אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 554 – קהלת הצוחק

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 554  –   קהלת הצוחק

   ראינו בשעור הקודם שקהלת מדבר בשני קולות, אבל עלינו להתרכז בתרומתו של קהלת למחשבת התנ"ך.

     אפשר להגיד על קהלת שהוא מתמודד עם כל הספקות של דורו, ספקות שהצביעו על כך שהקהל העברי כבר לא קיבל את מחשבת התנ"ך כפשוטה, העלה שאלות שמחשבת התנ"ך התעלמה מהן.

       קהלת כדובר הדור הספקן, צוחק לרוב האמונות של חכמי הדורות, חכמים שכביכול להם תשובות לבעיות קיומיות.       

     למעשה מחשבת התנ"ך שידעה על הפן ה'נחשי' של השפה, פן שלא השלים עם חוקי הקיום הקוצבים חיי אדם, היא ניסתה והצליחה במדת מה לדכא את מרדנותו של ה'נחש', השלימה עם קיצוץ חיי אדם, השלימה עם עולם נגלה, לא שאלה על ראשית, לא שאלה על אחרית. והנה קהלת מנסה להתמודד עם כל השאלות האלו שמחשבת התנ"ך הצליחה להתעלם מהן. כמוהו, גם חכמים של דורות, ניסו לתת תשובות משלהם לבעיות קיומיות.

      אנו צריכים לראות בקול הראשון של קהלת, התמודדות עם כל אותן שאלות שמחשבת התנ"ך התעלמה מהן, אבל בני דורו של קהלת שאלו. וקהלת מצביע על כך שכל אותן תשובות לשאלות, מהאדם והלאה,  'הבל הבלים', שאין ביכולת האדם להבינם. ובפרק א' פסוק 17 הוא מסכם: 'ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח. כי ברב חכמה רב כעס, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב'.

     קהלת לא רק שאל את השאלות הראשוניות שמחשבת התנ"ך

ניסתה להתעלם מהן, הוא גם ניסה את כל התענוגות, שאף אותן מחשבת התנ"ך פסלה, בהצטמצמה בערכים קיומיים, ערכים הנמצאים ב'עשרת הדברות',  ובדבר הפוסל תאוות אנושיות.

       למען להוכיח שהוא התנסה בכל התענוגות האסורים, קהלת מתימר  שהוא היה מלך בירושלים, עובדה שאפשרה לו את כל התענוגות האסורים. אולי באימרה זו קהלת מרמז על שלמה המלך, שיחסו לו חכמה, וחכמתו היתה הבל הבלים, והוא הרשה לעצמו את כל התענוגות, ומחשבת התנ"ך התעלמה מחמדנותו, כיוון שתענוגות אלו של שלמה הוסתרו, בהתאם להשקפה התנ"כית המקובלת.

      כפי שכבר הצבענו על כך בשעור הקודם, קהלת בפרק השלישי חוזר לכל הערכים הקיומיים של התנ"ך, מודיע על כך שאלהים קבע      'לכל זמן , ועת לכל חפץ תחת השמש', ונסיונות חכמים ספקניים להוסיף מחכמתם, היא הבל, בגין היות הקיום שרירותי.

    בפסוק 10 , של פרק ג'  קהלת מסכם שאלהים:'את הכל עשה יפה בעתו, גם את  העולם נתן בלבו'.

     אולי בסיכום זה, קהלת רוצה להגיד שאלהים נתן לאדם גם את הבנת העולם, אבל הוא מסתייג משאלות שאלהים מנע מהאדם לשאל עליהן.

       תרומת קהלת היא בעיקר בנושא אחר, הנעדרת ממחשבת התנ"ך, שרירותיות הקיום. מחשבת התנ"ך קבעה התנהגות בעולמו של האלוהות, אלוהות שכרתה ברית עם האדם, לנהג לפי כללי מוסר, כללים קיומיים, לפיהם הצדיק תמיד נשכר. אנחנו רואים שיוסף עם כל ההתנכלויות בו על-ידי אחיו שקנאו בו, התנכלות בו במצרים של אשת פוטיפר, בסופו נשכר. יוסף נשכר בסופו כיוון שלפי המוסר התנ"כי, הצדיק תמיד נשכר. אבל לא רק יוסף הצדיק בסופו נשכר, גם איוב שחשב לרצות את האלוהות בקורבנות, ועל-ידי כך למנע התרחשויות, מות בניו, בסופו של הדרמה נשכר, זוכה להתחלה חדשה ולחיים מאושרים, מת שבע ימים.

     כאן בספרון זה של קהלת אנו פוגשים בפעם הראשונה בכך     שגורל אחד לכלם, הצדיק לא נשכר בכל פעם.

      קהלת מכניס למחשבת התנ"ך 'שרירותיות', כפי שציינו, שאנו לא מוצאים בה קודם. הכנסת ה'שרירותיות' בחיי אדם במדה רבה מערערת את המחשבה הקיומית התמימה הקודמת. בהעלאת את ה'שרירותיות', שוב קהלת דובר מפי ה'נחש' במשל 'עץ הדעת', 'נחש' המורד בסדר האלהי.

     אבל למרות המרידות כביכול של קהלת, הוא חוזר לדברים הפשוטים, שאנו כבר מוצאים בפרק ג', שם הוא מונה התרחשויות פשוטות, התרחשויות פשוטות הסותרות נסיונות של מרד אדם, נסיונו לעבור גבולות מותר, גבולות מותר שאלהים קבע.

      ובכן, בכך גדולתו של קהלת, הוא מעמיד את המרדנות האנושית הרוצה כל הזמן לעבור על גבולות, ומצביע שמרדנות זו היא 'הבל הבלים'.

      אפשר היה להסתפק בשלושת הפרקים הראשונים של ספרון זה  של קהלת, אבל הוא מעונין להצביע על עוד אמונות תפלות של האדם, ש'השרירותיות הקיומית' תמיד שמה לאל.

     עובדה זו של ערעור של קהלת את כל האמונות של בני אדם, היה צריך לפסול את הספרון, אבל קהלת בסופו של דבר תמיד מגיע לעובדות חיים פשוטות, העדיפות על אמונות תפלות אנושיות, שה'שרירותיות של חוקי הקיום' כאילו צוחקת עליהן.

    כך קהלת הצוחק, כאילו מייצג בהבנותיו את 'החוקים השרירותיים של הקיום'. ולמרות הכרתו בשרירותיות חוקי הקיום, הוא ומצביע על כך, ש'החיים עדיפים על מוות'. ומדוע, כיוון שבמוות כבר אי אפשר לשאל דבר.

     קהלת הצוחק, קהלת המיצג את החוקים השרירותיים של הקיום, חוזר לאלהים שהקציב לאדם רק אפשרויות פשוטות, ועל האדם עם תאוותיו, עם מרדנותו, להסתפק עם המעט שהוקצב לו.

 ושוב בפרק ה' קהלת מסכם את דעותיו: 'אל תבהל על פיך, ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני אלהים, כי אלהים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים'. ובאותו פרק ה',  בפסוק 6  קהלת אומר:'כי ברב חלומות והבלים ודברים הרבה, כי את האלהים ירא'.

     חבל שקהלת לא הועמד מול חכמי יוון היותר מאוחרים, שקבעו חוקים לפי משאלות לבם, מבלי להסתכל על המציאות השונה מקביעותיהם. קהלת ודאי היה צוחק עליהם ומצביע שהקיום השרירותי פוסל את כל הקביעות שלהם.

      משום מה הדורות המאוחרים, זה נאמר גם על חכמי העברים כמו פילון האלכסנדרוני, שניסה למצא סינתזה בין עקרונות התנ"ך, לעקרונות אפלטון שדעותיו מנוגדות לגמרי למחשבת התנ"ך. דבר  זה אמור גם לגבי הרמב"ם, שבספרו ' מורה הנבוכים', ניסה לעשות סינתזה בין מחשבת התנ"ך, לבין עקרונותיו של אריסטו. חכם זה שהתימר ללמד את ה'נבוכים', כנראה לא קרא את דברי קהלת.

      אבל לא רק מול חכמי העברים המאוחרים שלא זכרו את דבריו של קהלת, יש להעמיד את דבריו של חכם זה,  שיצג את החוקים השרירותיים של הקיום, ויחד אתם צחק על כל היומרות של אנשים, על בטחונות שלהם, שהיו מנוגדים לחוקי הקיום.

       כל החכמים שהתכחשו למציאות, חברו משאלות מנוגדות מציאות, כלם לא שמעו את צחוקו של קהלת על יומרות, שהוא כנה אותם 'הבל הבלים'.

      כנראה רק תרבות התנ"ך יכלה ליצור מתוכה חכמים נוסח קהלת. למרות שקהלת פקפק כבר בכמה מוסכמות של מחשבת התנ"ך, כמו מוסכמה שהצדיק נשכר, קהלת עם צניעותו, תמיד חזר להשקפה הקיומית של התנ"ך.

      אבל יש כאן צורך להוסיף, דבר שכבר הצבענו עליו בשעור הקודם, שכל מחברי המשלים התנ"כיים כבר לא היו מודעים לפילוסופית השפה שאנו מוצאים את ראשיתה במשל 'עץ הדעת'. הבנה כזו יכלה לתת יותר תוקף לדבריהם, הבנה כזו היתה יכולה גם לשמש את הדורות המאוחרים שהועמתו עם הפילוסופיה היוונית.

    אם מחברי המשלים החשובים האלו, היו מבינים את ראשית פילוסופית השפה במשל 'עץ הדעת', טעותם של אנשים כמו פילון האלכסנדרוני וטעותו של הרמב"ם, שניסו לעשות סינתזה בין מחשבת התנ"ך לבין המחשבה היוונית הקוטבית לה היתה נמנעת. ולא רק זה, אם חכמים אלו כמו קהלת, מחבר משל 'איוב', היו מבינים את פילוסופית השפה שבתשתית מחשבת התנ"ך, המחשבה העברית היתה יכולה להיהפך למחשבה דומיננטית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: