ארכיון מחבר: רבקה שכטר

באוניברסיטה העברית למדתי מקרא, היסטוריה, מדע הדתות. בהמשך בארה"ב למדתי באוניב

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור549 – הסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 549 – הסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור

       כבר הזכרנו כמה פעמים שאבות העברים, אברהם ומלויו שיצאו מאור, הלם פגישתם עם תרבויות שונות מתרבות השומרים, גרם להם לטראומה, טראומה המגלה תובנות רדומות. אבל בחזרה זו על מה שכבר ציינו, המטרה להתיחס להמצאתו של ניוטון, המצאת ה'גרויטציה'. למעשה אנו כאן לא מתדינים עם ההמצאה הגדולה של ניוטון את הגרויטציה, אלא לסיכומו של המצאתו, בטענה שאין לו פירוש, הבנה מדוע הישויות נמשכות זו לזו, מה הן הכוחות בהן שהן נמשכות זו לזו, המניעים אותן.

      לניוטון לא היה הסבר להמצאתו, כיוון שהוא לא היה מודע לתופעת ה'אינפורמציה', או ל'דעת' שאנו מוצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק א' של ספר בראשית. ידיעות אלו שאנו מוצאים בתנ"ך, הושכחו, כאשר שאול הטרסי מרד במסורת אבותיו, רצה בדומה ליוונים באמונה שהם האמינו, אמונה ביקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על עולם בתנועה.

     שאול הטרסי מיסד הנצרות החטיא את משל 'עץ הדעת', העולם הנוצרי עד היום לא כפר בקביעתו, אפילו לא הנומינליסטים האנליים שחזרו במידה רבה לעקרונות התנ"ך, לא חסידי קלווין, למרות שקלווין אף הוא חזר לרוב עקרונות התנ"ך, אבל לא חזר לפילוסופיה הלשונית הנמצאת במשל 'עץ הדעת', שהוחטאה על-ידי שאול הטרסי.

     ניוטון עצמו חזר לעקרונות התנ"ך, לאמונה בהשגחה, אבל לפי הכרזתו הוא, הוא הבין שלקדמונים, כוונתו היתה לאבות העברים,  התגלו דברים שהוא ובני דורו לא מבינים.

     ובכן, ניוטון לא הבין את הכוחות בישויות המקיימות גרוויטציה.

      ואם אנו חוזרים לסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור, סודות שהתגלו להם כתוצאה מ'טראומה' שחוו בפוגשם תרבויות שונות מהתרבות השומרית שהיו רגילים אליה, גם עם הסתיגויות, טראומה שגלתה להם תובנות רדומות, ננסה להסביר מה שנחסר מניוטון להבין, להבין את כוחות הגרויטציה, כיוון שלא הבין את פילוסופית השפה שבתנ"ך.

       אם נקדים את הנאמר בפרק א' של ספר בראשית, שהוא למעשה השלב השני בהתפתחות פילוסופית השפה, נוכל להסביר מה שנבצר מניוטון להבין.

      ובכן, בפרק א' של ספר בראשית אלהים יוצא מהאין, ואחרי יוצרו את השמים ואת הארץ, הוא ב'אומר', אינפורמציה, מבדיל ויוצר מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, אנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       במשל 'עץ הדעת', נאמר שהזוג הראשון אדם ואשתו, אוכלים את פרי 'עץ הדעת', את 'דעת', דעת המבדילה. כתוצאה מהאכילה של 'דעת', הם מבדילים את עצמם, הרי רכשו מהפרי את יכולת ה'הבדלה', נעשים 'מודעים' לעירומם. בהזדמנות זו, אלהים מידע אותם שאסור עליהם לאכל מ'עץ החיים'. ובכן הזוג הראשון שהפך למודע, האלוהות מידע אותם על האיסור מלאכל מ'עץ החיים', מידע אותם שחייהם קצובים.

       אנו רואים מהמשל 'עץ הדעת', אם אנו לעת עתה פוסחים על שלבי ביניים, שהפרי 'דעת', אינפורמציה, מידעת את הזוג הראשון שחייהם קצובים. ידיעה זו על קיצוב חיי הזוג הראשון, או האדם. בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה, בפרק א' של ספר בראשית, נוסף לשלב ההבדלה, שלב 'אומר' אינפורמציה, או דעת, שלא רק מבדילה, היא יוצרת מה'תוהו ובוהו', אנרגיה מפוזרת' ישויות.

       אם אנו נפרש את האמירות המצומצמות בתנ"ך, ונאמר שאותה 'דעת' לא רק מבדילה, היא יוצרת ישויות מה'תוהו ובוהו', ז.א. היא שובה אנרגיה מפוזרת לתוך אינפורמציה, או גופים מעוצבים על-ידי אינפורמציה.

       עכשיו נשאלת השאלה הקרדינלית, האם אנרגיה מפוזרת זו, שנשבתה לתוככי ישויות מעוצבות על-ידי אינפורמציה, משלימה עם גורלה? הגרויטציה של ניוטון מוכיחה לנו שהאנרגיה בתוככי הגופים שעוצבו על-ידי האינפורמציה, מורדים בשובים שלהם, רוצים להתאחד עם האנרגיה המפוזרת, שממנה הופרדו. מרד זה של האנרגיה המפוזרת באינפורמציה, הוא אותו כח, המהווה את הגרויטציה, שניוטון לא היה מסוגל להבין, כיוון שהוא חסר היה את ההבנה של אינפורמציה השובה אנרגיה מפוזרת.

      אי  הבנתו של ניוטון תקפה עד היום הזה, למרות שבמחצית המאה הקודמת התגלה ה-DNA, אינפורמציה מקובעת היוצרת את גופינו.

      אנחנו רואים שלקח לעולם המערבי  אלפי שנים ולגלות אינפורמציה בצורת ה-DNA. גלוי זה עדיין חלקי בלבד. המדע המערבי עדיין לא מודע לתפקיד האינפורמציה המעצבת את הישויות. לא נאמר בשום מקום, מה קרה אחרי ה'מפץ הגדול', השתחררות האנרגיה, איך מאותה אנרגיה מפוזרת נוצרו גרמי השמיים.

      אבל מה-DNA אנחנו יכולים לעמוד על אופן פעולת האינפורמציה. ה-DNA, אינפורמציה מקובעת, מעצב את גופינו, אחרי שמסופקת לו אנרגיה בצורת אוכל. אם אנו חוזרים למשל 'עץ הדעת', ניווכח, שנאמר שם שהזוג הראשון באמצעות 'דעת', אינפורמציה, יוצר על-ידי 'משגל' גנים, את הצאצאים, יוצר את שרשרת הדורות.

      ה-DNA מבצע את אותה פעולה כמו 'דעת'. הגוף שלנו מעוצב על-ידי ה-DNA, השובה את האנרגיה, אוכל, המסופק לו, יוצר גנים, משלח אותם לגוף חדש הממשיך את השרשרת. אחרי שהוא מלא את תפקידו, האנרגיה מתמרדת, ה-DNA ששבה את האנרגיה, מתפורר, הגוף חוזר להיות אנרגיה מפוזרת.

      הגוף שלנו, המעוצב על-ידי ה-DNA, המיקרוקוסמוס, משקפת את המקרוקוסמוס. אינפורמציה, ה-DNA שובה אנרגיה, יוצרת את גופינו, האנרגיה, כח, שהנו גרויטציה, מתמרדת, מפוררת אינפורמציה, וזו חוזרת להיות אנרגיה מפוזרת.

        מחשבת התנ"ך בהבדל מתורת הגרויטצה של ניוטון יצרה את תורת ה'בריתות', בריתות המקשרות בין הישויות שעוצבו על-ידי 'דעת', אינפורמציה. היא, מחשבת התנ"ך לא הזכירה מרידות של אנרגיה, במקום זה קובעת שהיסודות כרתו בריתות, ולכן הן נמשכות זו לזו.

      ניוטון לקח תופעה אחת מהבריאה, את תופעת ה'גרויטציה', גרויטציה המכונה במחשבת התנ"ך כ'ברית' בין הישויות, ברית הגורמת להן משיכה זו לזו. ניוטון  פסח על שלב עיצוב הישויות, שלב עיצוב הישויות על-ידי 'דעת' ממשל 'עץ הדעת'.

    מחשבת התנ"ך כולה מבוססת על שלבים בלי הפעלת כוח. אלהים בורא את העולם ב'אומר', אינפורמציה בדרכי שלום, מבלי להפעיל כח.

      אנו יכולים להשוות את הבריאה בפרק א' של ספר בראשית לבריאה במיתוס 'אנומה אליש' ה'מזופוטמי', לפי מיתוס זה האל הצעיר מרדוך, בורא מגופה של תיאמת אלת בראשית, אחרי שהוא בכח ניצח אותה, את העולם.

      ניוטון שפסח על שלבי הבינים של בריאת העולם, התרכז ב'גרויטציה', מבלי להבין מה שמחשבת התנ"ך הבינה, שהישויות שעוצבו על-ידי 'דעת', נמשכים זו לזו. המשיכה של הישויות לפי תורת הבריתות לא מוגדרת בתנ"ך כתוצאה של משיכה בכח.

     עולם הגרויטציה הכוחנית של ניוטון הוא עולם מכני שאפילו לא סיפק אותו. לפחות כך הוא התבטא לפני מותו, שלמרות שהוא כנער ששיחק באבנים מלוטשות על שפת הים, העולם על חוקיו נשאר חידה בעיניו.

     אם ניוטון היה מבין את פילוסופית השפה של התנ"ך, מקבל את השלבים לפיהם עולם זה פועל, מקבל את תורת ה'בריתות' של

התנ"ך, תורה לפיה היסודות נמשכים זה לזה כיוון שכרתו ברית ביניהם, העולם היה נראה בעיניו יותר שלו, לא מכני, לא כוחני.

      הקוסמולוגיה התנ"כית היא היחידה שבה הישויות מתנהגות לפי בריתות, לא בכוחנות, לא בצורה מכנית.

      התובנות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור כתוצאה מ'טראומה', גלו להם גם קוסמולוגיה הרמונית פרי 'דעת', דעת מעצבת את היקום באופן של הסכמים, לא בכוחנות נוסח מרדוך.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה

  • אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה.
  • –                 אלו העוסקים בשפה, עד היום לא צלחה להסביר את תופעת השפה, כיוון שלא אימצה את תובנות משל 'עץ הדעת' ש'דעת', השפה, ממקור חיצוני, הבנה אינטואיטיבית, שחסרו לה מושגים מאוחרים. לכן הדעות נמסרו בצורה מטפורית בלבד. המשל מידע אותנו גם ש'דעת'  מבדילה.
  • –               האדם החושב במושגי רצף, קשה עליו להשלים עם העובדה שהשפה היא ממקור חיצוני, לא חלק מגופו, ולכן לא רציפה, הוא חושב אותה כנתונה,  כמו הראיה, שבמעשה אף היא ממקור חיצוני, פרי הפוטונים.
  • –             המידע ש'דעת' 'מבדילה', עיקרון זה 'הבדלה', איפשר את פיתוח פילוסופית השפה התנ"כית, בהמשך, שוב רק בצורה מטפורית בלבד,.
  • –               מדוע אנו מדגישים את העובדה שהמשל מידע אותנו ש'דיעת' מבדילה? בהדגשה זו ש'דעת' מבדילה לפנינו מקור תובנת המתת האנומלית. יכולת ההבדלה, מבדילה את האדם משאר הברויים על כדור הארץ הקטן שלנו.
  • –              ומדוע הדגשת העובדה ש'דעת' 'מבדילה' חשובה, כיוון שהאדם רוצה 'רצף'. קשה לאדם הנוטה לרצף להשלים עם העובדה שחוקי הקיום קוצצים ברצף, שהקיום כולו מבוסס על קיצוצים ברצף.
  • –              אבל המתת החשובה ביותר של 'דעת', היותה מבוססת על עיקרון ההבדלה, היא העובדה, ש'הבדלה' זו מאפשרת את ה'מודעות', מודעות שהאדם עד היום הזה מתקשה להסביר אותה.
  • –              בקשיים האנושיים להסביר את התופעות הפשוטות, שאת עקרונותיה אנו מוצאים כבר במשל 'עץ הדעת' היא, שהאדם מבצע את חוקי השפה בצורה מכנית, צורה מכנית המשכיחה ממנו את חוקי השפה, חוקי שפה הנכפים עליו למען ביצועם.
  • –              אנו תוהים היאך האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המתבקשות ממנו, מה מבדיל אותו משאר הברויים על כדור הארץ.
  • –             האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המבדילות אותו משאר יצורי כדור הארץ, כיוון שהרצון ל'רצף', מעוור אותו.
  • –               עלינו גם להניח שההתעקשות האדם ל'רצף' נובע מאי יכולתו של האדם להשלים עם העובדה שחייו קצובים, הוא מצפין פחד זה מקיצוב, ופחד זה בהמשך מעוור אותו, או אפשר להגיד שפחד זה מדחיק ממנו אפשרות להתמודד עם חוקי הקיום.
  • –              אם טענות אלו תמוהות, מספיק אם נזכיר את העובדה  שהיוונים הקלאסיים חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם נצחי, חשבו את היקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על זרימת היקום.
  • –              מספיק גם אם נזכיר ששאול הטרסי מיסד הדת הנוצרית, שאול הטרסי זה שמרד במשל 'עץ הדעת', החטיאו, רצה בדומה ליוונים רצף, אפילו רתם את האלוהות שתשנה סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.
  • –              עולם נוצרי, שעקרונותיו תקפים עד היום הזה, מאמין עד היום  הזה שישוע גאל את העולם ממוות.
  • –               ואם מחולל הרפורמציה לותר כפר באמונה שישוע גאל את העולם ממוות, הוא המציא אלוהות חדשה, שקווה ממנה לישועה, קיווה שהשטן שניצח את ישוע, יבטיח לו את מבוקשו.
  • –                 העולם הפרוטסטנטי שהושפע מתורת קלווין, שחלקית חזר לעקרונות התנ"ך, לא שם לב במשך ארבע מאות שנה שנוצרה דת חדשה לותרנית בשלטון השטן.
  • –             קשה להסביר את העיוורונות האנושיים, קשה להסביר אותם אם מתעלמים מכך שהאדם מונהג על-ידי יכולת  'הדחקה', מונהג על-ידי 'משאלות'.
  • –                אנחנו חוזרים ומנסים להסביר את העקרונות הראשוניים האלו של התנ"ך, שכבר במקומות אחרים הסברנו. הסברנו איך התאפשרו התהוותם, למען להדגיש את שני העקרונות, עיקרון ש'דעת' מ'מקור חיצוני', עיקרון, ש'דעת' 'מבדילה'. היום קל יותר להסביר עקרונות אלו אחרי גילוי ה-DNA, אינפורמציה המעצבת את הישויות. ובמדה מסוימת כתוצאה מגלוי זה, התהוותה  התובנה על היות יסוד ה'אינפורמציה', המעצבת את הישויות, ואינפורמציה זו היא חיצונית, אינפורמציה זו מבדילה.
  • –               התובנה שאינפורמציה חיצונית מעצבת את הישויות, מאפשרת גם לסתור את הדעות שהשפה היא נתון, שהשפה הנה חלק ממוחינו.
  • –              אבל אנו יכולים על פי הממצאים החדשים גם להעלות על הדעת שכפי שהאינפורמציה היקומית קוצצת באנרגיה ויוצרת את הישויות בשוביה את האנרגיה המפוזרת, כך 'דעת' יוצרת את עולמו  הלשוני של האדם על-ידי הבדלות.
  • –               התחלנו את דיונינו בכך שמשל 'עץ הדעת' מעלה שני עקרונות, את עיקרון היות 'דעת', השפה, האינפורמציה, ממקור חיצוני, עיקרון שני ש'דעת' מבדילה. נשאלת השאלה מדוע עיקרון ההבדלה של 'דעת' חשובה.
  • –              ובכן, עיקרון ה'הבדלה' של דעת סותרת את כל הפילוסופיה היוונית על היות היקום רציף. הרי העיקרון היווני על היות היקום רציף, אינו מאפשר יצירה, בכלל ברצף קיום לא יתכן. היוונים בהתעקשותם על רצף, מנעו מעצמם המשכיות, הרי ברצף אין תנועה, הם מנעו מעצמם תנועה. תנועה אפשרית רק אם קיימת הבדלה, תנועה אפשרית רק אם נוצרים חללים בין הישויות.
  • –               כל חכמי המערב, אלו שקלסו את המחשבה היוונית לא הצביעו על העובדה שמחשבה זו סתמה מעצמה יכולת תנועה, יכולת המשכיות.
  • –             עובדה זו שחכמי המערב לא הצביעו על עובדות אלו, אל יפליא אותנו, הרי הנצרות התבססה על המחשבה היוונית, על העיקרון שלה על 'רצף'.
  • –                רק הבדל אחד הפריד בין המחשבה היוונית לבין המחשבה הנוצרית, שזו האחרונה השאירה את ספר התנ"ך כספר מקודש, שכביכול מכיל בסיס לאמונה בישוע.
  • –               ברור שספר התנ"ך עם כל עקרונותיו סתר את העקרונות היווניים.
  • –               על כן עלינו להזכיר מחדש את דבריו של הרופא, הפילוסוף, גלן, במאה השניה של הספירה, גלן זה שקבע שהמח הוא מרכז החשיבה, לא הלב, כפי שהדורות שקדמו לו האמינו, גלן זה שכבר הזכרנו אותו במקומות אחרים.
  • –             גלן זה שהיה יווני במוצאו ולא היה נוצרי, טען בדרך אגב, שהנוצרים קלטו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק א' של ספר בראשית, בו האלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית.
  • –             גלן היווני שהכיר את המחשבה היוונית, ידע שהם האמינו בעולם נצחי לא נברא.
  • –              ובכן, מחשבת הנצרות שהתבססה על המחשבה היוונית, שמיסדה שאול הטרסי מרד במשל 'עץ הדעת', החטיא אותו, בכל זאת הכירה עקרונות שונים מאלו של היוונים, כפי שגלן ציין.
  • –               ואם המחשבה היוונית שהאמינה ברצף, שהאמינה בעולם לא נברא, נעצרה, הרי היא יצרה את הגיאומטריה, מדידת הרצף, המחשבה הנוצרית לא יכלה להתעלם לגמרי מעקרונות התנ"ך, ואלו לאט לאט חדרו לתוכה.
  • –              ומה היתה משמעות חדירת עקרונות תנ"כיים למחשבה הנוצרית, עקרונות אלו שלא היו לגליים, בצורה לא לגלית שלהם השפיעו על המחשבה הנוצרית.
  • –              הזכרנו את הערתו של גלן, שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי', מפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית. ומה משמעות או מה קשר 'רצון חופשי', לעיקרון ה'הבדלה'? עלינו להקדים ולהסביר שאמונה ברצף, אמונה ברצף פירושה שהעולם הוא דטרמיניסטי. הרי ב'רצף' אין צורך בהפעלת 'רצון חופשי'.
  • –               ובכן, משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי', אבל ברור, שלהבדיל אי אפשר בלי 'רצון חופשי'. משל 'עץ הדעת' פוסח על שלבים משניים, מתרכז ביעוד האחרון החשוב, 

    לכן משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי',    שבלעדיו אי אפשר ל'הבדיל'.

  • –              ובכן אנחנו רואים, שהקביעה של המשל ש'דעת' מבדילה', בהכרח מקבעת, שלמען פעולה זו יש צורך ב'רצון חופשי'. אם גלן העיר שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק הבריאה, הוא התעלם מהעובדה ש'רצון חופשי' הוא כבר בסיס משל 'עץ הדעת'
  • –             אנחנו רואים ששתי הקוסמולוגיות, התנ"כית וזו של היוונים, עם עקרונות שונים שהסתברו מראית העולם בצורה שונה, הובילו לתוצאות שונות. המחשבה התנ"כית הובילה להשקפה דינמית, בעוד שההשקפה היוונית הדטרמיניסטית עצרה את העולם. המשך בדיונים נוספים. .
  •  

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

     מעטים האנשים הקוראים ביוגרפיות, למען לדעת על סיבות של פעולות דמויות, שעמדו מאחורי מעשים מכריעים בתולדות האנושות.

     כל סגת פצצת האטום החלה עם פרסום של איינשטיין את הנוסחה המפורסמת שלו, 'אנרגיה שוה מסה כפול מהירות האור ברבוע' בשנת 1905.

      מהביאוגראפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון, אנו למדים (עמ' 605) שכאשר באו אליו המדענים פיזיקאים, בשנת 1939, שלמדו בגרמניה, יהודיים ממוצא הונגרי, שהיו פליטים, סילרד, וויגנר וטלר, שפחדו שהגרמנים עלולים לפתח פצצת אטום, הסבירו    לאיינשטיין על ביקוע האורניום, שאפשר ליצור ממנו פצצה אימתנית, איינשטיין המופתע מפירוט המדענים, הכריז:' אני בכלל לא חשבתי על זה'.

      ובכן, איינשטיין בכלל לא חשב שמנוסחתו המפורסמת תוביל ליצירת פצצה אימתנית. איינשטיין ראה בנוסחתו המפורסמת, ניסוח מתמטי של שויון בין אנרגיה ומסה, הוא לא חשב שהניסוח המתמטי  מסמל את כמות האינפורמציה הנדרשת לשבות אנרגיה, ולהפוך אותה למסה.

     טעותו של איינשטיין, סמלה את עולם המדע מאז היוונים, שראו במתמטיקה מהות, ולא אמצעי מודד כמויות ומרחקים בלבד, כפי שעד היום מדענים ופילוסופים עדיין חושבים על זמן כמהות, ולא מודד בלבד של התרחשויות.

       איינשטיין פעל לפני גלוי ה-DNA, במחצית המאה הקודמת, הרי הוא נפטר בשנת 1955, טרם מודעות תפקיד האינפורמציה התפשטה, אחרי הגלוי של ה-DNA.

    בהבדל ממתמטיקה שאינה מהות, אינפורמציה בדומה ל-DNA

היא מהות, יוצרת ישויות.

   הפיזיקאים סילרד, טלר וויגנר כבר ידעו מהתפתחות שלבים בפיזיקה, שאפשר להפריד, להפקיע, בין האנרגיה, במקרה של אורניום, לבין האינפורמציה ששבתה אותה. שחרור האנרגיה משבייתה  באינפורמציה, יכולה ליצור פצצות אימתניות.

    ידיעות אלו היו גם ידועות לפיזיקאים גרמניים כמו הייזנברג, ממציא תורת האי וודאות, שקיבל על כך פרס נובל.

      המדענים היהודיים האלו פחדו שאם גרמניה תפתח פצצה כזו, היא תוכל להשתלט על העולם, להרוס אותו. לכן פנו לאיינשטיין שיזהיר את ממשלת ארה"ב על סכנה כזו ולהקדים וליצור את הפצצה.

       הקדמה זו באה רק למען להוכיח שאיינטיין ומדענים אחרים לפני  גלוי ה-DNA, לא היו מודעים לתפקיד האינפורמציה המעצבת, את הישויות ואת גרמי השמים. היא מבצעת את זה, בשוביה אנרגיה מפוזרת והפיכתה למסה או לישויות כמו גרמי שמיים.

     היוונים שלא העניקו לשפה תפקיד יצירה, ראו במתמטיקה מהות, ,  ולא אמצעי מסדיר סדר בכמויות, מודד מרחקים. ומאחר שהעולם המערבי, הנוצרי היה פרי המרד של שאול הטרסי, שמרד במשל 'עץ הדעת', והושפע מהמחשבה היוונית על קיום נצחי. הוא גרם לכך, שהנצרות שהיתה פרי המרד הזה שלו, מרד במשל  'עץ הדעת', בסיס פילוסופית השפה, עולם מערבי, מדעניה, קבלו את האמונה המוטעית של היוונים  בתפקיד המתמטיקה, ראו בה מהות.

     העולם הנוצרי שהושפע מדעות יווניות, לא ידע על תפקיד האינפורמציה במחשבת התנ"ך, שתחילתה במשל 'עץ הדעת', משל מודע לכך, ש'דעת', שפה, אינפורמציה יוצרת. הוא לא ידע על כך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את המשל הזה. בהמשך, בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה התנ"כית, שעל בסיסה נוצר פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, וגם על כך לעולם המערבי לא היה מידע.      

    בפרק הבריאה הזה, פרק א' של ספר בראשית, האלוהות יוצאת מהאין, ב'אומר', שפה, אינפורמציה, יוצרת את הישויות מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת.

      ובכן, מחשבת התנ"ך הקדימה את העולם המערבי, המדעי, בידיעה  שהישויות, המסה, שבויות באינפורמציה.

      לכן אפשר לסכם במשפט פרדוקסלי, שמה ש'משה ידע, איינשטיין לא הבין'.                                                                                                                        אם אנו מיחסים את יצירת פרק א' של ספר בראשית למשה, פרק ההופך להקדמה ל'עשרת הדברות', משה ידע על אינפורמציה מעצבת את היקום, בעוד שאיינשטיין כתוצאה מהירושה היוונית, לא הבין שנוסחתו המפורסמת: 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבוע', מלמדת שהנוסחה המתמטית מצביעה על כמות אינפורמציה השובה אנרגיה והופכת אותה למסה. מכאן  הכרזתו של איינשטיין,: 'לא חשבתי על זה', תגובתו על פירט הפיזיקאים איך אפשר לפרק אנרגיה משבייתה באינפורמציה.

      ובכן, פצצת האטום היא פרי יכולת לשחרר את האנרגיה השבויה באינפורמציה, שחרור היוצר פצצה.

      כל האמור לעיל, מטרתו לחזור לתובנה העילאית במשל 'עץ הדעת', שהקדים את עולם המדעי המערבי בתובנה על אינפורמציה המעצבת את היקום, הבנה שאיפשרה את יצירת פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, שהעולם המערבי לא התיחס אליו כפרק מדעי פילוסופי, התיחס אליו רק כעדות דתית. אי התיחסות זו לפרק הבריאה, כתוצאה של מרד שאול הטרסי, גרם להשכחת פילוסופית השפה שבתנ"ך.

    למרות גלוי ה-DNA, העולם המערבי חסר עדיין את התובנות הנמצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית.

      ההתעקשות המערבית לראות את השפה כחלק מהמח, כנתון, מהניירונים, ולא פרי 'דעת', דעת חיצונית, שהנה חלק מהאינפורמציה היקומית המעצבת את הישויות מהאנרגיה המפוזרת, מקשה על עולם זה להבין את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם להתבונן על היקום החיצון.

      לפי הביוגרפיה הנ"ל של איינשטיין, הוא האמין בתורת שפינוזה על היות היקום 'פנתאיזם', פנתאיזם שלא משאיר לאדם 'רצון חופשי'. ואם האדם חסר 'רצון חופשי', היאך הוא יכול להתבונן על היקום מסביב. כנראה שאיינשטיין איש המדע המהולל, לא שאל את עצמו, כיצד הוא יכול היה להתבונן על היקום מחוצה לו, להגיע לתוצאות מדעיות.

      ובכן, איינשטיין היה תוצר המחשבה המערבית, מחשבה פרי המרד של שאול הטרסי, עובדה שמנעה ממנו לשאול במה האדם שונה מישויות אחרות על כדור הארץ, החסרות שפה. איינשטיין אפילו הוסיף על העדר קושיה זו, את העובדה של שלילת 'רצון חופשי',  מתורת שפינוזה.

     איינשטיין, לפי הביאוגראפיה הנ"ל, הבין שבשללו 'רצון חופשי' הוציא אותו מעדת היהודים.

    לאדם יכולת ה'הדחקה', יכולת השוללת ממנו להתיחס למציאות שלא תואמת את משאלותיו, שוללת ממנו תובנות. כנראה שאיינשטיין המהולל, אף הוא היה קורבן ה'הדחקות', לא שאל שאלות לא רצויות.

     פצצת האטום, שהנה פרי שחרור אנרגיה שבויה באינפורמציה, מלמדת שמהות היקום היא האינפורמציה, או לפי משל 'עץ הדעת' 'דעת', לא מתמטיקה, שרק מסדירה סדר בכמויות, המודדת מרחקים, מתמטיקה אינה 'מהות', כפי שהיוונים חשבו, כפי שאנשי מדע חשבו לפחות עד לגלוי ה-DNA. דברים שהיו ידועים למחשבת התנ"ך הושכחו על-ידי המרד של שאול הטרסי.

     האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות בשובייה אנרגיה מפוזרת, נוהגת לפי חוקי הבריתות, לא לפי כללים מתמטיים. האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות פועלת לפי חוקי בריתות, כפי שגם השפה שלנו פועלת לפי בריתות.

      עולמינו מורכב מישויות נפרדות, ישויות נפרדות הנמשכות זו לזו. ב'גרוויטציה' לא כוחות או אנרגיה נמשכות זה לזה, אלא ישויות שהן אינפורמציה.

     ה- DNA, אינפורמציה מקובעת, היא אלגוריתם, אלגוריתם הנותן הוראות לאנרגיה שהעובר צורך איך להתפתח.

      האינפורמציה היקומית הנה אלגוריתם, הוראה המצביעה איך לשבות אנרגיה מפוזרת למען ליצור ישויות, מסה, גרמי שמים, ואלו לפי חוקי הבריתות נמשכים זה לזה.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

     מעטים האנשים הקוראים ביוגרפיות, למען לדעת על סיבות של פעולות דמויות, שעמדו מאחורי מעשים מכריעים בתולדות האנושות.

     כל סגת פצצת האטום החלה עם פרסום של איינשטיין את הנוסחה המפורסמת שלו, 'אנרגיה שוה מסה כפול מהירות האור ברבוע' בשנת 1905.

      מהביאוגראפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון, אנו למדים (עמ' 605) שכאשר באו אליו המדענים פיזיקאים, בשנת 1939, שלמדו בגרמניה, יהודיים ממוצא הונגרי, שהיו פליטים, סילרד, וויגנר וטלר, שפחדו שהגרמנים עלולים לפתח פצצת אטום, הסבירו    לאיינשטיין על ביקוע האורניום, שאפשר ליצור ממנו פצצה אימתנית, איינשטיין המופתע מפירוט המדענים, הכריז:' אני בכלל לא חשבתי על זה'.

      ובכן, איינשטיין בכלל לא חשב שמנוסחתו המפורסמת תוביל ליצירת פצצה אימתנית. איינשטיין ראה בנוסחתו המפורסמת, ניסוח מתמטי של שויון בין אנרגיה ומסה, הוא לא חשב שהניסוח המתמטי  מסמל את כמות האינפורמציה הנדרשת לשבות אנרגיה, ולהפוך אותה למסה.

     טעותו של איינשטיין, סמלה את עולם המדע מאז היוונים, שראו במתמטיקה מהות, ולא אמצעי מודד כמויות ומרחקים בלבד, כפי שעד היום מדענים ופילוסופים עדיין חושבים על זמן כמהות, ולא מודד בלבד של התרחשויות.

       איינשטיין פעל לפני גלוי ה-DNA, במחצית המאה הקודמת, הרי הוא נפטר בשנת 1955, טרם מודעות תפקיד האינפורמציה התפשטה, אחרי הגלוי של ה-DNA.

    בהבדל ממתמטיקה שאינה מהות, אינפורמציה בדומה ל-DNA

היא מהות, יוצרת ישויות.

   הפיזיקאים סילרד, טלר וויגנר כבר ידעו מהתפתחות שלבים בפיזיקה, שאפשר להפריד, להפקיע, בין האנרגיה, במקרה של אורניום, לבין האינפורמציה ששבתה אותה. שחרור האנרגיה משבייתה  באינפורמציה, יכולה ליצור פצצות אימתניות.

    ידיעות אלו היו גם ידועות לפיזיקאים גרמניים כמו הייזנברג, ממציא תורת האי וודאות, שקיבל על כך פרס נובל.

      המדענים היהודיים האלו פחדו שאם גרמניה תפתח פצצה כזו, היא תוכל להשתלט על העולם, להרוס אותו. לכן פנו לאיינשטיין שיזהיר את ממשלת ארה"ב על סכנה כזו ולהקדים וליצור את הפצצה.

       הקדמה זו באה רק למען להוכיח שאיינטיין ומדענים אחרים לפני  גלוי ה-DNA, לא היו מודעים לתפקיד האינפורמציה המעצבת, את הישויות ואת גרמי השמים. היא מבצעת את זה, בשוביה אנרגיה מפוזרת והפיכתה למסה או לישויות כמו גרמי שמיים.

     היוונים שלא העניקו לשפה תפקיד יצירה, ראו במתמטיקה מהות, ,  ולא אמצעי מסדיר סדר בכמויות, מודד מרחקים. ומאחר שהעולם המערבי, הנוצרי היה פרי המרד של שאול הטרסי, שמרד במשל 'עץ הדעת', והושפע מהמחשבה היוונית על קיום נצחי. הוא גרם לכך, שהנצרות שהיתה פרי המרד הזה שלו, מרד במשל  'עץ הדעת', בסיס פילוסופית השפה, עולם מערבי, מדעניה, קבלו את האמונה המוטעית של היוונים  בתפקיד המתמטיקה, ראו בה מהות.

     העולם הנוצרי שהושפע מדעות יווניות, לא ידע על תפקיד האינפורמציה במחשבת התנ"ך, שתחילתה במשל 'עץ הדעת', משל מודע לכך, ש'דעת', שפה, אינפורמציה יוצרת. הוא לא ידע על כך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את המשל הזה. בהמשך, בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה התנ"כית, שעל בסיסה נוצר פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, וגם על כך לעולם המערבי לא היה מידע.       

    בפרק הבריאה הזה, פרק א' של ספר בראשית, האלוהות יוצאת מהאין, ב'אומר', שפה, אינפורמציה, יוצרת את הישויות מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת.

      ובכן, מחשבת התנ"ך הקדימה את העולם המערבי, המדעי, בידיעה  שהישויות, המסה, שבויות באינפורמציה.

      לכן אפשר לסכם במשפט פרדוקסלי, שמה ש'משה ידע, איינשטיין לא הבין'.                                                                                                                        אם אנו מיחסים את יצירת פרק א' של ספר בראשית למשה, פרק ההופך להקדמה ל'עשרת הדברות', משה ידע על אינפורמציה מעצבת את היקום, בעוד שאיינשטיין כתוצאה מהירושה היוונית, לא הבין שנוסחתו המפורסמת: 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבוע', מלמדת שהנוסחה המתמטית מצביעה על כמות אינפורמציה השובה אנרגיה והופכת אותה למסה. מכאן  הכרזתו של איינשטיין,: 'לא חשבתי על זה', תגובתו על פירט הפיזיקאים איך אפשר לפרק אנרגיה משבייתה באינפורמציה.

      ובכן, פצצת האטום היא פרי יכולת לשחרר את האנרגיה השבויה באינפורמציה, שחרור היוצר פצצה.

      כל האמור לעיל, מטרתו לחזור לתובנה העילאית במשל 'עץ הדעת', שהקדים את עולם המדעי המערבי בתובנה על אינפורמציה המעצבת את היקום, הבנה שאיפשרה את יצירת פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, שהעולם המערבי לא התיחס אליו כפרק מדעי פילוסופי, התיחס אליו רק כעדות דתית. אי התיחסות זו לפרק הבריאה, כתוצאה של מרד שאול הטרסי, גרם להשכחת פילוסופית השפה שבתנ"ך.

    למרות גלוי ה-DNA, העולם המערבי חסר עדיין את התובנות הנמצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית.

      ההתעקשות המערבית לראות את השפה כחלק מהמח, כנתון, מהניירונים, ולא פרי 'דעת', דעת חיצונית, שהנה חלק מהאינפורמציה היקומית המעצבת את הישויות מהאנרגיה המפוזרת, מקשה על עולם זה להבין את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם להתבונן על היקום החיצון.

      לפי הביוגרפיה הנ"ל של איינשטיין, הוא האמין בתורת שפינוזה על היות היקום 'פנתאיזם', פנתאיזם שלא משאיר לאדם 'רצון חופשי'. ואם האדם חסר 'רצון חופשי', היאך הוא יכול להתבונן על היקום מסביב. כנראה שאיינשטיין איש המדע המהולל, לא שאל את עצמו, כיצד הוא יכול היה להתבונן על היקום מחוצה לו, להגיע לתוצאות מדעיות.

      ובכן, איינשטיין היה תוצר המחשבה המערבית, מחשבה פרי המרד של שאול הטרסי, עובדה שמנעה ממנו לשאול במה האדם שונה מישויות אחרות על כדור הארץ, החסרות שפה. איינשטיין אפילו הוסיף על העדר קושיה זו, את העובדה של שלילת 'רצון חופשי',  מתורת שפינוזה.

     איינשטיין, לפי הביאוגראפיה הנ"ל, הבין שבשללו 'רצון חופשי' הוציא אותו מעדת היהודים.

    לאדם יכולת ה'הדחקה', יכולת השוללת ממנו להתיחס למציאות שלא תואמת את משאלותיו, שוללת ממנו תובנות. כנראה שאיינשטיין המהולל, אף הוא היה קורבן ה'הדחקות', לא שאל שאלות לא רצויות.

     פצצת האטום, שהנה פרי שחרור אנרגיה שבויה באינפורמציה, מלמדת שמהות היקום היא האינפורמציה, או לפי משל 'עץ הדעת' 'דעת', לא מתמטיקה, שרק מסדירה סדר בכמויות, המודדת מרחקים, מתמטיקה אינה 'מהות', כפי שהיוונים חשבו, כפי שאנשי מדע חשבו לפחות עד לגלוי ה-DNA. דברים שהיו ידועים למחשבת התנ"ך הושכחו על-ידי המרד של שאול הטרסי.

     האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות בשובייה אנרגיה מפוזרת, נוהגת לפי חוקי הבריתות, לא לפי כללים מתמטיים. האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות פועלת לפי חוקי בריתות, כפי שגם השפה שלנו פועלת לפי בריתות.

      עולמינו מורכב מישויות נפרדות, ישויות נפרדות הנמשכות זו לזו. ב'גרוויטציה' לא כוחות או אנרגיה נמשכות זה לזה, אלא ישויות שהן אינפורמציה.

     ה- DNA, אינפורמציה מקובעת, היא אלגוריתם, אלגוריתם הנותן הוראות לאנרגיה שהעובר צורך איך להתפתח.

      האינפורמציה היקומית הנה אלגוריתם, הוראה המצביעה איך לשבות אנרגיה מפוזרת למען ליצור ישויות, מסה, גרמי שמים, ואלו לפי חוקי הבריתות נמשכים זה לזה.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 546 -היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

אוניברסיטה ווירטואלית שעור 546 – היקום רצודי אור על פני הים, מופיעים, נעלמים

   איינשטיין, בביאוגראפיה עליו מאת וולטר אייזקסון, כאשר נשאל על אמונתו אומר את הדברים הבאים, (בע'497) :אני לא אתאיסט, הבעיה הכרוכה בעניין זה היא רחבה מדי עבור שכלנו המוגבל, אנחנו דומים לילד קטן הנכנס לספריה ענקית, מלאה בשפות רבות, הילד יודע כי מן הסתם מישהו כתב את הספרים האלה. הוא אינו יודע כיצד…..אנחנו רואים שהיקום מסודר בשיטתיות מרהיבה ושהוא מציית לחוקים מסוימים, אבל אנחנו מבינים רק במעומעם את החוקים הללו.

    האם מושג האל הזה הוא יהודי? – אני דטרמיניסט, אני לא מאמין בבחירה חופשית. יהודים מאמנים בבחירה חופשית. הם מאמינים שהאדם מעצב את גורלו שלו. אני מסרב להאמין בדוקטרינה הזאת.. במובן זה איני יהודי.

    האם זהו האל של שפינוזה? אני מוקסם מהפנתאיזם של שפינוזה.'

      אני מביאה את הציטוטים האלו מהביאוגראפיה של איינשטיין, כיוון שבמקום אחר סיכמתי: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'.

     הגעתי לסיכום הנ"ל מאחר שהבנתי שאיינשטיים איש המדע המהולל, לא היה מודע בכלל שהוא יכול לחשוב על היקום שנראה לו מרהיב, בזכות אמצעי השפה. איינשטיין, כרבים בין אנשי המדע לפני גלוי ה- DNA במחצית המאה הקודמת, בכלל לא חשבו על שפה, כלי המבדיל אותם מיתר הברואים על כדור הארץ שלנו, חשבו על שפה כמו על ראיה, חשבו על שפה כשמיעה, כיכולת נתונה. השפה לא נראתה בעיניו כפרי בריתות, הסכמים.

      מבחינה זו איינשטיין לא נבדל מיתר אנשי המדע. אבל הציטטה הזו לעיל, רוצה להסביר עוד תכונות של איינשטין, שהוא התכחש לגמרי למסורת אבותיו, התכחשות שהיתה תוצאה של היותו חסיד תורת שפינוזה.   

      עובדה זו שאיינשטיין ראה את עצמו חסיד שפינוזה מסביר את הכרזו האגבית שסיפורי התנ"ך הם סיפורים לילדים.

      אני רוצה להתיחס למה שאיינשטיין אמר באופן כללי, כמובן דברים אלו מתיחסים גם לשפינוזה.

     איינשטיין בציטטה לעיל מתכחש ל'רצון החופשי', שהוא יודע   שעיקרון זה הוא עיקרון יהודי, עיקרון תנ"כי. תמיד הכרזות כאלה, אם זה מפי שפינוזה, לותר, או איינשטיין נראות מגוחכות. במקרה של הכחשת רצון חופשי, אנשים אלו לא היו מסוגלים להביע את דעתם. כנראה שחכמים אלו רואים את עצמם רשאים לקחת את הפריבילגה, רצון חופשי להביע דעות, שאותה שוללים מאחרים. זו רק אחת הסתירות של אנשים מהוללים אלו.

      איינשטיין בציטטה לעיל אומר שהוא מאמץ את ההשקפה של שפינוזה על 'פנתאיזם'. ובכן, אם העולם כולו מלא  באלוהות, הרי זה משמעות 'פנתאיזם', אין בכלל מקום לאדם. אמנם פנתאיזם מניח שהאלוהות הממלאת את היקום כולו, מאצילה מעצמה את הישויות.

       פנתאיזם כעיקרון, כהשקפת עולם, היא מיסטיקה, מיסטיקה שתמיד שואפת לחזור לכוליות, אפילו החכם הסיני לאוטשה, רצה לחזור ל'טאו' הבלתי מחולק, רק במחשבה שניה חזר בו, ואימץ את העולם הנבדל.

     בהכרזתו של איינשטיין שהוא מאמץ את השקפתו של שפינוזה, הוא גם חוזר להשקפה היוונית שראתה את העולם נצחי, ראתה את העולם לפי הפילוסוף פרמנידס יחידה לא מחולקת.

      עלינו לציין את העובדה שאיינשטיין נפטר בשנת 1955, טרם הפצת הידיעה על גלוי ה-DNA, היות גופינו פרי אינפורמציה, על כן אפשר לסלח לו שלא ידע שאינפורמציה מארגנת את האנרגיה המפוזרת. לכן הוא אפילו לא הבין את נוסחתו : 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הוא לא הבין שנוסחתו מציינת  שהאנרגיה שבויה באינפורמציה. הוא לא הבין את זה, דבר שזמן קצר לאחר מכן, במלחמת העולם השניה, בקשר יצירת  פצצת  האטום,      החבור בין המסה, שהיא הנה אינפורמציה ששבתה את האנרגיה,  .

חיבור זה הופרד. הפרדת החיבור שחרר את האנרגיה שהפכה לפצצת אטום.

    בשיח עם איש המדע לאו סלרד שבא אליו בבקשה שיתן את ידו ליצירת פצצה, איינשטיין הביעה את תמיהתו על האפשרות של הפרדה כזו, אמר שלא חשב קודם על כך. 

       אני חוזרת על סיכומי במקום אחר במשפט: 'מה שמשה ידע איינשטיין לא הבין'. ובכן, אם אנו לוקחים את פרק א' של ספר בראשית, בפרק זה מתוארת האלוהות היוצאת מה'אין', אלוהות זו ב'אומר', אינפורמציה', בוראת מתוך התוהו ובוהו, במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       ובכן, אם אנו מניחים שמשה כתב פרק זה, אנו נוכחים לדעת שמשה הבין שאינפורמציה שובה אנרגיה וכך יוצרת את הישויות ביקום.

      העולם לא התיחס לפרק א' זה בספר בראשית כמסמך מדעי, מסמך פילוסופי, שהקדים את העולם המערבי בהבנה שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישוית, באלפי שנים. העולם המערבי לא התיחס לפילוסופית השפה בתנ"ך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את 'דעת', והעולם המערבי לא השתחרר מהחטאה זו עד היום הזה, למרות שבינתיים, אחרי גילוי ה-DNA, מודעות שאינפורמציה שובה אנרגיה ויוצרת את הישויות אומץ על-ידי העולם.

       אבל אם אנו חוזרים לאיינשטיין, התנגדותו לתורת הקוונטים      התעקשותו שאלהים לא משחק בקוביה, אמונתו בדטרמיניזם עיוור את איינשטיין.

      אינשטיין לא הבין שהוא נסוג לאמונות יווניות, שהוא נסוג להשקפות מיסטיות של כוליות, של דטרמיניזם, שהוא לא מאפשר את הדינמיות של העולם.

      התעקשות בעיקרון אחד הוביל את איינשטיין להתכחש גם לממצאיו.

     אני מסכימה עם הכרזתו של איינשטיין, של ניוטון, שהעולם הוא מיסתורין, ברור שה'קיום' עצמו הוא מיסתורין, מעבר ליכולת האדם להבין אותו, אבל היקום עם חוקיו ניתן להבנה. עובדה שמחשבת התנ"ך השלימה עם חוקי הקיום, היא השלימה שמנעד חיי אדם הוא מ'עץ הדעת ל/עץ החיים'. מחשבת התנ"ך השלימה עם עולם נגלה בלבד, לא הפליגה ליצור עולמות חלופיים. מחשבת התנ"ך השלימה עם העובדה של היות העולם דינמי, עולם דינמי לא דטרמיניסטי, אלוהות כ'אהיה אשר אהיה', אלוהות דינמית.

     מעל לכל, מחשבת התנ"ך ראתה את העולם כפרי בריתות, לא רק השפה נוצרת מבריתות בין יחידים המעניקים שם לקול היוצא מגרון יחיד, שם, שאותו יש לזכור, היותו ישות נעלמת. מחשבת התנ"ך ראתה את כל התנהלות היקום פרי בריתות בין יסודות שונים.

      מצער לראות שדוקא יהודים היו המורדים הגדולים ביותר במסורת אבותיהם, לא רק שאול הטרסי ממיסדי הנצרות, שהחטיא את 'דעת' ובצורה כזו שלל את פילוסופית השפה בסיס מחשבת התנ"ך, אנו רואים בשפינוזה מורד נוסף במסורת אבותיו, ואיינשטיין באמצו את פילוסופית שפינוזה, מבחינה מחשבתית מרד בירושת אבותיו.

     ברור שמורדים יהודיים אלו פעלו כתוצאה מרגשות ארכיטיפיות, שקל להם יותר בעולם דטרמיניסטי מאשר בעולם מבוסס על 'רצון חופשי', עולם המחייב את האדם לחובות לזולת.

     בציטות לעיל איינשטיין אומר שהוא מעדיף הרגשות מקיפות הכל, על ידיעה שהיא מוגבלת.

       חזרה להרגשות, במילים אחרות, היא חזרה לרגשות ארכיטיפיות של האדם הרוצה בעולם סטטי, רוצה להאמין שאלהים לא משחק בקוביה, שעולמו דטרמיניסטי.

     איינשטיין לא משאיר מקום ל'יקום רוקד, רוקד כריצודי אור על פני הים, רצודים מופיעים, רצודים נעלמים.