה למחשבת התנ"ך, כיוון, שכנראה, הבינו שבמחשבת התנ"ך לא מעניקים 'לכח', יכולות איו-סופיות של שליטה על היקום, כפי שהשטן, מפיסטו, הבטיחו להם.
לפחות אם צאצאי העברים היו מבינים את הסודות של הקיום שהתגלו לאבותיהם, היו מבינים למה הפכו אותם 'לאויב קוסמי'.
לדאבונינו צאצאי העברים אינם ראויים להיקרא 'סגולה', הם עד היום הזה לא קולטים במה מאשימים אותם.
אוניברסיטה ווירטואלית - פלוסופית השפה 