אוניברסיטה ווירטואלית – 19 – רצון חופשי

אוניברסטה ווירטואלית – שעור 19 – רצון חופשי

      בשבילינו היום רצון חופשי הוא מובן מאליו, כיוון שאנו צאצאי הפילוסופיה התנ"כית, צאצאי הפילוסופיה הלשונית, גם אם אנו לא מודעים לגמרי שעולמינו האנושי הוא פרי כלי השפה שהאבולוציה העניקה לנו. אבל היוונים הלקאסיים לא הכירו בכלל את מושג 'רצון חופש', בכלל לא היה להם צורך במושג זה, כיון שהם ראו את העולם נצחי, לכן, כפי שכבר הזכרנו בשעור הקודם לא ראו גם צורך ביצירה.

      נקדים קודם את דבריו של הרופא הפילוסוף גלן, במאה השניה של הספירה, הוא אומר לנו בדרך אגב, שהיוונים לא היכירו את מושג 'רצון חופשי', ומושג זה חדר דרך התנ"ך. הוא לא מסביר מדוע לא היה להם צורך במושג זה. שוב אנו בפרדוכס אנושי, הרי היוונים בחייהם היום-ימיים ודאי הפעילו את רצונם החופשי. אבל לקוד תרבותי יש לוגיקה. אם הקוד אומר שהעולם הוא נצחי אזי האדם לא צריך ליצור, אין לא צורך בשפה ככלי יצירה, והרי רצון חופשי הוא אמצעי של השפה היוצרת. אדם לא יכול ליצור ללא רצון חופשי.

    התנ"ך כדרכו אינו מסביר את מושגיו, אינו מתפלפל עליהם. אבל ברור שאלהים בורא את העולם מתוך רצון חופשי, אין בתנ"ך דטרמיניזם. המושג דטרמיניזם קשור לאמונה בעולם נצחי, סטטי. התנ"ך הניח כמובן מאליו שלאדם רצון חופשי, שלאדם לשוני רצון חופשי. הרי אי אפשר לדרוש מאדם אחריות ללא רצון חופשי.

      המושג רצון חופשי חדר למערב באיטיות גדולה, הרי הנצרות התבססה על אמונה אפוקליפטית שסדרי העולם ישתנו, העולם יהיה סטטי, המוות יגורש ממנו. בעולם כזה אין צורך ברצון חופשי. אבל הנצרות שמרה על התנ"ך כספר מקודש, מטעמים משלה, כעדות לבאות, כעדות לאפוקליפסה שלה. לכן עקרונות התנ"ך לא היו לגיטימיים לגמרי, אבל הכנסיה הקאתולית בהמשך, ברצונה שמאמיניה נוסף למיסה המיסטית, יקימו מצוות, היתה צריכה לחזור ל'רצון חופשי'. הזכרנו את העובדה הזו כבר בקשר לקוסמולוגיה של לותר.

      לותר כפי שכבר הזכרנו, כתב ספר בשם 'העדר רצון חופשי', כתגובה לספרון של ארסמוס בשם 'רצון חופשי'. ארסמוס כתב את הספרון הזה בעידוד הכנסיה הקאתולית. בהבדל מהיוונים הקלאסיים לותר הכיר את המושג 'רצון חופשי', אבל הוא יצא כבר ב-95 התיזות שלו נגד מעשים טובים, האמין שהגאולה צריכה להתממש בגין הקורבן הקוסמי של ישוע, ואלו המאמינים בו נפשם נגאלת, לא גופם. את הגוף לותר הותיר תחת שלטוננו של השטן. ובכן, בהעדר צורך במעשים המגבים אידיאות, אין צורך ברצון חופשי. אבל מי שקורא את הספר הזה של לותר 'העדר רצון חופשי', נוכח לדעת שהוא האמין גם בדטרמיניזם. שוב במצב דטרמיניסטי אין צורך ברצון חופשי, או אין תוקף לרצון חופשי.

      לותר לא נתן לעצמו דין וחשבון על מעשיו, הרי הוא הפעיל את רצונו החופשי כאשר מרד בכנסיה הקאתולית, במצב דטרמיניסטי אין מקום למרד. הסתירות האלו הם חלק מהאדם, שרוצה לקבל את היתרונות של הכלי שברשותו, מצד שני לא רוצה באחריות על מעשיו. לותר לא דיבר על השפה, הסתפק בקביעותיו של השליח פאולוס שביטל את משל עץ הדעת, את ההבדלה בין טוב לרע. לותר תמיד טען שהוא ממשיכו של השליח פאולוס, במידה רבה זה נכון, רק שפאולוס חשב על שינוי סדרי עולם, דבר שלותר לא האמין בו, הרי עברו כבר אלף חמש מאות שנה מאז צליבתו של ישוע וסדרי עולם לא השתנו. לכן לותר הסיק שישוע עדיין לא גבר על השטן והאחרון הוא שליט העולם הנגלה, כך לפחות הוא סיכם בסוף ספרו זה.

      את המסקנות שלותר לא הסיק שבעדר רצון חופשי משתקים את השפה, הסיק גיתה שהמחיז את תיאולוגית לותר בדרמת פאוסט. גיתה ביטל את דבריו של השליח יוחנן 'בראשית היה הדבר', וטען שבראשית היה המעשה. גיתה התכוון שמעשים קדמו לשפה, אבל אלה יכלו להיות רק מעשים מכניים , הרי מעשים יצירתים אפשריים רק בפקודת אלגוריתמים לשוניים מכוונים. גיבורו של גיתה, פאוסט, באמת פעל בצורה מכנית, כוחנית, היה המריונטה של מפיסטו מיטיבו, הרי הוא היה חסר רצון חופשי, כיוון שהוא שלל את ה'דבר', השפה, ורצון חופשי הוא חלק מהשפה, לכן מעשיו היו מכניים. אם כן אין תימה שברייך השלישי שמיתוס פאוסט עם מפיסטו השתלט עליהם, האנשים פעלו בצורה מכנית כמריונטות של מפיסטו, או נציגו היטלר.  

     השטן, מפיסטו, אמצעיו הם מאגיה, כוחנות, פאוסט פעל באמצעות כלי המאגיה. על כך בשעור הבא.

      על נושאים אלו אפשר לקרא בספרי: 'השורשים התיאולוגיים של הרייך השלישי', 'אושוויץ כממלכת פאוסט', 'קוסמולוגיה ושפה', 'בראשית היה הדבר – האומנם?', 'האדם בורא עולמו'.

 

 

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שלוֹמוֹ  ביום 23 במרץ 2008 בשעה 14:56

    זה נראה מעניין אבל יותר מידי קשה לקרוא ככה.

  • קוראה  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 1:36

    לא ראו צורך ביצירה אבל יצרו יצירות מופלאות בתחומי תרבות שונים.

    ולגבי הפונט אולי אינך מודעת לכך שרבים משתשמשים בדפדפן אחר (למשל ה"שועל") ובו הפונט עוד פחות . איך אפשר להבין את דבקותך בפונט זה חרף הבקשות החוזרות לשנותו?

  • קוראה  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 1:39

    הפונט, בדפדפן אחר, עוד פחות ברור.

  • רבקה  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 9:23

    לשלמה, ניסיתי לשנות את הפונט, אפילו נעזרתי במומחה לאנטרנט, ללא הועיל. רבקה
    לתמהה, אני רק יכולה לחזור על מה שכתבתי לשלמה, ניסיתי לשנות את הפונט ללא הועיל, רבקה

  • רבקה  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 9:32

    לתמהה, בלי ספק שהגרמנים יצרו מוסיקה, שירה. אבל הסתיגותי מהם נובעת שזה לא מנע את הדברים השליליים. תומס מאן בד"ר פאוסטוס אפילו מתיחס בשלילה למוסיקה הגרמנית. אין כאן מקום להתיחס לכל המכלול. כדאי לקרא את היינה, את דעותיו על הפילוסופיה הגרמנית.היינה בצורה נבואית הבין את הפן השלילי של הפילוסופיה הגרמנית טרם קמום הרייך השלישי. רבקה

  • רבקה  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 9:35

    לצ"ל,ניסיתי לשנות את הפונט עם מומחה, ללא הועיל. רבקה

  • קוראה  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 10:41

    לא הבהרתי את עצמי. התייחסתי ליוונים ולא לגרמנים שלגביהם אני מסכימה אתך לגמרי.

    לגבי היוונים אמרת כי "לא ראו צורך ביצירה". עניין אחד הוא לראות ביצירה חיקוי ועניין אחר הוא לא לראות בה צורך. כיצד זה יוצרים באורח מופלא בתרבות כזו? ואולי השאלה מתייחסת לאופן בו אנו מבינות בהקשר זה את המילה "צורך".

    ולגבי הפונט האם ניסית לפנות לבעלי האתר?

  • דוד  ביום 24 במרץ 2008 בשעה 13:55

    ההתיחסות לצורת הפונט מדגימה קריאה יונית בטקסט.
    חברים וחברות יקרים, אתם מקבלים פה חינם תרכיז רעיוני נדיר ומברברים בכל הפוסטים על הפונט.
    קצת כבוד למחברת.

    טיפ למשתמשי השועל : תעשו CTRL++
    וראו זה פלא , הפונט יגדל

  • רבקה  ביום 25 במרץ 2008 בשעה 9:59

    יצירה, את צודקת לגבי היוונים שיצרו הרבה. יש כאן פרדוכס אנושי, האדם המשתמש בשפה ויוצר, באיזה מקום יש לו הרגשה שהיצירה שלו אינה לגיטימית. יש אצל היוונים גם את המושג 'הובריס', התגרות באלים. ציינתי באחד השעורים את אנכסימנדר, שראה בכלל בהבדלות האדם מהכוליות חטא. העונש על חטא זה שהכוליות מנכסת לעצמה בחזרה את החוטא. האדם מלא מרדוכסים. רבקה

  • רבקה  ביום 25 במרץ 2008 בשעה 10:05

    לפונט כמשל , תודה, רבקה

  • רבקה  ביום 25 במרץ 2008 בשעה 10:05

    לפונט כמשל , תודה, רבקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: