אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 150 – Syndrome Stockholm

  אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 150- Syndrome Stockholm

    סינדרום שטוקהולם מסביר תופעה אנושית, שהקורבן מזדהה עם מענהו. בתנ"ך אנו מוצאים כבר את התופעה הזו במקרה משה: (שמות ב',11) "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא  בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול. ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה  תכה רעך. ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי".

     העברים שקבלו את שעבודם ואת שלטונם של המצרים , במשך כל הזמן מתמרדים נגד משה. הם גם מתלוננים שבגלל רצונו להוציאם ממצרים, פרעה מכביד את עולו עליהם. בהמשך הם כל הזמן מתגעגעים לסיר הבשר במצרים. המקרה החמור ביותר הוא המרד של קורח ובני עדתו, שוב התלונה היא נגד מעשה משה שהוציא את העברים ממצרים, וכן אי קבלת קורח את מנהיגותו של משה ואחיו אהרון.

     העברים במשך גלותם, גם כאשר הם קיימו את ההלכה, תמיד היו מוכנים לאמץ את הפילוסופיות הדומיננטיות של תקופתם, פילוסופיות קוטביות לפילוסופיה הלשונית במשלי התנ"ך שאותה כבר לא הכירו. כך אימצו הוגים יהודיים או לפחות הושפעו, מהפילוסופיה היוונית, בין אלה אפשר למנות את פילון האלכסנדרוני, שאימץ את הפילוסופיה של אפלטון, את הרמב"ם שאימץ את הפילוסופיה של אריסטו.

      אבל כל תנועת הגנוסטיקה החלה עם יהודים הלניסטים, שחיו בגולה. כך יש לראות את השליח פאולוס כגנוסטיקאי ראשון, שראה את העולם נחטא, שיש לגאל אותו באמצעות אלוהות חדשה, ישוע. אותו קו מחשבתי אנו מוצאים אצל השליח יוחנן, שאף הוא טען שמאחר שאף אחד לא ראה את האלהים, ישוע הוא התגלמות אלוהית בבשר.

      אבל עלינו לדעת שאת הדעות על עולם נחטא או עולם פחות מהעולם של האידיאות, אנו מוצאים במחשבה היוונית. כבר אנכסימנדר סבר שההבדלות של האדם מהכוליות היא חטא, והעונש עליו הוא שזו מנכסת את האדם בחזרה לתוכה. אבל גם רעיון על אלוהות נחותה שבראה את העולם כחקוי של עולם האידיאות אנו מוצאים אצל אפלטון בדיאלוג שלו 'טימאוס'.

      היהודים ההלניסטיים שמצבם כמיעוט לא היה נוח, אימצו את ההשקפה היוונית על עולם נחטא או פחות עם אלוהות נחותה שבראה אותו, אלוהות זו נקראה demiurge. כך מסביב בתי הכנסת של יהודים אלו התפתחה הגנוסטיקה, וזו הורידה את אלוהי התנ"ך שברא עולם מושלם, לדרגת אלוהות נחותה, דמורג.

      אבל הצמדות יהודים בעת החדשה לפילוסופיה הגרמנית העוינת, היתה הרת עולם. יהודים כמעוט שתמיד אימץ את הפילוסופיה הדומיננטית של תקופתו, לא הבינו עד כמה האידיאולוגיה הגרמנית עוינת את מסורתם. הסיבה לכך גם היתה שהם לא היו מודעים לפילוסופיה הלשונית שבתשתית התנ"ך. היהודים רצו להשתלב בתרבות הגרמנית, ואם גם מנדלסון הבין את המסורת, הוא גם הביא להתנצרות חלק גדול מיהודי גרמניה, כיוון שהוא לא הדגיש את השוני הקוטבי בין המסורת היהודית לזו הגרמנית, שאותה לא הבין. מנדלסון והמנדלסונים אחריו, אימצו את לסינג הליברל, שלא ייצג את הגרמניות, שהיה יוצא דופן בה, ופרשו את הגרמניות בטעות בדמותו.

     מפליא הדבר שיהודים חוקרי התנ"ך לא הרגישו שכל המחקר הגרמני של התנ"ך מטרתו היתה דה-לגיטימציה של מחשבת התנ"ך. יהודים התפעלו מקאנט, הם היו המפיצים הגדולים שלו בעולם. אבל קאנט הציע יוטנזיה (המתת חסד) של יהדות, דבר שהתבצע ברייך השלישי, הוא גם בז למוסר התנ"כי מבלי להבין אותו, נתן לכך ביטוי בספרו:Die Religion innerhalb der Grenzen der blossen Vernunft.

     ההזדהות המוחלטת הזו של חלק גדול מיהדות למחשבה הגרמנית, סייע להשמדת היהודים. אבל ברצוני כאן להתיחס לנטיה זו של יהדות בגרמניה ובמזרח אירופה לתרבות הגרמנית, שיש לה המשך במדינת ישראל. עד היום יהודים לא השתחררו מהירושה הגרמנית הזו.

     לפני שנים קיבלתי מיעקב טלמון נושא לדוקטורט על האנטישמיות הגרמנית. טלמון רצה להוכיח שהמהפכנים היהודיים כמו קורט איזנר, לנדאואר, רוזה לוקסנבורג, האיצו את תהליך השנאה נגד יהודים, את השמדתם.

     כאשר התעמקתי בנושא, נעשה לי ברור ששנאה קיצונית ליהודים החלה עם לותר שכתב שני ספרי שטנה נגדם, כיוון שיהדות כפי שהכיר אותה מתנ"ך שאותו תרגם, היתה קוטבית להשקפתו השטנית. באותה תקופה ליהודים עדיין לא היתה שום השפעה על החיים הגרמניים, גם השטנה של קאנט נבעה מתוך השקפתו הקוטבית למחשבת התנ"ך, ולא בגלל השפעתם של היהודים בזמנו בחיים הגרמניים, שעדיין לא היה קיים. בעיני, היהודים המהפכניים המוזכרים לעיל, אינם גיבורים, הם היו אנשים עם שיפוט מוטעה עד כמה מיעוט יכול לשנות השקפה דומיננטית, הזיקו למצב היהודים, אבל הם לא גרמו לתוצאות השטניות של השמדת היהודים.

     לו מהפכנים אלו, שבשלהי מלחמת העולם הראשונה רצו לעשות מהפכה בגרמניה היו קוראים את המסופר בתנ"ך היו מבינים שאברהם שרצה שינוי בהשקפה דתית, בהשקפה פילוסופית, יצא מאור כשדים, לאיזור ששם לא עצרו אותו בהשקפתו שפיתח, מוסדות משמרים. אותו דבר אמור לגבי משה, הוא הביא את עקרונותיו הקוטביים למחשבת מצרים, מחוץ לארץ זו, שוב למען להמנע מהתנגשות עם מוסדות שורשיים משמרים. אולי משה כבר ידע על גורל מהפכת אחנאתון שאחרי מותו בוטלה על-ידי כוהני מצרים.

      אבל מטרת טלמון לראות את היהודים כאשמים בגורל השמדתם, היא תוצר סינדרום שטוקהולם, מאשימים את הקורבן, מזדהים עם המענה. אבל נטיה זו של טלמון לא היתה שלו בלבד, ליהודים קשה היה להאשים את אבות המחשבה הגרמנית שהעריצו, במעשים של הרייך השלישי, הם תמיד רצו להבדיל בין אלו שבצעו את הפשעים לבין הגרמנים הנאורים.

       רצון זה לטהר את אבות מחשבת הגרמנים מהמעשים  ברייך השלישי קיים עד היום הזה. כנראה שרק אדם כמו היינה, שגלה מגרמניה, השתחרר מהירושה הגרמנית, העז לנבא את מה יעוללו נביאי גרמניה שדגלו ב'תבונה טהורה', שדגלו בהשקפות אורגניות.

      אפשר להגיד על היינה שהוא דמה לאברהם שיצא מאור כשדים למען ליצור השקפת עולם חדשה.

           סינדרום שטוקהולם בישראל קיים לא רק בין חוקרי התנ"ך, להוציא את יחזקאל קאופמן, המאמצים את הפרשנות העוינת של חוקרי התנ"ך הגרמניים, את הרצון שלהם לעשות דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך ולפילוסופיה שלה, היא גם נחלת חלק  מהארכיאולוגים הישראליים , היא גם נחלת חלק ההיסטוריונים הישראליים.

     משום מה, העדות שאנו מוצאים בתנ"ך נראה לאנשים אלו פחות מהימן, מאשר עדויות של תרבויות אחרות. תמיד נשאלת השאלה, מדוע אין איזכור למה שמסופר בתנ"ך על העברים בכתבים מצריים, מדוע לא מוזכרת יציאת מצרים בתעודות מצריות. האם אנשים אלו חסרים שכל ישר, לא מבינים שאדונים, שליטים, לא מספרים תולדות העבדים שלהם?

      פעם בראיון שהתקיים בטלויזיה בין מלומד יהודי מהאוניברסיטה העברית, לבין חוקר גוי נוצרי, טען הראשון שליהודים חסרה מסורת היסטורית. עד כדי כך העיוורון, הרי התנ"ך מכיל תעודות היסטוריות, גם אם נוספו להם סיפורי פלאים יותר מאוחר. שוב הרצון של פסיכולוגיה של שעבוד של אלפים שנה, לתת בכורה להרודוטוס ולטוקידידס, על עדות על אברהם ומשה, עדות ספרי ההיסטוריה המאוחרים יותר, בתנ"ך.

      נשאלת השאלה מדוע הנומינליסטים האנגליים, אוקם, הובס, לוק, מילטון, וניוטון, היו יותר קרובים למחשבת התנ"ך מאשר יהודים שהשתעבדו למחשבה עוינת קוטבית למסורתם?  מדוע קלווין הכניס במערב את עיקרון 'ההשגחה' התנ"כית, ששינה את מחשבת המערב, כנראה שהם לא שועבדו, היו אנשים חופשיים.